אָכֵן, עָצוּב לָשׁוּב הַבָּיְתָה.
מְאֹד-מְאֹד עָצוּב.
אֲבָל צָרִיךְ. צָרִיךְ, אֶחָא,
לָשׁוּב – –
אָכֵן יֵשׁ שֶׁפַע בַּוִיטְרִינוֹת.
רְחוֹבוֹת נוֹשְׂאִים פֹּה עֹשֶׁר מְלֹא הַדְּלִי.
אֲבָל יָדַעְתִּי: אֵין דַּלּוּת כְּשֶׁפַע זָר
וְאֵין עוֹד עֹנִי כְּעֹשֶׁר זֶה לֹא לִי – – –
מְכוֹנִית – צִפֹּרֶת-כְּרָךְ – פּוֹרְשָׂה כְנָפַיִם.
שְׁדֵרָה יוֹצֵאת עִם פַּנָּסִים בַּיָּד אֱלֵי מֶרְחָק – – –
אֲנִי בַּבַּיִת. בָּאֹפֶל אַעַל אוֹר – מִזְמוֹר
וְדָלַק – – –