אֲנִי יָדַעְתִּי אֹשֶׁר תְּמוֹל. תְּמוֹל בַּסְנִיף צָהַלְתִּי:

אַח, אֲנָן – – –

הָעֶרֶב: בְּחֶדְרֵךְ. אֲנִי. וְאַתְּ. וְשׁוּב: אֲנִי וְאַתְּ.

הָה, אֵיךְ מֵעַל הַמַּחֲנֶה נֻתַּקְתִּי פֹה בַּחֶדֶר הַקָּטָן?

אֶתְמוֹל. מַעְגָל. וְאוֹר טָלוּל. וְשִׁיר נָהִיר.

וּדְבָרִים-עִדִּית – רְגָבִים שֶׁל אֲדָמָה. – – –

הָעֶרֶב: בְּחֶדְרֵךְ. אֲנִי וְאַתְּ. חִיּוּךְ נוּגֶה. וְאַפְלוּלִית.

וּדְמָמָה הוֹמָה בַּחֲצָאֵי-דְבָרִים, דְּמָמָה – – –

אֲבוֹי, אֶתְמוֹל הִתְעוֹפְפָה צִפֹּרֶת בִּי – חֶדְוָה:

אֲ-נָן – – –

הָעֶרֶב: כְּנָפַיִם מִתְלַבְּטוֹת. צִפְצוּף עָגוּם. כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ –

אַי, הַבְּדִידוּת פֹּה שָׂמָה לָהּ מִשְׁכָּן – – –