הֵן הַדָּבָר כֹּה פָּשׁוּט,
הֵן הַדָּבָר כֹּה עַתִּיק:
טוֹבָה הַבַּחֲרוּת וּבְרוּכָה הַגַּבְרוּת,
וְטוֹב תָּמִיד לֶאֱהֹב – – –
עַל מָה? – אַח, אַל תַּצִּיק,
הֵן הַדָּבָר כֹּה פָשׁוּט – – –
הַדָּבָר כֹּה מַפְלִיא,
הַדָּבָר כֹּה נִשְׂגָּב:
הוּא אֲהֵבָהּ, בִּדְמִי. בִּסְעָרָה.
וְהִיא – הִיא בוֹכָה – וְגֵאָה. מְחַיְּכָה – וְזָרָה.
מַדּוּעַ? – אַח, לְמַעֲנֶה אַל תְּקַו –
הַדָּבָר כֹּה מַפְלִיא,
הַדָּבָר כֹּה נִשְׂגָּב – – –