בָּאתִי עַד הֲלוֹם, אַךְ לֹא אֶל הַמְּנוּחָה.
לֹא בִקַּשְׁתִּי מַחֲבֹא שָׁקֵט לַחֲלוֹם.
אֵין מַחֲבֹא, וְכָל פִּנַּת-סְתָרִים פְּתוּחָה
הִיא לֶחָזִית הַיּוֹם.
יָדַעְתִּי: אֲנַחְנוּ בַּמָּצוֹר.
וְקַו-הָאֵשׁ בְּכָל אֲשֶׁר גּוּפֵנוּ יַעֲמֹד.
וְלֹא שְׁעַת-חֲלוֹם, וְלֹא שְׁעַת מִזְמוֹר
הִיא לָנוּ הַשָּׁעָה הַזֹּאת – – –
אֶחָד הוּא הַחֲלוֹם וְאֶחָד רַק הֶחָזוֹן:
יְהִי גוּפֵנוּ זֶה מִבְצָר – –
וְלֹא בְכִיָה וְלֹא תְפִלָּה מִן הַמֵיצָר –
לְאָח וּלְחָבֵר נִקְרָא: הִכּוֹן! – – –