הַשָּמַיִם, שְׁמֵי-תְכֵלֶת – מִסְגֶּרֶת-הַיְקוּם,

הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי-תְכֵלֶת – אֵין קִצְבָה לָרוּם,

אֵין קִצְבָה, אֵין תַכְלִית, וְלַמֶּרְחָב אֵין סוֹף,

וְאֵין סְפוֹרוֹת, וְאֵין תִּכְלָה לְמַחֲנֶה הָעוֹף,

וְנָשְׁקוּ שָׁמַיִם

אֶת פַּלְגֵי הַמָּיִם –

וְאַתְּ נוּגָה, שׁוֹמֵמָה, יוֹנָתִי!

רְאִי: הֵאִיר הַשֶׁמֶשׁ בַּגַּיְא וּבָהָר,

רְאִי: רְפִידַת נִצָּנִים לְרִקְמוֹת הַבָּר;

הַחִטָּה – יָם חוֹלֵם, וְזָהָב – כָּל גָּל,

חֵץ כֶּסֶף לַשִּׁפּוֹן, וְרֹאשׁוֹ אֶל עָל,

הָרוּחַ יְנַעַנְעֶנּוּ,

וְחֹם יְשׁוּפֶנּוּ –

וְאַתְּ חַיִּים לָךְ זָרוּ, יוֹנָתִי!

וַעֲרוּגוֹת הַכְּרָמִים וְיַעֲרֵי-הָעַד!

פֹּה לִתְרוּעוֹת הַחַיִּים הִתְעוֹרֵר כָּל בַּד,

וְרֶטֶט-הַחַיִּים כִּי חָלַף כָּל צִיץ,

וּמָלְאוּ יוֹנְקוֹתָיו רֹב עָסִיס וָמִיץ,

וּשְׁכוּרַת-הָאוֹרָה

הִתְפַּתְּחָה הַזְמוֹרָה –

וְאַתְּ אַהֲבָה לָךְ זָרָה, יוֹנָתִי!

הידלברג