רקע
צ'ארלס דיקנס
דיויד קופרפילד (עיבוד מקוצר)
צ'ארלס דיקנס
תרגום: ברוך קרוא (מאנגלית)

דָּוִד קֹפֶּרְפִילְד נוֹלַד בְּנָפַת סָפוֹק בְּאַנְגְּלִיָּה בְּיִשּׁוּב קָטָן לֹא רָחוֹק מִלּוֹסְטוֹפְט. הוּא נִקְרָא עַל שֵׁם אָבִיו, שֶׁמֵּת לִפְנֵי לֵדָתוֹ שֶׁל דָּוִד. אִמּוֹ הָיְתָה אִשָּׁה מְצֻיֶּנֶת בְּיוֹתֵר, שֶׁהַכֹּל אֲהֵבוּהָ עַל יְפִי מַרְאֶהָ. בַּבַּית הִתְגּוֹרְרָה אִתָּם רַק פֵּיגוֹטִי, שֶׁנִּקְרְאָה בְּכִנּוּי וָלֹא בִּשְׁמָהּ הַאֲמִתִּי, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁמָהּ הָיָה קְלַרָה, כְּשֵׁם אִמּוֹ שֶׁל דָּוִד. לַפֵּיגוֹטִי לֹא הָיָה תֹאַר וְלֹא הָדָר, הָיוּ לָהּ עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וּלְחָיַיִם אֲדֻמוֹת כַּתַּפּוּחִים, וְהִיא הָיְתָה לָאֵם וְלַבֵּן גַּם עוֹזֶרֶת וְגַם חֲבֵרָה.

בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ-שֵׁשׁ שָׁנַיִם חַי דָּוִד חַיִּים מְאֻשָּׁרִים עִם הַאִם וּפֵּיגוֹטִי. כֵּוָן שֶׁלֹא הִכִּיר אֶת אָבִיו, לֹא יָכֹל לְהִתְעַצֵּב בְּיוֹתֵר כְּשֶׁקָּרָא אֶת שְׁמוֹ עַל הַמַּצֵּבָה הַלְּבָנָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. שּׁוּם עֲנָנִים לֹא הִקְדִּירוּ אֶת חַיֵּי דָּוִד הַקָּטָן, עַד שֶׁרָאָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד בַּבֹּקֶר אֶת אִמּוֹ חוֹזֶרֶת מִבֵּיִת הַתְּפִילָּה עִם אָדוֹן בַּעַל שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת מְאֹד וְשָׂפָם מְסֻלְסָל. דָּוִד שָׁמַע, שֶׁשֵּׁם הָאִישׁ הוּא מַרְדְסְטוֹן, וְלִבּוֹ אָמַר לוֹ שֶׁהוּא אָדָם נוֹרָא. גְּבֶרֶת קֹפֶּרְפִילְד מָצְאָה אוֹתוֹ נָאֶה וְיָאֶה אֲבָל פֵּיגוֹטִי הִסְכִּימָה לְדַעַת דָּוִד.

לְאַחַר זְמַן מָה הֶחְלִיטָה פֵּיגוֹטִי לָצֵאת עִם דָּוִד הַקָּטָן לְהִנָּפֵשׁ עַל שְׂפַת הַיָּם בְּבֵית אָחִיהָ, בְּעוֹד שֶׁהַגְּבֶרֶת קֹפֶּרְפִילְד נָסְעָה לְבַקֵּר אֵצֶל מַכָּרֶיהָ.

דָּוִד הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד מִן הַהֲכָנוֹת לַנְּסִיעָה. בִּשְׁעַת הָאֲרִיזָה שָׁאַל אֶת פֵּיגוֹטִי עַל אָחִיהָ וְעַל הָעֲיָרָה יַרְמוּת שֶׁשֵּׁם גָּר.

– הוּא אָדָם נֶחְמָד מְאֹד – אָמְרָה פֵּיגוֹטִי. וְשָׁם יָם וְסִירוֹת וָאֳנִיּוֹת וְדַיָּגִים, וְשָׁם תּוּכַל לְשַׂחֵק עִם בֶּן אָחִי חָם.

יוֹם אֶחָד יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. לְיַד הַשַּׁעַר נָשְׁקָה אֵם דָּוִד לִבְנָהּ וּבָכְתָה, וּמָר מַרְדְסטוֹן שֶׁעָמַד מִן הַצַּד אָמַר לָהּ שֶׁתִּתְאַפֵּק. וְדָוִד הִתְפַּלֵּא עַל מַר מַרְדְסְטוֹן הַמִּתְעָרֵב בְּעִנְיָן לֹא לוֹ.

הַנְּסִיעָה הָיְתָה מְשַׁעְמֶמֶת. אֲבָל לְבַסּוֹף הִגִּיעוּ לְיַרְמוּת, מָקוֹם שֶׁבּוֹ נוֹדֵף רֵיחַ דָּגִים וָזֶפֶת, ועָמְדוּ לְיַד בַּיִת אֶחָד. פֵּיגוֹטִי פָּרְצָה בִּקְרִיאָה:

– הִנֵּה חָם שֶׁלִּי.

בֶּן אָחִיהָ שֶׁל פֵּיגוֹטִי, חָם הָיָה דַּיָּג צָעִיר נָאֶה בַּעַל תַּלְתַּלִים, רְחַב גֶּרֶם וְחָסֹן. לָקַח אַחַת הַמִּזְוָדוֹת בְּיַד אַחַת, שָׂם אֶת דָּוִד עַל כְּתֵפוֹ, וּפֵּיגוֹטִי הָלְכָה אַחֲרָיו עִם הַמִּזְוָדָה הַשְׁנִיָּה. הֵם עָבְרוּ מַסְפֵּנוֹת וּמִתְּקַנִים לָאֳנִיּוֹת עַד שֶׁבָּאוּ לִשְּׂפַת הַיָּם הַפְּתוּחָה.

– הִנֵּה בֵּיתֵנוּ, דָּוִד – אָמַר חָם.

דָּוִד הִסְתַּכֵּל מִסָּבִיב וָלֹא רָאָה שׁוּם סִמָּן שֶׁל בַּיִת. הָיְתָה רַק סְפִינָה שְׁחוֹרָה גְבֹהָה, עוֹמֶדֶת עַל הַקַּרְקַע, וּמִמֶּנָּה בִּצְבֵּץ צִנּוֹר בַּרְזֶל כְּמִין מַעֲשֵׁנָה וְהֶעֱלָה עָשָׁן.

– הַאִם דָּבָר זֶה בְּצוּרַת סְפִינָה הוּא הַבַּיִת? – שָׁאַל דָּוִד.

– זֶהוּ דָּוִד – עָנָה חַם.

מִן הַצַּד הָיְתָה דֶלֶת, בַּסִּפּוּן הָיוּ קְרוּעִים אֶשְׁנַבִּים קְטַנִּים, אֲבָל דָּוִד נֶהֱנָה בְּיִחוּד מִן הָעֻבְדָּה, שֶׁזּוֹ הָיְתָה סְפִינָה מַמָּשׁ מִחוּץ לַמַּיִם. מִבִּפְנִים הָיְתָה נְקִיָּה וּמְסֻדֶּרֶת יָפֶה. הָיוּ בָּהּ שֻׁלְחָן, שָׁעוֹן, אָרוֹן מְגֵרוֹת, תְמוּנַת אֳנִיָּה עַל הַקִּיר, אִצְטֵבּוֹת לִישִׁיבָה וְהַכֹּל כַּנָּהוּג בָּאֳנִיּוֹת.

פֵּיגוֹטִי פָּתְחָה דֶּלֶת קְטַנָּה וְהֶרְאֲתָה לְדָוִד תָּא מִשְׁכָּבוֹ בְּיַרְכְּתֵי הָאֳנִיָּה. שָׁם הָיָה אֶשְׁנָב קָטָן בִּשְׁבִיל הַהֶגֶה. עַל הַקִּיר הָיָה תָלוּי רְאִי מְשֻׁבָּץ קְלִפּוֹת חִלְזוֹנוֹת, עָמְדָּה מִטָּה קְטַנָּה מְכֻסָּה שְׂמִיכָה מַבְהִיקָה מֻרְכֶּבֶת מִמַּטְלִיוֹת וְהַקִּירוֹת הָיוּ לְבָנִים כְּחָלָב. מֵהַבַּיִת הַנָּאֶה נָדַף רֵיחַ דָּגִים, כִּי אָחִיהָ שֶׁל פֵּיגוֹטִי עָסַק בְּדֵיג סַרְטָנִים וְדָגִים, וְרַבִּים מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים הַלָּלוּ הָיוּ כְּלוּאִים בְּבִנְיָן מִחוּץ לַסְּפִינָה.

מַר פֵּיגוֹטִי הָיָה אִישׁ שָׂעִיר, שֶׁפָּנָיו מַבִּיעִים טוּב מֶזֶג.

– אֲנִי שָׂמֵחַ לִרְאוֹתְךָ, אֲדוֹנִי – אָמַר בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. – אַתָּה תִּמְצָא אוֹתָנוּ גַּסִּים, אֲדוֹנִי, אֲבָל אֲנָחְנוּ עוֹמְדִים לִרְשׁוּתְךָ, וְאִם תְּבַלֶּה כַּאן בְּיַחַד עִם אֲחוֹתִי וְחַם וְאֶמִילִי הַקְּטַנָּה בְּמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם נִשְׂמַח לְחֶבְרָתְךָ.

אֶמִילִי הָיְתָה יַלְדָּה יָפָה בְּגִילוֹ שֶׁל דָּוִד. הִיא הָיְתָה יְתוֹמָה, שְׁאֵרָתוֹ שֶׁל מַר פֵּיגוֹטִי. גַּם חָם הָיָה יָתוֹם מֵאָחִיו שֶׁל מַר פֵּיגוֹטִי שֶׁטָּבַע בַּיָּם, כְּמוֹ אָבִיהָ שֶׁל אֶמִילִי.

– הַאִם אֵין לָךְ יְלָדִים, מַר פֵּיגוֹטִי? – שָׁאַל דָּוִד.

– לֹא דָּוִד – עָנָה פֵּיגוֹטִי בְּחִיּוּךְ. – אֲנִי רַוָּק.

– רַוָּק? – שָׁאַל דָּוִד בִּתְמִיהָה. וּבְכֵן מִי זֹאת, מַר פֵּיגוֹטִי? – שָׁאַל וְהֶרְאָה עַל אִשָּׁה זְקֵנָה, חֲבוּשָׁה סִינָר נָקִי, שֶׁיָּשְׁבָה לְיַד הָאָח וְסָרְגָה.

– זוֹהִי גְבֶרֶתַּ גַּמִיג' – הִסְבִּיר מַר פֵּיגוֹטִי.

אַחַר כָּךְ, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, לְאַחַר סְעֻדָּה שֶׁל תַּפּוּחֵי אֲדָמָה וְדָגִים, סִפְּרָה פֵּיגוֹטִי לְדָוִד, כִּי הַגְּבֶרֶת גַּמִיג' הִיא אַלְמָנָתוֹ שֶׁל הַשֻּׁתָּף לַסְפִינָה שֶׁל אֲחִי פֵּיגוֹטִי, וּמַר פֵּיגוֹטִי לָקַח אוֹתָה לְבֵיתוֹ. דָּוִד מָצָא שֶׁהַדַּיָּג הַזָקֵן הוּא הַנָּדִיב הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. עַל מִשְׁכָּבוֹ שָׁכַב זְמַן מָה עֵר וּמַאֲזִין לְשִׂיחַת הַנָּשִׁים, שֶׁיָּשְׁנוּ בַּתָּא בַּקָּצֶה הָאַחֵר שֶׁל הָאֳנִיָּה, וְאַחַר כָּךְ לְשִׂיחַת חָם וּפֵּיגוֹטִי, שֶׁיָּשְׁנוּ בְּעַרְסָלִים תְּלוּיִים בִּיתֵדוֹת בְּקוֹרוֹת הָאֳנִיָּה. הוּא נִרְדַּם לְקוֹל הָרוּחַ הַהוֹמֶה עַל פְּנֵי הַיָּם, וְדָוִד שָׂמַח שֶׁהוּא נִמְצָא בַּסְּפִינָה, וְדַיָּגִים מַמָּשׁ מַשְׁגִּיחִים עָלֶיהָ, לְמִקְרֶה שֶׁנַּחְשׁוֹלִים יָצִיפוּ אוֹתָה לְתוֹךְ הַיָּם.

אֲבָל לֹא קָרָה כְּלוּם עַד שֶׁדָּוִד נִתְעוֹרֵר לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַמְפַזֶּזֶת עַל קְלִפּוֹת הַחִלְזוֹנוֹת מִסְּבִיב לָרְאִי. דֶּרֶךְ הָאֶשְׁנָב רָאָה אֶת אֶמִילִי מְשַׂחֶקֶת כְּבָר בַּאֲבָנִים עַל שְׂפַת הַיָּם. דָּוִד הִתְלַבֵּשׁ מַהֵר וְהִצְטָרֵף אֵלֶיהָ, וּשְׁנֵיהֶם טִיְּלוּ עַל שְׂפַת הַיָּם, לִקְטוּ כָּל דָּבָר שֶׁעִנְיֵן אוֹתָם וְזָרְקוּ בַּחֲזָרָה לְתוֹךְ הַמַּיִם דָּגִים שֶׁנִּפְלְטוּ מִן הַיָּם. עַד שֶׁחָזְרוּ לַאֲרֻחַת הַבֹּקֶר כְּבָר הָיוּ יְדִידִים וְהִסְפִּיקוּ לְהַחֲלִיף בֵּינֵיהֶם בְּבֵית הַסַּרְטָנִים נְשִׁיקָה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת אַהֲבָתָם. דָּוִד אָמַר לְאֶמִילִי, שֶׁהוּא מַעֲרִיץ אוֹתָהּ וְהִיא אָמְרָה לוֹ אוֹתוֹ הֲדָבָר וְהַזְּמַן עָבַר עֲלֵיהֶם בְּאֹשֶׁר. הֲדָבָר הַיָחִיד שֶׁהִקְדִּיר אֶת חַיֵּי הַגָּרִים בָּאֳנִיָּה, הָיוּ דִבְרֵי מָרַת גַּמִיג' שֶׁהָיְתָה נוֹהֶגֶת לוֹמַר:

– אֲנִי גַלְמוּדָה וְאֻמְלָלָה.

עַל כָּךְ הָיָה מַר פֵּיגוֹטִי מֵשִׁיב:

– אַל דְּאָגָה, בַּחוּרָה זְקֵנָה.

אֲבָל הַזְּקֵנָה עָנְתָה:

– טוֹב מוֹתִי מֵחַיַּי.

גַּם הִיא אָהֲבָה אֶת דָּוִד וְאֶמִילִי, וּבָעֶרֶב כְּשֶׁיָּשְׁבוּ הַיְלָדִים בְּיַחַד עַל הָאִצְטַבָּה וְדָוִד קָרָא בְּקוֹל בְּאָזְנֵי אֶמִילִי, הָיְתָה מָרַת גַּמִיג' אוֹמֶרֶת:

– כַּמָּה נֶחְמָד הוּא הַזּוּג.

אֲבָל כָּל הַדְּבָרִים הַיָּפִים יֵשׁ לָהֶם סוֹף, וְכָךְ עָבְרוּ גַּם הַשְּׁבוּעַיִם. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהִפָּרֵד מֵאֶמִילִי, הִתְעַצֵּב דָּוִד מְאֹד. הֵם הָלְכוּ שְׁלוּבֵי זְרוֹעַ עַד הָעֲגָלָה וְנִשְׁבְּעוּ שּׁוּב יְדִידוּת עוֹלָם.

בְּדֶרֶךְ נִסְּתָה פֵּיגוֹטִי לְעוֹדֵד אֶת דָּוִד, אֲבָל כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבוּ הַבַּיְתָה הִרְגִּישׁ דָּוִד שֶׁהָאוֹמֶנֶת עַצְמָהּ שׁוֹקַעַת בְּעַצְבוּת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שָׂמַח מְאֹד לִרְאוֹת אֶת אִמּוֹ וּלְסַפֵּר לָהּ עַל חֲוָיוֹתָיו בְּיַרְמוּת.

כְּשֶׁבָּאוּ הַבַּיְתָה, הִתְפַּלֵּא דָּוִד שֶׁהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה לֹא עַל יְדֵי אִמּוֹ, אֶלָּא עַל יְדֵי עוֹזֶרֶת מוּזָרָה.

– שְׁמָעֵנִי, דָּוִד – אָמְרָה הָאוֹמֶנֶת – עָלַי לְסַפֵּר לְךָ דָּבָר, שֶׁצְּרִיכָה הָיִיתִי לְסַפֵּר לָךְ קֹדֶם, אֲבָל לֹא קָמָה בִּי רוּחַ. דַּע לָךְ שֶׁיֵּשׁ לָךְ אַבָּא, אַבָּא חָדָשׁ. בּוֹא וְתִרְאֵהוּ.

– אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתוֹ – קָרָא דָּוִד. אֲבָל כְּשֶׁנִּכְנַס הַבַּיְתָה רָאָה אֶת אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת וְתוֹפֶרֶת וּלְיָדָהּ עָמַד מַר מַרְדְסְטוֹן.

דָּוִד נָשַׁק לְאִמּוֹ, אֲבָל מִיָּד יָצָא מִן הַחֶדֶר וְנִכְנַס לְחֶדְרוֹ. הַחֶדֶר נִשְׁתַּנָּה כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה כָּל דָּבָר בְּבֵית, וְכֶלֶב שָׁחוֹר עַז נֶפֶשׁ לֹא נָתַן לוֹ לָצֵאת לֶחָצֵר.

בְּאוֹתוֹ יוֹם בָּאָה אֲחוֹתוֹ שֶׁל מַרְדְסְטוֹן וּשְׁמַהּ גָּ’ן, אִשָּׁה שְׁחוֹרָה וּקְשַׁת לֵב כְּאָחִיהָ. הִיא בָּאָה לָגוּר בִּקְבִיעוּת, וּמִיָּד הִשְׂתָּרְרָה עַל הַבַּיִת. הַאֵם הֻכְרְחָה לִמְסֹר לָהּ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וּלְקַבֵּל פְּקֻדּוֹת מִמֶּנָּה.

קַבָּלַת הַפָּנִים הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּהּ לְדָוִד בִּשְׂרָה רָעוֹת:

– הַאִם זֶהוּ הַנַּעַר שֶׁלָּךְ, גִּיסָתִי? אֵינֶנִּי אוֹהֶבֶת נְעָרִים.

הַאֵם שֶׁל דָּוִד נִסְּתָה לִמְחוֹת נֶגֶד שִׁלְּטוֹנָהּ שֶׁל גָּ’ן מַרְדְסְטוֹן.

– הֲרֵי זֶה בֵּיתִי – אָמְרָה.

אֲבָל מַרְדְסְטוֹן שִׁסַּע אֶת דִבְרֶיהָ:

– זֶהוּ רַק בֵּיתֵךְ?

אִמּוֹ שֶׁל דָּוִד תִּקְנָה אֶת דְּבָרֶיהָ:

– בֵּיתֵנוּ הוּא.

וְדָוִד הֵבִין כִּי אַף שֶׁאִמּוֹ אוֹהֶבֶת אֶת בַּעֲלָהּ הֶחָדָשׁ, הֲרֵי הִיא גַּם מְפַחֶדֶת מִמֶנּוּ.

מִיָּד הִתְחִילוּ מְדַבְּרִים עַל שִלּוּחַ דָּוִד לִפְנִימִיָּה אֲבָל עָבְרוּ כַּמָּה חֳדָשִׁים עַד שֶׁהַדָּבָר יָצָא לַפּוֹעַל. בֵּינָתַיִם הִתְחִילוּ לְהָכִין אוֹתוֹ לְבֵית הַסֵּפֶר, וּמָר מַרְדְסטוֹן קָנָה לוֹ מַקֵּל כְּדֵי לְזָרֵז בּוֹ אֶת דָּוִד בְּלִמּוּדָיו.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁנִּכְשַׁל דָּוִד בְּאַחַד הַשִּׁעוּרִים, בַּקֵּשׁ מֵאָבִיו הַחוֹרֵג שֶׁלֹא יַכֶּה אוֹתוֹ.

– אֶל נָא תַכֶּה אוֹתִי – אָמַר. – נִסִּיתִי לְלְמֹד, אֲבָל אֵינֶנִּי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת כְּשֶׁאַתָּה וַאֲחוֹתְךָ נִמְצָאִים בַּחֶדֶר.

בִּתְשׁוּבָה עַל כָּךְ, תָּפַס מַר מַרְדְסְטוֹן אֶת מַקְלוֹ וְהֵנִיף אוֹתוֹ עַל רֹאשׁ דָּוִד, אֲבָל דָּוִד תָּפַס אֶת יַד מְעַנֵּהוּ בֵּין שִׁנָּיו וְנָשַׁךְ בָּהּ.

חֲמָתוֹ שֶׁל מַרְדְסְטוֹן בָּעֲרָה בּוֹ, וְהוּא הִכָּה אֶת הַנַּעַר מַכּוֹת רֶצַח. אַחַר כָּךְ כָּלָא אֶת דָּוִד בְּחֶדֶר אָפֵל. חֲמִשָׁה יָמִים יָשַׁב כָּלוּא. רַק לַחֲצִי שָׁעָה בְּיוֹם הֻתַּר לוֹ לְטַּיֵל בַּגַּן. גְּבֶרֶת מַרְדְסְטוֹן, אֲחוֹת הָאָב הַחוֹרֵג, הֵבִיאָה לוֹ אֹכֶל, אֲבָל אָסוּר הָיָה לוֹ לְהִפָּגֵשׁ עִם אִמּוֹ אוֹ עִם פֵּיגוֹטִי.

בַּלַּיְלָה הַחֲמִישִׁי הֵעִירָה אוֹתוֹ פֵּיגוֹטִי מִשְּׁנָתוֹ וְלָחֲשָׁה לוֹ מִבַּעַד לְחוֹר הַמַּנְעוּל.

– דָּוִד יַקִּירִי, אֶל תַּשְׁמִיעַ קוֹל רָם.

– מָה יִהְיֶה בְּסוֹפִי, פֵּיגוֹטִי הַיְּקָרָה? – שָׁאַל.

– מָחָר יִשְׁלְחוּ אוֹתָךְ לִפְנִימִיָּה, קָרוֹב לְלוֹנְדוֹן. בַּבֹּקֶר תִּרְאֶה אֶת אִמָּא. אֲנִי לֹא אֶעֱזֹב אֶת אִמָּא. וַאֲנִי אֶכְתֹּב לְךָ.

– תּוֹדָה לָךְ פֵּיגוֹטִי הַיְּקָרָה – לָחַשׁ הָאָסִיר הַקָּטָן.

– וְאַתְּ תִּכְתְּבִי גַּם לְאָחִיךְ, שֶׁאֲנִי אֵינֶנִּי יֶלֶד רַע וְשֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָם, וּבְיִחוּד אֶת אֶמִילִי.

פֵּיגוֹטִי שָׁלְחָה לוֹ נְשִׁיקָה בַּאֲוִיר דֶּרֶך חוֹר הַמַּנְעוּל.

בַּבֹּקֶר הוֹרִידָה גְּבֶרֶת מַרְדְסְטוֹן אֶת דָּוִד לַאֲרֻחַת הַבֹּקֶר. נָתְנָה לוֹ רְשׁוּת לִרְאוֹת אֶת אִמּוֹ, וְהוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה סְלִיחָה. הוּא חִפֵּשׂ אֶת פֵּיגוֹטִי, אֲבָל הִיא לֹא נִרְאֲתָה. לְיַד הַשַּׁעַר עָמַד הָעֶגְלוֹן. דָּוִד עָלָה עַל הָעֲגָלָה עִם הַמִּזְוָדָה בְּיָדוֹ. לְאַחַר מַהֲלָךְ חֲצִי פַּרְסָה, עָמְדָה הָעֲגָלָה וּפֵּיגוֹטִי טִפְּסָה וְעָלְתָה, חִבְּקָה אוֹתוֹ בְּלִי דַּבֵּר דָּבָר וּנָתְנָה לוֹ שַׂקִּיקִים מְלֵאִים עוּגוֹת וְאַרְנָק. אַחַר כָּךְ קָפְצָה וְיָרְדָה מִן הָעֲגָלָה וְהָעֲגָלָה הִמְשִׁיכָה אֶת דַּרְכָה.

בְּאַרְנָק הָיוּ שְׁלֹשָׁה שִילִינְגִים חֲדָשִׁים מִפֵּיגוֹטִי וּמַטְבֵּעַ שֶׁל רֶבַע לִירָה עָטוּף בִּנְּיָר וְעָלָיו הָיָה כָּתוּב בִּידֵי אִמּוֹ:

– לְדָוִד בְּאַהֲבָה.

הָעֶגְלוֹן שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה בַּרְקִיס, הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד כְּשֶׁדָּוִד אָמַר לוֹ כִּי הָעוּגוֹת שֶׁהֵם אוֹכְלִים הֵם מַעֲשֵׂה יְדֵי פֵּיגוֹטִי.

– הַיֵּשׁ לָהּ אָהוּב? – שָׁאַל.

– לֹא – עָנָה דָּוִד. – מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לָהּ אָהוּב.

– אוּלַי תִּכְתּוֹב אֵלֶיהָ? – שָׁאַל.

דָּוִד עָנָה שֶׁיּכְתֹּב.

– וּבְכֵן – אָמַר בָּרְקִיס – אוּלַי תִּזְכֹּר לִכְתֹּב לָהּ, כִּי בַּרְקִיס מַסְכִּים.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַפֻּנְדָּק בְּיַרְמוּת, שֶׁשָׁם צָרִיךְ הָיָה לְהַחֲלִיף אֶת הָעֲגָלָה וְלַעֲבֹר לַעֲגָלָה הוֹלֶכֶת לְלוֹנְדוֹן, רָאָה דָּוִד שֶׁלֹא יַסְפִּיק לִרְאוֹת אֶת מַר פֵּיגוֹטִי אוֹ אֶת חָם אוֹ אֶת אֶמִילִי, לְפִיכָךְ שָׁלַח מִכְתָּב לְפֵּיגוֹטִי שֶׁהוּא בָּא בְּשָׁלוֹם וְשֶׁבַּרְקִיס מַסְכִּים.

– דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְאִמָּא, וְהוּא אוֹמֵר שֶׁהוּא רוֹצֶה, כִּי תֵדְעִי שֶׁהוּא מַסְכִּים.

לְמָחָר בַּבֹּקֶר הִגִּיעַ דָּוִד לְלוֹנְדוֹן. אֶת פָּנָיו קִבֵּל צָעִיר בַּעַל פָּנִים קוֹדְרִים, שֶׁהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּמַר מֶל, אַחַד הַמּוֹרִים בְּבֵית “שָׁלֵם”. הוּא הִתִּיר לְדָוִד לִקְנוֹת לֶחֶם, בֵּיצָה וּקְצָת בָּשָׂר שֶׁלִּדְבָרָיו אֶפְשָׁר לְבַשְׁלוֹ בְּבֵית הַסָּמוּךְ אֵצֶל אִשָּׁה זְקֵנָה. הַבַּיִת הָיָה מֻרְכָּב מֵעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ דִּירוֹת לַעֲנִיִּים. הֵם נִתְקַבְּלוּ עַל יְדֵי אִשָּׁה זְקֵנָה, אִמּוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה מֶל. דָּוִד הֵבִין, שֶׁמַּר מֶל מַסְתִּיר מִבֵּית הַסֵּפֶר אֶת הַדַּלּוּת שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי יֵשׁ תַּלְמִידִים הָאַכְזָרִים לְמוֹרֵיהֶם, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ מוֹרִים הָאַכְזָרִים לְתַלְמִידֵיהֶם.

לְאַחַר הַסְּעֻדָּה הוֹצִיא מַר מֶל מִכִּיסוֹ חָלִיל וְנִגֵן נְעִימוֹת עֲצוּבוֹת בְּאָזְנֵי אִמּוֹ, שֶׁנֶּהֶנְתָה מִן הַנְּגִינָה. דָּוִד נִרְדַּם, אֲבָל הֵעִירוּ אוֹתוֹ לְאַחַר זְמַן מָה, כִּי עָלָיו הָיָה לִנְסֹעַ לִבְּלֶקְהִית בְּמֶרְחָק עֲשָׂרָה קִילוֹמֶטְרִים, שֶׁשָּׁם הָיָה בֵּית “שָׁלֵם”.

זֶה הָיָה בִּנְיַן לְבֵנִים קוֹדֵר, מֻקָּף גֶּדֶר לְבֵנִים גְּבֹהָה. קִבֵּל אוֹתָם שׁוֹעֵר שָׁמֵן, בַּעַל עֹרֶף פַּר וְרֶגֶל אַחַת שֶׁל עֵץ. שְׁמוֹ הָיָה טוּנְגֵי. הוּא הִכְנִיס אֶת דָּוִד לְחֶדֶר לִמוּד רֵיק, וּמָר מֶל הָלַךְ לְחָדְרוֹ. דָּוִד צָרִיךְ הָיָה לָגוּר בַּחֶדֶר הָרֵיק בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הַלִּמּוּדִים. דָּוִד נִבְהַל לִמְצֹא עַל שֻׁלְחַן הַמּוֹרֶה כְּתֹבֶת:

– זְהִירוֹת, הוּא נוֹשֵׁךְ.

דָּוִד הִתְחִיל לְחַפֵּשׂ כֶּלֶב, אֲבָל בֵּינָתַיִם בא מַר מֶל וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַה הוּא מְחַפֵּשׂ.

דָּוִד הֶרְאָה לוֹ אֶת הַכְּתֹבֶת וְהִסְבִּיר:

– אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת הַכֶּלֶב הַנּוֹשֵׁךְ.

מַר מֶל הֵעִיר עַל כָּךְ:

– לֹא קֹפֶּרְפִילְד, זֶה לֹא כֶּלֶב. זֶה נַעַר. נִצְטַוֵּיתִי לָשִׂים כְּתֹבֶת זֹאת כְּדֵי לְהַזְהִיר מִפָּנֶיךָ.

דָּוִד פָּחַד מִפְּנֵי הַתְחָלַת הַלִּמּוּדִים, כִּי הֵבִין שֶׁהַנְּעָרִים יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ לִצְחוֹק. וְאָמְנָם הַנַּעַר הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּא, תּוֹמִי טְרַדְלְס, מָצָא אֶת הַדָּבָר מַצְחִיק מְאֹד וְכָךְ עָשׂוּ רַבִּים אֲחֵרִים, אֲבָל רֻבָּם הָיוּ מְדֻכָּאִים בְּיוֹתֵר מִכְדֵי לְלַגְלֵג עַל דָּוִד. הוּא סִפֵּר לִטְרַדְלְס אֶת מָה שֶׁקָּרָה לוֹ וְשָׁמַע מִפִּיו, כִּי הַמּוֹרֶה הָרָאשִׁי מַר קְלִיקְל הוּא אַכְזָר וּבוּר, שֶׁבִּזְבֵּז אֶת כֶּסֶף אִשְׁתּוֹ וּמֵצִיק לָהּ וּלְבִתָּם כְּמוֹ שֶׁהוּא מֵצִיק לַתַּלְמִידִים. הַנַּעַר הָאַחֲרוֹן שֶׁהוֹפִיעַ הָיָה סְטִירְפוֹרְד. הוּא הָיָה הַתַּלְמִיד הָרִאשׁוֹן, מַשְׂכִּיל וִיפֵה תֹאַר. סְטִירְפוֹרְד רָצָה לָדַעַת אֶת כָּל פְּרָטֵי הָעֹנֶשׁ שֶׁל דָּוִד וְחִוָּה אֶת דַּעְתּוֹ, שֶׁזּוֹהִי חֶרְפָּה, וּמֵאָז נִקְשְׁרָה נֶפֶשׁ דָּוִד בּוֹ לְעוֹלָם.

– אוּלַי אַתָּה רוֹצֶה לִקְנוֹת בְּכַסְפְּךָ יַיִּן? – שְׁאַל סְטִירְפוֹרְד. – אֲנַחְנוּ יְשֵׁנִים בְּחֶדֶר אֶחָד. אֲנִי יָכוֹל לִקְנוֹת לְךָ תּוּפִינִים וּפֵרוֹת. לִי מֻתָּר לָצֵאת, וַאֲנִי יָכוֹל לְהַבְרִיחַ הַכֹּל בִּשְׁבִילְךָ.

בְּאוֹתוֹ לַיְלָה נֶעֶרְכָה חֲגִיגָה לְאוֹר הַיָּרֵחַ, שֶׁעָלְתָה לְדָוִד שִׁבְעָה שִׁילִינְגִים.

– הַאִם אֵין לָךְ אָחוֹת? – שָׁאַל סְטִירְפוֹרְד אֶת דָּוִד.

– לֹא – עָנָה דָּוִד.

– חֲבַל – אָמַר סְטִירְפוֹרְד. – לֵיל מְנוּחָה, קֹפֶּרְפִילְד.

– לֵיל מְנוּחָה – עָנָה דָּוִד.

לַמָּחֳרָת הִתְחִילוּ הַלִּמּוּדִים. דָּוִד מָצָא כִּי כָּל הַסִּפּוּרִים הַנּוֹרָאִים עַל מַר קְרִיקְל הָיוּ נְכוֹנִים. הוּא נִגַּשׂ לְדָוִד וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַמַּקֵּל.

– מָה דַּעְתְּךָ עַל שֵׁן זוֹ? – שָׁאַל בִּלְחִישַׁת נָחָשׁ כְּדַרְכּוֹ לְדַבֵּר בִּכְלָל. – הַאִם זוֹ שֵׁן חַדָּה? הַאִם הִיא נוֹשֶׁכֶת?

וּבִתְשׁוּבָה לְכָל שְׁאֵלָה הִצְלִיף עַל דָּוִד עַד שֶׁהִתְפַּתֵּל מִכְּאֵב.

אֲבָל לֹא רַק דָּוִד הֻכָּה, אֶלָּא עוֹד יוֹתֵר מִמֶנּוּ הֻכָּה טְרַדְלְס. כָּל פַּעַם שֶׁהֻכָּה, וְהוּא הָיָה מֻכֶּה יוֹם יוֹם, הָיָה מְצַּיֵּר עַל לוּחַ הַצִּפְחָה שֶׁלּוֹ שְׁלָדִים שֶׁל מֵתִים. טְרַדְלְס הָיָה מֻכֶּה עַל שֶׁהָיָה צוֹחֵק בְּבֵית הַתְּפִלָּה וּכַיּוֹצֵא בָּזֶה.

סְטִירְפוֹרְד הֵגֵן עַל דָּוִד בִּפְנֵי הַתַּלְמִידִים הָאֲחֵרִים, וְכָל הַתַּלְמִידִים פָּחֲדוּ מִפְּנֵי סְטִירְפוֹרְד וְהֶעֱרִיצוּ אוֹתוֹ. דָּוִד גָּמַל לִסְטִירְפוֹרְד עַל יְדֵי שֶׁיָּשַׁב בַּלַּיְלָה לְיַד מִטָּתוֹ וְסִפֵּר לוֹ מִזִכְרוֹנוֹ תֹּכֶן הַסְּפוּרִים שֶׁקָּרָא בַּסִּפְרִיָּה שֶׁל אָבִיו הַמֵּת, שֶׁנִשְׁתַּמְרָה בְּבֵיתָם. סְטִירְפוֹרְד אָמַר לוֹ, שֶׁהוּא מְסַפֵּר מִלֵּדָה וְיָכֹל הָיָה לִכְתֹב סְפָרִים בְּעַצְמו.

גַּם הַמּוֹרֶה מֶל אָהַב אֶת דָּוִד, אֲבָל הַיְּדִידוּת הַזֹּאת לֹא הֶאֱרִיכָה יָמִים, כִּי לְאַחַר רִיב עִם סְטִירְפוֹרְד, שֶׁגִּלָּה אֶת הַסּוֹד כִּי אִמּוֹ שֶׁל מֶל יוֹשֶׁבֶת בְּדִירַת עֲנִיִּים, פֻּטַּר מַר מֶל עַל יְדֵי מַר קְרִיקְל.

סוֹף סוֹף בָּאוּ יְמֵי הַחֹפֶשׁ, וְדָוִד נִשְׁלַח לְיַרְמוּת וְשָׁם נִפְגַּשׁ עִם הָעֶגְלוֹן בַּרְקִיס. בַּדֶּרֶךְ סִפֵּר לוֹ דָּוִד, שֶׁמָּסַר אֶת שְׁלִיחוּתוֹ לְפֵּיגוֹטִי. בַּרְקִיס עָנָה בְּצַעַר:

– לֹא נִתְקַבְּלָה שּׁוּם תְּשׁוּבָה. כְּשֶׁאִישׁ אוֹמֵר שֶׁהוּא מַסְכִּים, הֲרֵי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהוּא מְחַכֶּה לִתְשׁוּבָה. תֹּאמַר לָהּ עוֹד פַּעַם: בַּרְקִיס מַסְכִּים.

כְּשֶׁבָּא דָּוִד הַבַּיְתָה מָצָא אֶת אִמּוֹ מְטַפֶּלֶת בְּתִינוֹק. מִתְחִלָּה הִרָגִישׁ קְצָת קִנְאָה, אֲבָל מַרְאֵה אִמּוֹ הָיָה כָּל כָּךְ יָפֶה וְהַיֶּלֶד כָּל כָּךְ נֶחְמָד, עַד שֶׁהוּא הִרָגִישׁ אַהֲבָה לַתִּינוֹק, וּכְשֶׁבָּאָה פֵּיגוֹטִי הָיוּ כֻּלָּם מְאֻשָּׁרִים, עַד שֶׁבָּאוּ מַרְדְסְטוֹן וַאֲחוֹתוֹ וְשׁוּב הֻשְׁרְתָה רוּחַ עַצְבוּת. מַר מַרְדְסְטוֹן, שֶׁהָיָה לוֹ עֲדַיִן סִמָּן אָדֹם בַּיָּד בַּמָּקוֹם שֶׁנָּשַׁךְ דָּוִד, לֹא הָיָה מְרֻצֶּה מִידִידוּתוֹ שֶׁל דָּוִד עִם פֵּיגוֹטִי. לְפִיכָךְ לֹא נִפְגַּשׁ אִתָּהּ דָּוִד אֶלָּא מְעַט, אֲבָל הִסְפִּיק לִמְּסֹר לָהּ אֶת דְּבַר בַּרְקִיס, מַה שֶׁכַּנִּרְאֶה שִׁעֲשַׁע אוֹתָהּ. אֲבָל דָּוִד הָיָה זְמַן רַב בְּחֶבְרַת אִמּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְעַצֵּב, כְּשֶׁצָּרִיךְ הָיָה שּׁוּב לְהִפָּרֵד, שָׂמַח לִרְאוֹת שׁוּב אֶת חֲבֵרָיו בְּבֵית-הַסֵּפֶר. כְּשֶׁנִּפְרַד מֵאִמּוֹ וּמֵהַתִּינוֹק בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ לֹא יָדַע, שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

דָּוִד לֹא נִשְׁאַר זְמַן רַב בְּבֵית “שָׁלֵם”. יוֹם אֶחָד הַזְּמִינָה אוֹתוֹ אִשְׁתוֹ שֶׁל קְרִיקְל וְסִפְּרָה לוֹ בִּידִידוּת, שֶׁבְּבֵיתָם חָלוּ שִׁנּוּיִים. אִמּוֹ מֵתָה פִּתְאֹם וְגַם הַתִּינוֹק מֵת. אֲפִילו מַר קְרִיקְל הִבִּיעַ אֶת צַעֲרוֹ בַּאֲנָחָה, וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה נָתַן לו טְרַדְלְס אֶת הַכַּר שֶׁלּוֹ לְהַבָּעַת הִשְׁתַּתְּפוּתוֹ בְּצַעֲרוֹ. לְמָחֳרָת נָסַע דָּוִד לְבֵיתוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהַלְוָיָה.

דָּוִד נִשְׁאַר גַּלְמוּד, וּבִפְרָט שֶׁפֵּיגוֹטִי פֻּטְּרָה. הוּא לֹא שָׁמַע כְּלוּם עַל שׁוּבוֹ לְבֵית הַסֵּפֶר וָלֹא יָדַע מָה יִהְיֶה עָלָיו. כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִמֶנּוּ לְחֹדֶשׁ, שָׁלְחוּ אוֹתוֹ מַרְדְסְטוֹן וַאֲחוֹתו לְפֵּיגוֹטִי. הוּא שָׂמַח מְאֹד לִנְסֹעַ שׁוּב עִם פֵּיגוֹטִי אֹמַנְתּוֹ. מַר פֵּיגוֹטִי וְחָם קִבְּלוּ אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. כְּשֶׁנִּפְרַד דָּוִד מִבַּרְקִיס הָלַךְ אִתּוֹ הַצִּדָּה וּבַּרְקִיס לָחַשׁ לוֹ:

– תּוֹדָה לָךְ. אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת שֶׁלְּךָ. בַּרְקִיס הִסְכִּים וְזֶה הַכֹּל.

אַחַר כָּךְ שָׁאֲלָה אוֹתוֹ פֵּיגוֹטִי מָה אָמַר לוֹ בַּרְקִיס וְשָׁאֲלָה:

– מָה תֹּאמַר, דָּוִד, אִם אֶנָּשֵׂא?

– לְמַר בַּרְקִיס, פֵּיגוֹטִי? – שָׁאַל, וּכְשֶׁאָמְרָה הֵן הוֹסִיף:

– טוֹב תַּעֲשִׂי, פֵּיגוֹטִי, כִּי יִהְיֶה לָךְ תָּמִיד סוּס וַעֲגָלָה לָבוֹא לְהִתְרָאוֹת אִתִּי.

פֵּיגוֹטִי נָשְׁקָה לוֹ וְהִבְטִיחָה לְדַבֵּר עִם אָחִֶהָ עַל הָעִנְיָן.

דָּוִד שָׂמַח מְאֹד לִהְיוֹת שּׁוּב בַּסְּפִינָה וְלִישׁוֹן שׁוּב בַּתָּא. אֶמִילִי גָּדְלָה וְיָפְתָה וְהָיְתָה חֲבִיבָה עַל הַכֹּל. יְמֵי הַחֹפֶשׁ עָבְרוּ מַהֵר. בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן הֻחְלַט, שֶׁאֶמִילִי וְדָוִד יַעֲשׂוּ טִיּוּל עִם פֵּיגוֹטִי וּמָר בַּרְקִיס. אֶמִילִי וְדָוִד נִשְׁאֲרוּ בָּעֲגָלָה וּפֵּיגוֹטִי וּמַר בַּרְקִיס נִכְנְסוּ לְבֵית הַתְּפִלָּה. עָבָר זְמַן רַב, אֵבֶל לְדָוִד לֹא הָיָה אִכְפַּת מִפְּנֵי שֶׁאֶמִילִי הִתִּירָה לוֹ לָשֶׁבֶת לְיָדָה. וּלְבַסּוֹף, כְּשֶׁכֻּלָּם חָזְרוּ, סִפְּרוּ לָהֶם, כִּי שֵׁם פֵּיגוֹטִי הוּא עַכְשָׁו בַּרְקִיס וְשֶׁהֵם נְשׂוּאִים. נֶעֶרְכָה חֲגִיגָה גְּדוֹלָה, וּבָעֶרֶב חָזַר הַזּוּג הֶחָדָשׁ לְבֵיתָם. אֲבָל לְמָחֳרָת בָּאָה פֵּיגוֹטִי עִם בַּעֲלָהּ לָקַחַת אֶת דָּוִד הַבַּיְתָה, אִם אֶפְשָׁר לִקְרֹא לָזֶה בַּיִת.

לְדָוִד הַמִּסְכֵּן לֹא הָיוּ עַכְשָׁו שׁוּם קְרוֹבִים. אָמְנָם, הָיְתָה לוֹ קְרוֹבָה אַחַת בָּעוֹלָם – דּוֹדָה שֶׁל אָבִיו. פֵּיגוֹטִי סִפְרָה לְדָוִד עָלֵיהָ, שֶׁהָיְתָה בְּבֵיתָם כְּשֶׁנּוֹלַד. הִיא רָצְתָה לְחַנֵּךְ אֶת הַיֶּלֶד שֶׁל בֶּן אְחִיהָ אִם תִּהְיֶה יַלְדָּהּ, אֲבָל כְּשֶׁנּוֹלַד יֶלֶד עָזְבָה אֶת הַבַּיִת בְּאַכְזָבָה. שְׁמָהּ הָיָה בָּטְסִי טְרוֹטְוּוד, וְדָוִד הָיָה מְסֻפָּק אִם הִיא תִּשְׂמַח אוֹ לֹא כְּשֶׁיִּוָּדַע לָהּ שֶׁהָאַחֲרוֹן לְבֵיִת קֹפֶּרְפִילְד הוּא גַּלְמוּד. עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים עַד שֶׁמַרְדְסְטוֹן וַאֲחוֹתו הוֹדִיעוּ שֶׁיִּשְׁלְחוּ אֶת דָּוִד לְלוֹנְדוֹן לַעֲבֹד בַּחֲנוּת גְּדוֹלָה שֶׁל קְרוֹבֵיהֶם כָּל דָּבָר הָיָה יוֹתֵר טוֹב מַאֲשֶּׂר לָשֶׁבֶת בָּטֵל לְעֵינֵי מַרדְסְטְוֹן וַאֲחוֹתו, וְכָךְ יָצָא דָּוִד לְלוֹנְדוֹן לַעֲבֹד בַּחֲנוּת מַרְדְסְטוֹן וְּגרִינְבִּי. זוֹ הָיְתָה חֲנוּת לִמְכִירַת יַיִן. עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל דָּוִד הָיְתָה לְהַדְבִּיק תָּוִיּוֹתֹ עַל בַּקְבּוּקֵי יַיִן בְּחֶבְרַת בַּחוּרִים גַּסִּים וְשׁוֹבָבִים. הוּא גָּר בְּדִירַת מַר מִיקֹבֶּר, סוֹכֵן שָׁמֵּן, קֵרֵחַ, חֲבוּשׁ כּוֹבַע גָּבֹהַּ. הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וְאַרְבָּעָה יְלָדִים, יֶלֶד בֶּן אַרְבַּע, יַלְדָּה בַּת שָׁלֹשׁ וְתִינוֹקוֹת תְּאוֹמִים.

גְּבֶרֶת מִיקֹבֶּר הָיְתָה אִשָּׁה קוֹדֶרֶת. תָּמִיד הִתְאוֹנְנָה עַל גּוֹרַל בַּעֲלָהּ, שֶׁאֵינֶנּוּ מַרְוִיחַ הַרְבֵּה כֶּסֶף וְשָׁקּוּעַ תָּמִיד בְּחוֹבוֹת. וְאָמְנָם פַּחַד תָּמִיד לְהֵאָסֵר בְּבֵית הַסֹּהַר לְבַעֲלִי חוֹב.

בְּעֵינֵי דָּוִד מָצְאָה חֵן תִּקְוָתוֹ הַחֲזָקָה של מַר מִיקֹבֶּר, שֶׁיּוֹם אֶחָד יֵהָפֵךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. בְּכֹחַ הַתִּקְוָה הַזֹּאת חַי. וּמֵחֲמַת הַתִּקְוָה הַזֹּאת הָיָה תָּמִיד עַלִּיז. הָיָה לוֹ לֵב טוֹב, אֲבָל לֹא הָיָה לוֹ מַזָּל. הוּא אָהַב מְאֹד אֶת דָּוִד וּכְשֶׁצָּרִיךְ הָיָה לָצֵאת לְלוֹנְדוֹן בַּעֲסָקָיו הִתְעַצֵּב מְאֹד.

דָּוִד יָדַע, שֶׁדּוֹדָתוֹ שֶׁל אָבִיו יוֹשֶׁבֶת בְּדוֹבֶר, אֲבָל לֹא יָדַע אֶת כְּתָבְתָּהּ. הוּא הֶחְלִיט לָצֵאת לְדוֹבֶר, לִמְצֹא אוֹתָהּ וּלְסַפֵּר לָאִשָּׁה הַמְשֻׁנָּה מָה שֶׁעָבַר עָלָיו וּמַה מַּצָּבוֹ עַכְשָׁו. כָּתַב לַפֵּיגוֹטִי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְהַלְווֹת לוֹ חֲצִי לִירָה, וּמִיָּד שָׁלְחָה לוֹ אֶת הַסְּכוּם בְּצֵרוּף מִכְתָּב מָלֵא חִבָּה. דָּוִד אָרַז אֶת מִזְוָדָתוֹ וְשָׂם עָלֶיהָ תָּוִית לְמִשְׁלוֹחַ בְּעֶגְלַת הַדֹּאַר הַהוֹלֶכֶת לְדוֹבֶר וְשִׁלֵּם לַבָּחוּר חֲצִי שִׁילִינְג, שֶׁיָּבִיא אֶת הַמִּזְוָדָה עַל חֲמוֹרוֹ עַד הָעֲגָלָה. אֲבָל הַבָּחוּר שָׂם אֶת הַמִּזְוָדָה עַל הַחֲמוֹרֹ, תָּפַס אֶת חֲצִי הַלִּירָה מִידֵי דָּוִד וּבָרַח וְדָוִד רוֹדֵף אַחֲרָיו. דָּוִד הֻכְרַח לִנְסֹעַ לְדוֹבֶר בַּפְּרוּטוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּכִיסוֹ, אֲבָל לֹא וִתֵּר עַל תָּכְנִיתוֹ. הוּא זָכַר,

1

בֵּית “שָׁלֵם” יֵשׁ עֲרֵמַת חָצִיר וְהֶחְלִיט לָלוּן שָׁם בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן. אַחַר כָּךְ הָלַךְ לְצֶ’טְם. שָׁם הֶחְלִיט לִמְכֹּר אֶת מְעִילוֹ וְלִקְנוֹת קְצָת לֶחֶם.

נִגַּשׁ לַחֲנוּת מְזֹהֶמֶת שֶׁל בְּגָדִים יְשָׁנִים וְשָׁאַל אֶת הַחֶנְוָנִי הַזָקֵן אִם הוּא רוֹצֶה לִקְנוֹת מְעִיל.

– תִּרְאֶה אֶת הַמְּעִיל – אָמַר הַזָקֵן. – כַּמָּה אַתָּה רוֹצֶה בַּעֲדוֹ?

– שְׁנֵי שִׁילִינְג וָחֵצִי – אָמַר דָּוִד.

– אוֹי וַאֲבוֹי – צָעַק הַזָקֵן. – לֹא, אֶתֵּן לָךְ שִׁילִינְג וָחֵצִי.

דָּוִד הֻכְרַח לְהַסְכִּים, אֲבָל לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל שִׁילִינְג הִתְמַהְמַהּ חֲצִי הַשִּׁילִינְג הַשְּׁלִישִׁי כָּל כָּךְ, עַד שֶׁדָּוִד הָיָה מְרֻצֶּה כְּשֶׁקִּבֵּל רַק עוֹד רֶבַע הַשִּׁילִינְג. קָנָה לֶחֶם וְהוֹסִיף לָלֶכֶת וְיָשֵׁן בְּשָׂדֶה. הָלַךְ וְהָלַךְ עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד רָאָה לְפָנָיו אֶת דּוֹבֶר. שָׁאַל אֲנָשִׁים שׁוֹנִים לְבֵית דּוֹדָתוֹ וְקִבֵּל תְּשׁוּבוֹת מִשְׁתַּמְּטוֹת, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף עָזַר לוֹ עֶגְלוֹן אֶחָד.

– טְרוֹטְווּד? הַזְּקֵנָה? לֵךְ יָשָׁר וְתַגִּיעַ לְבֵיתָהּ. אֲבָל מִכֵּוָן שֶׁאֵינֶנִּי חוֹשֵׁב, כִּי תְּקַבֵּל מִמֶּנָּה מַשֶּׁהוּ, הֲרֵי לְךָ חֲצִי גְּרוּשׁ – אָמַר הָעֶגְלוֹן.

דָּוִד נִכְנַס לַחֲנוּת מַכֹּלֶת וְשָׁאַל אֵיפֹה כָּאן בֵּית טְרוֹטְווּד?

– זוֹהִי בַּעֲלַת הַבַּיִת שֶׁלִּי – אָמְרָה בַּחוּרָה עוֹזֶרֶת שֶׁהָיְתָה בַּחֲנוּת. – מָה רְצוֹנְךָ? לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה מַשֶּׁהוּ?

– רָצִיתִי לְדַבֵּר אִתָּהּ – עָנָה דָּוִד.

יָצְאָה מִן הַחֲנוּת וְדָוִד הָלַךְ אַחֲרֶיהָ.

זֶהוּ בֵּית טְרוֹטְווּד – אָמְרָה, נִכְנְסָה לַשַּׁעַר וְנֶעֶלְמָה בַּבַּיִת. מִתּוֹךְ הַבַּיִת יָצְאָה גְבֶרֶת, רֹאשָׁהּ קָשׁוּר בְּמִּטְפַּחַת וְעָל יָדֶיהָ כְּפָפוֹת לַעֲבוֹדַת גַּן. זוֹ הָיְתָה בֶּטְסִי טְרוֹטְווּד. דָּוִד הִכִּיר אוֹתָה לְפִי הַתֵּאוּר שֶׁל פֵּיגוֹטִי.

– לֵךְ לְךָ, אֵין כָּאן נְעָרִים – אָמְרָה לוֹ.

– סְלִיחָה, גְּבִרְתִּי, סְלִיחָה, דּוֹדָתִי, - פָּתַח דָּוִד.

– מָה? – קָרְאָה גְּבֶרֶת בֶּטְסִי.

– אֲנִי בֶּן אָחִיִךְ.

– רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם – אָמְרָה גְּבֶרֶת טְרוֹטְווּד וְיָשְׁבָה מֵהִתְרַגְּשׁוּת עַל שְׁבִיל הַגַּן.

– אֲנִי דָּוִד קֹפֶּרְפִילְד מִבְּלַנְדָּרְסְטוֹן. אַתְּ הָיִית שָׁם בַּלַּיְלָה שֶׁבּוֹ נוֹלַדְתִּי וְרָאִיתָ אֶת אִמִּי. אֲנִי אֻמְלָל מְאֹד מִשָּׁעָה שֶׁמֵּתָה. לֹא לִמְּדוֹ אוֹתִי כְּלוּם וְהֶעֱבִידוּ אוֹתִי בְּפֶרֶךְ. בָּרַחְתִּי אֵלַיִּךְ. שָׁדְדוּ אֶת כָּל כַּסְפִּי, וָאֲנִי הָלַכְתִּי כָּל הַדֶּרֶךְ בָּרֶגֶל וְלֹא יָשַׁנְתִּי בְּמִטֶּהָ בַּדֶּרֶךְ.

כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַדְּמָעוֹת בְּעֵינֵי הַנַּעַר, קָמָה וְהִכְנִיסָה אֶת דָּוִד לְתוֹךְ הַבַּיִת. פָּתְחָה אֶת הַמִּזְנוֹן וְהִשְׁקְתָה אֶת הַנַּעַר כָּל מִינֵי מַשְׁקָאוֹת. הוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ עַל הַסַּפָּה וְצִלְצְלָה בַּפַּעֲמוֹן.

– גַּ’נֶט – אָמְרָה לַבַּחוּרָה שֶׁנִּכְנְסָה – לְכִי לְמַר דִּיק וְאִמְרִי לוֹ, שֶׁאֲנִי רוֹצָה לְדַבֵּר אִתּוֹ.

לְאַחַר רְגָעִים אֲחָדִים נִכְנַס לַחֶדֶר אָדוֹן בַּעַל רֹאשׁ שֵׂיבָה נְעִים מַרְאֶה.

– מַר דִּיק – אָמְרָה בֶּטְסִי – שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִי אֶת הַשֵּׁם דָּוִד קֹפֶּרְפִילְד? זֶהוּ בְּנוֹ. הוּא בָּרַח. מָה לִי לַעֲשׂוֹת אִתּוֹ?

– קֹדֶם כָּל יֵשׁ לִרְחֹץ אוֹתוֹ – עָנָה מַר דִיק.

– גַּ’נֶט – קָרְאָה גְּבֶרֶת בֶּטְסִי – מַר דִיק צָדַק. תַּסִּיקִי אֶת הָאַמְבַּטְיָה.

לֹא הִסְפִּיקָה גַּ’נֶט לָצֵאת עַד שֶׁגְּבֶרֶת בֶּטְסִי צָעֲקָה בְּקוֹל:

– גַּ’נֶט, חֲמוֹרִים.

מִבַּחוּץ עָבְרוּ לִפְנֵי הַשַּׁעַר שְׁנֵי חֲמוֹרִים, וַעֲלֵיהֶם רָכְבּוּ גְּבִירוֹת. בֶּטְסִי וְגַ’נֶט יָצְאֹוּ מִתּוֹךְ הַבַּיִת וְהִתְנַפְּלוּ עַל הַחֲמוֹרִים וְעַל הַנְּעָרִים שֶׁהוֹלִיכוּ אוֹתָם. לְדָוִד נוֹדַע אַחַר כָּךְ, שֶׁהַדּוֹדָה רָאֲתָה עַצְמָהּ שַׁלֶּטֶת בַּדֶּרֶךְ הָעוֹבֵר לְיַד שַׁעַר בֵּיתָהּ וָלֹא סָבְלָה חֲמוֹרִים הָעוֹבְרִים שָׁם. כָּל הַיּוֹם הִשְׁגִּיחָה עַל כָּךְ, וְהַדָבָר גָּרַם הֲנָאָה לְכָל הַנְּעָרִים מוֹלִיכֵי הַחֲמוֹרִים שֶׁעָבְרוּ בְּכַוָּנָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

לְאַחַר שֶׁדָּוִד הִתְרַחֵץ, יָשֵׁן וְאָכַל סְעֻדָּה טוֹבָה, סִפֵּר לְדוֹדָתוֹ אֶת כָּל פְּרָטֵי תּוֹלְדוֹתָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵבִין שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִסְלֹחַ לוֹ שֶׁלֹא נוֹלַד יַלְדָּהּ, הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא עָשָׂה עָלֶיהָ רֹשֶׁם טוֹב, אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁמָצָא חֵן בְּעֵינֵי מַר דִיק וְדַעְתּוֹ הָיְתָה נִשְׁמַעַת בְּאָזְנֵי הַזְּקֵנָה.

לַמָּחֳרָת, לְאַחַר הִתְיָעֲצוּת עִם מַר דִיק, הֶחְלִיטָה לִכְתֹב לְמַרְדְסְטוֹן וְלָבוֹא לִידֵי הֶסְכֵּם עַל עֲתִידוֹ שֶׁל דָּוִד.

אֲנָשִׁים רַבִּים אָמְרוּ לִגְּבֶרֶת בֶּטְסִי שֶׁמַּר דִיק אֵינוֹ שָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ, שֶׁכֵּן הוּא מְבַלֶּה אֶת זְמַנּוֹ בִּכְתִיבַת סֵפֶר, וְכָל פַּעַם שֶׁהוּא גוֹמֵר אוֹתוֹ הוּא קוֹרֵעַ אוֹתוֹ לִגְזָרִים וְכוֹתֵב אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ. וְכֵן מִפְּנֵי שֶׁאָהַב לְהַפְרִיחַ דַּיָּה גְּדוֹלָה. וְאָמְנָם מַר דִיק הָיָה אָדָם מוּזָר, אֲבָל בַּעַל שֵׂכֶל יָשָׁר וּגְבֶרֶת טְרוֹטְווּד בָּטְחָה בּוֹ.

בִּתְשׁוּבָה עַל הַמִּכְתָּב הוֹפִיעוּ מַרְדְסְטוֹן וַאֲחוֹתו בִּכְבוֹדָם וּבְעַצְמָם. פַּעַם אַחַת, לְמִשְׁמַע הָאַזְעָקָה הָרְגִילָה “חֲמוֹרִים”, הֵצִיץ דָּוִד דֶּרֶך הַחַלּוֹן וְרָאָה לְחֶרְדָּתוֹ אֶת דּוֹדָתוֹ מַתְקִיפָה אֶת גְּבֶרֶת מַרְדְסְטוֹן הָרוֹכֶבֶת עַל חֲמוֹר. גְּבֶרֶת מַרְדְסְטוֹן הִתְגּוֹנְנָה בַּמִּטְרִיָּה שֶׁלָּהּ וּגְבֶרֶת בֶּטְסִי הֵסִירָה אֶת הַצָּנִיף שֶׁל גְּבֶרֶת מַרְדְסְטוֹן מֵעַל רֹאשָׁהּ וְזָרְקָה אוֹתוֹ לְפָנָיו שֶׁל אָחִיהָ. לְאַחַר שֶׁהִצִּיל מַר מַרְדְסְטוֹן אֶת אֲחוֹתוֹ, הִסְתַּכֵּל בִּרְדִיפַת גְּבֶרֶת בֶּטְסִי אַחֲרֵי נַהֲגֵי הַחֲמוֹרִים וּלְאַחַר שֶׁנִּצְחָה, נִכְנְסוּ הוּא וַאֲחוֹתו לְתוֹךְ הַבַּיִת, וְשָׁם שָׁמְעוּ מְפִי בַּעֲלַת הַבַּיִת רַק דִבְרֵי הִתְנַצְּלוּת אֵלֶּה:

– אֵין בְּפָנַי יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל.

זוֹ לֹא הָיְתָה פְּתִיחָה טוֹבָה לְהִתְיָעֲצוּת בְּהִשְׁתַּתְּפוּת מַר דִיק וְדָוִד. מַר מַרְדְסְטוֹן דָּרַשׁ מִדָּוִד כְּנִיעָה גְמוּרָה אוֹ שֶׁהוּא יִסְתַּלֵּק מִמֶנּוּ לְעוֹלָמִים. הַצָּעָה אַחֲרוֹנָה זוֹ הָיְתָה אֲיֻמָּה, כִּי מַרְדְסְטוֹן בִּזְבֵּז אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁל מִשְׁפַּחַת קֹפֶּרְפִילְד.

– הַאִם אַתָּה מוּכָן לָלֶכֶת אִתּוֹ, דָּוִד? – שָׁאֲלָה דּוֹדָתוֹ.

– לֹא – עָנָה דָּוִד. – הֵם מֵעוֹלָם לֹא אָהֲבוּ אוֹתִי, אָנָּא, דּוֹדָתִי הַיְּקָרָה, תָּגֵנִּי עָלַי לְמַעַן אָבִי.

– מַר דִיק – אָמְרָה גְּבֶרֶת בֶּטְסִי – מָה עָלַי לעֲשׂוֹת עִם הַנַּעַר?

– צָרִיךְ לִתְפֹּר לוֹ חֲלִיפָה לְפִי מִדָּתֹו – עָנָה הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן.

– מַר דִיק – קָרְאָה גְּבֶרֶת בֶּטְסִי, – אֵין עֲרוֹךְ לְשִׂכְלְךָ הַיָּשָׁר.

וּלְמַר מַרְדְסְטוֹן אָמְרָה:

– אַתָּה יָכוֹל לָלֶכֶת. אֲנִי אֶדְאַג לַנַּעַר. שָׁלוֹם לְךָ אֲדוֹנִי וְשָׁלוֹם לָךְ, גְּבִרְתִּי. וְאוֹי וַאֲבוֹי לָכֶם אִם אֶרְאֶה אֶתְכֶם רוֹכְבִים עַל חֲמוֹרִים שּׁוּב עַל הַדֶּשֶׁא שֶׁלִּי. אָסִיר מֵעָלַיִךְ אֶת הַצְּנִיף וְאֶרְמֹס אוֹתוֹ בְרַגְלָי.

לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ מַרְדְסְטוֹן וַאֲחוֹתו, נִתְמַנָּה דִיק לִמְחַנֵּךְ שֶׁל דָּוִד, וּשְׁמוֹ נִשְׁתַּנָּה מִיָּד לְשֵׁם טְרוֹטְווּד קֹפֶּרְפִילְד.

הֻזְמְנוּ בְּגָדִים חֲדָשִׁים וְהַדּוֹדָה נָסְעָה עִם טְרוֹטְווּד לְקַנְטֶרְבֶּרִי שֶׁשָּׁם גָּר עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁלָּהּ מַר וִיקְפִילד.

מַר וִיקְפִילד, עוֹרֵךְ דִּין בַּעַל שֵׂיבָה, סִדֵּר הַכֹּל כִּרְצוֹן הַגְּבֶרֶת בֶּטְסִי. טְרוֹטְווּד הֻכְּנַס לְבֵית סֵפֶר וְלָמַד שָׁם בְּהַדְרָכָתוֹ שֶׁל ד"ר סְטְרוֹנְג. טְרוֹטְווּד גָּר בְּבֵית וִיקְפִילד בְּחֶדֶר יָפֶה וְיָשָׁן, שֶׁנִּדְמָה לוֹ לֹא פָּחוֹת יָשָׁן מִבֵּית הַכְּנִיסָה הָעִירוֹנִי. הַתִּקְרָה הָיְתָה עֲשׂוּיָה קוֹרוֹת אַלּוֹן וּבַחַלּוֹנוֹת הָיוּ שִׁמְשׁוֹת יַהֲלֹם. טְרוֹטְווּד נֶהֱנָה מִכָּל זֶה, וּבִפְרָט כְּשֶׁנּוֹכַח כִּי בִּתוֹ שֶׁל מַר וִיקְפִילד אַגְנֶס, בַּת גִּילוֹ, הָיְתָה הַיָּפָה וְהַנֶּחְמָדָה בֵּין הַנְּעָרוֹת שֶׁרָאָה מִיָּמָיו. אֲפִלּוּ אֶמִילִי תָּפְסָה אֶת הַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי אַחֲרֵי אַגְנֶס.

וְכַמָּה שׁוֹנֶה בֵּית הַסֵּפֶר כָּאן מִבֵּית “שָׁלֵם”. בַּמִּכְתָּב לְדוֹדָתוֹ, שֶׁבּוֹ הוֹדָה לָהּ וּלְמַר דִיק עַל כָּל מָה שֶּׁעָשׂוּ לְמַעֲנוֹ, סִפֵּר אֵיךְ הִכְנִיס אוֹתוֹ ד"ר סְטְרוֹנְג לְתוֹךְ הַכִּתָּה.

– תַּלְמִיד חָדָשׁ, אֲדוֹנַי הַצְּעִירִים, טְרוֹטְווּד קֹפֶּרְפִילְד. וְהָלְאָה תֵּאֵר בַּמִּכְתָּב אֶת הַתַּלְמִיד הָרִאשׁוֹן אָדָמְס שֶׁנִּרְאָה כְּכֹמֶר צָעִיר בָּעֲנִיבָה הַלְּבָנָה שֶׁלּוֹ. הוּא הִזְמִין אֶת טְרוֹטְווּד לָשֶׁבֶת לְיָדוֹ וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בְּשֵּׁם הַתַּלְמִידִים.

בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה בִּקֵּר מַר דִיק אֶת טְרוֹטְווּד בְּכָל יוֹם רְבִיעִי וּגְבֶרֶת בֶּטְסִי בְּכָל יוֹם שַׁבָּת, עַד שֶׁנּוֹכְחוּ לָדַעַת שֶׁהַיֶּלֶד הוּא לֹא רַק מְאֻשָּׂר אֶלָּא גַּם חָבִיב עַל אֲחֵרִים וּשְׁנֵי הַזְּקָנִים הִתְגָּאוּ בְּאַפּוֹטְרוֹפְּסוּת שֶׁלָּהֶם.

וְּטְרוֹטְווּד גָּדַל וְהָיָה לְאִישׁ וְלִמְלֻמָּד. בְּהַשְׁפָּעַת אַגְנֶס לָמַד לָדַעַת מָה זֹאת אַהֲבָה אֲמִתִּית וָלֹא שָׁכַּח לְעוֹלָם יְדִידִים יְשָׁנִים לְאַחַר שֶׁהִכִּיר יְדִידִים חֲדָשִׁים. הוּא הוֹסִיף לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחוֹתֵיהֶם וּבְצָרוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנִי בֵּית פֵּיגוֹטִי. לֹא הִכְזִיב אֶת אַפּוֹטְרוֹפְּסָיו, וּבִשְׁנוֹת הַהַצְלָחָה כַּסּוֹפֵר לֹא נִמְנַע מֵעוֹלָם לַעֲזֹר בְּכָל מָקוֹם שֶׁיָכֹל. בְּעֶזְרָתוֹ וּבְעֶזְרַת חֲבֵרוֹ הַוָּתִיק טְרַדְלְס, שֶׁנַּעֲשָׂה עוֹרֵךְ דִּין, נִתְמַנָּה מַר מִיקֹבֶּר לְשׁוֹפֵט בְּאוֹסְטְרַלְיָה.


  1. ככל הנראה, חסרים במקור שני עמודים. (עמ' 21–22)  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47603 יצירות מאת 2648 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20050 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!