מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בבית מקדשה של השלווה הגדולה

מאת: אביגדור המאירי

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּבֵית מִקְדָּשָׁהּ שֶׁל הַשַּׁלְוָה הַגְּדוֹלָה / אביגדור המאירי

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


מִדְבַּר הַיֵּשׁ לוֹהֵט יוֹתֵר וְיוֹתֵר,

וַאֲנִי, הֵלֶךְ בּוֹדֵד, בְּאֵין הֵד וָרֵעַ,

הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ— מִי יַגִּיד אָנָה? —

הַשָּׁרָב הַצָּהֹב שׂוֹרֵף, מְמַסְמֵס, מְיַגֵּעַ,

זֵעָה, מוּעָקָה, אֵין-סוֹף, מַפַּח-לֵב,

אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִתְעַלֵּף —

וּמִלְּפָנַי בְּאוֹר צַחַר הוֹלֶכֶת וּבוֹקַעַת

יִפְעַת פְּנֵי-אֵל: הַפָטָא מוֹרְגָנָא.


גַּן-עֵדֶן שֶׁל-מַטָּהּ בִּירַק-בְּרָכָה דָשֵׁן,

וּבְתוֹכוֹ הֵיכַל-הַשֶּׁמֶשׁ עִם מִגְדְּלֵי-שֵׁן:

מִקְדַּשׁ כָּל עָיֵף, כָּל נִשְׁכָּח וָמֵת,

כָּל הוֹלֵךְ בְּלֹא-עֵת —

זֶה מִקְדַּשׁ-הַנֵּצַח לְכָל נֶפֶשׁ חוֹלָה:

בֵּית מִקְדָּשָׁה שֶׁל הַשַּׁלְוָה הַגְּדוֹלָה.


בְּרִיחַ-הַזָּהָב זָע בְּאִוְשַׁת-מֶשִׁי,

וְשַׁעַר הַשַּׁיִשׁ נִפְתַּח לִי לִרְוָחָה,

וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, יְגוֹן-הָעַד הָאִלֵּם,

יְקַדְּמֵנִי בִּבְרָכָה.

אֲנִי מִתְעַטֵּף בְּטַלִּית-הַשַּׁלְוָה הַמְבֹרֶכֶת,

מַבִּיט אֻמְלָל מְאֹד בְּעֵין אֲדֹנָי

וְנוֹפֵל עַל פָּנָי.

לִבִּי עוֹד יִרְעַד, עוֹד יְמָרֵר, עוֹד יִכְאַב,

עוֹד יְכוֹסֵס בִּי הַצַּעַר, הַגּוֹסֵס בְּמֹחִי,

עוֹד רוֹתַחַת הַדִּמְעָה הַבְּלוּלָה בְּדָם:

עוֹדֶנִּי בֶּן-אָדָם.


וְאוּלָם לְאַט-לְאַט שְׁכִינַת-הַכֹּל עָלַי שׁוֹרָה,

אֲנִי קָם וְנִגָּשׁ בִּדְחִילוּ אֶל אֲרוֹן-הַבְּרִית,

פּוֹתֵחַ אֶת הַפָּרֹכֶת הַכְּבֵדָה, הַשְּׁחוֹרָה,

וְשׁוֹמֵעַ אֶת הַנֵּצַח מְדַבֵּר אֵלָי:

— יְמֵי-טְפָחוֹת רֶגַע וְרִבֹּאוֹת שְׁנוֹת-אוֹר:

הֵיטַבְתָּ לַעֲשׂוֹת, כִּי בָּאתָ עַד הֲלוֹם;

הֵיטַבְתָּ לַעֲשׂוֹת, כִּי חָלַמְתָּ עָדָי,

הָקִיצָה מֵחֲלוֹם,

וְדַע-נָא סוֹף-סוֹף: לֹא כְּדָאי, לֹא כְּדָאי.


יִצָּרֵף-נָא מוֹחֲךָ בְּמַגַּע אֵשׁ-יָדַי,

וַעֲמוֹד עַל הַסּוֹד: לֹא כְּדָאי, לֹא כְּדָאי.


אֵם כָּל הַתּוֹרוֹת, שֶׁנִּתְּנוּ מִכָּל סִינָי

הִיא מִצְוַת הַמִּצְוֹת: לֹא כְּדָאי, לֹא כְּדָאי.


הָעֵץ יִכְמַהּ לְאוֹר, לְאשֶׁר יֵבְךְּ כָּל חָי,

וְנֶפֶשׁ אִישׁ יוֹדַעַת: לֹא כְּדָאי, לֹא כְּדָאי.


מֵעֵבֶר לְכָל סָפֵק יַזְהִיר לְךָ הַוַּדָּאי,

הַוַּדָּאי הַגָּדוֹל: לֹא כְּדָאי, לֹא כְּדָאי.


אַשְׁרֵי הָאָדָם הָאוֹמֵר בְּעִתּוֹ: דָּי,

חָכַמְתִּי גַם סָבַלְתִּי וְהַכֹּל לֹא כְּדָאי.

הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ בְּסוֹד מַלְכוּת-שַׁדָּי

הוּא הַסּוֹד הַנּוֹרָא: לֹא כְּדָאי, לֹא כְּדָאי.

לֹא כְּדָאי כָּל רָע, לֹא כְּדָאי כָּל כְּאֵב,

וְעַל כֻּלָּם בְּיַחַד לֹא כְּדָאי לִגְאוֹל;

תִּגְאַל אֶת עַמְּךָ מִבֵּין שִׁנֵּי הַזְּאֵב,

וּמָחָר יַחֲרוֹק שֵׁן וְיִפְעַר פִּיו כִּשְׁאוֹל.


מֵעָנְיוֹ וּמְרוּדוֹ תִּגְאַל אֶת הָאָדָם

וְאַך יֵצֵא מִכֶּבֶל — יֶהֱמֶה לְדָם.

אַל תְּהֵא רָץ כַּצְּבִי וְאַל תְּהֵא עַז כַּנָּמֵר —

הָצֶץ-נָא רֶגַע-עַד בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר:

עוֹד רִבּוֹא שָׁנִים — וּמִי הָיָה הוֹמֵיר?

וְעוֹד רִבּוֹתָיִם —מִי הָיָה שֶׁכְּסְפִּיר?

אַל תַּשְׁלֶה נַפְשְׁךָ: הַכֹּל, הַכֹּל אַךְ רֶגַע,

וּמָה אִם כָּךְ אוֹ כָּכָה? וּמָה אִם שֵׁד אוֹ אֵל?

וּמַה כַּדּוּר אַרְצְךָ לְעֻמַּת הַוֵּיגָה,

וּמַהוּ שֵׁם-עוֹלָם וְנֵצַח-יִשְׂרָאֵל? —

וְאַל תְּהֵא יָגֵעַ, וּבְסִכְלוּת אַל תַּחֲקוֹר

לַתּוֹלַעַת הַלֵּזוּ בְּצַלְמְךָ נִבְרָאָה;

תִּשְׁתּוֹלֵל עוֹד יוֹם, עַד כִּי עִתָּהּ בָּאָה,

וְעַד כַּדּוּרְכֶם זֶה יִתְפַּגֵּר בַּקֹּר.

עוֹד תִּשְׁתּוֹלֵל לֹא פָּעַם, לְאֵלֶּה הֵן נוֹעָדָה:

לַהֲפוֹךְ לַבְּקָרִים אֶת רוּחַ-יָהּ לְתֹהוּ;

הִנֵּה שָׁם בַּמָּחָר שׁוּב עוֹמֵד טֹרְקְוֶמָדָה

וְנֶהֱנֶה מִיסוּרָיו שֶׁל בֶּן-אָדָם כָּמוֹהוּ.

עֲצָם-נָא עֵינֵיךָ וְהִתְפַּשֵּׁט כָּל חֹל,

וְאַל תִּשָּׂא כָּל אֹמֶר וְאַל תְּהֵא בַּדָּאי;

שִׂים לִבְּךָ לָאֶפֶס וּמַלְמֵל בְּלִי קוֹל

אֶת תְּפִלַּת הַנֶּצַח: לֹא כְּדָאי, לֹא כְּדָאי.


בְּבֵית מִקְדָּשָׁה שֶׁל הַשַּׁלְוָה הַגְּדוֹלָה

הֱיֵה לְכֹהֵן-עַד וְהַעֲלֵה לְעוֹלָה

אֶת לִבְּךָ הַחַם לְשַׂר-הַבְּלִימָה —

וְהִנָּשֵׂא עַל כַּנְפֵי עָשׁ, כְּסִיל וְכִימָה,

בִּמְקוֹם שֶׁאֵין כָּל אשֶׁר וְאֵין כָּל עַצָּבֶת,

וְאֵין מָוֶת.

אביגדור המאירי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אביגדור המאירי
רקע
אביגדור המאירי

יצירותיו הנקראות ביותר של אביגדור המאירי

  1. העולה היורד לחיינו (פרוזה)
  2. מסע באירופה הפראית (זכרונות ויומנים)
  3. השגעון הגדול (פרוזה)
  4. הַמָשִיחַ הַלָבָן (פרוזה)
  5. בְּיַאלִיק עַל-אֲתַר (זכרונות ויומנים)

לכל יצירות אביגדור המאירי בסוגה שירה

לכל יצירות אביגדור המאירי

יצירה בהפתעה
רקע

הסתירה המדומה

מאת ישראל כהן (מאמרים ומסות)

הדברים שנשמעו כאן שנויים במחלוקת רצינית ואין ליישבה או לסלקה בגערות או בנזיפות. ייתכן מאוד, שאחד הליקויים הרה-הפורענות של היהדות השמרנית נעוץ בכך, שהיא נמנעת מלהתדיין עם בעיות הדור וספקותיו בצורה רצינית. ובצר לה, היא קוראת לעזרה פסוקים ומימרות. אולם ישנם פסוקים ומימרות שונים, לכאן ולכאן. שישנם פסוקים שונים – זאת שמענו גם בדברי מגד. אך מסוכן מאוד לדבר או לחשוב בפסוקים; יש צורך לחשוב מחשבות ולדבר בשפת ההוכחה ההגיונית. ולא תמיד המחשבות של הדור נכנסות לדפוסם של מאמרי הקדמונים. אדם בן-זמננו מוכרח למצוא ניסוח חדש.

אינני מסכים לא לקריב ולא למגד. מגד הדליק בהתחלה מדורה ולבסוף כיבה אותה בעצמו. כל ההיסטוריוזופיה שלו, נראית לי מוטעית ומשובשת, ואני מקווה, שהוא עצמו לא יסכים לה כעבור כמה שנים. אין היהדות ענין של פתגמים ופתגמים-שכנגד, כפי שהוא ניסה להציגה. מעבר להם היתה וישנה תמצית חיונית, שהיא קנין האומה הישראלית ביחודה השלם. אין המור היהודי נפחת על ידי כך, שעם אחר אף הוא קיבל אותו וסיגל אותו לעצמו. הדין “קנין במשיכה” אינו נהוג כאן. אם זכות הראשונות היא ליהדות, הריהו נקרא על שמה, אולם מחמת קוצר הזמן לא אדבר בפרשה זו.

אני רוצה לומר לחברי וידידי קריב, שאני מוקיר את משנתו, את הסופר שבו, את היושר האינטלקטואלי שלו, אך איני מסכים להנחותיו ולמסקנותיו. תמונת הדור בארץ, כפי שצייר לנו קריב, היא תמונה מסולפת. אשרינו שהיא מסולפת. אילו היתה חס וחלילה נכונה – היינו בכל רע. אין דמותו של הדור כזו, לא מבחינה רוחנית, לא מבחינה חברתית ולא מבחינה מוסרית. היא אחרת לגמרי. אינני אומר שהיא דמות אידיאלית משובחת, מעולה, אבל היא נאה יותר. וכשם שהגזים בציור הדמות בהווה לריעותא, כך הגזים בתיאור דמותה של יהדות הגולה לטיבותא.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.