★ ¹

כְּמוֹ שְׁיָר יָרֹק שֶׁבְּיוֹרַת הַצֶּבַע

יְבֵשִׁים, קָשִׁים, גַּסִּים כָּאן הֶעָלִים.

וְהַכָּחֹל בְּפִרְחֵי הָאֶשְׁבּוֹלִים

אֵינוֹ נִשָּׂא בָּהֶם, הוּא רַק כְּסֶפַח,

כְּבָבוּאָה שֶׁמֵּרָחוֹק, בְּלִי קֶבַע,

שֶׁעוֹד מְעַט מֵהֶם אוּלַי תִּשַּׁר,

וּכְבְאִגֶּרֶת נוֹשָׁנָה הַנְּיָר,

שֶׁצְּהוֹב, אֲפוֹר וּסְגוֹל בִּכְחוֹל בָּלֶה בָּהּ;

דָּהוּי מִכְּבֹס כְּמוֹ סִנָּר שֶׁל יֶלֶד,

שֶׁלֹּא יִצְלַח, כְּלוּם לֹא יִקְרֶנוּ עוֹד:

כְּעֵין חַיִּים קְצָרִים לְלֹא תּוֹחֶלֶת.

אַךְ פֶּתַע, בְּאַחָד הָאֶשְׁבּוֹלִים,

כְּמוֹ מַחֲלִיף הַכְּחוֹל, וְנוּכַל לִרְאוֹת

שְׂמֵחִים מוּל הַיָּרֹק גְּוָנִים כְּחֻלִּים.

פריס, אמצע יולי 1906