מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
(אטינגר), רמר/מ"א. (1977). שיר אהבה. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-07-23. http://bybe.benyehuda.org/read/9643
MLA:
(אטינגר), ריינר מריה רילקה / משה אָטֵר. "שיר אהבה". פרויקט בן-יהודה. 1977. 2018-07-23. <http://bybe.benyehuda.org/read/9643>
ASA:
(אטינגר), ריינר מריה רילקה / משה אָטֵר. 1977. "שיר אהבה". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-07-23. (http://bybe.benyehuda.org/read/9643)

שיר אהבה

מאת: ריינר מריה רילקה , תרגום: משה אָטֵר (אטינגר) (מגרמנית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

ספריית פועלים; 1977

סוגה:

שפת מקור: גרמנית

אֵיךְ אֶת נַפְשִׁי אַחֲזִיק, לְמַעַן הִיא

בְּנַפְשֵׁךְ לֹא תְּהֵא נוֹגַעַת? וְאֵיךְ אוֹתָהּ

אֶל הַדְּבָרִים מִחוּצָה לָךְ אָרִימָה?

הוֹ, לוּא אוּכַל וְאוֹתָהּ תּוּמָם אַחְבִּיא,

בֵּין נִשְׁכָּחוֹת בַּחֲשֵׁכָה אָשִׂימָה,

בְּאֵי פִנָּה נִדַּחַת וּשְׁקֵטָה,

אֵין הֵד בָּהּ נְבָכַיִךְ כִּי יָהִימוּ.

אַךְ כֹּל אֲשֶׁר נוֹגֵעַ בִּי אוֹ בָךְ

יַחְדָּו אוֹתָנוּ, כְּקֶשֶׁת זוֹ, יִקַּח,

שֶׁצְּלִיל אֶחָד מִשְּׁתֵּי נִימִים תִּמְשֹׁךְ.

מַהוּ הַכְּלִי בוֹ אָנוּ מֵיתָרִים?

מִי הַנּוֹגֵן לוֹ אָנוּ מְסוּרִים?

הוֹ, שִׁיר עָנֹג.

קפרי, מרס 1907

ריינר מריה רילקה
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ריינר מריה רילקה (מחבר)
עוד מיצירותיו של משה אָטֵר (אטינגר) (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

עבודה חקלאית-ישובית בירושלים וּבקרבתה

מאת ברל כצנלסון (מאמרים ומסות)

בּין העבוֹדוֹת השוֹנוֹת לתקנת ירוּשלים, להרמתה וּלהבראָתה צריכה ויכוֹלה גם העבוֹדה החקלאית לתפּוֹס את מקוֹמה. מוּבן מאליו כּי אין עבוֹדה זוֹ צריכה להיעשׂוֹת על חשבּוֹן עבוֹדוֹת כּלכּליוֹת-עירוֹניוֹת אחרוֹת. כּי אינה יכוֹלה להעלוֹת ארוּכה לכל מַדְוֵי ירוּשלים ולפתוֹר את שאלת הקיוּם של המוֹניה הרעבים והדווּיים, כּי אם להוֹסיף גוָן חדש לעבוֹדה הרַבּה הצריכה להיעשׂוֹת, להכניס זרם מחַיֶה לתוֹך חיי העיר העתידים להיבּרא.

עיר זוֹ עם אקלימה הנוֹח לצמיחה, עם עמקיה הפּוֹריים, עם עציה העתיקים – ההוֹלכים אמנם ונחרבים לעינינוּ בּפראוּת הסביבה והשלטוֹן הקוֹדם, עם הכּפרים מלאי הירק וגני-השלחין המַקיפים אוֹתה, לנוּ אין בּה מכּל זה כּלוּם, רק חוֹמוֹת, חנוּיוֹת וחרבוֹת. והישוּב העברי, הנמק בּדלוּת וּבדחקוּת, בּחוֹסר לחם ואויר בּין החוֹמוֹת של עיר זוֹ רק שמוּעה שמע על דבר “קוֹלוֹניֶס”, “קוֹלוֹניסטין” וּפוֹעלים. ורוּבּוֹ הגדוֹל אף לא ראָם, וחוֹשב אוֹתם לאחדים מן הדברים המוּזרים בּעוֹלם, הרחוֹקים-רחוֹקים.

מלבד המקרה היחידי לפני ארבּעים שנה, בּראשית היוָסד פּתח-תקוה, לא נתנה עיר יהוּדית זוֹ, לב האוּמה, בּמשך כּל שנוֹת עבוֹדת הישוּב, חוֹמר אנוֹשי לגאוּלת הארץ, אפילוּ בּאוֹתה מידה שנתנה איזוֹ עיירה זעירה בּרוּסיה אוֹ בּגליציה. ולא רק שהישוּב הירוּשלמי לא נתן משלוֹ לישוּב החקלאי, הוּא גם לא קיבּל, לא ינק ממנוּ ולא ראה אוֹתוֹ מקרוֹב. נחוּצה היתה “גזירה” של גֶ’מַל-פֶּחָה בּימי האַרבּה [1], למען אשר חלק מבּני ירוּשלים יראה בּעיניו את אחת המוֹשבוֹת. ואפילוּ בּני “הישוּב החדש”, חניכי בּתי-הספר, היוצאים אוּלי לפעמים לטיוּל למוֹשבה, אינם הרבּה יוֹתר קרוֹבים לישוּב מחניכי החדרים והישיבוֹת. אף הם, בּני הארץ, לא נתנוּ מתוֹכם שוּם עוֹבדים בּשביל גאוּלת הארץ (אָפיית למדי היא אַנקיטה אחת שנעשׂתה בּין חברי אגוּדה ציוֹנית מבּני הדוֹר הצעיר. מששים חברים ראוּ רק שמוֹנה בּעיניהם מוֹשבה עברית).


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.