מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שמועות מני קדם

מאת: זאב יעבץ

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ווארשא: דפוס האחים שולדבערג; תרנ"ב 1891-1892

סוגה:

שפת מקור: עברית

שְׁמֻעוֹת רַבִּי פִינְחָס בֶּן-יָאִיר

א 1

אִישׁ צַדִּיק וְעֹשֵׂה פֶלֶא הָיָה רַבִּי פִינְחָס בֶּן-יָאִיר וַיֵּצֵא לוֹ שֵׁם בְּכָל-הָאָרֶץ: וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּלֶךְ בַּדֶּרֶךְ וַיָּסַר אֶל אַחַת הֶעָרִים לָלוּן שָׁם: וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיִּצְעֲקוּ אָנָּא אִישׁ אֱלֹהִים הוֹשִׁיעָה נָּא: הִנֵּה עַכְבָּרִים עָלוּ בִגְבוּלֵנוּ מַחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד: וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת-פְּרִי אַדְמָתֵנוּ וְלַעֲבָדֶיךָ לֹא יַשְׁאִירוּ כָּל-מִחְיָה: וְאַחַד מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ נִגַּשׁ אֵלָיו וַיִּקְרָא אֲהָהּ אֲדוֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ הִפְקִיד עַל יָדִי אֶבֶן אַחַת יְקָרָה: וַיֹּאמֶר אֵלַי נַפְשְׁךָ תַּחְתֶּיהָ אִם תֹּאבַד מִיָּדְךָ וַיָּבֹא עַכְבָּר וַיִּבְלָעֶהָ: וְעַתָּה כְּבֹא עַבְדְּךָ אֶל הַמֶּלֶךְ וְהָאֶבֶן אֵין בְּיָדִי וַהֲרָגָנִי: וַיִּשְׁרוֹק רַבִּי פִינְחָס אֶל הָעַכְבָּרִים וַיִּקְבְּצֵם אֶל מָקוֹם אֶחָד: וַיִּתְבּוֹנֵן אֶל הָאֶחָד וְהִנֵּה מִגַּבּוֹ הוּא גָבוֹהַּ מִכָּל-עֲדָתוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ וַיָּקֵא אֶת-הָאָבֶן וַיִּקָּחֶהָ הָעֶבֶד וַיִּשְׁתַּחוּ וַיֵּלַךְ: וּלְכָל-הַנִּצָבִים עָלָיו מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם אָמַר הַשְׁמַעְתֶּם אֶת-קוֹל הָעַכְבָּרִים הַיְדַעְתֶּם מָה הֵם מְצַפְצְפִים: וַיַּעֲנוּ הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמְרוּ לֹא: וַיַּעַן בֶּן-יָאִיר וַיֹּאמֶר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵם מְצַפְצְפִים: הָבִיאוּ אֶת כָּל-הַמַּעֲשֵׂר וְגָעַרְתִּי לָכֶם בָּאֹכֵל וְלֹא יַשְׁחִית לָכֶם אֶת-פְּרִי הָאֲדָמָה כִּדְבַר יְיָ בְּיַד מַלְאָכִי: וַיִּשְׁמְעוּ הָאֲנָשִׁים בְּקוֹל אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיְמַהֲרוּ אֶל בָּתֵּיהֶם וַיַּעַשְׂרוּ אֶת-תְּבוּאוֹת זַרְעֵיהֶם וַיָּרִימוּ תְרוּמָה וַיִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לַלֵּוִי וְלַגֵּר וְלֶעָנִי וְלַיָּתוֹם אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיהֶם: וַיַּעַשׂ יְיָ כִּדְבַר פִּינְחָס בֶּן-יָאִיר וַיָּסוּרוּ הָעַכְבָּרִים וַיֹּאבְדוּ מִן הָעִיר וּמִכָּל-גְּבוּלָהּ מִסָּבִיב:

ב2

וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עֲנִיִּים עָבְרוּ עַל פֶּתַח בֵּית רַבִּי פִינְחָס וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּיָדָם וַיַּפְקִידוּ בְיָדוֹ וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם: וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים וַיָּבֹאוּ הָעֲנִיִּים בֵּיתָה בֶּן-יָאִיר לָקַחַת אֶת-פִּקְּדוֹנָם מִיָּדוֹ: וַיֹּאמֶר לָהֶם בַּעַל הַבַּיִת הָבִיאוּ גְמַלִּים וְטַעֲנוּ עֲלֵיהֶם אֶת-שְׂעֹרֵיכֶם וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל-אָחִיו וַיֹּאמְרוּ הַסְּאָה לַגֻּלְגֹּלֶת לֹא יוּכַל אִישׁ שְׂאֵת עַל שִׁכְמוֹ כִּי יֹאמַר אֵלֵינוּ הָבִיאוּ גְמַלִּים לִשְׂאֵתָן: וַיִּקְרָא לָהֶם רַבִּי פִינְחָס אֶל הַמְּגוּרָה וַיַּרְאֵם אֶת-פְּרִי הַתְּבוּאָה אֲשֶׁר הוֹצִיא לָהֶם מִן-הָאָרֶץ מִמְּעַט הַשְּׂעֹרִים אֲשֶׁר זָרַע וַיִּקְצֹר וַיֶּאֱסֹף: וַיִּשְׂמְחוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד וַיְבָרְכוּ אֶת-רַבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם יְיָ וַיַּעַמְסוּ אֶת-תְּבוּאָתָם בַּשַּׂקִּים עַל הַגְּמַלִּים וַיֵּלְכוּ לְבֵיתָם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב:

ג3

וְהַקּוֹל נִשְׁמַע בְּבֵית רַבִּי פִינְחָס לֵאמֹר: בַּת נְחוּנְיָא הֶחָסִיד נִסְחֲפָה בְּמַיִם אַדִּירִים בְּלֶכְתָּהּ בַּדֶּרֶךְ לָשׁוּב לְבֵית אָבִיהָ וְאֵינֶנָּה: וַיֵּצֶר לְרַבִּי פִינְחָס מְאֹד וַיֵּאָנַח כִּי עָלָה עַל לִבּוֹ זֵכֶר בֶּן-נְחוּנְיָא אֲשֶׁר מֵת זֶה מְעַט בַּצָּמָא: וַיְמַהֵר בֶּן-יָאִיר אֶל בֵּית-נְחוּנְיָא לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וּלְנַחֲמוֹ: וַיְמָאֵן נְחוּנְיָא לְהִתְנַחֵם וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי רַבִּי פִינְחָס בֶּן-יָאִיר: וְרַבִּי-חֲנִינָא בֶּן-דּוֹסָא בָּא גַם הוּא לְדַבֵּר עַל לֵב נְחוּנְיָא: וַתַּעֲבֹר הַשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה וַיֹּאמֶר בֶּן-דּוֹסָא שָׁלוֹם לְבִתְּךָ אַל-תִּירָא: וַתַּעֲבֹר הַשָּׁעָה הַשֵּׁנִית וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לְבִתְּךָ אַל-תִּירָא: וַתַּעֲבֹר הַשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית וַיֹּאמֶר בֶּן-דּוֹסָא לִנְחוּנְיָא בָּרֵךְ אֶת-יְיָ כִּי הִצִּיל אֶת-נֶפֶשׁ בִּתְּךָ מִשָּׁטֶף: וַיִּשְׂאוּ כָל-הַיּשְׁבִים אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַבָּיִת: וַיָּרָץ אָבִיהָ לִקְרָאתָהּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָהּ וַיִּשְׁאַל מִי מִלֵּט אֶת-נַפְשֵׁךְ: וַתַּעַן בַּצַּר לִי פֵּרַשְׂתִּי יָדַי לִשְׂחוֹת וְהִנֵּה שְׁתֵּי קַרְנַיִם עֹלוֹת בִּשְׁתֵּי יָדָי וָאַחֲזֵק בָּהֶן וְהִנֵּה מִן הַמַּיִם אֲנִי מוּצֵאת: וָאֶפְקַח עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַיִל תָּמִים לְנֶגְדִּי וְאִישׁ זָקֵן נוֹהֵג בּוֹ: וַתֵּפֶן אֶל רַבִּי פִינְחָס בֶּן-יָאִיר וַתֹּאמַר זֶה הָאִישׁ הַזָּקֵן אֲשֶׁר רָאָה בְּצָרַת נַפְשִׁי וַיַּצִּילֵנִי: וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ כָל-הַיּשְׁבִים שָׁם וְאִישׁ מֵהֶם לֹא יָדַע כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה הַזָּקֵן אֲשֶׁר אָמָרָה אֲשֶׁר תָּאֳרוֹ כְּתֹאַר בֶּן-יָאִיר: וְהָאַיִל הוּא הָאַיִל אֲשֶׁר הֶעֱלָה אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה תַּחַת יִצְחָק בְּנוֹ: כִּי הָאַיִל הַזֶּה יָשׁוּב וְיִחְיֶה מֵעֲרֵמַת אֶפְרוֹ לְמַלֵּט מִמָּוֶת זֶרַע צַדִּיק: וַיִּשְׁאַל אִישׁ אֶת רַבִּי-חֲנִינָא וַיֹּאמֵר אֵין זֹאת כִּי אִם נָבִיא אַתָּה לַייָ וְהוּא גָלָה אָזְנְךָ בְּשִׁבְתְּךָ פֹה בְּתוֹכֵנוּ כִּי בַת נְחוּנְיָא עָלְתָה מִן הַמָּיִם: וַיַּעַן רַבִּי-חֲנִינָא לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן-נָבִיא כִּי אִם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה הֲשִׁיבוֹתִי אֶל לִבִּי: הֵן אֵל צַדִּיק יְיָ הַמְשַׁלֵּם לָאִישׁ כְּצִדְקָתוֹ וְאֵיכָה יְאַבֵּד בַּמַּיִם בַּת נְחוּנְיָא הַחוֹפֵר בְּאֵרוֹת לְמַעַן הַשְׁקוֹת בָּאֵי מוֹעֵד וְעוֹבְרֵי דֶרֶךְ מָיִם: וַיִּשְׁמְעוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּיטַב בְּעֵינֵיהֶם:

ד4

וּגְדוּדִים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַגְּבוּל וַיִּשְׁבּוּ מְתֵי מִסְפָּר מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבִי: וַיִּקַּח רַבִּי פִינְחָס אֶת-צְרוֹר כַּסְפּוֹ וַיַּחֲבשׁ אֶת-אֲתוֹנוֹ וַיְמַהֵר אֶל שַׂר הַגְּדוּד לְהָחִישׁ לָהֶם פְּדוּת: וְהַיָּמִים יְמֵי קָצִיר וּנְהַר גִּינַי מָלֵא עַל כָּל-גְּדוֹתָיו: וַיָּבֹא שָׁמָּה רַבִּי פִינְחָס וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וְאֵין דֶּרֶךְ לַעֲבוֹר וַתֵּצֶר לוֹ מְאֹד וַיִּפָּלֵא מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר: וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא הִבָּקְעוּ מִפָּנַי מֵי גִינַי הִבָּקֵעוּ כִּי לַעֲשׂוֹת דְּבַר יְיָ אֲנִי הוֹלֵךְ: וַיַּעֲנוּ הַמַּיִם וַיֹּאמֵרוּ: דְּבַר יְיָ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים נִצָּב לְעוֹלָם וּדְבַר יְיָ אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה בֶּן-אָדָם טֶרֶם יָדַעְתָּ אִם יִצְלַח בְּיָדֶךָ: וַיֹּאמֶר רַבִּי פִינְחָס אִם לֹא יִבָּקְעוּ לְפָנַי מֵימֶיךָ גִּינַי הַיּוֹם הַזֶּה וְהוֹבַשְׁתִּיךָ וְשַׂמְתִּיךָ לְאַכְזָב כָּל-יְמֵי עוֹלָם: וַיִּבָּקַע הַנָּהָר וַיַּעֲבֹר רַבִּי פִינְחָס וַיֹּאמֶר יַעֲבָר נָא גַם הָאִישׁ הַהוֹלֵךְ מֵאַחֲרַי הַנּוֹשֵׂא שַׂק הַחִטִּים עַל שִׁכְמוֹ: כִּי בְדֶרֶךְ מִצְוָה הוּא הוֹלֵךְ לִטְחוֹן אוֹתָם וְלֶאֱפוֹת מַצּוֹת וַיַּעֲבֹר גַּם הוּא: וַיּוֹסֶף וַיֹּאמֶר יַעֲבָר נָא גַּם הַיִּשְׁמְעֵאלִי הַזֶּה: כִּי לֹא נָכוֹן לְעוֹבְרֵי דְרָכִים לַעֲזוֹב אֶחָד מֵהֶם לְנַפְשׁוֹ וַיַּעֲבוֹר גַּם הוּא: וַיָּבֹא אֶל הַמָּלוֹן אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַנָּהָר וַיְפַתַּח אֶת-אֲתוֹנוֹ וַיִּקֶן לָהּ מִסְפּוֹא מְלֹא הָעֹמֶר שְׂעֹרִים וַיִּתֵּן לְפָנֶיהָ: וַתַּהֲפֹךְ הַבְּהֵמָה פָּנֶיהָ וְלֹא אָכְלָה וְלֹא טָעֲמָה מִן הַמִּסְפֹּא: וַיִּקַּח בֶּן-יָאִיר אֶת-הַמִּסְפֹּא וַיְנַעֲרֵהוּ וַיַּחְבְּטֵהוּ וַיָּשֶׂם לְפָנֶיהָ וְלֹא נָגְעָה בוֹ וְלֹא הִבִּיטָה אֵלָיו: וַיַּקְרֵב בֶּן-יָאִיר אֶת-בְּלִיל הַשְּׂעֹרִים אֵלָיו וַיָּרֶם מִמֶּנּוּ אֶת-הַתְּרוּמָה וְאֶת-הַמַּעֲשֵׂר: וַתְּמַהֵר הָאָתוֹן אֶל הַמִּסְפֹּא וַתָּחָשׁ וַתֹּאכַל בְּנֶפֶשׁ רְעֵבָה וְשׁוֹקֵקָה: וַיִּפָּלֵא הַדָּבָר בְעֵינֵי הָרוֹאִים וַיְסַפֵּר לָהֶם רַבִּי פִינְחָס לֵאמֹר: גָּנֹב נִגְנְבָה הָאָתוֹן הַזֹּאת מִמֶּנִּי וְלֹא יָדַעְתִּי אָנָה בָאָה וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשָׁה יָמִים וַיְשִׁיבוּהָ הַגַּנָּבִים לִי: וַיֹּאמְרוּ נֶפֶשׁ בְּהֶמְתְּךָ תְּתַעֵב כָּל-אֹכֶל כִּי לֹא טָעֲמָה מְאוּמָה זֶה שְׁלשָׁה יָמִים: וָאַעַן וָאֹמַר אֵין זֹאת כִּי אִם לֹא הֲרֵמוֹתֶם מִתְּבוּאוֹתֵיכֶם הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה: וָאַגֶּשׁ לָהּ מֵאֲשֶׁר לִי וַתֹּאכַל אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ בְּכָל-אַוַּת נַפְשָׁהּ:

ה5

וַיֻּגַּד לְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא לֵאמֹר הִנֵּה רַבִּי פִינְחָס בֶּן-יָאִיר עוֹבֵר דֶּרֶךְ עִירֶךָ: וַיָּקָם וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ הוּא וְכָל-זִקְנֵי בֵיתוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ וַיֹּאמַר: אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אִישׁ אֱלֹהִים יָבֹא נָא אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לוֹ: וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי בֶן-יָאִיר וַיֹּאמַר הַפַּעַם לֹא אָבֹא כִּי בְדֶרֶךְ מִצְוָה אֲנִי הוֹלֵךְ וּבְשׁוּבִי לְשָׁלוֹם בֹּא אָבוֹא אֵלָיִךְ: וַיִּשְׂמַח רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מְאֹד וַתָּאֹרְנָה עֵינָיו: וַיַּרְא רַבִּי פִינְחָס וַיֹּאמַר הֲנֶחְשַׁבְתִּי בְעֵינֶיךָ כְּאִישׁ אֲשֶׁר הִזִּיר נַפְשׁוֹ מֵאֲכֹל בְּבֵית בְּנֵי עַמּוֹ: חָלִילָה חָלִילָה לִי אַךְ יָדוֹעַ יָדַעְתִּי אֶת-נֶפֶשׁ בְּנֵי הָאָדָם כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֹ וְלֹא יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ וְיֵשׁ אֲשֶׁר לִבּוֹ יִשָּׂאֵהוּ וְיָדוֹ תִּקְצָר: וְאַתָּה כִּי הִרְחִיב יְיָ גַּם אֶת-יָדְךָ גַּם אֶת-לִבְּךָ מַדּוּעַ לֹא אֹכַל בְּלַחְמֶךָ: וַיְבָרֶךְ בֶּן-יָאִיר אֶת-הַנָּשִׂיא וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְדֶּה אֶת הָאֲסִירִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם וַיָּשָׁב אֶל בֵּיתוֹ דֶּרֶךְ עִיר הַנָּשִׂיא: וַיְהִי בְקָרְבוֹ לָבֹא אֶל בֵּית הַנָּשִׂיא וְהִנֵּה פְּרָדִים לְבָנִים בַּחֲצַר הַבָּיִת: וַיִּקְרָא בֶן-יָאִיר הַנְּשִׂיא יִשְׂרָאֵל יְכַלְכֵּל מַלְאֲכֵי מָוֶת כָּאֵלֶּה בְּבֵיתוֹ חָלִילָה לִי לָסוּר אֶל בֵּיתוֹ וַיִּסֹּב וַיֵּלַךְ: וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו רַבִּי-יְהוּדָה הַנָּשִׂיא וַיֹּאמַר אִם רַע בְּעֵינֶיךָ וּמָכַרְתִּי אֶת-הַפְּרָדִים: וַיַּעַן בֶּן-יָאִיר לֹא נָכוֹן לְהַחֲטִיא בָהֶם אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר יִקְנֵם מִיָּדֶךָ: וַיּוֹסֶף רַבִּי-יְהוּדָה הַנָּשִׂיא וַיֹּאמַר אִם רַע בְּעֵינֶיךָ לִמְכּוֹר אוֹתָם וּשְׁלַחְתִּים לְנַפְשָׁם וְהָלְכוּ בַּאֲשֶׁר יֵלֵכוּ: וַיַּעַן רַבִּי פִינְחָס בֶּן-יָאִיר לֹא נָכוֹן לְהַרְבּוֹת הַנֵּזֶק בְּשַׁלֵּחֲךָ אוֹתָם לַחָפְשִׁי: וַיֹּאמֶר עוֹד הַנָּשִׂיא אִם רַע בְּעֵינֶיךָ לְשַׁלְּחָם לְנַפְשָׁם וְעִקַּרְתִּי אֶת-רַגְלֵיהֶם וְלֹא יַשְׁחִיתוּ עוֹד: וַיַּעַן רַבִּי פִינְחָס לֹא נָכוֹן לְהַכְאִיב נֶפֶשׁ חַיָּה: וַיּוֹסֶף הַנָּשִׂיא וַיַּעַן וְאִם רַע בְּעֵינֶיךָ לְעַקֵּר אֶת-רַגְלֵיהֶם וְצִוִּיתִי לַעֲבָדַי וֶהֱמִיתוּם: וַיַּעֲנֵהוּ רַבִּי פִינְחָס וַיֹּאמַר לֹא נָכוֹן לְאַבֵּד הוֹן בְּיָדָיִם: וַיִּפְצַר בּוֹ הַנָּשִׂיא עַד בּוֹשׁ לָבֹא אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ: וַיַּעַל סֶלַע כָּבֵד וַיַּבְדֵל בֵּין שְׁנֵיהֶם וְלֹא רָאוּ עוֹד אִישׁ אֶת-אָחִיו: וַיְמַהֵר רַבִּי-יְהוּדָה וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים לְדַבֵּר עַל לֵב רַבִּי פִינְחָס וַיַּשִּׂיגוּהוּ פֶּתַח שַׁעַר עִירוֹ: וַיִּקְרָא רַבִּי פִינְחָס צְאוּ אֵלַי בְּנֵי עִירִי וְעִטְּרוּנִי מִסָּבִיב כִּי קְרוֹבִים אַתֶּם לִי מִבְּנֵי עִיר אַחֶרֶת: וַיֵּצְאוּ כָל-בְּנֵי עִירוֹ וַיַּעַטְרֻהוּ וַיָּסֹכּוּ עָלָיו: וַיִּקְרְאוּ אַנְשֵׁי רַבִּי-יְהוּדָה פַּנּוּ מָקוֹם וְשִׂימוּ כָבוֹד לְמַלְאֲכֵי נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל וַיָּפֻצוּ אִישׁ לְעֶבְרוֹ: וַיִּקְרָא רַבִּי פִינְחָס צְאוּ אֵלַי בָּנַי וְעִטְרוּנִי מִסָּבִיב כִּי קְרוֹבִים אַתֶּם לִי מִבְּנֵי אִישׁ אַחֵר: וַיֵּצְאוּ אֵלָיו בָּנָיו וַיַּעַטְרֻהוּ וַיָּסֹכּוּ עָלָיו: וַיִּקְרְאוּ אַנְשֵׁי רַבִּי-יְהוּדָה פַּנּוּ מָקוֹם וְשִׂימוּ כָבוֹד לְמַלְאֲכֵי נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל: עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וְאֵשׁ אֱלֹהִים יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם וַתְּהִי לְחוֹמַת אֵשׁ סְבִיבוֹת רַבִּי פִינְחָס וּסְבִיבוֹת בָּנָיו: וַיִּפְּלוּ הַמַּלְאָכִים עַל פְּנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ וַיָּקוּמוּ וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם וַיְסַפְּרוּ לְרַבִּי-יְהוּדָה אֶת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם: וַיִּקְרָא רַבִּי-יְהוּדָה יְיָ אֱלֹהִים אִם לֹא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לֵאוֹר בְּאוֹר פְּנֵי בֶּן-יָאִיר בְּעוֹדֶנִּי חַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת: אָנָּא תִּיקַר נָא נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ לִשְׁבּוֹעַ אֶת-תְּמוּנָתוֹ אַחֲרֵי שָׁכְבִי עִם אֲבוֹתָי:

שְׁמֻעוֹת יִשְׂרָאֵל וְרוֹמִי

אֲרִי-בֵית-עִילָי6

וּמַלְכֵי רוֹמִי רָעִים וְחַטָּאִים מְאֹד לֹא יָדְעוּ אֶת יְיָ: וַיְהִי הַמְעַט מֵהֶם כִּי הִקְשִׁיחוּ אֶת-לִבָּם מִיִּרְאַת אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם: וַיִּתְּנוּ אֶת-לִבָּם כְּלֵב אֱלֹהִים וַיֹּאמְרוּ לָשֶׁבֶת מוֹשַׁב אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עַמָּם: וַיְצַוּוּ אֶת-הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל-מְדִינוֹת מַלְכוּתָם לְהִשְׁתַּחֲווֹת וּלְזַבֵּחַ לָהֶם: וַיַּעֲשׂוּ כֵן כָּל-הָעַמִּים וַיָּשִׂימוּ לָהֶם אֶת-מַלְכָּם לֵאלֹהִים וַיְזַבְּחוּ לָהֶם וַיְקַטְּרוּ לָהֶם: וַיִּכְרְעוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם גּוֹי גּוֹי מִמְּקוֹמוֹ וְעַם יִשְׂרָאֵל לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה: וַיִּרְאוּ מַלְכֵי רוֹמִי כִּי מֵאֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹד אוֹתָם עֲבֹדַת אֱלֹהִים וַיַּרְפּוּ מֵהֶם: וְהָיָה מִדֵּי בֹא אַחַד מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ וְהִתְוַכְּחוּ עִמּוֹ: וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יָשׁוּבוּ מֵאַחֲרֵיהֶם עַד הוֹכִיחָם לָהֶם כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה הֵם וְלֹא אֱלֹהִים: וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּשֶׁב רַבִּי-יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-חֲנַנְיָה לִפְנֵי הַקֵּיסָר אַדְרְיָנוֹס: וַיֹּאמֶר אַדְרְיָנוֹס שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת-דִּבְרֵי נְבִיאֵיכֶם אוֹמְרִים אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא יְיָ דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא: הֵן קְטֹן פָּרָשַׁי יַכֶּה אֶת-הָאַרְיֵה בַּיַּעַר וְלֹא יִתְהַלֵּל וְאַתֶּם תִּתְהַלְלוּ בֵּאלֹהֵי מָעֻזְּכֶם כִּי דִמְיוֹנוֹ כְּאַרְיֵה: וַיֹּאמֶר רַבִּי-יְהוֹשֻׁעַ הֲיָדַעְתָּ אֶת-יַעַר בֵּית עִילַי אִם שָׁמַעְתָּ אֶת-שֵׁם הָאַרְיֵה אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ: וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ לֹא יָדַעְתִּי וְלֹא שָׁמַעְתִּי: וַיִּצְעַק בֶּן-חֲנַנְיָה אֶל יְיָ וַיֵּעוֹר אֲרִי בֵית עִילַי מִמְּקוֹמוֹ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְקָרוֹב אֶל עִיר רוֹמִי: וַיְהִי לוֹ עוֹד אַרְבַּע מֵאוֹת מִיל לָבֹא רוֹמִי וַיִּשָּׁמַע קוֹל נַהֲמוֹ וַתִּפֹּל חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ וְכָל הָרוֹתֶיהָ שִׁכֵּלוּ: וַיִּקְרַב עוֹד לָבֹא מֵאָה מִיל וַיִּשָּׁמַע קוֹל נַהֲמוֹ שֵׁנִית וַתִּפֹּלְנָה וַתִּשָּׁבַרְנָה שִׁנֵּי בְנֵי הָעָם וְהַמֶּלֶךְ נָפַל מִכִּסְאוֹ אָרְצָה: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַהֲרוּ אֶת-בֶּן-חֲנַנְיָה וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו: וַיֹּאמֶר אַדְרְיָנוֹס קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ וְיָשֵׁב אֶת-הָאַרְיֵה לִמְקוֹמוֹ: וַיִּקְרָא רַבִּי-יְהוֹשֻׁעַ אֶל יְיָ וַיָּשָׁב הָאַרְיֵה לִמְקוֹמוֹ יַעֲרָה בֵית עִילַי וַתֵּשֶׁב רוֹמִי לָבֶטַח כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם:

עֵינַיִם רָמוֹת7

וַיּוֹסֶף הַמֶּלֶךְ אַדְרְיָנוֹס וַיָּבֹא עִם רַבִּי-יְהוֹשֻׁעַ בַּדְּבָרִים וַיֹּאמֶר לוֹ הַרְאֵנִי נָא אֶת-אֱלֹהֶיךָ פָּנִים אֶל פָּנִים: וַיַּעַן בֶּן-חֲנַנְיָה טוֹב הַדָּבָר אֲנִי אַרְאֶךָּ: וַיּוֹצֵא אֶת-הַמֶּלֶךְ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וְהַבֵּט אֶל פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אַל תִּגְרַע עַיִן מִמֶּנָּה עַד אִם אָמַרְתִּי לָךְ: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵיכָכָה אוּכַל לְהָרִים פָּנַי אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הֲלֹא עֵינַי תִּכְהֶינָה מֵרֹב אוֹרָה: וַיִּצְחַק רַבִּי-יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר הֵן כָּהוּ עֵינֶיךָ לִרְאוֹת אֶת-אַחַד עַבְדֵי אֱלֹהַי הַקְּטַנִּים וְאֵיךְ יִשָּׂאֲךָ לִבְּךָ לְהַבִּיט אֶל-עַצְמוֹ וְאֶל-כְּבוֹדוֹ: וַיִּשְׁמַע אַדְרְיָנוֹס אֶת-מוּסַר כְּלִמָּתוֹ וַיִּדֹּם:

מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן8

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקְרַא אַדְרְיָנוֹס לְבֶן-חֲנַנְיָה וַיֹּאמַר הִנֵּה יָעַצְתִּי לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה לֵאלֹהֶיךָ כְּיַד הַמֶּלֶךְ: וְעַתָּה עוּץ נָא עֵצָה אֵי זֶה מָקוֹם אֶבְחַר לַעֲרוֹךְ אֶת-הַשֻּׁלְחָן: וַיַּעַן רַבִּי-יְהוֹשֻׁעַ עַל שְׂפַת נְהַר רַבִּית תַּעֲרוֹךְ שֻׁלְחָן כִּי הַמָּקוֹם רְחַב יָדַיִם מְאֹד: וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-שָׂרֵי הַטַּבָּחִים וְאֶת-שָׂרֵי הַמַּשְׁקִים וְהָאוֹפִים וַיִּטְבְּחוּ וַיִּמְסְכוּ וַיֹּאפוּ וַיְבַשְּׁלוּ כָּל יְמֵי הַקָּיִץ: וַיְהִי מִקֵּץ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וַיַּעֲבֵר יְיָ רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיִּשָּׂא אֶת-הַמַּטְעַמִּים וְאֶת-כָּל-הַמַּאֲפֶה וַיִּתְקָעֵם הַיָּמָה: וַיִּשְׁאַל אַדְרְיָנוֹס מַה זֹּאת וַיַּעַן בֶּן-חֲנַנְיָה הָרוּחוֹת עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ צְבָאוֹת הֵם אֲשֶׁר שָׁלַח לְפָנָיו לְטַאֲטֵא אֶת-בֵּית הַמִּשְׁתֶּה: וַיָּשָׁב הַמֶּלֶךְ וַיֶּאְסֹף אֶת שָׂרֵי הַטַּבָּחִים הַמַּשְׁקִים וְהָאוֹפִים וַיְצַוֵּם לָשׁוּב לַעֲרוֹךְ שֻׁלְחָן לֵאלֹהִים עַל שְׂפַת נְהַר רַבִּית כְּיַד הַמֶּלֶךְ: וַתֵּרֶב הַתְּכוּנָה הַטֶּבַח וְהַמֶּסֶךְ כֹּל יְמֵי הַחֹרֶף: וַיְהִי מִקֵּץ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וַיָי הִמְטִיר גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף עַל הָאָרֶץ: וַיָּצֶף הַגֶּשֶׁם אֶת-שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ וְאֶת-כָּל-הַמַּעֲדַנִּים וְהַמַּמְתַּקִּים אֲשֶׁר עָלָיו וַיְשִׂימֵם לִמְבוּסָה כְּטִיט חֻצוֹת: וַיִּשְׁאַל אַדְרְיָנוֹס מַה זֹּאת וַיֹּאמֶר בֶּן-חֲנַנְיָה הַגְּשָׁמִים עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ צְבָאוֹת הֵם אֲשֶׁר שָׁלַח לְפָנָיו לְרַבֵּץ אֶת-קַרְקַע בֵּית הַמִּשְׁתֶּה לְבִלְתִּי עֲלוֹת מִמֶּנּוּ אָבָק: וַיֹּאמֶר אַדְרְיָנוֹס אִם אֵלֶּה עֲבָדָיו וְאֵלֶּה מַלְאָכָיו קָצְרָה יָדִי מֵעֲשׂוֹת לוֹ מִשְׁתֶּה:

###פֶּלֶךְ וְכִישׁוֹר9

וּבַת הָיְתָה לְמֶלֶךְ רוֹמִי מַאֲרֶכֶת לָשׁוֹן וְסָרַת טָעַם: וַתִּתְלוֹצֵץ וַתֹּאמֶר לְרַבִּי-יְהוֹשֻׁעַ אִם אֱמֶת הַדָּבָר כִּי אֱלֹהֵיכֶם חָרַשׁ עֵצִים הוּא הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו: יַעַשׂ נָא לִי פֶלֶךְ וְכִישׁוֹר לִטְווֹת בּוֹ מַעֲשֵׂה יָדָי: וַיַּעַן וַיֹּאמֶר רַבִּי-יְהוֹשֻׁעַ אָמֵן יְיָ תֶּן לָהּ כַּאֲשֶׁר שָׁאָלָה: וַיִּפֶן אֵלֶיהָ וְהִנֵּה הִיא מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג: וַיְמַהֲרוּ עַבְדֵי אָבִיהָ הַמֶּלֶךְ הָרוֹפְאִים וַיָּבִיאוּ לָהּ פֶּלֶךְ וְכִישׁוֹר: כִּי חֹק הוּא לִבְנֵי רוֹמִי לָתֵת לְכָל-צָרוּעַ מַטְוֶה וְטָווּ בִידֵיהֶם כָּל-הַיּוֹם בְּרֹאשׁ חֻצוֹת: וְרָאוּ כָל-הָעָם אֶת-עָנְיָם וְהִתְפַּלְלוּ אֶל אֱלֹהֵיהֶם לֶאֱסוֹף אוֹתָם מִצָּרַעְתָּם: וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבֶן-חֲנַנְיָה וַתֹּאמַר הִתְפַּלֶּל נָא אֶל אֱלֹהֶיךָ וְיִקַּח מִיָּדִי אֶת-הַפֶּלֶךְ אֲשֶׁר נָתַן לִי: וַיַּעַן בֶּן-חֲנַנְיָה הִקְשִׁית לִשְׁאֹל הֵן נָתוֹן יִתֵּן יְיָ אֱלֹהַי לִבְנֵי אָדָם אֶת-מִשְׁאֲלוֹתֵיהֶם אַךְ לָקֹחַ לֹא יִקַּח מֵהֶם כָּל מְאוּמָה: וַתְּהִי בַת אַדְרְיָנוֹס מְצֹרַעַת עַד יוֹם מוֹתָהּ:

###בַּכּוֹשָׁרוֹת10

וְרַבּוֹת מִנְּשֵׁי רוֹמִי חַכְמוֹת לֵב וְטוֹבוֹת שֶׂכֶל הָיוּ: וַתֶּאֱהַבְנָה לִשְׁמוֹעַ חָכְמָה מִפִּי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וּלְנַסּוֹתָם בְּחִידוֹת: וַיְהִי הַיּוֹם וַתֹּאמֶר אַחַת הַגְּבִירוֹת לְבֶן-חֲלַפְתָּא: הַגִּידָה נָא לִי יוֹסִי רַבִּי בְּכַמָּה יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ: וַיַּעַן הָרַב וַיֹּאמַר בְּשִׁשָּׁה יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ: וַתִּשְׁאַל הַגְּבִירָה עוֹד וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר כִּלָּה יְיָ מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ מַה מַּעֲשֵׂהוּ: וַיֹאמֶר לָהּ רַבִּי יוֹסִי יְיָ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם וְיוֹסֵד אֲגֻדּוֹת כָּל-הַיּוֹם לֵאמֹר בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי וּרְכוּשׁ פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי: וְסֻלָּמוֹת יִבְנֶה לִבְנֵי הָאָדָם אֶת-זֶה יַשְׁפִּיל וְאֶת-זֶה יָרִים: לְאֶחָד יָבִיא אֵשֶׁת נְעוּרִים מֵרָחוֹק וְיִתְּנֶהָ בְחֵיקוֹ וְאֶת-הָאֶחָד יוֹלִיךְ לְמֶרְחַקִּים לִמְצֹא אֶת-חֲבֶרְתּוֹ נְוַת בֵּיתוֹ: וַתִּצְחַק הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר הֲיַעֲשֶׂה אֱלֹהִים דָּבָר אֲשֶׁר גַּם יַד אֱנוֹשׁ תִּמְצָא לַעֲשׂוֹת כָּמֹהוּ אַף אֲנִי אֶהְיֶה כֵּאלֹהִים וְאֶעֱשֶׂה כֵּן: וַיֹּאמֶר בֶּן-חֲלַפְתָּא אִם נָקֵל הַדָּבָר בְּעֵינַיִךְ גָּדוֹל הוּא בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מְאֹד מְאֹד: וַיְכַל בֶּן-חֲלַפְתָּא לְדַבֵּר וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ: וְהַגְּבִירָה שָׁלְחָה וַתְּשַׁמַּע כְּרֶגַע אֶת-עֲבָדֶיהָ וְאֶת-שִׁפְחוֹתֶיהָ אֶלֶף בְּמִסְפָּר וַתַּעַרְכֵם אֵלֶּה לִקְרַאת אֵלֶּה: וַתַּעֲבֹר בֵּין שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת בַּתָּוֶךְ וַתַּחֲזֵק בְּאַחַת הַשְּׁפָחוֹת וַתַּקְרֵב אוֹתָהּ אֶל הָעֶבֶד אֲשֶׁר מִמֻּלָהּ וַתֹּאמֶר הֱיִי לוֹ לְאִשָּׁה: וַתּוֹסֶף לַעֲשׂוֹת כֵּן וַתִּמְסוֹר שִׁפְחָה לְעֶבֶד שִׁפְחָה לְעֶבֶד עַד תֹּם כָּל-הַשְּׁפָחוֹת וְהָעֲבָדִים וַתְּשַׁלְּחֵם אֶל בֵּית הָעֲבָדִים וַיֵּלֵכוּ: וַתִּשְׂמַח הָאִשָּׁה וַתִּתְבָּרֵךְ בִּלְבָבָהּ עַל מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשְׂתָה בְּרוּחַ פִּיהָ: וַתַּשְׁכֵּם מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה קוֹל מְהוּמָה וַהֲמוּלָּה בַּחוּץ וַתִּקְרַב וַתִּפְתַּח אֶת-חַלּוֹנָהּ וְהִנֵּה בְכִי וַאֲנָקָה שֶׁבֶר יָד וְשֶׁבֶר רֶגֶל מַחַץ קָדְקֹד וּנְקוֹר עָיִן: וְכָל-עֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ צֹבְאִים פֶּתַח הַבָּיִת: זֶה אוֹמֵר לָמָה הֲרֵעוֹת גְּבִרְתִּי לָתֵת בְּחֵיקִי אִשָּׁה מְבִישָׁה וְרָעַת מַרְאֶה כָּזֹאת: וְזֹאת אוֹמֶרֶת מַה פִּשְׁעִי וּמַה חַטָּאתִי כִּי הִרְכַּבְתְּ לְרֹאשִׁי אַכְזָרִי וְנִבְזֶה כָּזֶה: וַתְּהִי הַצְּעָקָה גְּדוֹלָה מְאֹד אֵין נֶפֶשׁ אֲשֶׁר שָׁלוֹם בְּפִיהָ וּמְתוֹם בִּבְשָׂרָהּ: וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבֶן-חֲלַפְתָּא וַתֹּאמַר אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמָרְתָּ: וַתּוֹסֶף וַתֹּאמֶר הַפַּעַם יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ מִכָּל אֱלֹהִים וּדְבָרוֹ בְּפִי חַכְמֵי תוֹרָתוֹ אֱמֶת:

###בֶּן-תְּמַלְיוֹן11

וְזִקְנֵי רוֹמִי נֶאֶסְפוּ יַחַד לְהָסֵב אֶת-לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעֲרִימוּ סוֹד וַיַּעֲמִיקוּ עֵצָה לְהָקִים דָּבָר לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַזִּיר נַפְשׁוֹ מִכָּל-טֻמְאָה וּבְשַׂר חֲזִיר לֹא יֹאכַל וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא: וְאִישׁ אֲשֶׁר יָמוּל אֶת-עָרְלַת בְּנוֹ דָּמוֹ בּוֹ: וְנֶפֶשׁ כִּי תִשְׁמוֹר אַחַת מִכָּל-שַׁבְּתוֹת יְיָ וּמֵתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא: וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ וְלֹא יָדְעוּ מַה לַעֲשׂוֹת: וַיָּקָם אִישׁ מִתּוֹךְ הָעֵדָה וּשְׁמוֹ רְאוּבֵן הָאִצְטְרוּבְלִי וְהָאִישׁ חָכָם וְנָבוֹן מְאֹד: וַיְגַלַּח כְּמִשְׁפַּט הָרוֹמִיִּים וַיְחַלֵּף אֶת-שִׂמְלוֹתָיו וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי רוֹמִי וַיַּעַל וַיֵּשֶׁב בְּתוֹכָם: וַיְהִי בְּדַבְּרָם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לֹא טוֹבָה הָעֵצָה אֲשֶׁר יְעַצְתֶּם: שָׁמוֹר יִשְׁמוֹר יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשַּׁבָּת אָז יִדַּל אָז יִוָּרֵשׁ וְעָלְתָה יָדֵנוּ עָלָיו וְהִכְחַדְנוּהוּ: הִמּוֹל יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וּבְשַׂר חֲזִיר חֵלֶב וָדָם לֹא יֹאכַל וְסָר כֹּחוֹ מֵעָלָיו וְחָזַקְנוּ מִמֶּנּוּ וְהָיָה לָנוּ לְעֶבֶד עוֹלָם: וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי זִקְנֵי רוֹמִי וַיָּפֵרוּ אֶת-הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעָצוּ וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂמָחוּ: וַיְהִי בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיֻּגַּד לְזִקְנֵי רוֹמִי לֵאמֹר הָאִישׁ אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶת-דְּבָרָיו בְּיוֹם הַקָּהָל אִישׁ עִבְרִי הוּא: וּבְנֵי עַמּוֹ שְׁלָחֻהוּ בְעָרְמָה לֵאמֹר לֵךְ סַכֶּל-נָא עֲצַת זִקְנֵי רוֹמִי: וַיִּשְׁמְעוּ הַזְּקֵנִים וַיִּחַר אַפָּם וַיָּקֻמוּ וַיִּכְתְּבוּ אֶת-הַחֻקִּים וַיַּחְתְּמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ: וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד וַיַּאַסְפוּ אֶת-כָּל-הַחֲכָמִים וְהַזְּקֵנִים לַחֲקוֹר וְלִדְרוֹשׁ וְלָדַעַת מַה לַעֲשׂוֹת וַיֹּאמְרוּ מִי יָפֶר לָנוּ עֲצַת זִקְנֵי רוֹמִי: וַיַּעַן אִישׁ מִן הַיּוֹשְׁבִים שָׁם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן-יוֹחַי יֵלֵךְ וְהֵפֵר לָנוּ אֶת-עֲצַת זִקְנֵי רוֹמִי כִּי עֹשֵׂה פֶלֶא הוּא: וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֶאֱמִין הָעָם בְּבֶן-יוֹחַי כִּי מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת הוּא: מִדֵּי שִׂים הַמֶּלֶךְ מַס עַל יִשְׂרָאֵל וְקָם רַבָּן שִׁמְעוֹן וְיָצָא אֶל הַבִּקְעָה וְהֵנִיף יָדוֹ וְקָרָא בִּקְעָה בִּקְעָה הִמָּלְאוּ דִנְרֵי זָהָב וּמָלְאָה הַבִּקְעָה אֲדַרְכֹּנֵי זָהָב לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת: וּמִהֵר רַבָּן שִׁמְעוֹן וְשָׂם אֶת הַזָּהָב בַּשַּׂקִּים וְנָתַן עַל הַחֲמוֹרִים וְהֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמַּס אֶל הַמֶּלֶךְ: עַל כֵּן יָצָא לוֹ שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל כִּי עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת הוּא: וַיְהִי בֶּאֱמָר לוֹ הָאִישׁ כִּי יֵלֵךְ רוֹמִי וַיְבֲקֵשׁ כִּי יֵלֵךְ עִמּוֹ גַּם רַבִּי-אֶלְעָזָר בֶּן-רַבִּי-יוֹסִי: וַיַּעַן רַבִּי-יוֹסִי אֲבִי רַבִּי-אֶלְעָזָר מִי יֹאמַר לְאִישׁ הַשְׁלֵךְ נֶפֶשׁ בִּנְךָ מִנֶּגֶד כִּי תֹאמְרוּ אֵלַי שְׁלַח אֶת-בְּנֶךָ: וַיַּעַן רַבָּן שִׁמְעוֹן וּמִי יֹאמַר לְיוֹחַי אָבִי הַשְׁלֵךְ נֶפֶשׁ בִּנְךָ מִנֶּגֶד כִּי תֹאמְרוּ אֵלַי לֵךְ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה: וַיֹּאמֶר רַבִּי-יוֹסִי לֹא מִהְיוֹת הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה יָרֵאתִי לִשְׁלוֹחַ אֶת-בְּנִי עִמְּךָ כִּי יָדַעְתִּי כִּי כָל-הַיּוֹצֵא מִפִּיךָ יֵעָשֶׂה: וְעַתָּה אוּלַי יְדַבֵּר בְּנִי לְפָנֶיךָ דָּבָר אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְחָרָה אַפְּךָ בוֹ וַהֲרַגְתּוֹ בְּאִמְרֵי פִיךָ: וַיֹּאמֶר רַבָּן שִׁמְעוֹן בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי לֹא תְאֻנֶּה לוֹ כָּל-רָעָה: וַיִּשְׁמַע רַבִּי-יוֹסִי בְּקוֹל רַבָּן שִׁמְעוֹן וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-בְּנוֹ וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר רַבָּן שִׁמְעוֹן שָׁלשׁ פְּעָמִים נִרְאֹה נִרְאָה מַלְאַךְ אֱלֹהִים לְהָגָר שִׁפְחַת בֵּית אָבִינוּ וּמִמֶּנּוּ אָבַד כָּל-חָזוֹן: וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה נַעַר קָטֹן רָץ וַיִּשְׁאָלֵהוּ רַבָּן שִׁמְעוֹן מִי אַתָּה וּמַה מַּעֲשֶׂךָ: וַיַּעַן הָקָּטֹן יֶלֶד מִיַּלְדֵי הָרוּחוֹת אָנִי וּשְׁמִי בֶּן-תְּמַלְיוֹן: וּמְלַאכְתִּי לְהוֹלִיךְ נְפָשׁוֹת שׁוֹלָל וְעַתָּה אִם טוֹב אֲנִי בְּעֵינֶיךָ אָבוֹאָה עִמָּךְ: וַיַּעֲנֵהוּ רַבָּן שִׁמְעוֹן אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת לְפָנָי לֵךְ אַךְ עִמִּי לֹא תָבֹא: וַיֵּלֶךְ בֶּן-תְּמַלְיוֹן וַיָּשָׁט וַיָּעָף רוֹמִי כִּשְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵי בֹא שָׁמָּה בֶּן-יוֹחַי וְרַבִּי-אֶלְעָזָר רֵעֵהוּ: וַיְהִי כְּבֹאָם הָעִירָה וַיִּשְׁמְעוּ וְהִנֵּה בַת-הַמֶּלֶךְ הִשְׁתּוֹלְלָה וְכָל-רוֹפְאֵי הַמֶּלֶךְ לֹא יִמְצְאוּ אֶת-יְדֵיהֶם לְהַצִּילָהּ מֵרָעָתָהּ: וַיָּשֶׂם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן-יוֹחַי אֶת-פָּנָיו אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּתְיַצֵּב פֶּתַח הַבָּיִת: וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא הֶרֶף בֶּן-תְּמַלְיוֹן הֶרֶף מִבַּת הַמֶּלֶךְ וְלֵךְ לִמְקוֹמְךָ הֲלֹא צִוִּיתִיךָ: וַיִּשָּׂא הַמֶּלֶךְ אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה נַעַר קָטֹן פּוֹרֵשׂ כְּנָפַיִם נַעֲלָה מֵעַל רֹאשָׁהּ וַיִּתְעוֹפֵף הַחוּצָה: וַיִּפֶן אֶל-בִּתּוֹ וְהִנֵּה הִיא נִרְפָּאָה וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן וַיִּקְרָא מַה תְּבַקֵּשׁ מִיָּדִי וְאֶתְּנָה לָךְ: אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְךָ מְלֹא בֵיתְךָ כֶּסֶף וְזָהָב: וַיַּעַן רַבָּן שִׁמְעוֹן לֹא כֶסֶף וְזָהָב אֶשְׁאַל מִיָּדְךָ כִּי אִם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה לִי הֲבִיאֵנִי נָא אֶל אוֹצַר הַכְּתָבִים וְהוֹצִיאָה לִי מִשָּׁם אֶת-הַשִּׂטְנָה אֲשֶׁר כָּתְבוּ זִקְנֵי עַמְּךָ עַל עַמִּי: וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כֵּן וַיְבִיאֵהוּ אֶל הָעַרְכִי12 וַיּוֹצֵא לוֹ אֶת-הַשִּׂטְנָה וַיִּקְרָעֶהָ וַיַּעֲבֵר אֶת-רָעַת הַזְּקֵנִים מֵעַל יִשְׂרָאֵל: וַיִּתֵּן מַתָּנוֹת רַבּוֹת וִיקָרוֹת לְרַבָּן שִׁמְעוֹן וּלְרֵעֵהוּ וַיְשַׁלְּחֵם אֶל עִירָם וְאֶל אַרְצָם בְּכָבוֹד:

###רֹאשׁ שִׁבֹּלֶת13

וַתְּהִי עֵת צָרָה לְיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים רוֹמִי אֶת-רַבָּן-גַּמְלִיאֵל הַנָּשִׂיא אֶת-רַבִּי-אֱלִיעֶזֶר וְאֶת-רַבִּי-יְהוֹשֻׁעַ לְכַפֵּר אֶת-פְּנֵי מַלְכוּת רוֹמִי בְּמִנְחָה: וַיָּבֹאוּ וַיֹּאמְרוּ לָסוּר אֶל בֵּית אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּדְרְשׁוּ וַיְבַקְשׁוּ וְלֹא מָצָאוּ: וַיָּסוּרוּ אֶל אַחַד הַשְּׁוָקִים וַיִּמְצְאוּ עֲדַת יְלָדִים מְצַחֲקִים: וְהִנֵּה יֶלֶד מוֹדֵד מְלֹא כַף חוֹל בַּחֶרֶשׂ וַיֹּאמֶר רְאֵה נָא הִנֵּה הֲרִמוֹתִי אֶת-הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת-הַתְּרוּמָה: וַיֵּדְעוּ הַחֲכָמִים כִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוֹכְנִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה: וַיִּגַּשׁ רַבָּן-גַּמְלִיאֵל אֶל הַיֶּלֶד וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא לִי בְּנִי הֲיֵשׁ בָּזֶה מָקוֹם לָלוּן: וַיַּעַן הַיֶּלֶד אֵלְכָה נָּא וְאַגִּידָה לִבְתֵירָה לֵאמֹר אֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאוּ הֵנָּה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדוֹ אֶת-הַחוֹל וְאֶת הַחֶרֶשׂ וַיָּרֹץ: וַיֵּצֵא הָאִישׁ וַיֹּאמַר סוּרוּ אֲדוֹנַי סוּרוּ אֵלַי הִנֵּה כָל-בֵּיתִי לִפְנֵיכֶם: וַיּאַסְפֵם הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם לָחֶם: וַיְהִי מִדֵּי הֱבִיאוֹ אֶת-הַמַּטְעַמִּים הַחַדְרָה וְהִגִּישׁ אוֹתָם אֶל הַתָּא אֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת וְאַחֲרֵי כֵן יַעֲלֵם עַל הַשֻּׁלְחָן: וַיִּפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינֵיהֶם וַיִּשְׁאֲלוּ אֶת-בַּעַל הַבַּיִת מַדּוּעַ אַתָּה עֹשֶׂה כֹּה: וַיֹּאמֶר לָהֶם אָבִי נָדַר נֶדֶר לְבִלְתִּי צֵאת מִן הַתָּא הַזֶּה עַד אִם זָכָה לִרְאוֹת אֶת-פְּנֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֵךְ אֱמוֹר לְאָבִיךָ הִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים בָּאוּ אֶל בֵּיתְךָ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה יַתִּירוּ נִדְרֶךָ: וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ וְאִם יֹאמַר לִי אָבִי מַה שְּׁמוֹתָם מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם: וַיַּעַן הַנָּשִׂיא שְׁמִי גַּמְלִיאֵל וְשֵׁם הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים עִמִּי אֱלִיעֶזֶר וִיהוֹשֻׁעַ: וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי בַעַל הַבַּיִת וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לְאָבִיו: וַיִּצְהַל הַזָּקֵן קוֹלוֹ וַיִּקְרָא אִם כֵּן לָמָּה לִי לְהַתִּיר נִדְרִי הֲלֹא הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֵם רָאשֵׁי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לָהֶם יִחַלְתִּי עַד הַיּוֹם: וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם הַזָּקֵן וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּקְרָא שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם רַבּוֹתַי וּמוֹרָי: וַיַּעֲנוּהוּ הַחֲכָמִים שָׁלוֹם וַיִּקָּחֻהוּ וַיוֹשִׁיבֻהוּ בְתוֹכָם וַיֹּאמְרוּ מַה שְּׁאֵלָתְךָ אִישׁ זָקֵן הַגִּידָה נָּא לָנוּ: וַיֹּאמֶר הַזָּקֵן הִנֵּה אֵשֶׁת בְּנִי עֲקָרָה הִיא כִּי בַעֲלַת כְּשָׁפִים סָגְרָה אֶת-רַחְמָהּ: וַיֹּאמֶר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַיֵּה הַמְכַשֵּׁפָה הַגִּידָה נָּא אֵי זֶה מְקוֹמָהּ: וַיַּעַן הַזָּקֵן לְמִיּוֹם עֲשׂוֹת הַמְכַשֵּׁפָה אֶת הַמְּזִמָּתָה לֹא רְאִינוּהָ עוֹד: וַיֹּאמֶר רַבִּי-יְהוֹשֻׁעַ מַהֲרָה הֵנָּה מְלֹא כַף זֶרַע פִּשְׁתִּים וַיָּבֵא: וַיִּזֶר רַבִּי-יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הַזֶּרַע בְּמַפֹּלֶת-יָד עַל הַשֻּׁלְחָן וַיַּעֲלוּ פִשְׁתֵּי עֵץ מְלֵאוֹת וְטוֹבוֹת: וַיֹּאמֶר קְחוּ לִי קִשּׁוּאִים וַאֲבַטִּיחִים וַיִּקְחוּ לוֹ וַיֵּהָפְכוּ בְיָדוֹ לִצְבָאוֹת וּלְאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה וַתְּשַׂחֵקְנָה וַתְּקַפֵּצְנָה בְּתוֹךְ קָמַת הַפִּשְׁתָּה: וַיִּשְׁלַח אֶת-יָדוֹ וַיִּקְטֹף אֶת שִׁבֲּלֵי הַפִּשְׁתִּים אַחַת אֶחָת: וַיְהִי הוּא קוֹטֵף אֶת-רֹאשׁ הַשִּׁבֹּלֶת הָאַחֲרוֹנָה וְהִנֵּה צִיצִת רֹאשׁ אִשָּׁה בְּיָדוֹ: וַיִּקְרְבוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אִשָּׁה בִּמְלֹא קוֹמָתָהּ נִסַּעַת וְעוֹלָה מֵעַל פְּנֵי הַשֻּׁלְחָן וַיִּקְרְאוּ כֻלָּם זֹאת הִיא בַּעֲלַת הַכְּשָׁפִים: וַיֹּאמֶר רַבִּי-יְהוֹשֻׁעַ פִּתְחִי כְרֶגַע אֵת אֲשֶׁר סָגָרְתְּ: וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה בִּי אֲדוֹנִי אֵין בְּיָדִי הַמַּפְתֵּחַ כִּי הִשְׁלַכְתִּיו הַיָּמָּה: וַיָּשֶׂם רַבִּי-יְהוֹשֻׁעַ אֶת-פָּנָיו אֶל הַיָּם וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא: הִשְׁבַּעְתִּי אוֹתְךָ רַהַב מָעוֹז הַיָּם בְּשֵׁם מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם פְּלוֹט אֶת-אֲשֶׁר בָּלָעְתָּ וַיִּפְלֹט: וַיִּתְפַּלְלוּ שְׁלשֶׁת הַחֲכָמִים אֶל יְיָ עַל דְּבַר הָאִשָּׁה וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן: וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְיָ כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִבְתֵירָה אִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יְהוּדָה: וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְהִי יְיָ עִמּוֹ וַיֶּחְכַּם וַיִּצְדַּק וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה:

###גֶשֶׁם נְדָבוֹת14

וְחַג הַסֻּכּוֹת הוֹלֵךְ וְקָרֵב וְרִבְבוֹת אַלְפֵי בָאֵי מוֹעֵד עוֹלִים מִכָּל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהִים הַשּׁוֹכֵן בִּירוּשָׁלָםִ15: וּבְאֵרוֹת הַמַּיִם דָּלְלוּ וְחָרְבוּ כִּי לֹא הָיָה מָטָר עַל הָאָרֶץ זֶה יָמִים רַבִּים וַיִּצְמְאוּ עוֹלֵי הָרֶגֶל לְמָיִם: וְשַׂר וְגָדוֹל הָיָה בְיִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם וּשְׁמוֹ בּוּנִי בֶן-גֹּרְיוֹן וּבְכָל-יַקִּירֵי יְרוּשָׁלַםִ16 אֵין נָדִיב כָּמֹהוּ: וַיְמַהֵר אֶל אַחַד שָׂרֵי רוֹמִי הַיּוֹשְׁבִים בִּירוּשָׁלַםִ וַיֹּאמֶר לוֹ: שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְאֵרוֹת מַיִם לָךְ וְעַתָּה תְּנָה אוֹתָן לִי לְהַשְׁקוֹת אֶת בְּנֵי עַמִּי: וַהֲשִׁיבוֹתִי לְךָ מִקֵּץ יָמִים אוֹתָן וְאֶת-מֵימֵיהֶן: וְאִם לֹא תִמָּלֶאנָה מַיִם עַד מְלֹאת הַיָּמִים וְשָׁקַלְתִּי עַל יָדְךָ שְׁנֵים עָשָׂר כִּכָּר כֶּסֶף לַבְּאֵר כִּכָּר לַבְּאֵר: וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַשָּׂר וַיִּתֵּן לְבֶן-גֹּרְיוֹן אֶת-הַבְּאֵרוֹת וַיִּשְׁתּוּ כָל-הָעָם וַיִּרְוָיוּ: וַיִּתְּמוּ יְמֵי הֶחָג וְכָל-יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ אִישׁ לְאֹהָלָיו וַיָי עָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְגֶשֶׁם לֹא הָיָה עוֹד: וַיְהִי לְמוֹעֵד הַיָּמִים אֲשֶׁר יָעַד בּוּנִי וַיַּשְׁכֵּם הַשַּׂר הָרוֹמִי בַּבֹּקֶר וַיִּשְׁלַח אֵלָיו לֵאמֹר תְּנָה לִי מַיִם אוֹ כָסֶף: וַיַּעַן בּוּנִי אֶת-הָעֶבֶד לֵךְ אֱמֹר לַאדוֹנֶיךָ כֹּה אָמַר בֶּן-גֹּרְיוֹן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל: וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שֵׁנִית תְּנָה לִי מַיִם אוֹ כָסֶף: וַיַּעַן בּוּנִי אֶת-הָעֶבֶד לֵךְ אֱמֹר לַאדוֹנֶיךָ כֹּה אָמַר בֶּן-גֹּרְיוֹן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל: וַיְהִי כִּנְטוֹת הַיּוֹם וַיִּשְׁלַח הַשַּׂר פַּעַם שְׁלִישִׁית הָבָה לִּי אֶת-מֵימַי אוֹ אֶת-מִכְרָם: וַיַּעַן בּוּנִי אֶת-הָעֶבֶד לֵךְ אֱמֹר לַאדוֹנֶיךָ עוֹד לֹא פָנָה יוֹם וְאֵין מַעְצוֹר לַיָי לְמַלֵּא אֶת-הַבְּאֵרוֹת מַיִם עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ: וַיִּשְׁמַע הַשָּׂר וַיִּתֵּן קוֹלוֹ בִּשְׂחוֹק וַיִּלְעַג בְּכָל-פֶּה עַל בּוּנִי וְעַל תֻּמָּתוֹ: וַיֹּאמֶר זֶה יָמִים רַבִּים לֹא יָרַד גֶשֶׁם וְעַתָּה הֲיַעֲשֶׂה יְיָ אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמָיִם: וַיָּקָם וַיֵּרֶד אֶל-בֵּית הָרַחְצָה לְהֵטִיב לִבּוֹ וְלִמְשׁוֹךְ אֶת-בְּשָׂרוֹ: וּמֵעָיו שָׂשׂוּ עַל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הוּא נָכוֹן לָקַחַת מִיַּד בּוּנִי: הוּא יָרַד אֶל בֵּית הָרַחְצָה וּבֶן-גֹּרְיוֹן עָלָה אֶל בֵּית יְיָ וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו וַיִּקְרָא: יְיָ אֱלֹהִים אַתָּה לְבַדְּךָ יָדַעְתָּ אֶת-לְבַב בְּנֵי הָאָדָם: זְכָר-נָא כִּי לֹא לְמַעֲנִי עָרַבְתִּי לַשַּׂר אֶת-הַמַּיִם כִּי אִם לְמַעַנְךָ לְהַשְׁקוֹת אֶת-עַמְּךָ בְּחִירֶךָ: וְעַתָּה עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְתֵן מָטָר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמָלְאוּ הַבְּאֵרוֹת מָיִם וְעָלָה נוֹשִׁי מֵעָלָי: עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה עָנָן כָּבֵד עוֹלֶה וַיְכַס אֶת עֵין הָאָרֶץ: וַיָי נָתַן קוֹלוֹת וּבְרָקִים וַיְהִי גֶשֶׁם שׁוֹטֵף מְאֹד מְאֹד וַתֵּלַכְנָה הַחֻצוֹת מָיִם: וְהַבְּאֵרוֹת מָלְאוּ וַיַּשִׁיקוּ וַיַּעַבְרוּ הַמַּיִם אֶת-פִּיהֶן: וַיִּכְרַע בֶּן-גֹּרְיוֹן עַל בִּרְכָּיו וַיְבָרֶךְ אֶת-יְיָ עַל הַחֶסֶד אֲשֶׁר הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת לוֹ: הוּא יוֹרֵד מִבֵּית יְיָ וְהִנֵּה הַשַּׂר לִקְרָאתוֹ עוֹלֶה מִבֵּית הָרַחְצָה וַיִּצְחַק בֶּן-גֹּרְיוֹן וַיֹּאמֶר לוֹ הָשִׁיבָה נָּא לִי אֶת-מְחִיר הַמַּיִם הָעֹדְפִים עַל אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ: וַיַּעַן הַשָּׂר הַפַּעַם יָדַעְתִּי כִּי אֱלֹהִים עִמְּךָ וּלְמַעַנְךָ עָשָׂה הַיּוֹם נִפְלָאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ: אֶפֶס כִּי מִנִּשְׁיִי עוֹד לֹא נִקִּיתָ כִּי אַחֲרֵי עֲבוֹר הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יָעַדְתָּ לִּי יָרַד הַמָּטָר אַחֲרֵי אֲשֶׁר חָשַׁךְ הַלָּיְלָה: וְעַתָּה אֶת-הַמַּיִם נָתַן לִי יְיָ וּמְחִיר הַמַּיִם אֲשֶׁר לָקַחְתָּ מִמֶּנִּי עוֹד לִי בְיָדְךָ כְּבָרִאשׁוֹנָה: וַיָּשָׁב בֶּן-גֹּרְיוֹן וַיַּעַל אֶל בֵּית יְיָ וַיִּקְרָא אָנָּא יְיָ יִוָּדַע נָא בַּגּוֹיִם כִּי תַפְלִיא חֲסָדֶיךָ לַחֲסִידֶיךָ הַבּוֹטְחִים בְּךָ בְּכָל-לִבָּם: וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר וַיָּפֻצוּ הֶעָבִים וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וַיָּאֶר אֶת הָאָרֶץ: וַיַּרְא הַשַּׂר כִּי הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקַת בֶּן-גֹּרְיוֹן וַיֵּבוֹשׁ וְלֹא הוֹסִיף לְדַבֵּר בִּדְבַר הַכָּסֶף: וַיִּקְרָא הָעָם לְבוּנִי נַקְדִּימוֹן כִּי אָמְרוּ נִקְדְּרָה17 לוֹ חַמָּה לֵאמֹר זָרְחָה לוֹ הַשָּׁמֶשׁ:

(תַּמּוּ שְׁמֻעוֹת רוֹמִי).18

הַשִּׁכּוֹר וְיֵינוֹ19

אִישׁ הָיָה בְאַחַת הֶעָרִים וְלוֹ אַרְבָּעָה בָנִים: וַיְהִי כִּי זָקֵן הָאִישׁ וַיִּתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ וַיֵּשְׁתְּ וַיִּשְׁכָּר כָּל-הַיָּמִים: וַיְדַבְּרוּ בָנָיו אֵלָיו יוֹם יוֹם לַהֲשִׁיבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם: וַיִּרְאוּ הַבָּנִים כִּי כָבְדָה אֹזֶן אֲבִיהֶם מִשְּׁמוֹעַ אֶת-תּוֹכַחְתָּם: וַיִּוָּעֲצוּ וַיַּשְׁקֻהוּ יַיִן וַיִּישָׁן וַיֵּרָדַם וַיִּשָּׂאֻהוּ בַלַּיְלָה וַיְבִיאֻהוּ אֶל בֵּית-הַקְּבָרוֹת: וַיֹּאמְרוּ יִיקַץ-נָא אָבִינוּ מִיֵּינוֹ וְרָאָה קְבָרִים סְבִיבוֹתָיו וְנָפַל עָלָיו פַּחַד אֱלֹהִים וְנָדַר נֶדֶר נָזִיר לַיָי לְבִלְתִּי שְׁתוֹת עוֹד יַיִן וְשֵׁכָר: הַבֹּקֶר הָיָה וְהַזָּקֵן עוֹדֶנּוּ יָשֵׁן וּשְׁנָתוֹ עָרְבָה עָלָיו מְאֹד: וְהִנֵּה אֹרְחַת יוֹגְבִים בָּאָה וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים כַּדֵּי תִירוֹשׁ וָיָיִן: הֵם עֹבְרִים עַל-פְּנֵי הַקְּבָרוֹת וְהִנֵּה קוֹל שָׁאוֹן עוֹלֶה מִן הָעִיר בְּאָזְנָם וַיִּבָּהֲלוּ וַיֵּחָפֵזוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אֶחָיו אֵין זֹאת כִּי מִלְחָמָה בָּעִיר חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וְעַתָּה נִמָּלְטָה נָּא עַל נַפְשֵׁנוּ: וַיְמַלְּטוּ אֶת-יֵינָם אֶל בֵּין הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הַקְּבָרִים וַיַּעֲלוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּרְכְּבוּ וַיָּנֻסוּ: וְהַשָּׁאוֹן הוֹלֵךְ וְגָדֵל וַיַּעַל גַּם בְּאָזְנֵי הַזָּקֵן הַיָּשֵׁן וַיִּיקָץ: וַיִּפְקַח אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה כַדִּים מְלֵאִים יַיִן לְנֶגֶד עֵינָיו: וַיִּגַּשׁ אֲלֵיהֶם וַיֵּשְׁתְּ מֵהֶם לָרְוָיָה וַיִּיטַב לִבּוֹ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם: וְאֶת-הַקְּבָרוֹת לֹא רָאָה כִּי עֵינָיו הָיוּ אֶל הַכַּדִּים וְאֶל דַּם הָעֲנָבִים אֲשֶׁר בְּתוֹכָם: וְהַבָּנִים בָּאוּ לִרְאוֹת אֶת-שְׁלוֹם אֲבִיהֶם אִם הֵקִיץ וְאִם סָר יֵינוֹ מֵעָלָיו וְהִנֵּה הוּא הוֹזֶה שׁוֹכֵב וּסְבִיבוֹתָיו חָבִיּוֹת מְלֵאוֹת עֲמֻקּוֹת וּרְחָבוֹת: וַיֹּאמְרוּ כֻלָּם אִם הִקְרָה יְיָ לְךָ יַיִן גַּם בַּחֲצַר מָוֶת חָלִילָה לָּנוּ לְהַזִּיר אוֹתְךָ עוֹד מִמֶּנּוּ: וַיָּקֻמוּ וַיִּקְחוּ אֶת-אֲבִיהֶם וַיִּשָּׂאֻהוּ הַבָּיְתָה: וַיָּשִׂימוּ לָהֶם לְחֹק לַעֲבוֹד אִישׁ יוֹמוֹ וּלְהַשְׁקוֹת בִּשְׂכַר עֲבֹדַת הַיּוֹם אֶת-אֲבִיהֶם יָיִן: וַיֵּשֶׁב הַזָּקֵן בְּתוֹךְ בָּנָיו יָמִים רַבִּים וַיֵּשְׁתְּ שָׁתֹה וּמָצֹה עַד בֹּא יוֹמוֹ:


  1. עכבריא אכלי עבורן, “מרגלי מן דמלכא” (ירושלמי דמאי א‘, ג’).  ↩

  2. ב‘ “מסכנין” אפקדן ב’ סאין שעורין (שם), שמועה זו דומה לשמועת התרנגולים והעזים של ר“ח בן דוסא (תעני' כ"ה). אלא שהשמועה ההיא יפה בתוצאותיה (עיין שיחות מני קדם צד 103). ועל דמיון שמועות רפב”י בירושלמי לשמועות רחב“ד בבבלי כבר העיר הרה”ג שי“ר ז”ל.  ↩

  3. מעשה בחסיד “חופר בורות” (ירושלמי שם שם) מעשה בבתו של ר' נחוניא חופר שיחין (יבמות קכ“א. ב”ק נ'). את השמועה הזאת יחליט תלמוד בבלי כלה לרחב“ד, וירושלמי כלה לרפב”י, והבבלית של רחב“ד עולה ביפיה, בסגּנון לשונה, בהמון לבה ובמעשה נפלאותיה על זו שבירושלמי. ואנחנו עשינו את שני אבירי השמועה לשותפים באגדה זו מבלי לקפח שום אחד מהם, ונשם את שני נוסחי השמועה לאחדים בידינו, למען הביא אור בציור הזקן הנוהג את האַיל שבבבלי, המוצג בירושלמי בצלם המלאך שירד בדמות רפב”י להציל את בת נחוניא. כי רפב“י הוא לדעת בעלי הרמזים מעין דוגמת אברהם אבינו. ובדרך הפיוּט (פּאָעזיא) השואף תמיד למראית עין הבענו את הדבר בדברים האלה ”אברהם אבינו“ אשר תארו כתֹאר ”בן–יאיר“ ולפי זה נאה לאַיל הנהוג בידי אברהם אבינו להיות ”אילו של יצחק" אשר אגדות רבות קשורות בו.  ↩

  4. רפב“י הוה קאזיל לפדיון שבוים (חולין ז'.) רמי ליה שערי לחמרי‘ (שם) חמרתי’ דרפב”י גנבונה ליסטי (ירושלמי דמאי א‘, ג’).  ↩

  5. שמע ר‘ נפיק לאפי’ (חולין ז': ) סלק רפב"י לגביה [דר' יהודה הנשיא] (תענית ג‘ א’).  ↩

  6. אריא דבי עילאי “א”ל קיסר לריב“ח אלהייכו כאריא מתיל” (חולין נ"ט: ).  ↩

  7. בעינא דאחזי לאלהייכו (שם).  ↩

  8. בעינא דאיצביה ליה נהמא לאלהייכו…כנושאי זלוחאי (חולין ס'.) דביתא “תיבר” הוא לדעתי, הנהר אשר רומי יושבת עליו.  ↩

  9. א“ל בת קיסר לריב”ח אלהכון נגרא (שם).  ↩

  10. מטרונה שאלה את ר‘ יוסי בן חלפתא (ב“ר ס”ח) ויען כי ר“י בן חלפתא קרא לפניה את המקרא: ”אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות“ (תהלים ס"ח ז'), קראנו לאגדה זו ”בכושרות“ אשר לפי דברי המדרש ולפי דברי המתרגם הארמי ולפי הראב”ע לפסוק במקומו מורה המלה הזאת על קשורי המשפחה הכשרים הנעשים ביד ה’ לבדו. וקרוב הדבר מאד כי אמנם המלה הזאת היחידה במקרא שם מיוחד הוא לדבר זה ותרגום “אסירים בכושרות” בל“א: ”אין זאַנפטען עהעבּאנדען געפעססעלט".  ↩

  11. שפעם אחת גזרה…יצא לקראתו בן תמליון (מעילה י"ז) וכמו תינוק קטן הוא (תוס' שם ד"ה: יצא) כן היה רשב"י אומר בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב (ירושלמי ברכות ט‘, ב’).  ↩

  12. אַרכיוו אוצר הכתבים (קידושין ע"ו.).  ↩

  13. ר' ליעזר ור"י בן חנניה ורבן גמליאל סלקון לרומי (ירושלמי סנהדרין ז' י"ג):  ↩

  14. פעם אחת עלו כל ישראל לרגל. הלך נקדימון בן גוריון (תענית י"ט: ).  ↩

  15. כך במקור “ירושלם” ללא האות יו“ד וניקוד חיריק בין למ”ד למ“ם סופית. הערת פב”י.  ↩

  16. כך במקור “ירושלם” ללא האות יו“ד וניקוד חיריק בין למ”ד למ“ם סופית. הערת פב”י.  ↩

  17. קשה מאֹד לעמוד על דמיון מלת קדירה למלת זריחה, ועיין רש"י (תענית כ'), ואם קבלה היא נקבל כי אין דקדוק הלשון נוגע בעצם האגדה.  ↩

  18. על שמועות ישראל ורומי, תחשבנה כמה אגדות אשר עלו על ס' שיחות מני קדם, כמו שמועת “עפרות זהב” (שיחות מ"ק 67) וכיוצא בה. וגם “חיל ים” בשמועת רע“ק (הארץ ח"ד). השמועות המספרות את עצם הרעות אשר הדיחה רומי עלינו, חברנו בסגנון אחר בספר מיוחד ”נגינות מני קדם“ בסגנון שמועות האחרונות של מיתת רע”ק (הארץ שם) והשמועות המובאות פה, ועל כלן אלה שר“י בן חנניה הוא המדבר שם, מרביתן שנונות הן ומלאות עקיצות דקות מאד ונותנות לצחוק את העם הזה התקיף מאד בכח גופו, וחלש מאד ורפה בתכלית הרפיון בכל דבר חן ושכל טוב, בכל דבר חכמת אלהים. הן אמנם כי יש אשר תנקם האגדה בחלקת לשונה הרכה נקם–אחת מכל האון אשר המיטה רומי עלינו, כשמועת ”פלך וכישור". אך מי יחשוב זאת לעון לעם מדכא אשר לא בפעל כפים יתנקם משונאיו כי אם באגדה שנונה יניח את כל חמתו, והתנחם ושב ודבר שלום לגוים כאשר פקדו עליו נביאיו וחכמיו.  ↩

  19. מעשה באחד שהיה מוכר כל כלי ביתו ושותה (ויקרא כ“ב, י”ב). מין שמועה זו יקרא בלשונות אירופא Humor לאמר: הנכתבות מטוּב לב והמשמחות את לב הקוֹרא, ויען כי בכל הלשונות מצא מין זה חן מאד על כן הבאתי שמועה זו לדוגמא שלנו.  ↩

זאב יעבץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

אליקים המשוגע

מאת בן אביגדור (פרוזה)

(מקרה מימים עברו)

[א]

ערב יום הכיפורים בוא בא. הרחוב העולה לבית התפילה הגדול שבעיר N. מלא תשואות המון בני-אדם ההולכים ברגש לבית התפילה, מלובשים בגדי שבת ויום טוב, וסידורי התפילה תחת אצילי ידיהם, להתפלל תפילת המנחה ולקבל שמה את ייסורי ה“מלקות” אשר ילקם פסח העיוור (ואף כי על פי הרוב לא יכוון להלקות במקום הראוי ), בחגורתו אשר במותניו, או להריק את כיסיהם העמוסים בנחושת… ולפניהם ילדים קטנים נושאים נרות של שעווה או של חלב מזוקק בידיהם וכלי חרס מלאים עפרות חול לתת שמה את הנרות והעמידום על דפי החלונות ועל השולחנות ועל כותלי הספסלים בבית התפילה. אחרים מלובשים בגדי חול וכותנות ומטפחות, מסרקות ובורית תחת אצילות ידיהם עוברים ל“בית המרחץ” העומד לא הרחק מבית התפילה, כנהוג בתפוצות ישראל. המון עניים ואביונים, יתומים ואלמנות ומאספים לדברים שבצדקה, ימלאו את פני כל הרחוב מפה לפה וידיהם פשוטות לקבל נדבות מכל הבאים להתפלל, או “קערות” בידיהם ובהן “פתקאות” שונות שבהן רשום דבר הצדקה אשר כל אחד ואחד יאסוף כסף נדבות לטובתו. פושטי-יד אלה אינם מחכים עד אשר יקרב המתנדב אליהם לתת להם את נדבתו; כי אם בראותם מרחוק איזה מתפלל חדש הולך לבית התפילה, ימהרו לקדם את פניו ולסבבו מכל עברים בקולותיהם ופתגמי תחנוניהם השונים: רבי חיים! יאריך ד' את ימיך בטוב ובירכך בחתימה טובה, תן לי “נדבה”, כי עני ואומלל אני וגווע ברעב!

– יתום אובד אנוכי ואין לי לחם לאכול ובגד ללבוש.

– אל תשעה להם ולתחנוניהם, כי המה מסבבים אותך בכחש ואינם “נצרכים” כלל לעזרה. טוב איפוא כי תפתח את ידך לי, אני הגבר ראה עוני בשבט עברתו.

– יהי כן ד' עמדך כאשר אמת תדבר.

– כל המכות הכתובות בתורה תחולנה על ראשך, נבל!

– “גזר דין” בבטנך.

– שקרן! כזבן! הכל יודעים כי הנני עני יותר גדול ממך.

– מוטב כי תיתן את נדבתך לי ל“מלביש ערומים”!

– ל“חונן דלים”!

– ל“סומך נופלים”!

– ל“לחם עניים”!

לפרושים ובחורים עניים!

– האם לי לא תיתן מאומה, ר' חיים?!

– ולי?!

– לי!

– לי!

והבאים להתפלל נותנים, אם ברצון ואם בהכרח, את כסף נדבתם לכל אחד את נדבתו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.