מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
לוצטו, א'. (אין תאריך). חידה לנו קטנה וידים הן לה כאבן השואבת. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-04-21. http://bybe.benyehuda.org/read/972
MLA:
לוצטו, אפרים. "חידה לנו קטנה וידים הן לה כאבן השואבת". פרויקט בן-יהודה. אין תאריך. 2018-04-21. <http://bybe.benyehuda.org/read/972>
ASA:
לוצטו, אפרים. אין תאריך. "חידה לנו קטנה וידים הן לה כאבן השואבת". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-04-21. (http://bybe.benyehuda.org/read/972)

חידה לנו קטנה וידים הן לה כאבן השואבת

מאת: אפרים לוצטו

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חידה לנו קטנה וידים הן לה כאבן השואבת / אפרים לוצאטו

חידה לנו קטנה וידים הן לה כאבן השואבת, וקרא לה שם איטלקי

אשר פי קלמיטא יקבנו; אתה עתה ברוך י"י, נקה תנקי מרוח זנונים

אשר עבר עלי, כי במראה אליך אתודע, וחכי לא יבין הוות / אפרים לוצאטו

א

אֶל בֵּית דוֹדִים דַרְכִּי נָטָה,

וָאֵרֶא שָׁם אֶת הַכַּלָּה;

יוֹשֶׁבֶת הִיא עַל רֹאשׁ מִטָּה,

וּלְכָל-עוֹבֵר תִּשָּׂא רַגְלָהּ.

ב

שָׁם הֶחָתָן אִישׁ מִלְחָמָה,

גִּידוֹ קָשֶׁה כִמְטִיל בַּרְזֶל,

חָזִיתִי אָז כִּי הוּא אוֹזֵל

לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ.

אפרים לוצטו
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

חריפים, מפולפלים ומליצים

מאת אלתר דרויאנוב (פרוזה)

[א]

2196 חריף מובהק ישב וגרס. הפסיק ממשנתו וניפנה למקום שניפנה. שב וביקש לחזור למשנתו – ולא יכול: לא מצא משקפיו על הגמרא שלפניו. זקף אגודלו והתחיל דן בינו לבין עצמו:

המשקפים שלי היכן הם? תאמר: בא אדם ונטל אותם? ממה-נפשך קשה: אדם, שזקוק למשקפיים, יש לו משקפיים; אדם, שאינו זקוק למשקפיים, מה לו ולמשקפיים? תאמר: בא גנב וגנב אותם? הדרא קושיה לדוכתא: מה הנאה תהא לו מהם ולמי ימכרם? אדם, שזקוק למשקפיים, יש לו משקפיים; אדם, שאינו זקוק למשקפיים, מה לו ולמשקפיים? – על-כורחך אתה אומר: נטל אותם אדם, שזקוק למשקפיים ובאמת יש לו משקפיים, אלא שנאנס לצאת ועקרם מעל-גבי חוטמו והניחם על-גבי מצחו ויצא ושכח, ומחמת שיכחה נטל את המשקפיים שלי.

טפח החריף בידו על הגמרא:

הואיל וכך, נאמר עדיפה מזו: שמא אני גופי נאנסתי לצאת ועקרתי משקפי מעל גבי חוטמי והנחתים על-גבי מצחי ויצאתי ושכחתי? משמש מצחו בידו, מצא משקפיו ונחה דעתו:

השתא אתי שפיר…

2197 אור לשישי בשבת ישבו תלמידי-חכמים בבית המדרש וחזרו על “השיעורים” של השבוע. אחד מהם חטפתו שינה. וכשהקיץ, הרגיש, שהיארמולקה נשמטה לו מראשו ואיננה. מיד הוציא מטפחתו מכיסו וכיסה ראשו, אף נסתכל לצדדים וראה: בסוף השולחן, מקום שישב חברו תחילה, מונחת יארמולקה יתומה, שאין לה בעלים. עמד ודן עם נפשו:

אם תאמר: יארמולקה זו שלי היא, היכן יארמולקה שלו? ואם תאמר, שלו היא, היכן יארמולקה שלי?

נמלך והשיב:

לעולם שלי היא, אלא מה, היכן יארמולקה שלו – מאי חזית, שאני חייב לחשוש ליארמולקה שלו, שמא להיפך, והוא חייב לחשוש ליארמולקה שלי?

נטל את היארמולקה, חבשה לראשו ונחה דעתו…

2198 מלמד גילגל עם בניו של מוכסן בכפר. שלח מכתב לאשתו וכתב לה:

“… ועוד אני מבקש, שתשלחי לי על-ידי הערל המוכ”ז סנדליך שלך. ובכוונה תחילה כותב אני ‘סנדליך שלך’, שאם אכתוב ‘סנדלי שלי’, תקראי את ‘סנדלי שלי’ ותשלחי לי סנדליך שלך, ומה צורך יש לי בסנדליך שלך? לפיכך מדייק אני וכותב ‘סנדליך שלך’, כדי שתקראי ‘סנדליך שלך’ ותשלחי לי סנדלי שלי…"

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.