מדרש רבה, אסתר, ט'

בְּהֵיכָל מְפֹאָר אֶל שֻׁלְחַן-מַחְמַדִּים

הָמָן עִם רֵעָיו יַעֲלֹז;

הַיַּיִן הוֹמֶה בַכּוסוֹת, מַאְדִּים,

אֵדָם מֶרְקָחִים מִסָּבִיב מַעֲלִים

וְרַעַם צְלִילֵי הַקַּתְרוֹס

בְּהֵד מְצִלְתַּיִם נִמְזָג, וְקוֹלוֹת

הַתֹּף יַעֲנוּ לוֹ כַּהֵד,

יֵשׁ כִּי יְטַרְטֵר כִּפְנִינִים גְּדוֹלוֹת

אוֹ יֵז כְּמֵי פֶלֶג שׁוֹקֵט,

    וַעֲשַׁן מִקְטָרוֹת יִתְאַבֵּךְ, יִשְׁתַּטֵּחַ

    בֵּין זֵרִים רוֹטְטִים שֶׁל פְּרָחִים נוֹתְנֵי-רֵיחַ.

שְׂמֵחִים הַקְּרוּאִים וְחַסְרֵי-דְּאָגָה,

אַךְ הָמָן מְלֵא-עֶצֶב; עוֹמְדָה

כּוֹסוֹ לְפָנָיו, בְּיֵינוֹ לֹא נָגָע,

וְאֶל יְדִידָיו הוּא פּוֹנֶה בְתוּגָה,

אֲכוּל-מַחְשָׁבָה מַחְרִידָה:

"רֵעַי, מִי כָמוֹנִי יִשְׂמַח בְּחֶלְקוֹ,

שָׁפְרָה עַד לִמְאֹד נַחֲלָתִי.

כָּל טוּב בַּחַיִּים, שֶׁאִוִּיתִי עַד כֹּה –

הַכֹּל, יְדִידַי, בִּרְשׁוּתִי.

      שָׁאַפְתִּי לְעֹשֶׁר וָהוֹן וְעָשַׁרְתִּי, -

      מִי יָעֵז הִתְחָרוֹת בִּי, בַּהוֹן שֶׁצָּבַרְתִּי?

שָׁאַלְתִּי תִפְאֶרֶת וָהוֹד עַד-בְּלִי-דַי –

קִבַּלְתִּי כָּל-חֵפֶץ לִבִּי.

אֵין הֵיכָל-תִּפְאָרָה כְּהֵיכָלִי בְּמָדַי,

אֵין סוּס בַּמְּדִינָה הַזָּרִיז מִסּוּסַי,

אֵין רֶכֶב נָאֶה מֵרִכְבִּי.

אַחֲרִיד בְּנִיד-עַיִן קְהַל-עֲבָדִים,

וְכָל מוֹצָא-פִי לוֹ חֻקָּה.

יָדַע לְבָבִי כָּל עֶדְנַת-מַחְמַדִּים,

טָעַם אֶת-כָּל נֹעַם-מִתְקָה,

      כָּל גִּיל וְכָל אֹשֶׁר, כָּל נֹעַם וָנַחַת,

      כָּל הִתְלַהֲבוּת עַל הָאָרֶץ מִתַּחַת.

שָׁאַלְתִּי תְהִלָּה – מִשְׁאַלְתִּי לִי נִתְּנָה.

שְׁמִי גָּדוֹל וְרַבָּה תְהִלָּתִי

בְּשֶׁבַע עֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה.

כָּל הָאָרֶץ שִׁירִים, הִמְנוֹנוֹת לִי רָנָה

לְעָשְׁרִי וְלִכְבוֹד-תִּפְאַרְתִּי.

בְּסוֹד חֲכָמִים, בֵּין פַּחוֹת אַדִּירִים,

בִּשְׁאוֹן הַמִּשְתִּים שֶׁל מַלְכִּי –

כָּבוֹד יַחְלְקוּ לִי מִכָּל עֲבָרִים.

וְהִנֵּה מָה רָאִיִתי: עֵת כִּי

      כֻּלָּם יִשְׁתַחֲווּ לִי וְיִכְרְעוּ בֶרֶךְ,

      מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי הַנִּבְזֶה, מָךְ-הָעֵרֶךְ

זְקוּף-רֹאשׁ מַרְדָּנִי וּבְמַבָּט מִתְחַצֵּף

פְּגָשַׁנִי עַל-יַד הַהֵיכָל…

“כְּרַע עַל בֶּרֶךְ! – קָרָאתִי אֵלָיו – הִתְכּוֹפֵף!”

"לְפָנֶיךָ – עָנָה הַיְּהוּדִי לִי, גֵּא-לֵב –

גַּבִּי הִתְכּוֹפֵף לֹא יוּכָל…"

אָחוּשׁ, כִּי הִנּוֹ הַמְסֻכָּן בִּירִיבַי…

נִדְמֶה לִי, כְּאִלּוּ יַד-אִישׁ

פְּלִיאָה עַל אָשְׁרִי מַכְבִּידָה; כָּל אוֹיְבַי

הִכְרַעְתִּי עַד כֹּה, אַךְ אַרְגִּישׁ,

      כִּי בּוֹ הִלָּחֵם חֲדַל-כֹּחַ הִנֵּנִי,

      וּבְאַחַד הַיָּמִים יִתְעוֹרֵר וִינַצְּחֵנִי…

"הִנֵּה עַל שׁוּם זֶה נַפְשְךָ תֶעֱצַב –

עָנָהוּ אוֹרֵחַ אֶחָד:

"הַגֵּד לָךְ אַגִּידָה בְּיֹשֶׁר-לֵבָב –

נִפְלָא פַחְדְּךָ, מִשִּׂכְלִי הוּא נִשְׂגָּב.

הַאִישׁ אַדִּיר-כֹּחַ יִפְחָד?

בְּכֹחַ כָּזֶה הֵן בִּמְחִי יָד קַלָּה

תּוּכַל הָאוֹיֵב לְהַשְׁמִיד.

הָרִים הֵן הִסִּיעַ מֵעַל הַמְסִלָּה,

שֵׁרַשׁ יְעָרִים וְהִצִּית;

      אֶל אֹשֶׁר-חַיֶּיךָ בּוֹ דֶּרֶך בָּקַעְתָּ –

      הֲתַשׁ כֹּחֲךָ? גְּבוֹרָתְךָ אִם נָשָׁתָה?

מֵאָז דָּן מַלְכֵּנוּ בְּגֹדֶל-טוּבוֹ

לְמָוֶת אִשְׁתּוֹ סַרְבָּנִית,

יִצְרוֹ לְחֶמְדַת-שַׁעֲשׁוּעִים הִלְהִיבוֹ

וְסַעַר-נְעוּרָיו הִתְגָּעשׁ בִּלְבָבוֹ,

וְהִתְחִיל אֶת רָגְזוֹ לְהַשְׁקִיט

בְּרֹךְ-יְצוּעֵי-בְנוֹת מָדַי וּפָרַס,

בְּחֵיק צְבִיּוֹת מְלֵאוֹת-זִיו,

מִי אִיש וְיִדְמֶה וְיִשְׁוֶה לָךְ מֵאָז?

לִפְנֵי רְצוֹנְךָ הַתַּקִּיף

      יִכְרַע כָּל אָדָם… עַקְשָׁנוּת זוֹ שֶׁל עֶבֶד

      נִבְזֶה וַחֲדַל-כֹּח – בַּמֶּה הִיא נֶחְשֶׁבֶת?

צַוֵּה עֵץ אַלּוֹן שְׂבַע-יָמִים לְהַכְרִית,

לִקְשֹר עֲנִיבָה וּלְהַדְּקָהּ,

וּבְיוֹם הַמָּחָר, כִּי תִּטֹּשׁ כְּמוֹ תָמִיד

הֵיכַל-זְהָבְךָ וּפָנֶיךָ תָּשִׁית

לָבוֹא וּלְבָרֵך מַלְכְּךָ –

שָׁעָה תְכַוֵּן, לְבָבוֹ כִּי יֵחַם

בְּיַיִן מָתוֹק וְשָׁכַר,

וְרָאָה בְּכוֹסוֹ הַמְלֻטֶּשֶׁת עוֹלָם

כֻּלּוֹ מְשֻׁנֶּה וּמוּזָר –

      בַּקֶּשׁ-נָא… וְהוּא – כִּמְעַט נָם – יְחַבֵּק אֶת

      אַלּוֹן-הַתְּלִיָּה כִּבְתוּלָה יְרַקְרֶקֶת…"

שָׂמְחוּ הָרֵעִים לְדִבְרֵי הַיּוֹעֵץ,

שָׂמַח גַּם הָמָן לִדְבָרָיו.

וְשׁוּב מִסָּבִיב כַּדֵּי יַיִן תּוֹסֵס,

קִצְפּוֹ הַקּוֹרֵן שׁוּב מַזְהִיר וְנוֹצֵץ,

וְשׁוּב בָּאֲוִיר תִּתְעָרַב

בְּהֵד-מְצִלְתַּיִם תְּרוּעַת-הַקַּתְרוֹס;

תֻּפִּים רַעֲמָם מַגְבִּירִים:

עִתִּים יַךְ כְּזֶרֶם פְּנִינִים בְּקוֹל-עֹז,

עִתִּים – בְּקוֹל דַּק, קוֹל-שְׁבָרִים.

      וּבֵין מִקְלְעוֹת-הַפְּרָחִים מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת

      קְטֹרֶת-עָשָׁן רֵיָחנִית, כְּחַלְחֶלֶת.

II    🔗

נִגְמַר הַמִּשְׁתֶּה, הָאוֹרְחִים מִתְפַּזְּרִים.

שׁוּב רוּחַ הָמָן עֲכוּרָה;

רַבָּה תוּגָתוֹ – שׁוּב גָאוּ הִרְהוּרִים

וְשָׁטְפוּ אֶת לִבּוֹ כְּגַלִּים סוֹעֲרִים.

מָלֵא מַשְׂטֵמָה עֲצוּרָה

בְּקֹצֶר-רוּחוֹ יְחַכֶּה, עַד שׁוּשַׁן

תִּשְׁקַע בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה;

נֶאֶמְנֵי-עֲבָדָיו יְשַׁלַּח אָז הָמָן

אֶל תּוֹךְ הַחֻרְשָׁה הָרְחוֹקָה.

      "מָחָר – מְהַרְהֵר הוּא – תַּכִּיר וְיָדַעְתָּ,

      פּוֹחֵז בְּזוּי-נֶפֶשׁ, אֶת יַד בֶּן-הַמְּדָתָא!"…

*

בְּזִיו הַלְּבָנָה עָמַד יַעַר-עֲנָק

שָׁקוּעַ בִּדְמִי-תַרְדֵּמָה,

בִּזְמַן שֶׁהָמָן וַעֲבָדָיו שָׁם בִּיַרק

סִבְכֵי הַלִּיאָנוֹת נִרְאוּ בַמֶּרְחָק…

מִמְרוֹם הָרָקִיַע נִשְׁמַע

פִּתְאוֹם קוֹל נָגִיד, חֲגִיגִי וְטָמִיר,

כְּקוֹל מֵי-הַיָּם הַגּוֹעֵשׁ:

“עֵצִים”! – נְאוּם הַקּוֹל – "מִי מִכֶּם לִי מַכְשִׁיר

לִנְקֹם נִקְמָתִי יְשַׁמֵּשׁ?

      רָשָׁע בּוֹר כָּרָה לְאָדָם חַף מִפֶּשַׁע –

      יִמְצָא בוֹ קְבוּרַת-עוֹלָמִים אִישׁ הָרֶשַׁע!"

הַיַּעַר חָרַד… הָעֵצִים מִתְּנוּמָה

הֵקִיצוּ… כְּגַל מִשְׁתּוֹלֵל

עָלְתָה סְעָרָה… בְּתוֹךְ לֵיל-הַדְּמָמָה

יְלֵל אֲנָחוֹת חֲנוּקוֹת יִשָּׁמַע…

פִּתְאוֹם בַּזְּעָקָה וּבַיְלֵל

שָׁקְעוּ צְלִילִים בּוֹדְדִים וּמִלִּים…

בִּלְשׁוֹן בְּנֵי-אָדָם בְּרוּרָה

      דַּבֵּר הָעֵצִים הָאִלְּמִים מַתְחִילִים,

      מְלֵאֵי עֹז חַיִּים וּגְבוָּרה…

הַשִּׁטָּה:

    …בְּדִמְמַת הַלֵּילוֹת, עֵת הַיַּעַר

נָח וְנִרְדָּם בִּזְרוֹעוֹת שֶׁל אָבִיב

זַךְ וְשׁוֹפֵעַ שִׂמְחָה, לְאוֹר סַהַר,

    סַהַר חִוֵּר וּמַכְסִיף –

    אַחַז מִדְבָּר בַּעֲרָב הַנִּחֶרֶת,

אֵרֶא חוֹלוֹת עֲרָבָה נְשַׁמָּה,

סְבַךְ יְעָרוֹת בִּנְאַת-דֶּשֶׁא קוֹדֶרֶת,

    הֵד קַרְדֻמִּים בָּהּ אֶשְׁמָע.

    רַעַשׁ עַנְקֵי-הָעֵצִים שֶׁיִּפֹּלוּ,

מַשּׂוֹר יִגְזְרֵם, תְּגָרְדֵם מַקְצוּעָה,

אֶלֶף יָדַיִם זְרִיזוֹת יַעֲמֹלוּ

    בְּהַתְמָדָה, בִּתְרוּעָה.

    חִישׁ אֶת עַנְפֵי הַשִּׁטָּה יְכַסֵּח

פִּי-הַקַּרְדֹּם, לִגְזָרִים תִּגָּזֵר –

קֶרֶשׁ אֶל קֶרֶשׁ… וְקָם וְצוֹמֵחַ

    אֹהֶל-מוֹעֵד רַב-פְּאֵר.

    עַם-יִשְׂרָאֵל, קוֹל אֱלֹהַּ שׁוֹמֵעַ,

שָׁר אֶת שִׁירַת-הַחֵרוּת בִּרְנָנָה,

בְּחֹם תְּפִלָּתוֹ עַל בִּרְכַּיִם כּוֹרֵעַ,

    קָם מְשֻלְהַב-אֱמוּנָה.

    אֵל אֱלֹהִים! אֶת שִׁמְךָ לְשַׁבֵּחַ

הִקְרַבְתִּי אֲזַי אֶת חַיַּי… וְעַתָּה

יְהִי רְצוֹנְךָ, וְנָקָם בָּרוֹצֵחַ

    לִי יִנָּתֵן, לַשִּׁטָּה!

הֲדַס, עֲרָבָה וְאֶתְרוֹג:    🔗

    שְׁקֵטִים וּשְׁלֵוִים בְּאַרְצֵנוּ צָמַחְנוּ

    עַל שְׂפַת-הַיַּרְדֵּן, בֵּין אַרְזֵי-הַלְּבָנוֹן,

אַךְ פַּעַם אוֹתָנוּ כִּתְּרוּ בְּנוֹת-צִיּוֹן,

קָטְפוּ כָּל אַחַת עֲנָפִים, וַתֵּלַכְנָה

בְּשִׁיר וּבְזִמְרָה, וְהֶהָמוֹן בְּגִיל-חָג

    נֶעֱלַם בַּמֶּרְחַק…

כָּאַבְנוּ עַל מוֹת עֲנָפִים שְׁדוּדִים.

כִּבְכוֹת אִמָּהוֹת עַל בָּנִים אֲבוּדִים…

אוּלָם בִּמְהֵרָה הִגִּיעַתְנִי בְּשׂוֹרָה:

זָכוּ עֲנָפֵינוּ זְכִיָּה כַבִּירָה,

תְּהִלָּה וְכָבוֹד רַב שָׂבָעוּ.

יוֹם חַג הִתְקַדֵּשׁ… הַמִּקְדָּשׁ מָלֵא עָם.

רֵיחוֹת לְבוֹנָה רָעֲפוּ בָאוּלָם.

בְּעַד קְטָרְתָּהּ מְנוֹרוֹת אוֹר זָרָעוּ

וְשָׁלְחוּ אֲלֻמּוֹת-הַזָּהָב הַקּוֹרְנוֹת

עַל-פְּנֵי אֲנָשִׁים, עַמּוּדִים וּתְמוּנוֹת…

    עָמְדוּ מֵרָחוֹק כֹּהֲנִים עַל כַּנָּם

    וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ הִקִּיפוּ,

וְתוֹךְ כְּדֵי בָרְכָם אֶת הָעָם

    בְּיָדָם עֲנָפֵינוּ הֵנִיפוּ…

הוֹ אֵל אֱלֹהִים! אֶת שִׁמְךָ לְקַדֵּש

בָּחַרְתָּ רַק בָּנוּ מִכֹּל הַצּוֹמֵחַ,

קָחֵנוּ-נָא עָתָּה, וּנְהִי לְמוֹקֵשׁ,

    אֵל רָם וְנִשָּׂא – לָרוֹצֵחַ!…"

הָאֲרָזִים:

מְקֻשְּׁטֵי פִתּוּחִים נִפְלָאִים,

עֲנוּדֵי פִרְחֵי-פָז קְלוּעִים

בִּמְבוֹא הַהֵיכָל בְּשוּרָה הִתְנַשֵּׂאנוּ…

הַבְּרוֹשׁ:

נָתַנּוּ לְשַׁעַר-הַדְּבִיר אֶת עֵצֵינו.

הַזַּיִת:

אֲנַחְנוּ – אֵל רָם, לַמִּקְדָּשׁ, יְעַדְתָּנוּ!

הָאֲרָזִים:

גַּם – אָנוּ! גַּם אָנוּ!

מַקְהֵלַת הָעֵצִים:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ,

צָדַק מִשְׁפָּטֶךָ,

כֻּלָּנוּ עוֹמְדִים

לְשָׁרְתֶךָ!…

בְּלִי נִיד צַפְצָפָה יְבֵשָׁה וּכְמוּשָׁה

בְּמַעַר הַחֹרֶשׁ עָמְדָה,

שְׂמָמִית בֵּין עָלֶיהָ צְהֻבִּים רִשְׁרְשָׁה

וַתְּכַס כָּל-עָנָף וְכָל-בַּד בַּחֻרְשָׁה

בְּרֶשֶׁת-קוּרִים רוֹעֲדָה.

סָבִיב לְשָׁרְשֵי-הָאִילָן הַזְּקֵנִים

עָלוּ דַּרְדָּרִים עוֹקְצָנים;

גַּם נֹגַהּ-הַשַּחַר, גַּם שֶמֶש בְּהִלָּה,

גַּם כִּפַּת-כּוֹכָבִים כְּחֻלָּה –

לִטְּפוּהָ לַשַּוְא בִּשְנָתָהּ וְעוֹרֵרוּ

לַשַּוְא עַל חַיִּים בְּאָזְנֶיהָ דִּבֵּרו…

    אַךְ זֶה רֶגַע נֵעוֹרָה גַּם הִיא מֵחֲלוֹם.

בַּת קוֹל חֲגִיגִית בִּשְמֵי-רוֹם

הִבְרִיחַה שְנָתָהּ הַמְדַכְּאָה מֵעֵינֶיהָ,

וְאֶת הַחֻרְשָה הָרוֹגְשָה זִעֲזֵעַ

הֵד עַז וּמְמֻשָּךְ כִּגְנִיחָה.

וְהִנֵּה הַסְּעָרָה לְאִטָּהּ שָכְכָה,

יְלֵל רוּחַ פֶּרֶא נָדַם עִם הַסַּעַר.

חָדְלוּ מִלִּרְעֹד וּלְרַטֵּט עֲצֵי-יַעַר,

    וְכֻלָּם כְּחוֹלְמִים, בִּנְשִימָה נֶעְצֶרֶת,

    הִקְשִיבוּ לְקוֹל צַפְצָפָה הַדּוֹבֶרֶת…

הַצַּפְצָפָה:

    אֶזְכֹּר עֵת בִּשְׁלוּחוֹת רַכּוֹת

    הִקִּיפוּ טוֹפְסָנוֹת דַּקּוֹת

גֵּוִי הַגֵּא כְּזֵר-תִּפְאֶרֶת;

    בְּסֵתֶר עֲנָפַי בָּנֹה

    בָנָה הַנֶּשֶׁר אֶת קִנּוֹ,

לִהְיוֹת מַחְסֶה לוֹ וּמִשְׁמֶרֶת.

    סוּפָה מִמַּעַל גָעֲשָׁה,

    יְלֵל וָנַהַם בַּחֻרְשָה,

אַךְ לֹא נִשְׁבַּר גִּזְעִי; עָמַדְתִּי

    בִּפְנֵי סוּפָה עַזַּת-לֵבָב

    וּבְאֹמֶץ וְקוֹל רָם לִקְרָב

הַסַּעַר הַפִּרְאִי הוֹעַדְתִּי…

    וְיוֹם הִגִּיעַ – רְמָשִׂים

    פָּרוּ, רָבוּ בֵּין שָׁרָשִׁים,

וּמִסָּבִיב צָמְחוּ צָמוֹחַ

    עֲלֵי-סִרְפָּד הַדּוֹקְרָנִים,

    וּשְׂבַע עַצֶּבֶת וִיגוֹנִים

רֹאשִׁי הוֹרַדְתִּי אֵין-כֹּחַ…

    נִרְדַמְתִּי וָאֶבֹּל… פִּתְאוֹם

    נוֹדֵד יָגֵעַ בָּא… בְּחֹם

תְּפִלָּה יִשָּׂא אֶל-עָל עֵינַיִם;

    אֵין כֹּחַ יִתְנַהֵל בִּנְתִיב

    קוֹצִים וַחֲרוּלִים… סָבִיב

אֵין שְׁבִיב-אוֹרָה, חֶשְׁכַת מִצְרָיִם.

    סָבִיב הַסַּעַר מִתְלַהֵט.

    רוֹעֵם הָרַעַם. הוּא צוֹעֵד…

רַגְלָיו כֻּסּוּ מַכָּה וָפֶצַע.

    וְתַחַת נֵזֶר-הַקּוֹצִים

    נִטְפֵי-הַדָּם מִתְנוֹצְצִים.

אֵין גְּבוּל לַדֶּרֶךְ וְאֵין קֵצֶה…

    סוּפָה וָלֵיל. אַךְ בַּמֶּרְחָק

    אוּרֵי-שִׂמְחָה יַבְרִיקוּ; חַג

גוֹעֵשׁ שָם כִּמְצוּלָה סוֹעֶרֶת;

    אִישׁ-הַדָּמִים יָחֹג נִצְחוֹן

    מַחֲשֶׁבֶת-רֶשַׁע וְזָדוֹן

בְּסַעַר הוֹלֵלוֹת מֻפְקֶרֶת.

    אֶרְאֶה… אַךְ עַד הַיּוֹם יַחְלֹף,

    אוֹתִי הַמָּוֶת יֶאֱסֹף,

אִישַׁן לָעַד וְאֵרָגֵעַ.

    יָבוֹא הָרוּחַ וּבְחָרוֹן

    יִתְלֹשׁ עָלֶה שֶׁלִּי אַחֲרוֹן

וְאֶל כָּל-עֵבֶר יִשָּׂאֵהוּ…

    אֵלִי! הַקְשִׁיבָה לְקוֹלִי,

    הַלְוַאי וּבִרְצוֹנְךָ, אֵלִי,

אֶזְכֶּה לָמוּת עִם הַבְּלִיַּעַל

    גַּם יָחַד!… וּבִדְמִי הַלֵּיל,

    אַדִּיר כְּרַעַם מִתְגַּלְגֵּל –

“כֵּן יֶהִי!” – קוֹל נִשְׁמַע מִמָּעַל.