מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

רגעי חיים ומות

מאת: יוסף לואידור

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אל בית המטבחים הלך ברגליו – עם החמור שכם אל שכם. עוד לא מצאו לנחוץ להטילו על גב החמור, עוד אפשר היה להשתמש בשביל זה אשר נידון לו בכוח רגליו.

הוא הלך בדרך הארוכה כמנהגו תמיד, בעצלות, בטמטום, רק מתוך הכרת “ההכרח” בצורת בעליו המחמר אחריו. נראתה לו רק בלתי מובנה הדרך, ששטח אחד דומה בה למשנהו. הוא הלא רגיל רק ללכת מרפתו אל השדה. להתהלך בו כל היום הנה והנה, למשוך את המחרשה ולשוב אחרי כן אל הרפת. ופה הליכה רבה כזאת בלי שום מטרה – לשם מה?

אצל בית המטבחַים ראה המון אדם וגם שוורים ועגלים, וזה הביאו במבוכה. לא קמה בו רוח להתרוצץ כמו שהתרוצץ לפעמים באון-הפרים שלו באחו, או לצנוח ארצה בעקשות מָחלטת, כאשר נהג לעשות בהיותו נתון בעוּלו בשדה. עתה עמד על מקומו כנטוע.

דממה חרישית שׂררה, למרות קריאותיהם של האחד והשני מבני המזרח. ההולכים על ארבע נראו עצובים ביותר. בני היהודים הלכו לאט. פה ושם התגוללו שוורים בני גיל שונים חסרי תנועה, מבוקעי בטן. במרחק עשרה צעדי-בקר מן השור שכב כפוּת-ארבעתים עגל מגודל, שחי את דקי חייו האחרונים: בעל-המאכלת כבר התכונן. במוחו המטומטם של השור, החל מתחוור דבר מה… איזה אי-שלום לעצמותיו הריח. באנשים שעמדו פה ושם זקופים מכף רגלם ועד קדקדם, ראה כעין משמרות, הניצבים לשמור את צעדיו ותנועותיו.

ופתאום הסב את ראשו ואחרי כן את כל גופו – במתינות של בריה, שאין כל מזימה בלבה – אל העבר אשר משם אפשר היה להשתמט אל מחוץ לחוג האנשים. כיכר רחבה, מנוקה למשעי שטופת שמש ומוקפה בתים קטנים, נקיים, משכה אליה את מבטו. מה רב היה אושר-החיים על הכיכר הזאת!

באותה מתינות, אבל בהחלט, עבר בין האנשים, שלא עצרוהו – מתינות מאומצת והחלט שבהליכת ברירה, האומרת להתחמק ממבקשי רעתה אבל לא לעורר תשומת-לבם, ואף-על-פי שכבר התרחק מן האנשים ולבו הוקל במקצת, עוד היה בכל זאת בצעדיו הפקפוק של אי-בטחון מסכנה, וכאשר הרגיש בעליו בדבר והחל לרוץ אחריו בנטיית-עקיפין ובקריאות הידועות לו כל כך, הממריצות אותו לעמוד, הוריד קמעה את ראשו כנתפס במזימה, והקטין את צעדיו, ובכל גופו חילחל הפקפוק – הנטיה לעמוד לקול קריאת אדוניו והרצון ללכת קדימה. אבל עמוד לא עמד, ונהפוך הוא, כשהחיש בעליו את צעדיו, שלח גם הוא את גופו במרוצה, אבל לא כמו באחו, כי קול בעליו היה לו כחבל ברגליו.

הוא שב מספר צעדים אחוז ביד בעליו. אבל לבוא עוד פעם אל המקום המסוכן כבר לא רצה בהחלט. אדונו קשר חבל ברגלו וסחבו, ושני נערים עליזי-עלילות נסבו עליו והרדיפוהו מאחוריו בתנופות ידים וצעקות. השאון שהקימו סביבו הגדיל בו את הכרת הסכנה, ועל כל שעל נלחם ככל אשר הורהו מוחו המטומטם להילחם. אולם בקרבו אל מקום ההרגה געה בגעיה ארוכה, חנוקה, מתוך שליחת לשון ועינים מעורפלות בפחד-טירוף – ואי-אפשר היה עוד להזיזו.

הפילוהו. כפתו את רגליו. הוא נכנע, ושכב דום, מקוצר דעת מאי-ראיית הנולד. הוא שכב ולא ידע כי לא יעמוד עוד על ארבע רגליו, ולא ידע כי אם הוא מלא עתה חיים כבריא שבבעלי החיים, הנה עוד מעט ויהיה מת כחפץ שלא היה בו רוח חיים מעודו. למה לא פירפר עתה בכל גופו, כל עוד היה כוחו אתו? למה לא מחה בכל תוקף?

לא רחוק ממנו רבץ החמור, בכל המנוחה האוילית של חמור חמורתים! בעל חיים מאושר אשר ניתן לו לחיות עלי אדמות עד בוא חליפתו.

האנשים אשר עזבוהו רגע שבו אליו בהמון יותר גדול, כשמעיניהם מציצה החלטה חרישית. ביניהם עמד בעל המאכלת עם העינים הנוחות, הפנים השוחקים. הנה משך אחד בעור צוארו. זה פצעו במאכלת, החדה מתער הגלבים, במקום הכי עדין בגופו. זרם דם שטף. הלהב הבהיק באויר, אדום כפאתי שמי שקיעה. הנה הפסיקו את פתיל חייו לנצח, לא ירפאוהו עוד כל רופאים. הנה גם הרגיש בכאב העצום בצוארו. ובכל גופו פרפר פרפור עצום. שחטוהו בצואר! – איזה אסון! – אבל לא הרשו לו לפרפר! לא נתנו לו להראות ברגעי חייו האחרונים – אות חיים. הנה רגעי חייו ספורים, עוד מעט, עוד מעט, לו נתנו לו להתאבק עם גורלו המר, עם מר המוות. הנה יאמרו כל אבריו וגידיו להתעוות ויכולת אין. מי שהוא פתח את סגור חזהו כדי להחיש את שטף הדם, שני מעך את בטנו שעבתה מהתעוותות פנימית באין יכולת לזעזוע אברים, ועוד מעט וכל הדם אשר היה בגידיו – מוטל לפניו על העפר.

החמור צעד בדרך שבא, בעקבות זה המוטל עתה עליו מחוסר חלק מקרביו. בעודו חי נמכר בכסף בהמה מתה. סוחר בשר מצא בו פרנסת שבוע ימים לו ולביתו. איש עני קנה את הזול שבמעיו ועיניו נוצצו. נשים צפו לחלקי בשרו. אם באה אל ילדיה עם חתיכות בשר אדומות, טריות ובמאור פנים בישרה להם על הארוחה הטובה. פני הילדים, אורו גם הם למראה הבשר הבריא, שעורר בלבם זכר של צלי המפיץ הבל וריח נעים.

יוסף לואידור
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף לואידור
רקע
יוסף לואידור

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף לואידור

  1. יואש (פרוזה)
  2. יותם בן-שפט (פרוזה)
  3. ימי הקציר (פרוזה)
  4. הגזלן (פרוזה)

לכל יצירות יוסף לואידור בסוגה פרוזה

לכל יצירות יוסף לואידור

יצירה בהפתעה
רקע

על הר ציון ששמם

מאת אפרים לוצטו (שירה)

א

אִם שֶׁפַע טוֹבוֹתָיו יִצְבֹּר הַחֶלֶד,

יִהְיֶה אֶל מוּל פָּנַי כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ;

כִּי בִרְאוֹתִי עַמִּי נָתוּן אֶל נֶפֶץ,

גַּם בְּחַיִים אָקוּץ עוֹדֶנִי יֶלֶד;

צִיּוֹן אֶמְצָא צָיוֹן, בָּתָה הַבַּיִת,

וִיחִידָתִי תָּמִיד הוֹמָה מִבַּיִת.

ב

תָּעִיתִי בִשְׂעִיפִּים הֵנָה וָהֵנָה,

וּלְבַד כִּזְכֹר עָנְיִי אֶמְצָא כַף נַחַת;

כִּדְמוּת אִיֹש מַכְאוֹבוֹת, חָפֵץ לָקַחַת

פּוּגַת מִן הַצָּרָה כָּעֵת יַשְׂחֶנָּה;

כֵּן אָנֹכִי עַתָּה קוֹלִי אָרִימָה,

אָרִיד בִּמְרִי שִׂיחִי וּמְאֹד אָהִימָה.

ג

הוֹי הוֹי, גַלְגַּל עֶלְיוֹן, חָמָס אֶזְעָקָה,

הַיּוֹם בֵּין אַנְחוֹתַי אָרִיב אֵלֶיךָ;

כִּי מִקַּדְמֵי תֵבֵל יַעַן עָלֶיךָ

כָּל-תֹּכֶן הָעִתִּים יַד אֵל חָקָקָה

מֶה לֹא אֶת הַמֵּרוֹץ הִשְׁבַּתָּה, טֶרֶם

יָבוֹא עַל גּוֹי קָדוֹשׁ מוֹעֵד הַחֶרֶם?

ד

אוֹ אִם אֶל יוֹם אֵידוֹ מָבֹא נָתַתָּה,

כִּי כֵן בָּעֵת הַהִיא יִסַּד הַמֶּלֶךְ;

אַחַר כִּי זֶה כַמָּה בַגּוֹלָה יֵלֶךְ

וְיֶֹשַע הַנִּכְסָף אֵחַר עַד עַתָּה;

מִזַּעַף וּתְלוּנָה אַל נָא תָנוּחַ,

עַד יֵעָרֶה עָלָיו מִמָּרוֹם רוּחַ.

ה

שַׁמִים וּשְׁחָקִים, שֹׁמּוּ מִמַּעַל

וּמְאֹד חָרְבוּ עַל זֹאת בִּגְבוּרוֹת רַעַם;

כִי אִם בִּבְלִי רַחֵם יִשְׁקֹד הַזַּעַם

עוֹד הַשִּׁלֻּם יִכְבַּד מִנִּי הַמַּעַל;

וּלְבַב הַנִּדָּחִים חָמוֹץ מִקֹּצֶר

יֹאמַר כִּי בֶן יִשַׁי אָבַד הָעֹצֶר.

ו

צֵא בַמַּרְאָה נוּגָה, אַתָּה הַחֶרֶס,

צֵא בַמַּרְאָה נוּגָה וּמְנַע הַנֹּגַהּ;

וּרְאֵה כִי בַת צִיּוֹן אָחוֹר נָסוֹגָה,

יוֹֹשֶבֶת בִּמְהוּמָה חָגָא וָאֶרֶס;

כִּי פָרִיצֵי גוֹיִם בִּשְׁאָט וּבְנֶפֶשׁ

הִשְׁקִיעוּ תִפְאַרְתָּהּ בַּבֹּץ וָרֶפֶשׂ.

ז

זַכָּה בַמַּזָּרוֹת וּכְלִילַת יוֹפִי,

כִּי תַאַסְפִי זִכְרֵךְ מִדֵּי כָּל-חֹדֶשׁ

חוּלִי וָגֹחִי נָא עַל עִיר הַקֹּדֶשׁ,

בִּגְלַל הִנָּתֵן בָּהּ מָשְחָת וָדוֹפִי;

חִדְלוּ נָא גַם אַתֶּם מֵהָאִיר לַיִל,

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.