לְאֶלְבִיס פְּרֶסְלִי קָמוּ יוֹתֵר חַקְיָנִים
מִלְּכָל זַמָּר אַחֵר בַּהִיסְטוֹרְיָה,
אֲנִי אֶחָד מֵאֵלֶּה.
גַם אֲנִי רוֹצֶה לִצְחֹק עַל תּוּגַת שִׁירַי –
הַאִם אַתְּ בּוֹדֵדָה הַלָּיְלָה בְּגִרְסָתוֹ הַהִתּוּלִית;
אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לִי מַסְפִּיק אֹמֶץ
לִצְחֹק עַל כָּל הַשִּׁירִים הָעֲצוּבִים שֶׁכָּתַבְתִּי כָּאן.