הַאִם אֲנִי מְגַלֶּה אֵצֶל הַיּוֹעֶצֶת לְבִטָּחוֹן לְאֻמִּי

סִימָנִים בְּרוּרִים לְחֹסֶר בִּטָּחוּן עַצְמִי,

מִסְמָכִים סוֹדִיִּים נָחִים לְרַגְלֶיהָ.

עַכְשָׁו לַיְלָה, הִיא לְבַדָּהּ –

אִשָּׁה שׁוֹמַעַת אִוְשָׁה

וְנִבְהֶלֶת –

אוּלַי הִשְׁאִירָה חַלּוֹן פָּתוּחַ,

אוּלַי לֹא נָעֲלָה דֶּלֶת.

וְאוּלַי עָדִיף שֶׁתִּישַׁן בַּמָּלוֹן וְלֹא בַּסָּלוֹן,

תִּישַׁן לָהּ בְּנַחַת וּמְאֻבְטַחַת –

הָאִשָּׁה הֲכִי חֲזָקָה בָּעוֹלָם –

אוּלַי גַם אִשָּׁה רְגִישָׁה,

שֶׁשּׁוֹמַעַת אִוְשָׁה

וּמְפַחֶדֶת מִדֶּלֶת.