אֲנִי מְזַהֶה אוֹתְךָ
בְּרִיצָתְךָ עַל חַיֶּיךָ כָּל עֶרֶב,
נֲעֵלַי הִתְעַמְּלוּת חֲדָשׁוֹת וּמְאִירוֹת לְרַגְלֶיךָ
אָזְנִיּוֹת הָרַדְיוֹ לְרֹאשְׁךָ
וּמַד הַדֹּפֶק שֶׁלּוֹפֵת אֶת הַיָּד;
אֲנִי מְזַהֶה אוֹתְךָ גַּם עַל פִּי רֵיחַ הַזֵּעָה הֶחָמוּץ
רֵיחַ הַפַּחַד.
אֲנָשִׁים כָּמוֹנִי אֲנִי מֵרִיחַ מֵרָחוֹק.
קִרְבוּ אֵלַי, כָּל שְׁבוּרֵי הַלֵּב, הֵאָסְפוּ סְבִיבִי
וַאֲסַפֵּר לָכֶם: כָּכָה זֶה בַּהַתְחָלָה, פַּחַד מָוֶּת.
יַעַבְרוּ יָמִים וְהַפַּחַד יַעֲבֹר
אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר
הַלּוֹבֵשׁ אֶת פַּחְדוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים;
זֶה הַתַּעֲלוּל הַמְּפֻרְסָם שֶׁל הַמָּוֶת:
כְּשֶׁהַפַּחַד נָסוֹג – הוּא מִתְקַדֵּם.