יָרוֹן לוֹנְדוֹן, שֶׁאֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ הַרְבֵּה שָׁנִים

עוֹד לִפְנֵי שֶׁהָיָה יָרוֹן לוֹנְדוֹן,

אָמַר לִי פַּעַם, וְלֹא אֶשְׁכַּח: "אַתָּה, יוֹסִי,

לֹא מַמָּשׁ חָבֵר טוֹב" –

וְהִתְאַכְזַבְתִּי.

“אַתָּה לֹא חָבֵר טוֹב, כִּי מֵעוֹלָם לֹא בִּקַּשְׁתָּ לְעַצְמְךָ דָּבָר”.

יָרוֹן, יָרוֹן, מִי כָּמוֹךָ יוֹדֵע שֶׁתָּמִיד בִקַּשְׁתִּי

אֶת נַפְשִׁי.