מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בחוץ

מאת: יצחק ליבוש פרץ

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אברהם ( הולך )

מלכה ( קוראת ): אברהם, אברהם!

אברהם ( הופך פניו בנחת ): אַתּ, אַתּ קוראת, מלכה?

אברהם: כן, אני!…

אברהם ( קרב אליה ואוחז בידה ): היש לך דבר טוב?

מלכה: כן, תפוח מטוגן! ( נותנת לו והוא אוכל ).

אברהם: בעליך חיים חיי עונג! תפוחים מטוגנים!

מלכה: ובכל זאת אוכל הוא אותה בכל פה!

אברהם ( בצחוק ): והיא?

מלכה ( ברחמים ): היא בוכיה…

אברהם: אך מה לנו ולהם?!… במשך הימים האחרונים אספתי שלוש פעמים שלושה – כמה?

מלכה: תשעה!

אברהם: טוב מאד! ( תופס בלחיה ).

מלכה ( משתמטת ): ואני אך חצי רובל אספתי.

אברהם ( בדאגה ): מדוע?

מלכה: קמצן הוא ומקלל אותה על כל אגורה, וצר לי עליה!… כבר אספתי רובל שלם, ובבוקר, אחרי ליל בכי וקללות שם, החזרתי לה בחשאי את החצי, שׂמתי בכלֵיה – ומה גדלה שׂמחתה במצאה את המטבעות! אומללה!

אברהם ( באנחה ): כן, אומללה! אבל, באופן כזה, מלכה, ימָשכו עוד הימים עד החופה!

מלכה: וכמה חסרים אנחנו עוד?

אברהם: עוד חמשה-עשׂר – – –

מלכה ( בחשד קל ): ולפני ימים אמרת אך שנים-עשׂר –

אברהם: הרב רוצה יותר…

מלכה: ואתה נותן?

אברהם: ומה אעשׂה? מלבד זה יש שם ספקות בהכתבים….

מלכה: ואם תוסיף לו – – –

אברהם ( מצחק ): יוכשר הכול…

מלכה: ובכן – עוד שלושה-עשׂר!

אברהם: חמשה-עשׂר אמרתי…

מלכה: גם זה נקבץ בנקל – – –

אברהם: אבל אם תתמלאי רחמים על הגבירה!

מלכה ( באומץ ): לא אחוס ולא ארחם עוד, ויהי מה! גם אני ראויה למעט אושר! האינני ראויה? ימח שמם!

אברהם: יפה אַת, מלכה, בכעסך…

מלכה ( בצחוק ): אני יודעת, שאני יפה…

אברהם ( בחשד ): בעל הבית שלך אומר?

מלכה ( בצחוק ): גם אתמול אמר!

אברהם: ואַת?

מלכה: אני הראיתי לו את שינַי…

אברהם: מתוקה אַת, מלכה!

מלכה ( בצחוק ): אני יודעת, שאני מתוקה…

אברהם: וזאת מי הגיד לך?

מלכה: הבן הגיד לי – – –

אברהם: ואַת?

מלכה: ואני ציויתי להביא שני רובּל כסף…

אברהם: ומאין יקח?

מלכה: ולי למה לדעת מאין? יגנוב!

אברהם ( בחשד ): ואם יביא?

מלכה: אַראנו את נחת זרועי!…

אברהם ( בחשד ורוגז ): הזהרי, מלכה!

מלכה: הזהר אתה ואל תוציא כסף לבטלה!

אברהם ( בכעס ): מלכה!

מלכה ( מתחרה ): אברהם!

אברהם: יהי כן – אחר החופה נתראה פנים – – –

מלכה: אם כה, לך לדרכך – – –

אברהם ( מתנצל ): ומה אעשׂה, והמחשבות הרעות זוחלות אל מוחי מאליהן… כל הלילות הן מנקרות שם כיתושים… הוי מלכה, לפעמים אני מדמה, שאשתגע…

מלכה ( בדמעות שׂמחה ): אברהם שלי!

אברהם: מלכה… תני לי אות נאמן, אות נאמן, שאַתּ, שאינך… שאַתּ…

מלכה ( בצחוק ): לך לך, משוגע, אין לי פנאי! כבר חצי שעה אני עומדת, ושם – – –

אברהם ( בתקוה ): מלכה, חופתנו תהיה מהר, מהר מאד… לא אשתה עוד, ולא אעשן עוד… מהר תהיה, מהר!

מלכה: מי יתן!…

אברהם ( בתחנונים ): מלכה, אך נשיקה אחת מראש!… על החשבון הבא! אך נשיקה אחת!

מלכה ( מתחמקת ): אף לא חצי נשיקה, אף לא רביעית נשיקה – לך, לך!

אברהם ( תופס בבגדה ).

מלכה: ההשתגעת? בחוץ?!

אברהם (עוזב את בגדה. מלכה הולכת. הוא מביט אחריה זמן רב).

יצחק ליבוש פרץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק ליבוש פרץ
רקע
יצחק ליבוש פרץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יצחק ליבוש פרץ

  1. מסירות נפש (פרוזה)
  2. בעולם האותיות המחכּימות (מאמרים ומסות)
  3. היחיד ברשות הרבים (מאמרים ומסות)
  4. התנועה החדשה (מאמרים ומסות)
  5. אמנון ותמר (מחזות)

לכל יצירות יצחק ליבוש פרץ בסוגה מחזות

לכל יצירות יצחק ליבוש פרץ

יצירה בהפתעה
רקע

ביבליוגרפיה (יהואש)

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

פון ניו-יארק בין רחובות און צוריק (מניו-יורק לרחובות וחזרה). מאת יהואש. 1917. ג' כרכים.


לצעירינו בכל העולם דרוש עכשיו לדעת את האמת על ארץ-ישראל. דרוש, שהם ידעו, כי המקום איננו מרופד שושנים, כי הארץ היא עניה, מעטת-קסמם, מיושבה מאחרים בכל מקום שׁאפשׁר לעשות איזה דבר וחרֵרָה וקשׁה לישׁוב במקום שהיא עדיין לא נושבה; כי יושבי-הארץ מחזיקים במשקיהם בכל תוקף ומתאחזים בפועל גם במשקים המעטים, שהנם, כביכול, בידינו; כי שכר-האדם בה קטן, המזונות דלים וביוקר, הצרכים למעלה מן היכולת, האוויריות בכל פינה, והקדחת על כל אלה אוכלת מבשר ועד נפש; כי כל צעירי הארץ שלנו הנם קנדידטים למשרדים וללשכות, לגימנסיות ולאוניברסיטאות, והכל מנבאים לימות-המשיח, על אף הגלוי והברור, ואדם שינקוף באצבע לעשות את העבודה הכי-קטנה הנחוצה – אין. דרוש, שכל זה יִוָדע בתפוצות-ישראל ושיוָלד בלב צעירינו ה“אף-על-פי-כן!”, אותו האעפי“כ, שצריך לבוא תמיד בסוף כל החשבונות השליליים… אף על פי כן! בפרט, מכיוון שבמזרח-אירופה העתיד אפור מאוד, וההוֹוה אפל מאד, מכיוון שלהפסיד אין מה, מכיון שהשאיפה קוראת להתחיל הכל מבראשית, ויהא מה!… ורק אותו החלוץ, שה”אף על פי כן" הזה נעשה לחלק מעצמותו, אותו החלוץ המוכן לכל – ולא רק בפה – הוא רשאי לבוא. הוא ולא אחר.

מנקודת-השקפה זו כל רשמי-המסע מליציים מארץ-ישראל, כל רשמי-מסע העלולים להליט את ארץ-הבחירה הנכספה בצעיפים – מזיקים.

בשלושת הכרכרים של יהואש יש צעיפים לא מעטים: הנה החגיגה ברחובות; והנה הגעגועים לכותל המערבי, הקובל על המשורר מרחוק: “למה תכלימני ולא תבוא לבקרני?”… (כרך שני, ע' 148); והנה קברה של רחל בכרך שלישי; והנה הכרמים והילדים והאנשים היקרים והפואיזיה בלי קץ – בכל הכרכים… ובכל זאת – אין סכנה. הקורא הנבון הרי יבין, שיש לו עסק כאן עם משורר מושבע, פרופיסיונלי, שאין סומכין עליו ואין מביאין ראיה ממנו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.