קוּם, עַבְדִּי, מַהֵר, קוּם וַחֲבשׁ
אֶת סוּסְךָ, אֶת הַקַּל,
וְעַל־פְּנֵי הַר וָכַר לַחֲצֵר
הַמֶּלֶךְ דּוּנְקַן שְׁאַל.
שָׁם חֶרֶשׁ אֶל הָאֻרְוָה בֹא
וַחֲקָר־נָא לִי אֶת פִּי
הַנַּעַר שָׁמָּה: "מִי מִבְּנוֹת
הַמֶּלֶךְ כַּלָּה הִיא?"
אִם יַגִּיד לָךְ: “הַחוּמָה הִיא”,
שׁוּב, בַּשֶּׂר־לִי מִיָּד.
וְאִם יַגִּיד: “הַצְּהַבְהַבָּה הִיא”,
רְכַב לְאַט, לְאָט.
אֶל הַחַבְלָר סוּר אֲזַי
וּקְנֵה לִי חֶבֶל דֹּם,
וְאַט־אַט שׁוּב, אַל תּוֹצִיא קוֹל,
וַהֲבִיאוֹ לִי הֲלוֹם.