מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שמואל אבא הורודצקי

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

הוצאת ועד; תשכ"ב

סוגה:

שפת מקור: עברית

א

בימי בחרותי, כשנזדמנו לידי מאמריו וספריו על החסידות, שקוד הייתי לא רק לקרוא בהם ולהתענג עליהם, אלא עמלתי גם לשוות לנגד עיני את דמותו של הורודצקי. אולם תמונתו לא ראיתי, כי מנהג היה בימים ההם, שכשם שהרבו לתת לקורא את תמונותיהם של משוררים ומספרים, כן המעיטו לתת את תמונותיהם של חוקרים ואנשי מדע. באין ברירה ערכתי לי את דמותו בעזרת הדמיון, והיא היתה שמורה עמדי עד שראיתיו עין בעין. מובן שאין דומה דמייה לראיה. המציאות הוסיפה קוים וגרעה קווים, אולם לעתים רחוקות יש צד שווה כל כך בין התמונה שבדמיון ובין התמונה שבממש. עיניו הטובות-טובות צדוּני מיד, רזון-גופו, מידת הסלחנות הנסוכה על פניו החרושים תלמי מחשבה, הילוכו הנאה והמדוד, דיבורו שיש בו עדיין שיירי נגינה של ההברה האשכנזית, פתגמי צדיקים ורבנים המוכנים עמו תמיד להארת דבריו – העידו-הגידו, שאותה תמונה של צדיק, שנחרתה בי מימי בחרותי לא הטעתני. היא באה אלי, אם לדבר בלשונו של הורודצקי, בסוד הצירופין הטמירין.

מאז ועד היום נקבע הורודצקי במדור מיוחד שבלבי. אהבתיו בשל בהירותו, חינו, פשטותו ורצינותו. הוא לא היה פרשן בעלמא, אלא אחד מכת הרביים והחסידים, שרוחו נתדבקה ברוחם, שנמסרו לו החותמת והפתילים של תורת החסידות והמסתורין. לפיכך הוא רכש לו אמון, קירב את קוראיו לנושאו, סידר את משנתם, הסביר בדוגמאות מאירות עינים והלהיב את תלמידיו. לא הניתוח השכלתני הקר הוא מענינו, אלא ההשתתפות החמה בבנין עולם-העיון החסידי. הוא רואה את תורת החסידות על כל ענפיה באספקלריה המאירה ולא מבעד לאיזה פרגוד מדעי. ועם זה נהירים לו שבילי השושלות של הצדיקים ויש לו בקיאות מופלגת בספריהם ובתורותיהם, וכן בהבדלים הדקים שביניהם.

לדור הצעיר בשעתו הוסיף הורודצקי תבלין לחייו, בהראותו לו את המאור שבחסידות ואת העמקות שבעיון עולמה. בזכותו נתגוונה יהדותו של דור שלם ונתחבבה עליהם יותר.

ב

ממניחי היסוד למחקר החסידות היה. ובשדה זה חרש כל ימיו, זרע וקצר יבול מבורך. ודאי, הבאים אחריו הוסיפו וגרעו, חידשו ותיקנו, אך זכותו כאחד הראשונים לא תשתכח. גם אלה שהפליגו ממחקריו והלאה, מוכרחים היו להתחיל בו. הוא היה סופר “בעל מלאכה אחת”, כמעט שלא יצא מתחומי “מקצועו”, אלא היה תמיד בתוך העוגה שעג לעצמו: עוגת המסתורין בישראל, והוא עשה זאת בחיבה וביראת הכבוד. לא היתה בו ממידת הקנאות, אלא היה הולך ומרצה מתון מתון על תורתו של רבי זה או אחר או על חייו ותולדותיו. הוא עשה את החסידות מרכבה לחייו ואת חייו מרכבה לחסידות.

בגישתו לחסידות ולמסתורין הריהו מעלה לפנינו את מידתו של רש"י בפרשנותו. לא חיטוטים ולא התחכמות, אלא תמימות קדושה, בין שהוא מפרש דבר כפשוטו ובין כמדרשו, הריהו נוהג בו כובד ראש, שלעתים לא תחסר בו גם נעימת ההומור הקלה.

אולם לא לבד חוקר חשוב היה, אלא קודם כל איש דגול, בעל סגולות יקרות, ונעים היה לשהות במחיצתו ולהפליג עמו בשיחת רֵעים על דא ועל הא.

היה לא רק צנא מלא תורה, אלא גם מלא וגדוש זכרונות העבר. כשלושה דורות של מאורעות ואנשי שם ענק על צוארו. והוא זכר בבהירות מה שאירע בימי בחרותו ועמידתו ושיבתו. וכל מי שנפגש עמו, נקבע בו במדור מיוחד שבלב. ואף זוהי ממידתו של איש-מוסר, שאין שום פגישה שלו עם אדם יוצאת לבטלה. אלא חיה ופועלת בו כל ימיו.

הוקרנוהו תמיד, כי היה מורנו ורבנו, ומפיו למדנו לא רק תורת החסידות אלא גם מידות טובות. שהמעולים שבה דרשו נאה ואף קיימו נאה.

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

הילד בקיבוץ

מאת אליעזר שיין (מאמרים ומסות)

עוד שלש-ארבע שנים ואנחנו נשמע את זמירותיהם של בני הדור הבא, דור חדש. היבינו אלה לרוח אבותיהם?

אבותינו ראו את המרד הגדול – את מרד הבנים. נדמה היה, כי עולם האבות יחרב לגמרי, והבנים יבראו עולם חדש. אבל מעט מעט הולך ומתבלט, כי חלקם, חלק האבות, גדול משלנו. בתוך תוכם של המעשים נצח האב. הוא לא נצח במעשים, אבל נצח ברוחו. תורת הלב שנטע על תלמי לב בניו חיתה אתם, בעצם ימי-ההפכה. מתחת למסכות ומבעד ללוט של תורות עמים זרים מציצים אלינו בחבה ובפיוס פני אבותינו – והם אשר צוו לנו את החיים, את החיים האלה.

ועתה הבנים נהיו לאבות. ועומדים אנו בפני שאלה, איך להנחיל את הרכוש הנפשי של האבות האלה לבניהם אחריהם?

אין רצוננו, שהבנים יענו אמן אחרי כל דברי אבותיהם. כזאת לא עשה הדור הזה לאבותיו, וכזאת לא ידרש גם מבניו. אבל היהיו בניו בין הנאמנים, בין אלה שירצו בעיקר העיקרים שרצו בו אבותיהם, ואם גם בדרכים אחרות, אבל הלך ילכו להמשיך את המטוה ההולך ונטוה: גאולת האדם העובד על-ידי גאולת העם, ארצו ושפתו?

צריכים אנו למצוא את צנורות ההשפעה, שדרכם שופעים המרץ והרוח של הדור ההולך אל הדור הבא. הכנסת הילדים לתוך חיי הצבור ושתופם במעשיו ככל האפשר – זוהי אחת הפרובלימות היסודיות בחנוך ילדינו. שאלה זו חמורה ביותר בקבוץ, כי במושב משתתף הילד על כל פנים בעבודתה ובמשקה, בשמחתה ובדאגותיה של משפחתו. ובמדה שהמשפחה נכנסת לתוך חיי הצבור, נכנס גם הילד אתה. מסובך הוא יותר המצב בקבוצה. שם הילד כאילו תלוי ועומד בין הקבוץ ובין המשפחה; לפעמים, מחוץ לשניהם. באילו מקומות מתבלטת השאיפה להפריד את הילדים מן הצבור. רעיון קהלית-ילדים מתפרש לפעמים כאילו הכונה היא ליצור קהליה מובדלת וסגורה בפני עצמה, והיא תהא המחנכת הראשית. אך מה הוא הרכוש התרבותי והחנוכי, אשר הקהליה המיניאטורית זאת עלולה להכניס? האומנם תעלה על הדעת, כי חברת ילדים הסגורה במחיצתה מספיקה בשביל ליצור חיים – חיי חברה ושאיפה? הבאמת ובתמים יש להעלות על הדעת, כי אותו המורה אשר סגל לעצמו אלו דעות מתוך ספר או אפילו מתוך החיים הוא המתוה את הדרך לעתיד ולא הצבור הגדול על כל הויתו המפכה?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.