רקע
יעקב שטיינברג
עֲלוּמֵי הָאָרֶץ
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: דביר; 1959

תּוֹר הָעֲלוּמִים לָאָרֶץ הָעוֹף וְהָרֶמֶשׂ בִּשֵּׂרוּ:

נָשְׂאוּ כְנַף זָהָב הַזְּבוּבִים וְעָטַף הַשֶּׁרֶץ יְרַקְרַק,

דּוֹר הַצִּפֳּרִים הַמְזַמְּרוֹת, שֶׁגְּאוֹנוֹ בְּפִיו וּבִכְנָפָיו,

שָׂם אֶת מִשְׁכָּנוֹ בַיְּעָרוֹת וַיִּשָּׂא מוּל תְּכֵלֶת הַשַּׁחַק

רַחֲשֵׁי נֶפֶשׁ הָאָרֶץ וַיְסַפֵּר לַאדֹנָי אֶת כְּבוֹדָהּ. –

לָחֲשׁוּ עֲשָׂבִים וְעֵצִים אֶת לַחַשׁ הַיַּלְדוּת כִּלְפָנִים,

אוּלָם הָאָרֶץ כְּבָר גָּדְלָה וְנַפְשָׁהּ אַחֶרֶת הִגִּידָה:

נִשְׁמְעוּ יוֹמָם וָלַיְלָה בַּדֶּשֶׁא וּבְסוּף הָאֲגַמִּים

זִמְזוּם וְצִרְצוּר וְקִרְקוּר, וַיִּהְיוּ לְקוֹל לֹא-יִפָּסֵק,

קוֹרֵא לְחַיִּים, תּוֹבֵעַ אֶת צָרְכֵי הַחַיִּים הָרַבִּים;

אָכֵן עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ עֲדִינוֹת הַיְצִירָה נָפוֹצוּ,

עָפוּ וְתָעוּ וְעָמְדוּ בִתְכֵלֶת הָאֲוִיר הַמַּזְהִיר,

גַּוַּן הָאָרֶץ גַּוָּנָן וְנֶחְפּוֹת בִּנְשִׁיקוֹת הַשֶּׁמֶשׁ,

שְׁחוֹר וְלַבְנוּנִית וְזָהָב, אַדְמוּמִית וּכְחוֹל וְאַרְגָּמָן:

נִדְמוּ לַחֲלוֹמוֹת הָאָרֶץ, חֲלוֹמוֹת הַזָּהָב שֶׁל נֹעַר,

שְׁלָחָם לְרַחֲבֵי הָרוֹם לֵב הָאָרֶץ הַמָּלֵא גַעְגּוּעִים;

רִנְּנוּ גִיל לֵב הָאָרֶץ וְשָׁפְכוּ בְשִׁיר אֶת עִצְּבוֹנוֹ,

נִשְּׂאוּ בַשִּׁיר לַשָּׁמַיִם וְשָׁבוּ לָאָרֶץ דּוֹמֵמִים…

יָמִים עַל יָמִים יִנְקֹפוּ וְשָׁנִים עַל שָׁנִים וְיוֹבְלוֹת –

הָיְתָה הָאָרֶץ פּוֹרַחַת וּתְמִימָה בְאָשְׁרָהּ כִּלְפָנִים,

אוּלָם כְּבָר אִשָּׁהּ הִתְכַּנְּסָה וַתָּנָם בְּעִמְקֵי מַעֲמַקִּים:

רַבּוּ צֶאֱצָאֵי הָאָרֶץ, הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים לְאֵין מִסְפָּר,

תָּבְעוּ יוֹם יוֹם אֶת צָרְכֵיהֶם וַתְּפַרְנֵס הָאָרֶץ אֶת כֻּלָּם.

אַחַר בָּאָרֶץ נָפוֹצוּ הַיְצוּרִים הַהוֹלְכִים הַחֲזָקִים,

הֵמָּה יְלִידֵי הָאָרֶץ לְקֵץ עֲלוּמֶיהָ הַפּוֹרְחִים:

כֹּחַ וְעָרְמָה לָהֵמָּה וּמְשׁוּבַת הַתֹּם לָהֶם אֵינָהּ,

כָּבְשָׁה מִשְׁפַּחְתָּם הַיְּעָרוֹת וַתִּמְשֹׁל בְּמֶרְחַב הָעֲרָבָה,

הָיְתָה בִּמְרוּצַת הַיָּמִים לִמְחִתַּת הָעוֹף וְהָרָמֶשׂ: –

כָּך עַל דִּמְיוֹנוֹת הַיַּלְדוּת וַחֲלוֹמוֹת הַנֹּעַר הַקַּלִּים

תָּמִיד הֵטִילוּ מוֹרָאָם אֵיתָנֵי הָאָרֶץ הַפָּרִיצִים.

עֶרֶב, וַתִּתְכַּס הָאָרֶץ בְּסָדִין שֶׁל סַמֶּט מְנַצְנֵץ,

מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים בְּאֶמְצַע וּמַאֲפִיל לְאַרְבַּע רוּחוֹתָיו;

נִפְנְפוּ כַנְפֵי הָעֶרֶב זֶפִיר קַל עַל פְּנֵי הַיְפֵה-פִיָּה,

שָׁכְבָה הָאָרֶץ עֲיֵפָה וּשְׁכוּרַת הַיּוֹם הִתְעַלָּפָה,

לָהֲטָה נְשִׁימַת אַפֶּיהָ וַתַּרְעֵד הַדְּשָׁאִים הַנָּמִים,

חָזָהּ לְאִטּוֹ הִתְרוֹמֵם וּכְעֵין אַנְחַת תַּאֲוָה חֲשָׁאִית

עַל פְּנֵי הָאָרֶץ הִתְאַפְּקָה וַתְּשַׁכֵּר אֶת אֲוִיר הָעָרֶב.

נִדְמֶה: בְּהִשָּׁפֵךְ לָאָרֶץ מַאֲוַיִּים וְתַאֲווֹת לֹא בְרוּרִים,

עֵת חָשָׁה נַפְשָׁהּ עֲתִידוֹת וּלְלִבָּהּ עוֹד צַר עַל הֶעָבָר –

בִּקְשָׁה רַק שְׁנָת וּמַרְגּוֹעַ. וַתִּמְשֹׁךְ הַסָּדִין אֵלֶיהָ,

עָצְרָה נְשִׁימָתָהּ וְהִתְכַּוְּצָה. –

וְאָז בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה

תָּעוּ הַחַיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וַיִרְתַּח הַדָּם בְּעוֹרְקֵיהֶן:

שָׁאֲפוּ הָאֲוִיר הַמְשַׁכֵּר וַיִּמְסֹךְ בְּקִרְבָּן תַּעְתּוּעִים,

שָׁטַף אֶל לִבָּן גַּל תַּאֲוָה וַיַּרְעֵד אֶת גֵּוָן הָאַמִּיץ,

פָּרְצוּ עֲנָקִים בִּשְׁאָגָה מִיִּרְאַת הַנֶּעְלָם הַמְרַגְּזָם,

הִכּוּ בְכַף בַּרְזֶל בָּאָרֶץ, כִּמְבַקְשִׁים מֵאִמָּם יוֹלַדְתָּם

פֵּשֶׁר הַנֶּעְלָם שֶׁבְּקִרְבָּם וְסוֹבְבָם מִכָּל עֶבְרֵיהֶם…

אַךְ הִיא הֶחֱרִישָׁה לָהֵמָּה. וַיִּפְנוּ הָעֲנָקִים בְּרָגְזָה,

הָלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת אוֹיְבָם וּנְהִימָה שֶׁל פְּחָדִים בִּגְרוֹנָם;

פָּגַשׁ עֲנָק בְּאָחִיהוּ וַיַּעַמְדוּ לְרֶגַע דּוֹמֵמִים,

לָהֲטָה נְשִׁימַת אַפֵּיהֶם וְלָהֲטוּ פִּי-שִׁבְעָה עֵינֵיהֶם,

צָפוּ אִישׁ אָחִיו בְּפַחַד וְשָׁאֲפוּ הָאֲוִיר הַמְשַׁכֵּר. –

פִּתְאֹם – שְׁאָגָה וּקְפִיצָה: עֲנָק עַל רֵעֵהוּ הִתְנַפֵּל,

הִכִּיר הָאוֹיֵב הַמַּרְגִּיז בְּאָחִיו הַצּוֹפֶה לְמוּלוֹ;

רֶגַע – וּטְרָפוֹ וְשָׁכַב לְיַד חֲלַל אָחִיו בִּמְנוּחָה,

רָחֲצוּ רַגְלָיו בַּדָּם וְהוּקַל לְלִבּוֹ וְנִרְדַּם

שֵׁנָה עֲמֻקָּה וּשְׁלֵוָה.

וַתֵּשְׁתְּ אֶת הַדָּם אָז הָאָרֶץ,

הִרְטִיב פָּנֶיהָ הַצְּרוּבִים כִּנְשִׁיקָה אֶת שִׂפְתֵי הַנַּעֲרָה,

כִּנְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה לַנַּעֲרָה לָהּ מָתַק הַדָּם זֶה הָרִאשׁוֹן,

אִבְּדָה אֶת תֹּם נְעוּרֶיהָ וְטֹהַר יַלְדוּתָהּ לְעוֹלָם.

המלצות קוראים
תגיות