מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יוֹם אֶתְמוֹל כִּי עָבַר...

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

יוֹם אֶתְמוֹל כִּי עָבַר –

וּשְׁכוֹל עַל לֹא-דָּבָר

יְצַו לְךָ אֵבֶל וּמְרִי לְלֹא-בִינוֹת;

כַּאֲסַפְסוּף שֶׁל מֵתִים אֶל פְּנֵי הָרוֹצֵחַ –

הָרְגָעִים מְבַכִּים, הַשָּׁעוֹת מַלִּינוֹת: –

אֲבוֹי לְךָ, גֶּבֶר, הַנָּס וְשׁוֹכֵחַ:

יוֹם אֶתְמוֹל זֶה עָבַר

כִּגְמוּל עַל לֹא-דָבָר.

יוֹם אֶתְמוֹל כִּי כָלָה –

וְגַאֲוָה נִבְהָלָה

תְּגַשֵּׁשׁ לַשָּׁוְא בֵּין נִשְׁכָּחוֹת פָּעַלְתָּ;

שְׂפַת עִוְעִים לֹא-תִשְׁמַע תַּעַנְךָ הַמְּזִמָּה,

הַקִּנְאָה לֹא תַעַן עַד-מָה בְּאִוַּלְתָּהּ,

וְחֶרֶשׁ רַק תֵּבְךְּ הָעֲלִילָה הַתְּמִימָה: –

יוֹם אֶתְמוֹל זֶה כָלָה

כְּתַאֲוָה נִבְהָלָה.

יוֹם אֶתְמוֹל כִּי זָכַר

תַּעֲלוּלֵי יוֹם-מָחָר,

וְצָרַר אֲמִתּוֹ בָאוֹן וּבְמַחֲשָׁבָה: –

עֲמָלוֹ הַגָּנוּז לֹא יָסוּף בִּמְהֵרָה,

וְדָבֵק כְּחֹק אֱלֵי חֻקֵּי רְבָבָה,

עַד אִם שְׂפַת מוֹרָשָׁה אֶת טוּבוֹ סִפֵּרָה:

יוֹם אֶתְמוֹל זֶה זָכַר

תַּעֲלוּמוֹת יוֹם-מָחָר.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

מֶנְדֶּלִי

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)


מן הגולה אשר בליטא הוא, מן הכאב והשפלות שבגלות ומן האפסות של יהודי-הגלות הוא מספר לנו, ובשתי שפותינו ידבר אלינו: בשפת עברי-דייטש, שכולה מרה וקללה ובלבול וצחוק יבש, ולא תואר לה ולא רוך לה ולא עומק לה, ובשפה בלתי מובנה אלא ליחידים, לשון-קודש עתיקה ומשונה, לשון-קינות מורתחה; וב“השתדלותו” גופו נמסרים כתביו לדפוס, והוא המו“ס שלהם, והוא המפיצם ומחלקם ביעקב, ושמוֹ לפנים – ש”י אברמוביץ.

בן שבעים האיש. לפני שבעים שנה, בכ' לדצמבר, אירע אותו המאורע. ביום ההוא נולד לאחד מיהודי-קאפּוּליה, קאפּוּליה זו הסמוכה לסלוּצק, אותו השלום-יעקב הקטן, אשר בגדלו, בגדלו מאוד, נהיה למנדלי מוכר-ספרים.

בן שבעים האיש. ועולמות רבים קבר בחייו. מן הקליפה התמימה, שבה היה נתון אותו הירשילי שב“ווינשפינגעריל”, אל עולם המשכילים עם תקוותיו התמימות-המגוחכות ואמונותיו התמימוֹת-המגוחכות ומלחמותיו התמימוֹת והיותר ממגוחכות שב“האבות והבנים” מצד אחד ועם עבודת-ההשכלה הממשית של הפצת ידיעות-הטבע ומשפט-שלום ומאמרי-חיים הרבה מצד שני. משם – אל העממיות, אל דרישת טובת-העם האמיתית, אל המלחמה נגד בעלי-טובתו המדומים ואל אותו הרוח הפובליציסטי-הדימוקראטי שב“קליין-מענשעלי”, ה“טאקסה”, ה“פריזיוו” ו“הסוסה”. משם – אל צחוק הרעל, אל הסארקאסמוּס הנורא והחד, אל הבוז האיום והלעג-הביטול האיום שב“מסעות בנימין השלישי”, ב“בימי הרעש” וב“ספר הקבצנים”. נטפלה לו על דרכו אותה הבנת האסון, אותה הבנת-הסוף, אותה ההבנה של “מעוּות לא יוכל לתקון”, וזו מצאה את ביטויה הגמור באותה היצירה המלאה פיוּט כולה ורחמנות כולה – לא רחמים אלא רחמנות – “בעמק הבכא”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.