בְּצוֹק יוֹם-בַּטָּלָה, בְּשִׁפְעַת הָרְחוֹב,
הִבְהִילָה לְפָּנָיו מַזָּלוֹ הַטּוֹב.
וַיְהִי אַךְ קָרֵבָה – וְעֵינָהּ הֵעִידָה,
כִּי מַתַּן כָּל נַפְשָׁהּ לָאִישׁ לִיחִידָהּ.
וַיְהִי אַךְ בְּחָנָהּ – וַיִּיטַב מֵרוּחָהּ,
וַיַּפְלֵא כְּאִישׁ אַהֲבָתוֹ הַבְּרוּכָה.
וּבְטֶרֶם תִּשְׁבֶּנּוּ הַבְּרָכָה בַּהֲמוֹנָהּ –
וַיִּשְׁבְּ אֶת כָּל פְּלָאָיו בַּעֲצָתוֹ הַנְּכוֹנָה.
וּבְטֶרֶם כָּל רֹךְ, כְּמִתְאַפֵּק מִמְּשׁוּגָה –
וַיְחַזֵּק דִּמְיוֹנוֹ לִמְלָאכָה עֲנֻגָּה.
וּכְגֶבֶר בְּכֹחוֹ וְאֵשֶׁת עֲדָנָיו
עוֹד תְּלַבֶּה אֶת אִשָּׁה בְּדָמָהּ הֶעָנָו: –
כֵּן שָׂשׂ לִמְקוֹם סֵתֶר עִם רָזִים וִיצָרִים,
וּמְשֹׁךְ אֵשֶׁת בְּרִיתוֹ בִּתְכָכִים יְקָרִים.
וְשָׁם יָרַד מָסָךְ: הִיא כְסוּת-הַבֵּינַיִם
בִּפְנֵי אֹהֶל אוֹהֵב אוֹ בֵית-הָאָבְנַיִם.
וַתֵּעָשׂ הַמְלָאכָה, וְעֵד לֹא הִכְלִימָהּ,
וְלֹא נִגְרַע אַף הֵד מֵחִידָתָהּ הַתְּמִימָה.
רַק לַחַשׁ, כְּקוֹל חֲתַן דּוֹדִים בִּמְצָרָיו,
בְּמֶתֶק הַנְּצוּרוֹת לְתֻמּוֹ הִתְעָרָב:
– עַל מָה כֹּה בּוֹשַׁשְׁתְּ? – “עַתָּה צְלַח, כִּי הִנֵּנִי”
– כִּמְעַט נָס גְּאוֹנִי, אַף כָּהֲתָה עֵינִי.
“לוּ בּשְׁתָּ וָאַעַן.” – בְּצִלִּי הָלַכְתִּי,
וָאִכּוֹן כִּמְעַט גַּם בְּיַרְחֵי שַׁלַּכְתִּי.
“כָּאוֹהֵב לוּ רַבְתְּ לַאֲשֶׁר יִתְמַהְמֵהַּ.”
– כְּמַחֲרִישׁ הָיִיתִי מִגּוֹרָל וָדֵעַ.
"בְּפָקְדִי אֶפְקָדְךָ לְאַהֲבַת שִׁלּוּמִים,
חֲזַק בְּיוֹם נִבְחָר מִכֹּחוֹת חֲתוּמִים." –
נְמוֹגִים לְחָשִׁים וְהַיָּד הַנִּצַּחַת
נִסְתָּרוֹת וּגְלוּיוֹת לוֹכֶדֶת כְּאַחַת.
וַתַּחֲרֹג מִשְּׁבִי תְּמוּרוֹתֶיהָ הַמְּלָאכָה,
וַתִּתְגַּל וַתְּחִי – וְהַנֶּפֶשׁ שָׁכָכָה.
וַתִּשְׁבֹּת הַיָּד. וַיִּפָּרְדוּ לָלֶכֶת
לְחֻקָּם וּלְעָנְיָם עַד עֵת מְבֹרֶכֶת.
וַיִּשְׁבֹּת הָאִישׁ. וּלְעֵינוֹ הַגְּדוֹלָה
מֵחָדָשׁ הָאַחֲרִית הַיְשָׁנָה נָגֹלָּה.