מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַחוֹתָם

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

פָּגַשְׁתִּי אָח בֵּין שָׁבֵי-גוֹלָה:

בְּחָפְזוֹ הִכָּה חַיָּה גְדוֹלָה,

הִיא חַיָּה טְמֵאָה, חַיַּת-עָבָר –

וְאֶת נִבְלָתָהּ שָׁם לֹא קָבָר.

וָאֹמַר לוֹ: רַק כְּסוּת אֲדָמָה

הִיא תַכְרִיךְ-עַד לְפִגְרֵי דְבָרִים;

יֵשׁ תַּחְתֹּם שִׁכְחָה אֶת חוֹתָמָהּ –

וְקוּרֵי זֵכֶר עוֹד נִגְרָרִים.

וָאַמְשִׁיל עוֹד: חָסַרְנוּ חוֹתָם

לֶאֱטֹר פִּי דְבָרִים אַחֲרֵי מוֹתָם, –

וַנָּלָשׁ אוֹתוֹ בְּלִיל עֲפָרוֹת

מִנְּאוֹת יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרוֹת.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

ה"מקום"

מאת יהושע בן מאיר משה ברזלי (פרוזה)

כד הוינא טליא שמעתי את אבי מספר: בהיותי בירושלים, עליתי על גג גבוה ומשם ראיתי את הר-הבית, את הארזים הנשקפים גם מעל לכותל המערבי – אף את אבני-הרצפה אשר מסביב למקום המקדש חזיתי…שמה לא באתי כי לא חפצתי לעבור על אסור חמור כזה… מונטפיורי נכנס פנימה: אל “מקום המקדש” ובגלל זה נחרם מאת רבני ירושלים, אך כצדיק גמור קבל עליו נזיפה ונוטל החרם מאתו.

כאשר אגדל אעלה לארץ-ישראל, אלך אל המקום ואראה את הכל בעיני, החלטתי אז בלבי הקטן.


תשוקתי לבוא אל המקום לא נשתנתה לא על ידי חליפת-הזמנים ולא על ידי תמורת-הדעות. מזמן לזמן, מתקופה לתקופה גברו געגועי אל המקום. שנה אחר שנה חלפה לי בארץ ישראל, כבר הגיע מנינן לעשרים, ואני עוד לא הפקתי את זממי. נקל היה לי לבוא אל המקום בתור נתין ארץ אחרת. בשכר מצער מלוע ב“קַוַס” של הקונסול את נתין ארצו ההולך אל מקום-המקדש, אפשר היה לי להכנס שמה גם בעזרת “בקשיש” של שלשה, ארבעה פרנקים לאחד השיכים הנמצאים על הר-הבית.

האסור לא עכבני, הן גדולים וטובים ממני עוברים עליו, גם מלהט-החרם אין עוד פחד בזמן הזה, ולו אמרו הרבנים להחרים כיום את כל אלה מבני עמנו המבקרים את “מקום-המקדש” לא היו מספיקים, אולם רגש אחר עצרני מלעשות זאת: בושתי בפני עצמי לבקש רשות מאיזה ערבי יחף להכנס אל מקדשי.


בין כה ראיתי רבים מידידי ומכירי באים ירושלימה, שוהים בה רק ימים אחדים, המה נכנסים פנימה, מספרים נפלאות מהוד ותפארת המקום, ואני רק מראשי הרים אראנו ומעל גגים ומגדלים אשורנו.

לרגלי עסקי הבנק הכרתי את נ… הרב"ץ, לפעמים קרובות הייתי נכנס אתו בשיחות ארוכות על עמנו וארצנו. השיחות קרבונו איש לאחיו ויעשו אותנו במשך הזמן לידידים נאמנים.

הרב"ץ נמנה בין החרדים, בכל זאת דקדק כי תלבשתו הירושלמית תהיה נקיה ועשויה בטעם, והיא הוסיפה תפארת לקומתו הרמה, שהיתה כפופה מעט – קלסתרו היה יפה מאד, צער עמוק והוד אצילי היו טבועים על כל רשמי פניו. הוא היה מביע צערו על קומתו הכפופה “שלשים השנה שהנני בארץ ישראל עוד לא הספיקו לישר את קומתי שנכפפה מעול הגלות בארץ מולדתי”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.