מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אלף לילה ולילה: סִפּוּר אָחִיו הָרְבִיעִי שֶׁל הַגַּלָּב

מאת: אלמוני/ת , תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

קרית ספר; 1969

סוגה:

שפת מקור: ערבית

אָמַרְתִּי: וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִי הָרְבִיעִי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הַיְנוּ הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת, הֲרֵי כָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: הוּא הָיָה קַצָּב בְּבַגְדָאד מוֹכֵר בָּשָׂר וּמְגַדֵּל גְּדָיִים. וְהָיוּ הַגְּדוֹלִים וּבַעֲלֵי הַהוֹן בָּאִים אֵלָיו וְקוֹנִים מִמֶּנּוּ בָשָׂר, וְהִרְוִיחַ מִזֶּה הוֹן עָצוּם, וְרָכַשׁ לוֹ בְהֵמוֹת לְמַשָּׂא וּבָתִּים. נִשְׁאַר בְּכָךְ זְמָן אָרֹךְ. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה בַחֲנוּתוֹ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עָמַד עָלָיו זָקֵן שֶׁזְּקָנוֹ מְגֻדָּל וְהוֹשִׁיט לְיָדוֹ כֶסֶף וְאָמַר: “תֶּן לִי בוֹ בָשָׂר”. לָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּסֶף וְנָתַן לוֹ הַבָּשָׂר, וְהָלַךְ לוֹ. הִתְבּוֹנֵן אָחִי בְּכֶסֶף הַזָּקֵן וּמָצָא אֶת אֲדַרְכְּמוֹנָיו לְבָנִים, מַבְרִיקִים בְּלַבְנוּנִיתָם. הִנִּיחַ אוֹתָם לְחוּד מִן הַצַּד. וְהָיָה הַזָּקֵן הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר אֶצְלוֹ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, וְאָחִי מֵטִיל אֲדַרְכְּמוֹנָיו לְתוֹךְ תֵּבָה לְבַדָּם. לְאַחַר זְמַן בִּקֵּשׁ לְהוֹצִיאָם וְלִקְנוֹת בָּהֶם צֹאן. כְּשֶׁפָּתַח הַתֵּבָה מָצָא כָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ נְיָר לָבָן, פִּסּוֹת פִּסּוֹת. סָפַק עַל פָּנָיו וְצָוַח: “נִתְאַסְּפוּ בְנֵי-אָדָם אֶצְלוֹ, וְסִפֵּר לָהֶם סִפּוּרוֹ וְתָמְהוּ עָלָיו. חָזַר אָחִי לַחֲנוּתוֹ כְמִנְהָגוֹ. זָבַח אַיִל וְתָלָה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הֶחָנוּת פְּנִימָה, וְקָצַב מִמֶּנּוּ בָשָׂר וּתְלָאוֹ בֶחָנוּת מִחוּץ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר יָבוֹא אוֹתוֹ זָקֵן וְאֶתְפְּסֶנּוּ”. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה אַחַת, כְּשֶׁהַזָּקֵן קָרַב וּבָא וְאִתּוֹ הַכֶּסֶף. קָם אָחִי וּתְפָסוֹ וְהִתְחִיל מְצָעֵק: “הוֹי מֻסְלִמִים, חוּשׁוּ אֵלַי וְשִׁמְעוּ עִנְיָנִי עִם בֶּן-בְּלִיַּעַל זֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן דְּבָרָיו אָמַר לוֹ: “בַּמָּה אַתָּה בוֹחֵר אִם לָסוּר מֵעָלַי וּלְבִלְתִּי פְרוֹעַ אוֹתִי לְשִׁמְצָה בִּבְנֵי-אָדָם, אוֹ שֶׁאֲנִי אֶפְרַע אוֹתְךָ לְשִׁמְצָה בָהֶם”. אָמַר לוֹ אָחִי: “בַּמֶּה תִפְרָעֵנִי לְשִׁמְצָה?” אָמַר: “בָּזֶה שֶׁאַתָּה מוֹכֵר בְּשַׂר בְּנֵי-אָדָם בְּצוּרַת בְּשַׂר-צֹאן”. אָמַר לוֹ אָחִי: “שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר, אָרוּר”. אָמַר הַזָּקֵן: “אֵין אָרוּר אֶלָּא זֶה שֶׁאָדָם תָּלוּי אֶצְלוֹ בֶּחָנוּת”.אָמַר לוֹ אָחִי: “אִם כֵּן הוּא הֲרֵי דָמִי וּמָמוֹנִי מֻתָּרִים לְךָ”. אָמַר הַזָּקֵן: “הוֹי קְהַל בְּנֵי-אָדָם, הֲרֵי קַצָּב זֶה שׁוֹחֵט בְּנֵי-אָדָם וּמוֹכֵר בְּשָׂרָם בְּצוּרַת בְּשַׂר-צֹאן”. מָצְאוּ אֶת הָאַיִל שֶׁהָפַךְ בֶּן-אָדָם תָּלוּי. כְּשֶׁרָאוּ כָּךְ, תָּפְסוּ אֶת אָחִי וְצָעֲקוּ עָלָיו:”כּוֹפֵר וּפוֹשֵׁעַ“, וְהָיוּ יְדִידָיו הַטּוֹבִים לוֹ בְּיוֹתֵר מַכִּים אוֹתוֹ. סָפַק לוֹ הַזָּקֵן עַל עֵינוֹ וְהִפִּילָהּ. נָשְׂאוּ בְּנֵי-אָדָם אֶת אוֹתוֹ הַשָּׁחוּט אֶל רֹאשׁ-הַמִּשְׁטָרָה, וְאָמַר לוֹ הַזָּקֵן:” נָסִיךְ, הֲרֵי אָדָם זֶה זוֹבֵחַ בְּנֵי-אָדָם וּמוֹכֵר בְּשָׂרם בְּצוּרַת בְּשַׂר-צֹאן. וַהֲרֵי הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ אֵלֶיךָ. קוּם וַחֲרֹץ מִשְׁפַּט אֱלֹהִים יִתְהַדֵּר וְיִתְעַלֶּה". הֵגֵן אָחִי עַל עַצְמוֹ וְלֹא שָׁמַע רֹאשׁ-הַמִּשְׁטָרָה לִדְבָרָיו. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁצִּוָּה לְהַלְקוֹתוֹ חֲמֵשׁ-מֵאוֹת בַּמַּקֵּל וְנָטַל אֶת כָּל מָמוֹנוֹ, וְאִלּוּלֵא רֹב מָמוֹנוֹ, הָיָה הוֹרְגוֹ. אַחַר-כָּךְ הִגְלוּ אֶת אָחִי מִן הָעִיר. יָצָא תוֹעֶה וְלֹא יָדַע אָנָה יִפְנֶה, עַד שֶׁנִּכְנַס לְעִיר גְּדוֹלָה, וְלֹא רָאָה לְעַצְמוֹ טוֹב מִזֶּה שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדַת אֻשְׁכָּף. פָּתַח לוֹ חֲנוּת וְיָשַׁב לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בָּהּ.

בְּאַחַד הַיָּמִים יָצָא לְעִסְקוֹ וְשָׁמַע צַהֲלַת סוּסִים. שָׁאַל לְסִבַּת הַדָּבָר וְאָמְרוּ לוֹ: “מֶלֶךְ הַמְּדִינָה יוֹצֵא לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל”. יָצָא אָחִי לְהִסְתַּכֵּל בְּתִפְאֶרֶת הַתַּהֲלוּכָה, וְהוּא שְׂבַע-רָצוֹן מִטּוּב בִּינָתוֹ, שֶׁעָבַר מֵאֻמָּנוּת הַקַּצָּבִים לְאֻמָּנוּת הָאֻשְׁכָּפִים. פָּנָה הַמֶּלֶךְ וְנָפְלָה עֵינוֹ עַל עֵין אָחִי. הִרְכִּין הַמֶּלֶךְ אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “בֵּאלֹהִים אֲבַקֵּשׁ מַחֲסֶה מִפְּנֵי רוֹעַ-מַזָּלוֹ שֶׁל יוֹם זֶה”. הִטָּה אֶת רֶסֶן סוּסוֹ וְהִסְתַּלֵּק חֲזָרָה וְחָזְרוּ הַצָּבָא. צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת נְעָרָיו שֶׁיַּדְבִּיקוּ אֶת אָחִי וְיַכּוּהוּ הִדְבִּיקוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ מַכּוֹת מַדְאִיבוֹת עַד שֶׁכִּמְעַט מֵת, מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אָחִי מַה הִיא הַסִּבָּה לְכָךְ. חָזַר לִמְקוֹמוֹ שָׁבוּר וְרָצוּץ. אַחַר-כָּךְ הָלַךְ אֶל אָדָם אֶחָד מִן הַפַּמַּלְיָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. צָחַק זֶה עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, דַּע לְךָ שֶׁהַמֶּלֶךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבִּיט בִּפְנֵי עִוֵּר בְּעַיִן אַחַת, וּבְיִחוּד כְּשֶׁהוּא עִוֵּר בְּעֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית, שֶׁאָז אֵינוֹ נִרְתָּע מִלְּהָרְגוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִי דְבָרִים אֵלּוּ הֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ לִבְרֹחַ מֵאוֹתָהּ מְדִינָה. נָסַע מִמֶּנָּה וְעָבַר לִמְדִינָה אַחֶרֶת שֶׁאֵין בָּהּ מֶלֶךְ, וְעָמַד בָּהּ זְמַן רָב. יוֹם אֶחָד הָיָה מְהַרְהֵר בְּמַצָּבוֹ וּמִצְטָעֵר, וְיָצָא לָעִיר לְפַכֵּחַ צַעֲרוֹ. שָׁמַע מֵאַחֲרָיו צַהֲלַת סוּס. אָמַר: “בָּאָה פְּקֻדַּת אֱלֹהִים עָלַי”, וְנִמְלַט לְחַפֵּשׂ לוֹ מָקוֹם שֶׁיִּסְתַּתֵּר בּוֹ, וְלֹא מָצָא. הִתְבּוֹנֵן כֹּה וָכֹה וְרָאָה דֶלֶת נְעוּלָה. דָּחַף אוֹתָהּ דֶּלֶת וְנָפְלָה. נִכְנַס וְרָאָה מִסְדְּרוֹן אָרֹךְ, וְהִמְשִׁיךְ לְהִכָּנֵס בּוֹ. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, עַד שֶׁתָּפְסוּ אוֹתוֹ שְׁנֵי בְּנֵי-אָדָם וְאָמְרוּ לוֹ:" הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁנְּתָנְךָ בְּיָדֵנוּ, אַתָּה אוֹיֵב אֱלֹהִים. זֶה שְׁלשָׁה לֵילוֹת שֶׁאֵין אַתָּה נוֹתֵן לָנוּ מְנוּחָה וְאֵינְךָ מַנִּיחַ לָנוּ לִישֹׁן עַד שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לִשְׁכַּב עַל מַצָּעֵנוּ. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָנוּ לִטְעֹם טַעַם מִיתָה“. אָמַר לָהֶם אָחִי: “בְּנֵי-אָדָם, מָה עִנְיַנְכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה מַתְעֶה אוֹתָנוּ וּמְבַקֵּשׁ לָשִׂים אוֹתָנוּ לְקֶלֶס וְזוֹמֵם לַהֲרֹג אֶת בַּעַל-הַבַּיִת, וְכִי לֹא דַי לְךָ בָּזֶה שֶׁעָשִׂיתָ אוֹתוֹ לְקַבְּצָן, אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ? עַכְשָׁו הֲרֵי הוֹצֵא לָנוּ אֶת הַסַּכִּין שֶׁאַתָּה מְאַיֵּם בָּהּ עָלֵינוּ כָל לָיְלָה”. חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ בַּאֲזוֹרוֹ אֶת הַסַּכִּין שֶׁהָיָה גוֹזֵר בָּהּ אֶת הַנְּעָלִים. אָמַר לָהֶם: “בְּנֵי-אָדָם, יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים בְּעִנְיָנִי, וּדְעוּ שֶׁסִּפּוּרִי מַתְמִיהַּ”. אָמְרוּ לוֹ:”וּמַה הוּא סִפּוּרְךָ?" סִפֵּר לָהֶם סִפּוּרוֹ, כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיְפַטְּרוּהוּ לְשָׁלוֹם, וְלֹא שָׁמְעוּ לְמַה שֶּׁאָמַר לָהֶם וְלֹא שָׁעוּ אֵלָיו, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁהִכּוּהוּ וְקָרְעוּ אֶת בְּגָדָיו, וּכְשֶׁנִּקְרְעוּ בְגָדָיו וְנִתְגַּלָּה גוּפוֹ, מָצְאוּ סִימָנֵי הַמַּכּוֹת בִּשְּׁבָטִים עַל צַלְעוֹתָיו. אָמְרוּ לוֹ: “אָרוּר, הֲרֵי סִימָנֵי שְׁבָטִים אֵלּוּ מְעִידִים עַל פִּשְׁעֲךָ”. וְהֵבִיאוּ אֶת אָחִי אֶל הַמּוֹשֵׁל. אָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּבָר נִלְכַּדְתִּי בַּעֲוֹנוֹתַי, וְאֵין מַצִּיל אוֹתִי אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל אָמַר לוֹ: “פּוֹשֵׁעַ, מַה הֱנִיעֲךָ לַחְדֹר לְתוֹךְ בַּיִת זֶה לְשֵׁם רֶצַח?” אָמַר לוֹ אָחִי: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, הַנָּסִיךְ, שֶׁתִּשְׁמַע דְּבָרַי וְאַל תְּהֵא נִמְהָר בְּשָׁפְטְךָ אוֹתִי” אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “כְּלוּם נִשְׁעֶה לְדִבְרֵי פּוֹשֵׁעַ, שֶׁהֵבִיא אֲנָשִׁים אֵלֶּה לִידֵי קַבְּצָנוּת, וְשֶׁסִימָנֵי מַלְקוֹת עַל גַּבּוֹ?” הוֹסִיף וְאָמַר: “וַדַּאי לֹא גָרַם לְךָ שֶׁתְּהֵא לוֹקֶה בִּשְּׁבָטִים אֶלָּא פֶּשַׁע עָצוּם”. סָפַג אָחִי מֵאָה, וְהִרְכִּיבוּ אוֹתוֹ עַל גָּמָל וְהִכְרִיזוּ עָלָיו: “זֶה עָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה הַמִּתְנַפֵּל עַל בָּתֵּי בְּנֵי-אָדָם”. אַחַר-כָּךְ הִגְלוּהוּ מִן הָעִיר בִּפְקֻדַּת הַמּוֹשֵׁל. יָצָא אָחִי וְלֹא יָדַע לְאָן יִפְנֶה, וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל אֹדוֹתָיו יָצָאתִי אַחֲרָיו, וּשְׁאַלְתִּיו מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. סִפֵּר לִי סִפּוּרוֹ כֻלּוֹ, נָסַעְתִּי עִמּוֹ, כְּשֶׁבְּנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם מִתְקַלְּסִים בּוֹ עַד שֶׁעֲזָבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ. הִכְנַסְתִּיו בְּסוֹד חֲזָרָה לָעִיר וְקָצַבְתִּי לוֹ קִצְבָה שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה מִמֶּנָּה.

אלמוני/ת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלמוני/ת (מחבר)
רקע
אלמוני/ת

יצירותיו הנקראות ביותר של אלמוני/ת

לכל יצירות אלמוני/ת בסוגה פרוזה

לכל יצירות אלמוני/ת

עוד מיצירותיו של יוסף יואל ריבלין (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

בכלא

מאת חנה סנש / אביגדור המאירי (שירה)

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות בו שימוש מסחרי.


אֶחָד – שְׁנַיִם – שְׁלֹשָׁה… שְׁמוֹנָה הָאֹרֶךְ,

שְׁנֵי צְעָדִים הוּא רֹחַב הַצֵּלָע –

הַחַיִּים מְרַפְרְפִים בְּסִימָן שְׁאֵלָה.


אֶחָד – שְׁנַיִם – שְׁלֹשָׁה… אוּלַי עוֹד שָׁבוּעַ.

אוֹ סוֹף הַיֶּרַח יִמְצָאֵנִי פֹּה עֲדַיִן.

אַךְ מִמַּעַל לְרֹאשִׁי – הָאַיִן.


כָּעֵת בְּחֹדֶשׁ יוּלִי בַּת 23 אֱהִי…

בְּמִשְׂחָק נוֹעָז עֲלֵי מִסְפָּר עָמַדְתִּי.

הַקֻּבִּיָּה כִּרְכְּרָה. הִפְסַדְתִּי.


20.6.1944

שירה האחרון, שנמצא אחרי מותה בבגדיה

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.