מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּשַּׁלָּכֶת

מאת: דוד שמעוני

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב: מסדה; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

מִבֵּין הַשַּׁלֶּכֶת הַנּוּגָה, שַׁלֶּכֶת הַיַּעַר הַדּוֹמֵם,

לִי לָחַשׁ הָרוּחַ הַקּוֹדֵר שִׁירָתוֹ הַמְּלֵאָה תַמְרוּרִים

עַל דְּבַר לֵילוֹת-סוּפָה אֲיֻמִּים בְּחֶשְׁכַת הַמִּדְבָּר הַשּׁוֹמֵם,

עַל אָבְדַן הַתִּקְווֹת, עַל אָבְדַן הַנְּעוּרִים…


מִתַּחַת הֶעָלִים הַכְּמוּשִׁים בִּמְחוֹלוֹת הַמָּוֶת יָצָאוּ,

בַּמָּרוֹם כְּעֵין הָעֹפֶרֶת עֲנָנָה אִלֶּמֶת זָחָלָה;

מִתַּחַת עוֹד אַנְחוֹת חֲלָלִים, פִּרְפּוּרֵי הַגְּסִיסָה נִשְׁמָעוּ,

בַּמָּרוֹם כְּבָר דְּמָמָה: הַגְּסִיסָה חָדָלָה…


וּפִתְאֹם וַתִּשְׁלַח הַשֶּׁמֶשׁ קַרְנַיִם אֲחָדוֹת מִמָּרוֹם:

הָאַחַת צִיץ חִבְּקָה גוֹוֵעַ וַתִּשַּׁק לַגּוֹסֵס הַפֶּרַח.

הַשְּׁנִיָּה נִכְלָמָה הִתְגַּנְּבָה וַתִּפֹּל עַל צַוְּארֵי עֵץ עָרֹם,

וַתַּחְדֹּר הַשְּׁלִישִׁית לִלְבָבִי, שֶׁהָיָה לְקֶרַח…


וַיִּמַּס הַקֶּרַח וַתֵּעוֹר כָּל שִׁפְעַת הָאוֹרִים וּנְעוּרִים,

הִתְלַקְּחוּ הַזִּיקִים, וְחָיוּ הַחֲלוֹמוֹת כִּבְאָבִיב וְצָצוּ,

וּבְנַפְשִׁי הַקִּינָה נָדַמָּה, הַקִּינָה שֶׁל חַיִּים עֲכוּרִים,

לֹא! זְמִירוֹת אֶל לִבִּי בְּעֹז הִתְפָּרָצוּ!


הַיַּעַר לִי הִגִּיד: "רְאֵה, קְרָב עָרַכְתִּי,

עַד חָרַב לְשַׁדִּי, עַד נִדְעַךְ הָאוֹר!"

הַשֶּׁמֶשׁ לִי רָמְזָה: "אֶת אוֹרִי שָׁפַכְתִּי –

עֲדֵי אֲפָפַנִי עָב שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר…"

וַיִּקְרָא הָרוּחַ – הֶאָח, מַה-שָּׂמַחְתִּי

הָרוּחַ לִי קָרָא לַקְּרָב וְלַדְּרוֹר!!

תרס"ב

דוד שמעוני
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד שמעוני
יצירה בהפתעה
רקע

על פ. לחובר

מאת חיים נחמן ביאליק (מאמרים ומסות)

###(במסבת סופרים «באהל שם », י“ד טבת תרצ”ד).

אחת מזכיותיו של לחובר, שנתן לנוספר. ספרות ההשכלה שלנו לא היתה בת-מזל: ספריה היו מעטים וספר מן החדשים, שנכתב עברית, לא זכה בהכרת האומה לשם ספר, אלא לשם קונטרס: “ביכעל”. בימי הלאומיות יש כבר המתיחסים אל ספרי הספרות העברית כאל ספרים, ובכל-זאת לא קנתה לה עוד הספרות החדשה בהכרת האומה זכות ישיבה בארון-הספרים בקומה אחת עם הספרים שקדמו לה. אולי בא הדבר משום שהספרות בשנות הלאומיות נסוגה משדה-הראיה שלנו. תהא הסבה מה שתהיה, עובדה היא: בהכרת האומה לא היה הספר החדש בר-משקל ובר-זכות שוה עם הספרים הישנים. היתה הרגשה, שהראשונים שמשו באמת יסוד איתן והחדשים אינם אלא בגדר “מהיכי-תיתי”: להנאה בלבד ניתנו, אבל אין בהם משום יסוד.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.