מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּמִּדְבָּר

מאת: דוד שמעוני

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב: מסדה; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

כְּבָר בָּצְקוּ רַגְלַי, כָּשַׁלְתִּי בֶּרֶךְ,

עִוְּדוּנִי תְלָאוֹת וּלְבָבִי חָלָל;

הַדֶּרֶךְ כָּבֵד, אֵין קֵץ לַדֶּרֶךְ,

אֵשׁ נַפְשִׁי כִבָּה, אוֹר עֵינַי שָׁלָל…


וּשְׂבַע עִנּוּיִים תָּעִיתִי דוּמָם,

בֵּין אַלְפֵי אָדָם כְּצֵל נֶהְלָכְתִּי;

לִכְפוֹר נִשְׁמָתָם וּלְאֵשׁ נְאוּמָם

לִלְעוֹג בִּדְמָעוֹת זֶה כְּבָר שָׁכָחְתִּי.


וָאָשֶׂם פָּנַי לִנְאוֹת הַסְּלָעִים,

וַתַּצֶּת אִשִּׁי אֶת חוֹל הַצִּיָה,

וּבְרֶגַע פֶּלִאי בֵּין הָעַרְבַּיִם

נָפַלְתִּי תַחְתַּי וַתְּהִי דוּמִיָּה.


אָז שֶׁמֶשׁ כֶּתֶם דֹּם שָׁקְעָה יָמָּה

וְאַרְגְּמַן מֶלֶךְ הִתְעַטְּפוּ שְׁחָקִים –

וַתִּנְהַר פִּתְאֹם וַתִּיף הַשְּׁמָמָה

בְּחַכְלִיל גְּסִיסָה וּגְאוֹן עֲנָקִים…


וַאֲנִי גָוַעְתִּי, כְּבָר קָרַב מוֹתִי,

בַּכֹּל הָס הָשְׁלַךְ, הַכֹּל הִתְאַפֵּק;

כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה לֹא סָפְדָה אוֹתִי,

רַק קַו פָּז בּוֹדֵד עָלַי הִתְרַפֵּק…


הוּא לָאַט סוֹדוֹת עֲשִׁירֵי קְסָמִים

מֵעוֹלָם אַחֵר, שָׁם זִיו נְצָחִים;

שָׁם שׁוֹטְפִים חַיִּים כַּבִּירִים, רָמִים,

שָׁם אֵשׁ לֹא תִכְבֶּה, לֹא יִבְּלוּ פְרָחִים;


שָׁם זוֹרְמִים גַּלִּים מֵרֹאשׁ הַיְצִירָה,

זִרְמָתָם זַכָּה, הֲמִיתָם בָּרָה;

כָּל דְּפִיקַת לֵב שָׁם רַק צִלְצוּל שִׁירָה

נוֹבַעַת נֶצַח וּבְלִי מַטָּרָה…


שָׁם חַיֵּי אָדָם כִּבְמַעְיָן טָמִיר

הֲמֻלַּת סְתָרִים, הֲמִית נַעֲלָמָה.

כִּצְמִיחַת אִילָן, כִּנְגִינַת זָמִיר,

כִּמְרוּצַת עָנָן בִּתְכֵלֶת רָמָה…


עוֹד הַרְבֵּה, הַרְבֵּה זֶה קַו הָרָזִים

עֲטוּף תַּעֲלוּמוֹת עִם לִבִּי נִדְבָּר…

הֶאֱזִינוּ סְלַעִים בָּאֵשׁ מוּפָזִים,

לֹא עָבַר רַחַשׁ בֵּין חוֹל הַמִּדְבָּר…

תרס"ד

דוד שמעוני
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד שמעוני
יצירה בהפתעה
רקע

עם עשרת הכרכים של שלונסקי

מאת ישראל כהן (מאמרים ומסות)

אין זו מסיבת יובל, אלא מסיבת יבול; לא מנין שנים, אלא מנין ספרים, עשרה כרכי שירה מקורית ומתורגמת הובאו לגוֹרנה של הספרות העברית. זהו יבול רב ודשן, שאסור ליהנות ממנו בלא ברכה. שכבר אמרו חז"ל: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה – מעל. ואנו אין אנו רוצים למעול בשלונסקי, אלא לברך ברכת הנהנין בקול רם ובשם המפורש: ברוך אתה, שלונסקי, חכם הרזים, שהגשת לנו את פרי רוחך ויין יצירתך בקנקן מפואר כזה!

אבל לא די בברכה, יש צורך גם בהערכת המבורך, שכן מצירוף שתיהן, מהרגשת תודה ומידיעת הערך, נוצר היחס השלם, המעורר אמון.

אלא שאני אניח הפעם את ההערכה הספרותית לפרופ' הלל ברזל, ואעמוד על עצם כינוס היצירה וערכו.

סופר, שיצירתו מפוזרת על פני שבעים ושבע במות, אפילו הוא מן המעולים, אינו זוכה להיכרות ולא להכרה מצד הרבים. כל אחד מכיר בו משהו, בחינה מסויימת, ורק יחידי סגולה יודעים אותו כולו. אין לסופר תיקון אלא בכינוס כתביו, שרק באמצעותו מצטייר קלסתר-פניו במלואו.

אכן, שלונסקי לא סבל מן הפיזור כסופרים אחרים. מזמן לזמן יצא לאור קובץ שירים או תרגום-מופת, ולפני כמה שנים אף הופיעו שני כרכי שירה מקובצים. אולם יש גם ספרים מפוזרים, וגם הפיזור הזה הוא מכשול. בספריתי מצויים כמעט כל ספרי שלונסקי, ובשעת כתיבת דברים אלה הצצתי לאותה איצטבה, שמעליה הם מבהיקים. אפשר שמבחינה ציורית טהורה הגיוון הזה של ספרים גדולים וקטנים, וכריכות שונות ומשונות – מעלה היא; אך מבחינה ספרותית-פסיכולוגית – לא. הם מבטלים את הרגשת האחדות, כאילו לא מרוֹעה אחד ניתנו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.