מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּמִּדְבָּר

מאת: דוד שמעוני

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב: מסדה; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

כְּבָר בָּצְקוּ רַגְלַי, כָּשַׁלְתִּי בֶּרֶךְ,

עִוְּדוּנִי תְלָאוֹת וּלְבָבִי חָלָל;

הַדֶּרֶךְ כָּבֵד, אֵין קֵץ לַדֶּרֶךְ,

אֵשׁ נַפְשִׁי כִבָּה, אוֹר עֵינַי שָׁלָל…


וּשְׂבַע עִנּוּיִים תָּעִיתִי דוּמָם,

בֵּין אַלְפֵי אָדָם כְּצֵל נֶהְלָכְתִּי;

לִכְפוֹר נִשְׁמָתָם וּלְאֵשׁ נְאוּמָם

לִלְעוֹג בִּדְמָעוֹת זֶה כְּבָר שָׁכָחְתִּי.


וָאָשֶׂם פָּנַי לִנְאוֹת הַסְּלָעִים,

וַתַּצֶּת אִשִּׁי אֶת חוֹל הַצִּיָה,

וּבְרֶגַע פֶּלִאי בֵּין הָעַרְבַּיִם

נָפַלְתִּי תַחְתַּי וַתְּהִי דוּמִיָּה.


אָז שֶׁמֶשׁ כֶּתֶם דֹּם שָׁקְעָה יָמָּה

וְאַרְגְּמַן מֶלֶךְ הִתְעַטְּפוּ שְׁחָקִים –

וַתִּנְהַר פִּתְאֹם וַתִּיף הַשְּׁמָמָה

בְּחַכְלִיל גְּסִיסָה וּגְאוֹן עֲנָקִים…


וַאֲנִי גָוַעְתִּי, כְּבָר קָרַב מוֹתִי,

בַּכֹּל הָס הָשְׁלַךְ, הַכֹּל הִתְאַפֵּק;

כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה לֹא סָפְדָה אוֹתִי,

רַק קַו פָּז בּוֹדֵד עָלַי הִתְרַפֵּק…


הוּא לָאַט סוֹדוֹת עֲשִׁירֵי קְסָמִים

מֵעוֹלָם אַחֵר, שָׁם זִיו נְצָחִים;

שָׁם שׁוֹטְפִים חַיִּים כַּבִּירִים, רָמִים,

שָׁם אֵשׁ לֹא תִכְבֶּה, לֹא יִבְּלוּ פְרָחִים;


שָׁם זוֹרְמִים גַּלִּים מֵרֹאשׁ הַיְצִירָה,

זִרְמָתָם זַכָּה, הֲמִיתָם בָּרָה;

כָּל דְּפִיקַת לֵב שָׁם רַק צִלְצוּל שִׁירָה

נוֹבַעַת נֶצַח וּבְלִי מַטָּרָה…


שָׁם חַיֵּי אָדָם כִּבְמַעְיָן טָמִיר

הֲמֻלַּת סְתָרִים, הֲמִית נַעֲלָמָה.

כִּצְמִיחַת אִילָן, כִּנְגִינַת זָמִיר,

כִּמְרוּצַת עָנָן בִּתְכֵלֶת רָמָה…


עוֹד הַרְבֵּה, הַרְבֵּה זֶה קַו הָרָזִים

עֲטוּף תַּעֲלוּמוֹת עִם לִבִּי נִדְבָּר…

הֶאֱזִינוּ סְלַעִים בָּאֵשׁ מוּפָזִים,

לֹא עָבַר רַחַשׁ בֵּין חוֹל הַמִּדְבָּר…

תרס"ד

דוד שמעוני
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד שמעוני
יצירה בהפתעה
רקע

רוברט הריק, משורר מַאי ובשמים

מאת רוברט הריק, אברהם רגלסון / אברהם רגלסון (מאמרים ומסות)

במאָה השבע-עשרה, בהתפלג אַנגליה לשתי השקפות-עולם, שתי תפיסות-דת, שתי שיטות בהנהלת החברה, הפוריטאנים כבדי-הדיעה והקאוואלירים רודפי-העונג, נתפּלג עולם-השירה אַף הוא לשניים, רובו, אם לא כולו, לפי קו הפּילוג הפּוליטי-דתי: מצד אחד, מילטון הענק – יחיד ונשגב, דומה לאחד נביאי ישראל, מקריב כוחותיו ומאור-עיניו למהפכה הנהוגה בידי איש-מלחמה קרומוול, ושר בעוורונו שירת-שרפים; ועל-ידו, מספר בעלי-מסתורין, המשרתים בקודש. מצד השני, המון פרפרי-שירה, מתעלסים בעגבים, משתעשעים בצורות-נוי של ליריקה משלבת שורות קצרות בשורות ארוכות בכל מיני צירופים, שואפי חן וקליל.

בין המשוררים הקאוואלירים ישנו אחד בעל קסם נצחי, הוא רוברט הריק (נולד 1591, נפטר 1662). מילדותו נשם אבקות-זהב, כי אָביו, ניקולאס הריק, צורף-זהב היה בלונדון, בטשיפסייד המוזהבת, – כן קראו לאותה שכונה על שם האומנים היושבים בה ועל שם הצלבים המוזהבים אשר בראשי בתי-יראָה שבתוכה.

נתייתם התינוק בנפול אביו מחלון גבוה – לא ידוע אם בידי עצמו או בידי שמיים. ובמשפּחה אם ושמונה בנים, רוברט הצעיר בהם, ועוד ילד נולד חודשים אחדים אַחרי מות האָב. עברה המשפּחה לדור אצל הדוד וויליאם בהאמפּטון; והדוד, אחי האָב, אף הוא צורף-זהב. למד הילד רובּרט אותה אומנות, והשכלה כללית סיגל לו בבתי-ספר שונים, פּעם בלונדון, פּעם בהאמפּטון. בהגיעו לכלל-דיעה, התחיל נושא נפשו למרחקים, ודרכו לא ברורה. עזב את בית-הצורפים של דודו, נדד הנה והנה, המיר לימודיו מעריכת-דין לציירוּת, מציירוּת לכהונת-דת, ולבסוף קיבל סמיכת-כמרים בקאמברידג'. ואַף משרה ניתנה לו בעיירה דיבונשייר שבמערב. שם כיהן בעצלתיים, וחי חיי רווקות. ויהי לו כלב וחזיר ושה ותרנגול ואַווז. בהיותו איש עליז ואוהב-חברה, השתעמם שם בעיירתו, הרגיש את מקומו כגלות, התגעגע על בתי-הקפה בלונדון. אַף-על-פּי-כן שהה שם שנים רבות, עד שהודח ממשרתו בגזירה שיצאָה (1648) על כל כמרי הארץ מטעם ה“קומונוולת”, זו הריפּובליקה של קרומוול. עם נפול הריפּובליקה ושיבת המלכות על כנה, הושב גם הריק אל כהונתו בדיבונשייר, ושם מת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.