מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[לפני עלות שחר מתאבל העולם]

מאת: דוד שמעוני

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב: מסדה; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

לִפְנֵי עֲלוֹת שַׁחַר מִתְאַבֵּל הָעוֹלָם

הֶעָטוּף בָּאֵדִים;

מְעִיקִים הָאֵדִים עַל חָזוֹ כִּשְׂעִפִּים

לֹא-בְרוּרִים וּכְבֵדִים;

אָז כְּשָׁפָיו יִנָּתְקוּ, שֶׁדֹּם עָלָיו נָסַךְ

הַסַּהַר מֵרוּמוֹ,

וְקִסְמֵי הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד טֶרֶם יָבוֹאוּ

לְעַוְּרוֹ וּלְהֻמּוֹ,

וְצוֹלֵל הָעוֹלָם חָפְשִׁי מֵרְתוּקוֹת

בְּאֵימוֹת עַמֻקּוֹת.


אָז חֶרֶש תִּוָּלֵד בְּחִוְרוֹן מֶרְחָבִים

אֲיֻמָּה מַחֲשָָׁבָה:

"מְשַׁכְּרוֹת אוֹתָנוּ הַלְּבָנָה בְכַסְפָּהּ,

הַשֶּׁמֶשׁ בִּזְהָבָהּ;

וְרֶגַע עֵת יָבוֹא וּפָג הַשִּׁכָרוֹן –

לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה –

מַה-נּוּגֶה הָעוֹלָם! מַה חִוֵּר וְשׁוֹתֵק

כֹּל מַטָּה וָמָעְלָה!"

עִם פִּצְעֵי הָעוֹלָם אָז כּוֹאֲבִים פְּצָעַי

וְרוֹעֲפִים דְּמָעַי…


אַךְ יֵצֵא גֵא, נֶאְדָּר הַשֶּׁמֶשׁ וְהִשְׁקָה

הָעוֹלָם בְּיֵינוֹ.

וְשֵׁנִית הָעוֹלָם מִתְגָּעֵשׁ וּמַבְרִיק

וְאֶבְלוֹ כְּבָר אֵינוֹ;

וְרָתוּק בִּכְבָלִים, מִבְּלִי שֶׁיַרְגִּישֵׁם.

הוּא שׁוּב שָׂשׂ וְחוֹגֵג –

וְשֵׁנִית לְבָבִי עֲרִירִי וּבוֹדֵד

בְּאֶבְלוֹ מִתְמוֹגֵג;

וְאֵי יַיִן מַתְעֶה, אַי שֶׁמֶשׁ מְשַׁקֵּר,

שֶׁאוֹתִי יְשַׁכֵּר?

עין-גנים, תר"ע

דוד שמעוני
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד שמעוני
יצירה בהפתעה
רקע

פסח מוקדם

מאת שלום עליכם (פרוזה)

מהמאורעות שיכולים לקרות בעולם הגדול

[א]

הקהילה המפורסמת כסלונה שבמדינת גרמניה היא אחת הקהילות העבריות העתיקות, קהילה קדושה, כולה מלאה יהודים יראים ושלמים. בני הקהילה הזאת מפורסמים לשבח בזה שאין דורשים במופלא מהם, אינם עוסקים בחקירות ופילוסופיות בדברים שבין אדם למקום – יהודים בלי ‘חכמות’.

אמת, שאין יהדותם עומדת אלא על שלושה דברים אלה, הקיימים לפי דעתם מימות אברהם אבינו ואפשר שעוד מששת ימי בראשית: (א) על ‘יום המיתה’, (ב) הבר-מצוה ו-(ג) הפסח. שלושת העיקרים הללו מספיקים, לפי דעתם, בכדי שתתקיים היהדות עוד כמה אלפי שנים – כך הם מקובלים מפי הרבים והחכים שלהם, מתוך דרשותיו שהוא מטי להם בכל שבת-מברכין ובימים הטובים ושבשבילן כבודו כל כך גדול בעיני צאן מרעיתו. את דרשותיו אלה הוא מתבל בפסוקים בלשון הקודש, שרק מחבר הסידור זכרונו לברכה בכבודו ובעצמו היה יכול לעמוד עליהם. בני קהילת כסלונה מספרים מרבם זה אותות ומופתים כמו מאחד הקדושים, והרי זה כמה וכמה שנים שהוא רב ודרשן בקהילתם ומעולם לא אירע עוד שיטעה: בכל יו“ט ויו”ט הוא דורש לפניהם אותה הדרשה שדאשתקד, מלה במלה, פסוק בפסוק ומעולם לא נשתנה בה אפילו כקוצו של יו“ד. הרבי שבק”ק כסלונה הוא בעיני בני קהילתו כאורים ותומים – ועל-פיו יחנו ועל-פיו יסעו, על-פיו יחוגו את ה’בר-מצוה' ועל-פיו יתקנו את ‘יום-המיתה’, ובלעדיו לא ירים איש את ידיו ורגליו, בלעדיו לא ייקבעו שום יו“ט ולא יחוגו כל חוג. ואף-על-פי שבביתו של כל אדם בישראל שבק”ק כסלונה הלוח הקדוש מצוי תמיד, אף-על-פי-כן אין אדם סומך על עצמו בקביעא דירחא והוא זקוק בזה לשאלת חכם. ועל אחת כמה וכמה ביו“ט של פסח, שבני כסלונה מדקדקים בו הרבה יותר מבכל תפוצות ישראל וחוגגים אותו ברוב פאר והדר. הנשים הצנועות שבק”ק זו מחמירות על עצמן וכשהן הולכות לתיאטראות וקירקסאות אינן משתמשות בימות הפסח בה’דו-עינים' של שאר ימות השנה.

אחרי שכבר עמדנו על אופים של יהודי כסלונה אפשר לגשת אל עצם סיפור המעשה, שאירע בקהילה קדישא זו בשנת 1908 למספרם, או בתרס"ח לפי מספר הלוח הקדוש שלנו.

ומעשה שהיה כך היה.

[ב]

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.