מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על תחית השפה

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

בקשו ממני לנהל את האספה והריני חושב זאת לכבוד בשבילי. תמיד השתתפתי בכל לבי בתנועה של תחית השפה והתרבות העברית, ושאיפותיה של תנועה זו חשובות ויקרות לי כל-כך שאני רואה את כל המסייע לעבודתה כזוכה בזכות גדולה.

השאיפה לתחית השפה, לאמור: השאיפה להפוך את השפה העברית הספרותית מלשון הכתב ללשון הדיבור החיה – נולדה כמעט עם לידתה של התנועה לתחית האומה ובנין הארץ. ואין זה מקרה שבזמן אחד התחילו הוגים את שני הרעיונות האלה גם יחד. לפני שבעים שנה בערך פרסם משה הס את הספר הראשון, הקלסי, של תנועתנו הלאומית “רומא וירושלים”. באותו זמן ישב בפריס יוסף הלוי, ששימש פרופיסור בסורבונה, וחלם על תחית השפה העברית ותרבותה. גם בזמן מאוחר יותר היה אליעזר בן-יהודה, שמאמרו הראשון ב“השחר” היה מוקדש לבנין הארץ, אחד הראשונים שעמלו למען תחית הלשון העברית כלשון הדבור לצרכי יום-יום. אמרתי “אחד מן הראשונים”, כיון שעוד לפניו באו לארץ ר' יחיאל מיכל פינס ואחרים שעסקו בבנין הארץ ובו בזמן עמלו גם למען תחית השפה. תחית הארץ ותחית השפה שלובות, איפוא, זו בזו. והדבר מובן מעצמו: תחית האומה במולדתה הנבנית מחדש לא תתכן בלי אחוד כל חלקי האומה על-ידי שפתו החיה, ומן הצד השני אין תחית השפה יכולה להתגשם אלא כשיבנה על תלו ביתנו הלאומי בארצנו ההיסטורית.

בתולדות עמנו בתפוצות היו כמה תקופות, שלא השתמשו בהן בשפה העברית אפילו לצרכי ספרות ותרבות. מורנו הגדול הרמב"ם כתב את ספרו “מורה נבוכים” דוקא בשפה הערבית. וגם בתקופה האחרונה יצרו תלמידי חכמים מהאסכולה הגרמנית את הספרות המדעית של חכמת ישראל – דוקא בגרמנית. כי תחית התרבות העברית ותחית השפה כלשוננו הלאומית אינן יכולות להתגשם בלי תחית האומה והארץ, בלי קרקע תחת הרגלים. בגולה אין קיום ממשי לכל תכנית בת קיימא להחיאת התרבות העברית. את הקשר הנצחי בין הארץ והשפה הכירו, כמו תמיד, קודם כל שונאינו ומתנגדינו. שונאי ציון שלנו ברוסיה הם גם שונאים מושבעים של השפה העברית. והצדק אתם: אין להפריד בין שני הדברים. האומה העברית או שתתקיים בארצה ובשפתה, או שחלילה תלך ותתנוון בלי ארץ ובלי לשון.

מתוך כך מובן, שעם ראשית העבודה המעשית של תנועת “חיבת ציון”, התמסרו עסקניה הראשונים, ביחוד בירושלים, לתפקיד הגדול של תחית השפה, בדבור ובספרות. ועד חובבי ציון באודיסה, שהיה לי הכבוד לשמש נשיאו במשך שנים רבות הבין, למן היום הראשון של יצירת ועד הלשון בירושלים, את חשיבותו של המוסד הזה ותמך בו, כמובן, באמצעים דלים, לפי קנה-המדה של הימים ההם. ועד חובבי ציון הוא שלקח עליו אחרי-כן את התפקיד לעמוד לימינם של מוסדות החנוך בארץ ולארגן את צבור המורים, ואף תמך בהם עד תקופת המלחמה, עד שנוסדה הרשת העברית של בתי-הספר בארץ בפיקוחה של ההנהלה הציונית.

הריני חושב לחובה להזכיר כאן את שמו של אדם שאיחד את שתי השאיפות הגדולות – תחית התרבות העברית וגאולת הארץ בשביל האומה – ר' יצחק ליב גולדברג ז"ל. הוא היה מראשוני חובבי ציון, שמסרו את כוחם ומאודם לבנין הארץ ולגאולתה. והוא היה גם מן הראשונים שתמכו בועד הלשון כל ימי חייו. ואף במותו לא שכח את שתי השאיפות הללו: בצוואתו מסר מחצית רכושו לקרן הקימת לישראל לשם גאולת הקרקע, ואת ההכנסה מהונו זה הקדיש לעניני תרבות בארץ, בראש ובראשונה לועד הלשון. תשמש דוגמה זו מופת לרבים מאתנו, שיעשו כמעשיו ויזכרו את שתי שאיפותינו הגדולות, בחייהם ובמותם.

בנין הארץ ובנין השפה – חד הוא. הארץ תבנה על-ידי עבודה ישובית, והשפה תבנה על-ידי מוסדות החנוך ועבודה מדעית. ולכל החברים שהתמסרו לעבודה מדעית זו בתוך המוסד של ועד הלשון אני קורא: לכו בדרככם זו והמשיכו בעבודתכם בלי לאות וללא הפסק. את עבודת האומה כולה אתם עובדים, וההצלחה מובטחת לכם.

ירושלים, ד' חוה“מ פסח תרצ”ז

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
רקע
מנחם אוסישקין

יצירותיו הנקראות ביותר של מנחם אוסישקין

  1. אשה צדקנית (מאמרים ומסות)
  2. על ל"ג בעומר (מאמרים ומסות)
  3. על ירושלים ומקומה בתנועת התחיה (מאמרים ומסות)
  4. תזכיר ל"ועדת החלוקה" בארץ-ישראל (מאמרים ומסות)
  5. נוער, קרקע ואמונה (מאמרים ומסות)

לכל יצירות מנחם אוסישקין בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות מנחם אוסישקין

יצירה בהפתעה
רקע

אגדה ודמיון: כליל אי-השלמות

מאת ישעיהו ברשדסקי (פרוזה)

I. כליל אי-השלמות.

אלהים, עצם השלימות ומקור כל שלימות, יצר את יצירותיו הראשונות כדמותו, עשה אותן שלמות בתכלית השׁלימות.

אם יום ברא אלהים, ויהי היום ברור כלו, בהיר ומבהיק מאין כמוהו. בלי שמץ אפלילות. מאות אלפי שמשׁות מבהיקות באור שבעתים, שפכו פלגי אורה גדולה על כל מסביב, על כל הר ובקעה, על כל יער ושדה; ותחת העצים העבוֹתים, תחת סלעי-המגור הנוראים ובקצוי התהומות העמוקות היתה אורה רבה, כמו ברחבי השדות, כמו על פני פסגות ההרים הרמים והנשאים…

ולילה כי יצר האל, ויהי הלילה חושך ואפלה כלו, ליל-אמש מלא צללים שחורים, עטוף קדרות כלו, בלי שמץ נוגה, בלי קו זוהר…

ובין שני אלה, בין היום הברור והמבהיק ובין ליל האמש והחושך, לא היה כל רגע בינתים. הנה הבהיקו שמשות בהירות לאין מספר, וכהרף-עין, כברוק הברק, – ואיסוף אורו, כבות כל השמשות פעם אחת בפקודת האל, וחשכת-הלילה פורשת את כנפיה השחורות על פני כל מסביב.

וכמשפט היום והלילה, שלמות היו אז כּל הצירות האל.

בתוך החום, אשר היה אז, היו נתכים ברזל ונחושת, כהמוס דונג מפני אש; לעומת זאת היה נקפא הכּל כאבן בתוך הקרה הנוראה, אשר היתה בימים ההם.

העדן, אשר היה במרומים, הפליא כל עין ביפיו והדרו, נסך היה קסם על כל בחמדת צבעיו, בשפעת כל יקר וחמודות, אשר מלאו אותו… כל הצבעים הנפלאים, כל ריחות-העדן הנחמדים השתפכו להרמוניה נפלאה אחת יחד עם צלצלי-שירה בת-שמים, זמרת-צפרים, אושת-צפירים קלה בין עפאי עצים רעננים ועבותים והמיה דקה, המיה מלאת-רזים, המית פלגים קטנים, חבויים בסתר העצים העבותים…

וכי היה שם במרומים גן-עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, תופת איום ונורא. אלה היו מחילות עפר עמוקות ונוראות, מלאות מפלצות איוֹמוֹת וֹמחרידוֹת, אדים קשים ומחניקים, ריח גפרית וזפת בוערה; וזעקות שבר, נאקות מעונים ויללות תמרורים עולות מהן תמיד, בלי חשך, יחד עם תמרות העשן הכבד וריח העצמות הנחרות ביקודן…

מעבר מזה היו מלאכי-עליון יצורים בעלי נשמות טהורות וזכות כבדולח, נשמות עדינות ונעלות, שואפות לכל נעלה ונאצל, בלי שמץ כתם, נקיות מכל חטא, רחוקות גם מכל תשוקה לחטוא.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.