מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הפגישה הראשונה עם י.ל. גולדברג

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

זה היה בתמוז תרמ“ז, בדרוזגיניק, פלך גרודנה. כ-50 ציר מערים שונות נתאספו שם לועידה השניה של חובבי-ציון (הועידה הראשונה היתה, כידוע, בקטוביץ בשנת תרמ"ה). ראשי המדברים בועידה היו: ד”ר פינסקר, לילינבלום, הרב ר' שמואל מוהילבר, הציר מווילנה היה ר' שמואל יוסף פין. מכל אותם הצירים, שהשתתפו בועידת דרוזגיניק, נשארו היום בחיים רק ארבעה: מאיר דיזנגוף, ראש העיריה בתל-אביב; יוסף איזנשטדט – בגלות רוסיה; חתן היובל שלנו, ר' יצחק ליב גולדברג, שאף הוא שימש ציר של ווילנה, ואנכי, ציר של מוסקבה. פין היה הזקן בחבורת הווילנאים, וגולדברג היה בא-כחם של הצעירים.

גולדברג, כדרכו, לא השמיע לפנינו כל נאום בועידה; ואולם לפעול פעל – אף זאת כדרכו תמיד – ואנו כולנו הרגשנו במעשיו ובעבודתו בועידה.

דור הולך ודור בא והחכוכים – האישיים והמפלגתיים – לעולם נשארים. וגם ועידת דרוזגניק לא היתה נקיה מהם. התנגשות בין אודיסה, ווארשה וביאליסטוק; התנגשות בין פינסקר ומוהילבר; התנגשות בין הזקנים והצעירים – וכולן לשם שמים. כולם נתכוונו לדבר אחד: לבנין הארץ. בתוך ההתנגשויות האלה היה הצעיר יצחק ליב גולדברג נחפז מפין למוהילבר, ממוהילבר ללילינבלום, מלילינבלום לשפ“ר, משפ”ר לברמן מפטרסבורג – וכל שאיפתו היתה לעשות שלום, לפשר ולאחד, להביא לידי תוצאות מעשיות.

כולנו הרגשנו, ש“זה הקטן גדול יהיה”, שזה הצעיר הצנום והשחור עתיד לתפוס מקום חשוב בבנין האומה והארץ. ותקוה זו, שתלינו ביצחק ליב גולדברג, נתגשמה במלואה. מאז ועד היום, זה 43 שנה, לא פסק אף יום אחד מלעשות את עבודתו, בהצנע לכת ובשקט, מלה בסלע – עבודה בתרי. כזאת היתה מאז ותהיה גם להבא תורת חייו של יצחק ליב גולדברג.

מדרוזגניק, אחרי הועידה, עברתי דרך ווילנה והתאכסנתי אצל גולדברג הצעיר. וזוכרני, כל אותו הלילה לא פסקנו בשיחה, עיבדנו תכניות שונות ובנינו היכלות על אדמת אבות. וברכתי היום שלוחה אליו, שיחיה עוד שנים רבות ויזכה לראות בהגשמת כל אותם חלומות הנוער – כאשר “עתידה ארץ-ישראל להתפשט בכל פלשתינה”.

תר"ץ.

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
יצירה בהפתעה
רקע

יעלת סלע והנשר

מאת יהודה ליב גורדון (שירה)

יַעֲלָה הָרָה רָאָתָה

כִּי מָלְאוּ לָלֶדֶת יָמֶיהָ

וּלְרֹאשׁ סֶלַע עָלָתָה,

בַּעֲבוּר עֵת יֵצֵא יַלְדָּהּ מִמֵּעֶיהָ

יִפֹּל מַטָּה כִּנְפֹל אָבֶן מִקָּלַע

וִינֻפַּץ אֶל הַסָּלַע.

וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד

וַתַּשְׁלֵךְ הַיֶּלֶד

אֶל אַחַת הַפְּחָתִים עָמֹק מִתַּחַת,

וַתַּשְפַּל מַבָּטָהּ לִשְׂבֹּעַ נַחַת

לִרְאוֹת בֶּן-בִּטְנָהּ נִבְקָע אֶל עֵינֶיהָ.

וַתִּשְׁתּוֹמֵם לִרְאוֹת בַּשֵּׁפֶל

נֶשֶׁר פּוֹרֵשׂ הַכְּנָפָיִם

וַיְקַבֵּל עָלֵימוֹ הַנֵּפֶל

כִּמְיַלֶּדֶת עַל הַבִּרְכָּיִם.

"מַה-לָּךְ פֹּה, עוֹף כָּנָף, שָׁמָּה מִתָּחַת!

– קָרְאָה הָאֵם הָאַכְזְרִיָּה אֶל הַנֶּשֶׁר –

מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיָּדְךָ הַצִּילוֹ מִשָּׁחַת?

הֵן בֶּן-בִּטְנִי הוּא וַאֲנִי אִמּוֹ אָנִי!

הַגְבוּל עוֹלָם תַּסִּיג, אוֹ תִקְשֹׁר קֶשֶׁר

לֵאמֹר כִּי לֹא כָל מַעֲלוֹת רוּחָמוֹ

יוּכְלוּ הוֹרִים לַעֲשׂוֹת בִּילִידֵי בִטְנָמוֹ?!

– אִם אַתְּ לֹא בִקַּשְׁתְּ, הָאֱלֹהִים צִוָּנִי

לָחוּשׁ הֲלֹם אֶל בֶּן-בִּטְנֵךְ לַיֵּשַׁע!

כִּי אִם אַתְּ, אַכְזְרִיָּה, רַחֲמַיִךְ תַּשְׁחִיתִי

וִילָדִים תַּמִּים לֹא יָדְעוּ כָל רֶשַׁע

רֶגַע הִוָּלְדָם מִבְּלִי רַחֵם תָּמִיתִי,

עוֹד יֵשׁ אָב רַחוּם לָהֶם בַּשָּׁמַיִם

לֹא יַחְפֹּץ מוֹת זֵד אַף כִּי תָּם וָיֶלֶד,

הוּא שָׁלַח אוֹתִי לִפְרֹשׂ הַכְּנָפַיִם

בַּעֲבוּר הַצִּילַם הֲקִימֵם בַּחַיִּים –

אוּלַי יִהְיוּ יִלְדֵי חֵפֶץ בֶּחָלֶד!!

מִי בִקַּשׁ מִיֶּדְכָם בָּתֵי-סֵפֶר?

– יֹאמְרוּ מוֹרֵי שֶׁקֶר רֹעֵי-אֵפֶר –

הַנִּיחוּ לָנוּ

וּנְגַדֵּל בָּנֵינוּ

כַּאֲשֶׁר אוֹתָנוּ

גִּדְּלוּ אֲבוֹתֵינוּ!

לָמָּה לָנוּ יוֹגְבִים, אִכָּרִים,

קוֹצְרִים וּמְעַמְּרִים וְדָשִׁים,

לָמָּה לָנוּ חוֹצְבִים בֶּהָרִים,

עוֹרְכֵי-דִין, רוֹפְאִים וְחָרָשִׁים.

לָמָּה לָנוּ פּוֹסְלִים צַיָּרִים

הַמְצַיְּרִים צוּרוֹת אֲנָשִׁים,

מְשׁוֹרְרִים וּמְחַבְּרֵי סְפָרִים

הַמַּטִּילִים זוּהֲמַת נְחָשִׁים

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.