מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הפגישה הראשונה עם י.ל. גולדברג

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

זה היה בתמוז תרמ“ז, בדרוזגיניק, פלך גרודנה. כ-50 ציר מערים שונות נתאספו שם לועידה השניה של חובבי-ציון (הועידה הראשונה היתה, כידוע, בקטוביץ בשנת תרמ"ה). ראשי המדברים בועידה היו: ד”ר פינסקר, לילינבלום, הרב ר' שמואל מוהילבר, הציר מווילנה היה ר' שמואל יוסף פין. מכל אותם הצירים, שהשתתפו בועידת דרוזגיניק, נשארו היום בחיים רק ארבעה: מאיר דיזנגוף, ראש העיריה בתל-אביב; יוסף איזנשטדט – בגלות רוסיה; חתן היובל שלנו, ר' יצחק ליב גולדברג, שאף הוא שימש ציר של ווילנה, ואנכי, ציר של מוסקבה. פין היה הזקן בחבורת הווילנאים, וגולדברג היה בא-כחם של הצעירים.

גולדברג, כדרכו, לא השמיע לפנינו כל נאום בועידה; ואולם לפעול פעל – אף זאת כדרכו תמיד – ואנו כולנו הרגשנו במעשיו ובעבודתו בועידה.

דור הולך ודור בא והחכוכים – האישיים והמפלגתיים – לעולם נשארים. וגם ועידת דרוזגניק לא היתה נקיה מהם. התנגשות בין אודיסה, ווארשה וביאליסטוק; התנגשות בין פינסקר ומוהילבר; התנגשות בין הזקנים והצעירים – וכולן לשם שמים. כולם נתכוונו לדבר אחד: לבנין הארץ. בתוך ההתנגשויות האלה היה הצעיר יצחק ליב גולדברג נחפז מפין למוהילבר, ממוהילבר ללילינבלום, מלילינבלום לשפ“ר, משפ”ר לברמן מפטרסבורג – וכל שאיפתו היתה לעשות שלום, לפשר ולאחד, להביא לידי תוצאות מעשיות.

כולנו הרגשנו, ש“זה הקטן גדול יהיה”, שזה הצעיר הצנום והשחור עתיד לתפוס מקום חשוב בבנין האומה והארץ. ותקוה זו, שתלינו ביצחק ליב גולדברג, נתגשמה במלואה. מאז ועד היום, זה 43 שנה, לא פסק אף יום אחד מלעשות את עבודתו, בהצנע לכת ובשקט, מלה בסלע – עבודה בתרי. כזאת היתה מאז ותהיה גם להבא תורת חייו של יצחק ליב גולדברג.

מדרוזגניק, אחרי הועידה, עברתי דרך ווילנה והתאכסנתי אצל גולדברג הצעיר. וזוכרני, כל אותו הלילה לא פסקנו בשיחה, עיבדנו תכניות שונות ובנינו היכלות על אדמת אבות. וברכתי היום שלוחה אליו, שיחיה עוד שנים רבות ויזכה לראות בהגשמת כל אותם חלומות הנוער – כאשר “עתידה ארץ-ישראל להתפשט בכל פלשתינה”.

תר"ץ.

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
רקע
מנחם אוסישקין

יצירותיו הנקראות ביותר של מנחם אוסישקין

  1. אשה צדקנית (מאמרים ומסות)
  2. על ל"ג בעומר (מאמרים ומסות)
  3. על ירושלים ומקומה בתנועת התחיה (מאמרים ומסות)
  4. תזכיר ל"ועדת החלוקה" בארץ-ישראל (מאמרים ומסות)
  5. נוער, קרקע ואמונה (מאמרים ומסות)

לכל יצירות מנחם אוסישקין בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות מנחם אוסישקין

יצירה בהפתעה
רקע

ציונות

מאת בנימין זאב הרצל / מיכל ברקוביץ (מאמרים ומסות)

תחת מסוה של רצון כלפי השאיפות, המכוונות להסיר את עני-היהודים המדיני והחברתי שבכל ארצות אירופא על-ידי התישבות נבונה, קֹדם כל של ההמונים הפרולטריים, נסה התַּיָר הערבי הד"ר גלאזר במקום הזה (“ברלינר טאגבלאט”) לפגוע בציונות. העתון הזה איננו מתיחס בחבה אל שאיפותינו הציוניות. ובכל זאת הנני מקוה, כי תתנהגו אתי בנמוס ותתנו מקום להערות הבאות להלן.

הד“ר גלאזר, שגם הוא חפץ להושיב את המוני היהודים הפרולטריים, אם גם לא במקום חפצם הם אלא במקום שהוא חפץ בו, כלומר בערב, ד”ר גלאזר חפץ, בעקב ההגיון שלו, קדם כל לחתור חתירה תחת הישוב בארץ-ישראל, והוא מאמין, כנראה, כי רעיונו הבודד ימשך אחריו בעל כרחו את באי-כח היהדות. הציונים כביכול סרים למשמעת הפוליטיקה האנגלית, הם מתכונים כביכול “ממש לקריעתה וחלוקתה הראשונה של הממלכה הטורקית”; הוא רואה כבר את “צבא-היבשה היהודי לעתיד”, אשר, כמובן, “בהיותו רק מתי מספר, לא יעמוד בפני הצרפתים ולא בפני מי שהוא”, כשהצבא הזה יוצא לקרב יחד עם הצבא האנגלי נגד “צבאות הרוסים והצרפתים הפושטים דרך היבשה מצפון”. כשיבקשו מאת הד“ר גלאזר, אפשר שיספר לנו מראש גם את מהלך המלחמה, שבה, כמובן, ינוצח “צבא-היבשה היהודי לעתיד”, מפני שלא נטה הצדה, לפי עצתו של הד”ר גלאזר, אל סבכי היערות הערביים. העוד נחוץ להביא ראיות לסתור דבר זה? אלה הן ספורי-מעשיות, המישנות את השומע כשהוא עומד על רגליו.

ברם אנחנו היהודים כבר סבלנו כל כך מעלילות-הדם ומעשיות בדויות אחרות, עד שהנסיון מכריחנו להכחיד את המעשיות המזיקות כל זמן שהן חדשות ופעוטות, האמת היא, שאין הציונים עושים פוליטיקה “אנגלית טהורה”, כשם שאינם עושים פוליטיקה “נגד הצרפתים, הרוסים או הטורקים”. הציונים אינם חפצים בשום דבר אלא במה שהביעו בגלוי בקונגרס הבזילאי בסעיף הפרוגרמה:

“יצירת מקום מושב בטוח על פי המשפט הצבורי בעד היהודים, שאינם יכולים או אינם רוצים להתבולל בארצות מושבותיהם”.

לא יותר ולא פחות, מה שמוסיפים על זה, אינו אלא ספור בדוי, סרוס או חֹסר-הבנה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.