מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

העבריה

מאת: מנחם אוסישקין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: הקרן הקימת לישראל; תש"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

(על הנרייטה סאלד)

על פי הצעת הקהק"ל קבל הקונגרס הציוני העשרים בלוצרן פה אחד את ההחלטה החגיגית ליצור בארץ-ישראל נקודה ישובית חדשה, שתיקרא על שמה של הגב' הנרייטה סאלד, ליובל השבעים וחמש לשנות חייה.

החלטה זו היתה יחידה במינה. עד היום הזה אין אנו מוצאים בארץ אף נקודה ישובית אחת, ואף לא שכונה או רחוב, שישא עליו שם של אשה. אין אני מדבר על הגיבורות ההיסטוריות שלנו מימי קדם – הללו בודאי זכו שייקרא על שמן רחוב זה או אחר בעיר העברית בארצנו, תל-אביב. אבל בין הנשים של תקופתנו, החיות ופועלות אתנו כיום הזה, הרי זו הפעם הראשונה שהתנועה הציונית חילקה כבוד כזה לאשה. זכתה הגב' סאלד, שהיא מתחילה תקופה חדשה בתולדות הנשים העבריות בדורנו אנו. הרבה נשים גדולות וחשובות קמו לנו במשך המאה האחרונה. אבל כולן תפשו מקום נכבד לא בעולמנו אנו אלא בקרב האומות. את כוחותיהן וכשרונותיהן נתנו לעמים זרים, ואילו את מקור מחצבתן שכחו והזניחו. “היו נוטרות כרמים זרים – וכרמן שלהן לא נטרו”. הנרייטה סאלד היתה הראשונה בין הנשים העבריות שהתקשרה אל עמה ותרבותו ומסרה לו את כל כוחה וכשרונה הבלתי מצוי. ומתוך כך נעשתה סמל האשה העבריה בתקופת התחיה של עמנו.

במה הגיעה הגב' סאלד למדרגה הזאת? – קודם כל באינטליגנציה העמוקה שלה. המושג “אינטליגנציה” אינו משמש הגדרה בלבד בשביל הכוחות הנפשיים של אלה שרכשו לעצמם ידיעות רבות ומקיפות במדע, בספרות ובאמנות. אינטליגנציה פירושה: רגש אינטואיטיבי עמוק היודע להבחין בין טוב לרע, בין יפה ובין שאינו יפה, בין מוסרי ובלתי מוסרי, בין אמת וזיוף. כשרון זה, הגב' סאלד חוננה בו במידה מרובה ביותר. מידה זו של אינטליגנציה אמתית מביאה לידי סגולות אחרות, שהגב' סאלד מצטיינת בהן: פשטות בחיים הפרטיים וצניעות בעבודה הצבורית. פשטות החיים משמע: – כשרון לחיות חיים מעורים בתוך העם, להכיר בערך עצמו ויחד עם זה לא ליתן להכרה זו להשתלט על כל האישיות ולהתבלט במגע ומשא עם אחרים. צניעות בעבודה ציבורית משמע: התרחקות מכל פרסום, שאינו דרוש לעצם העבודה, התרחקות מן ההדגשה כלפי חוץ, בחינת “אני ואפסי עוד”, השפעה על אחרים לא על-ידי הטפת מוסר, כי אם על-ידי הדוגמא של העבודה העצמית. וגם סגולות אלו ניתנו לה לגב' סאלד ביד רחבה.

הקשר שלה אל האומה מתבטא אצלה בשני אופנים: על-ידי הרגש ועל-ידי האינטלקט. על-ידי הרגש של אחדות היסטורית, אחדות התקוות לאחדות החיים עם כל חלקי האומה, הרגש שכל האומה קשורה ומאוחדה במהותה על-ידי קניניה הדתיים-המסורתיים; על-ידי האינטלקט, לאמור על-ידי רכישת ידיעות רבות ורחבות בהיסטוריה של האומה, בלשונה ובקניניה התרבותיים. קשר כפול זה מצוי אצל הנרייטה סאלד במידה מרובה. מאת אביה הרב ירשה את הרגש הדתי שהיא יודעת לשמור עליו כל ימיה, וברגש זה היתה מאוחדה בחייה יום-יום עם המוני בית ישראל. קשר זה אל עברנו הגדול הוא שהביא אותה לציונות ולמפעליה למען הארץ ובנינה. ואת ידיעותיה העמוקות בתרבות העברית ובהיסטוריה העברית לא קבלה מכלי שני של תרגומים, כי אם שאבה אותם מעצם המקור עד שסיגלה לעצמה ידיעת הלשון העברית על כל גווניה ואוצרותיה.

נוסיף על כל הסגולות האלה עוד קווים מיוחדים באפייה של הגב' סאלד: רגש האחריות הגדולה בכל תפקיד ובכל עבודה שהיא מטילה על עצמה, הדייקנות הזריזה וכוח העבודה שאין לו גבול, שנשאר אצלה במרצו ובתקפו גם לעת זקנתה – ונבין מה ערכה הגדול של אשה זו וכיצד זכתה לתפוש אחד מן המקומות המרכזיים בין מנהיגי התנועה הציונית.

כיום, בגשתנו ליסד נקודה ישובית חדשה בארץ-ישראל על שמה, הרינו מלוים את מפעלנו זה בברכה כפולה ומכופלת: לגב' סאלד עצמה ולציבור הנשים העבריות בכל העולם. אותה נברך באריכות ימים, בבריאות הגוף ובבריאות הרוח. ולנשים העבריות בכללן נשלח את ברכתנו שהנרייטה סאלד תשמש להן סמל בדרכן ובעבודתן למען עמנו וארצנו.

תרצ"ה

מנחם אוסישקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנחם אוסישקין
רקע
מנחם אוסישקין

יצירותיו הנקראות ביותר של מנחם אוסישקין

  1. אשה צדקנית (מאמרים ומסות)
  2. על ל"ג בעומר (מאמרים ומסות)
  3. על ירושלים ומקומה בתנועת התחיה (מאמרים ומסות)
  4. תזכיר ל"ועדת החלוקה" בארץ-ישראל (מאמרים ומסות)
  5. נוער, קרקע ואמונה (מאמרים ומסות)

לכל יצירות מנחם אוסישקין בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות מנחם אוסישקין

יצירה בהפתעה
רקע

[מעשה בנכה רגלים]

מאת יוסף אבן זבארה (שירה)

אָמַר [הַזָּקֵן] כִּי בַיָּמִים הַהֵם הָיָה בָעִיר הַזֹּאת אִישׁ אֶחָד, צַדִּיק בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו, וְהָיָה בֵיתוֹ בְּדֶרֶךְ בֵּית הַקְּבָרוֹת. וְכָל מֵת שֶׁיָמוּת הָיְתָה מִטָּתו ֹ עוֹבֶרֶת לִפְנֵי פֶתַח בֵּיתוֹ, וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא מְלַוֵּהו ּ עַד בֵּית הַקְּבָרוֹת וְעוֹזֵר אֶת הַקּוֹבְרִים. וּלְעֵת זִקְנָתוֹ נָפַל עַל מִטָּתו ֹ, כִּי חָלָה מִכְּאֵב רַגְלָיו, / עַד אֲשֶׁר בָּטְלוּ שׁוֹקָיו / וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם / וְלַעֲמֹד בָּהֶם./ וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּמָת בָּעִיר חָסִיד אֶחָד אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף צֶדֶק / וּמַחֲזִיק כְּדֵי יְכָלְתּו ֹ כָל בֶּדֶק, / וַיַּעֲבֹר לִפְנֵי פֶתַח הָאִישׁ. וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכֹל לָקוּם מִמִּטָּתו ֹ לְלַוּוֹתו ֹ, / כָּבְדָה עָלָיו אַנְחָתוֹ / וַיִּשְׁכַּח כָּל כְּאֵב וּמַחֲלָה / וַיִּזְעַק אֶל יְיָ כָּל הַלַּיְלָה / וַיֹּאמַר “יְיָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, / אֲשֶׁר שַׂמְתָּ לָעִוֵּר עֵינַיִם / וְלַפִּסֵּחַ רַגְלַיִם! / אַחֲרֵי אֲשֶׁר בִּכְאֵב רַגְלַי עִנִּיתַנִי עֲנֵנִי מִפְּאַת מִטָּתִי / וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי וַעֲשֶׂה אֶת בַּקָּשָׁתִי: / בְּכָל עֵת אֲשֶׁר מֵת חָסִיד וְצַדִּיק יַעֲבֹר עָלַי, / חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי וְהַעֲמִידֵנִי עַל רַגְלַי!” / וַיַּעֲנֵהוּ מַלְאַךְ יְיָ בַּמַּחֲזֶה / “הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ לַדָּבָר הַזֶּה”./ וְכָל עֵת אֲשֶׁר הָיָה מֵת צַדִּיק עוֹבֵר לִפְנֵי פֶתַח בֵּיתוֹ / הָיָה עוֹמֵד עַל מִטָּתו ֹ / וּמִתְפַּלֵּל עַל נַפְשׁוֹ וְנִשְׁמָתוֹ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.