(דברים ברדיו)
חג זה הוא יום חשוב מאד בתולדות בנין הארץ על ידינו. היום התחלנו לנטוע, במרכז הישוב היהודי בעמק-יזרעאל, יער גדול על שם הוד מלכותו ג’ורג' החמישי.
יער זה צריך לסמל את הקשר שבין האומה העתיקה בת ארבעת אלפים שנה, האומה הישראלית, ובין האומה הגדולה והכבירה בעולם שבזמננו, האומה הבריטית. קשר זה הודגש לפני שמונה-עשרה שנה, ב-2 בנובמבר 1917, כשהוכרז עליו על-ידי בא-כוחה של ממשלת בריטניה בזמן ההוא, הלורד בלפור. הממשלה הבריטית הצהירה אז לכל העולם, שהיא מוכנה לסייע לעם העברי לשוב לארצו שנגזלה ממנו לפני אלף ותשע-מאות שנה, לשוב ולבנותה ולחיות על אדמתה כימים מקדם.
עברו שמונה-עשרה שנה. הבנין הולך ומתקדם. במפעלנו אנו נתקלים בכמה מכשולים ומעצורים. אבל האידיאליזם הגדול של הבנים-הבונים והלחץ של המצוקה הנוראה שבה נתונים היהודים ברוב ארצות הגולה – הם הנותנים לנו כוח להתגבר על כל המכשולים. איזור זה, שאנו עומדים בו כיום, היה לפני שנים אחדות שממה ומקום קדחת ומחלות אחרות – ועכשיו הפך מרכז לחיים חדשים, חיי עבודה ויצירה לאלפי מתישבים.
כיום הזה, לרגלי היובל של עשרים וחמש שנה למלכותו של המלך ג’ורג' החמישי, החליטו היהודים שבאנגליה, בארץ-ישראל והדומיניונים, להקים בארצנו ההיסטורית מזכרת נצח לקשר ההיסטורי הזה שבין שתי האומות על-ידי נטיעת יער של מאות אלפים עצים על שמו של המלך. על-ידי בא-כוחו של הוד מלכותו בארץ, הנציב העליון סיר ווקופ, ניטע היום העץ הראשון שנשלח לשם כך במיוחד מגן המלך.
דורות יעברו והארץ תהא בנויה על תלה, היער הזה יפרח וישגשג ויתן צל ומנוחה לכל העובדים השאננים שבסביבה; עוברים ושבים ימצאו מרגוע בצל היער, וילדים עם מוריהם יבואו לכאן לטיולי נופש ומנוחה. והיה כי ישאלו הילדים את מוריהם: מתי ניטע היער הזה ומי נטעהו? – וענו המורים לאמור: לפני הרבה והרבה שנים, כשנדחי עמנו נמצאו בכל התפוצות במצב נורא ואיום, נדכאים ונרדפים על לא עוול בכפם – נזכרו בני ישראל שוב בדברי היעוד של נביאיהם, שעוד ישוב יעקב ופרח בארצו. בימים ההם היה מלך חסיד בעולם, שמלך על כמה ארצות תבל, ושמו ג’ורג' החמישי – והנה נזכר המלך החסיד הזה במלך אחר שלפני כמה דורות, כורש מלך פרס, ש“השם החזיק בימינו כבמשיחו”. וכשם שהמלך ההוא הכריז בזמנו על שיבת היהודים מבבל לארצם ובמעשהו זה הנציח את שמו בספר הספרים שלנו, כך בימי המלך ג’ורג' החמישי הכריזה ממשלתו על שיבת בנים לגבולם. לזכר מאורע זה שתלנו את היער הגדול הזה, שהוא סמל של נצח לשמו של המלך החסיד.
1935