לוגו
שְׁתֵּי קְעָרוֹת
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

I    🔗

וּבְהַר נְבוֹ מֹשֶׁה. עַל-פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד

מִתְאַבֵּךְ הֶעָנָן וְיוֹרֵד וְרוֹעֵד.


וּמשֶׁה אִיש זָקֵן; כִּמְעַט עוֹד יָנוּעַ,

כִּמְעַט כַּפּוֹת רַגְלָיו עוֹד יַתִּיק וְצוֹעֵד –

אָז יִקְרָא לִמְשָׁרְתוֹ הַטּוֹב לִיהוֹשֻׁעַ:


"יְהוֹשֻׁעַ! בֶּן-עֶשְׂרִים אָנֹכִי וּמֵאָה –

כַּד-חֶרֶשׂ נִשְׁבֶּרֶת עַל-יַד הַמַּבּוּעַ –

וְרוּחִי מֶה עָיֵף, וְנַפְשִׁי נְכֵאָה;


לֹא אוּכַל, לֹא אוּכַל עוֹד עָבוֹד מֵעַתָּה;

אַךְ אַתָּה, תַלְמִידִי, הֵן אוֹנִים מְלֵאָה

וּלְשַׁד דְּמֵי נֹעַר זֹה נַפְשְׁךָ אַתָּה,


וּבְשָׂרְךָ מָה רַעֲנָן – רֵשׁ אַתָּה מְקוֹמִי

וַעֲבוֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן… מָה רוּחֲךָ חַתָּה?!

אַל אוֹתִי תִרְאֵנִי כִּי גָז מֶנִּי שְׁלוֹמִי,


אַל אֶהְיֶה אָנֹכִי לְמוֹפֵת אֵלֶיךָ:

אָנֹכִי אִישׁ-חֲלוֹמוֹת, וַחֲזוֹנַי וַחֲלוֹמַי

נָשַׁמּוּ, נָבוֹסוּ – אַךְ אַתָּה… עָלֶיךָ


הִמְטִירוּ שָׁמַיִם מַתָּנוֹת נִפְלָאוֹת

וְטוֹבוֹת מִמֶּנִּי; בְּיָדְךָ חֵילֶךָ,

בְּיָדְךָ גוֹרָלְךָ וַעֲתִידוֹת כָּל-בָּאוֹת,


כִּי אַתָּה אִישׁ-מַעֲשֶׂה, אִישׁ פֹּעַל וָכֹחַ,

וְזָרִים מַכְאוֹבוֹת לְךָ וְנוֹרָאוֹת

שֶׁל חוֹלֵם שׁוֹשַׁנִּים וּמוֹצֵא רַק חוֹחַ –


וְחָלֹם וְהָזֹה לֹא תֵדַע… וְאוּלָם

כִּי תַעֲלֶה לָקַחַת לְךָ כְּלִיל הַמַּלְקוֹחַ

הָאָהוּב לָאָדָם, אָז זְכֹר כִּי בַסֻּלָּם


מִתְרַגְּזִים הַשְׁלַבִּים מִתַּחַת רַגְלַיִם –

וְרַק אִם חָכַמְתָּ, וְעָבַרְתָּ אֶת-כֻּלָּם.

חֲכָם-נָא… עוֹד יֶלֶד וּבְאֶרֶץ מִצְרַיִם


הָיִיתִי וּלְפָנַי אָז שָׂמוּ שְׁתֵּי קְעָרוֹת:

בַּקְּעָרָה הָאַחַת זְהַב-פַּז-פַּרְוַיִם

וְאֵשׁ וְגֶחָלִים בַּשֵּׁנִית נִחָרוֹת.


וַאֲנִי – לֹא אֲכַחֵד – חָשַׁקְתִּי לָקַחַת

אֶת-קַעֲרַת הַזָּהָב עִם כָּל-הַיְקָרוֹת;

אַךְ הִנֵּה בָּא מַלְאָךְ מִמָּרוֹם, מִשַּׁחַת,


וַיִּדַּח יְמִינִי, וָאֶקַּח גֶּחָלִים

עִם לַבַּת שַׁלְהֶבֶת בָּאֵשׁ מִתְלַקַּחַת…

הוֹשֵׁעַ! קַח זָהָב, קַח אַתָּה הַשְּׁקָלִים,


קַח אַתָּה מַה-תִּקָּח – אַךְ לֹא אוֹר זָרוּעַ,

לֹא אֵשׁ, לֹא זִיק נֹגַהּ… כָּל-אֵל רַק הֲבָלִים!

הֲתַחְפֹּץ כִּי תִהְיֶה כָמוֹנִי נָגוּעַ?


הֵן אַתָּה חָכַמְתָּ, תַּלְמִידִי יוֹשֻעַ!

 

II    🔗

גַּחֲלֵי אֵשׁ – מֵאָז אֵשׁ תֹּפֶת,

אֵשׁ אוֹכֶלֶת בִּי יוֹקֶדֶת;

וְאֶת-כָּל-חַדְרֵי לִבִּי מְלֵאָה,

וְעַל-לְשׁוֹנִי הִיא רוֹעֶדֶת.


אֵשׁ – אָז יַם-סוּף לִי בָקַעְתִּי

אַף עָבַרְתִּי תְהוֹם נוֹזֶלֶת;

אַךְ לַשָּׁוְא, כִּי עוֹד אֵשׁ תֹּפֶת,

אֵשׁ יוֹקֶדֶת בִּי אוֹכֶלֶת!


אֵשׁ – וָאֶבְקַע צוּר, וּמַיִם

קַרְתִּי לִי בְיָד חוֹרֶדֶת;

אַךְ לַשָּׁוְא, כִּי עוֹד אֵשׁ תֹּפֶת,

אֵשׁ אוֹכֶלֶת בִּי יוֹקֶדֶת!


מוֹקְדֵי עוֹלָם הֵם, וּלְעוֹלָם

לֹא יוּעַמּוּ, לֹא יִתַּמּוּ;

כִּי רַק אַבִּיט אָדָם רֶגַע –

וּמוֹרָשֵׁי לִבִּי חַמּוּ.


מוֹקְדֵי עוֹלָם, וּבַעֲלוֹתָם

אוֹכֵל, בּוֹעֵר בִּי הַמַּחַץ:

אִי לָךְ רָאֹה רַק נִלְחָצִים,

אִי לָךְ רָאֹה רַק הַלַּחַץ!


כִּי רָאִיתִי רַק נִגָּשִׂים

עִם הַדְּמָעוֹת בָּעֵינָיִם,

קָהָל גָּדוֹל, קְהַל עֲבָדִים,

וּמוּעָקָה עַל-מָתְנָיִם.


וּבִמְקוֹם שָׁם עָשׁוּק נוֹפֵל,

עוֹמֵד עוֹשֵׁק וּמְנַצֵּחַ;

וּבָמוֹתָיו בּוֹנֶה גִבּוֹר

עַל-יְסוֹדוֹת גֵּיא מַטְבֵּחַ.


וְאִם אָכַלְתִּי, אָז חָשַׁבְתִּי:

כַּמָּה עַתָּה זֶה יִרְעָבוּ!

וְאִם יָשַׁנְתִּי: – כַּמָּה עַתָּה

מִבְּלִי מָעוֹן לֹא יִשְׁכָּבוּ!


וּמִסָּבִיב כָּל-הַקָּהָל

רוֹאֶה, מַבִּיט כֹּל כָּמוֹנִי,

רוֹאֶה אָדָם, רוֹאֶה דֶמַע –

אַךְ לֹא יִרְאֶה אֶת-הָעֹנִי,


כַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה רַק אָנֹכִי.

וּבִבְעֹר הָאֵשׁ יָצַקְתִּי

אִשִָׁי זֶה בְאַלְפֵי חֻקִּים;

אָז הוֹרֵיתִי, אָז צָעַקְתִּי:


בָּשָׂר תּאֹכְלוּ – תְּנוּ לָרְעֵבִים

מִן-הַמּוֹתָר לוּ-גַם גָּרֶם;

תְּנוּ מָה-תִּתְּנוּ, תְּנוּ וְלוּ-גַם

לֶקֶט קָצִיר, פֶּרֶט כָּרֶם.


שָׂדוֹת תִּקְנוּ – אַל לִצְמִיתוּת

יִצְבֹּר אִישׁ אֶת-כָּל-הַכָּסֶף;

הִנֵּה יוֹבְלוֹת: רַק אַל תַּחַת

יַד אֲחָדִים כֹּל יֵאָסֶף.


אִישׁ כִּי יָמוּךְ – אַךְ מִסָּבִיב

לָעֲגוּ, שָׂחֲקוּ אַף הִשְׁתָּאוּ;

אָז לִי פֶתִי, אָז לִי נָבִיא,

אָז לִי חוֹלֵם חֲלוֹם קָרָאוּ.


אֶת-כָּל-אֵלֶּה לִי עָשָׂתָה

לַבַּת אֵשׁ זֹאת הַדּוֹלֶקֶת

בִּי מֵאָז הֱיוֹתִי חוֹזֶה –

וְעוֹד אֶת-דָּמִי הִיא יוֹנֶקֶת.


אֶת-כָּל-אֵלֶּה לִי עָשָׂתָה

יַד הַמַּלְּאָךְ, כִּי הֵטִילָה

בִי הָאֵשׁ וּלְנֶגֶד חֶפְצִי –

הִיא אֶת-חַיַּי בִּי הִרְעִילָה.


הוֹי, אֲרוּרִים הַמַּלְאָכִים

נוֹתְנֵי אֵשׁ לָאִישׁ וָרוּחַ –

הֵן לֹא יִשְׁקוֹט זֶה מִזַּעְפּוֹ,

הֵן לָעַד לֹא עוֹד יָנוּחַ!


הִנֵּה שַׂבְתִּי אַף זָקַנְתִּי,

הִנֵּה יָמַי כְּבָר נִזְעָכוּ,

אַף עָיַפְתִּי, אַף יָגַעְתִּי –

אַךְ בְּלִבִּי לֹא נִדְעָכוּ


לַבּוֹת אִשִּׁי. אֻמְלָל, אֻמְלָל

אִישׁ בּוֹ תָמִיד אֵשׁ בּוֹעֶרֶת,

וְהוּא כַזָּר בֵּין עֵדָה זָרָה,

עֵדָה רוּחַ לָהּ אֲחֶרֶת!

 

III    🔗

אַךְ אַתָּה, יְהוֹשֻׁעַ, הֵן אַתָּה אִישׁ חָכָם –

עָלֶיךָ אֶסְמוֹךְ אֶת-יָדִי;

קוּם אַתָּה וַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן וְכַלֵּה

בְחָכְמָה אֶת-אַחֲרִית מַעְבָּדִי –

רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.


עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן, הֵן עַם זֶה עַם סָכָל,

וּתְהִי לוֹ בִן-רֶגַע לְמוֹשֵׁל;

וַאֲנִי יְדַעְתִּיךָ: הֵן אַתָּה לֹא יֵרַךְ

בְּךָ לִבְּךָ לְמַרְאֵה אִישׁ כּוֹשֵׁל –

רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.


וּבְיָדְךָ הַחֲזָקָה וּבְלִבְּךָ הֶחָזָק

הֵן תַּשְׂכִּיל לְהַכְבִּיד אֶת-עֻלָּם,

וְהָיוּ עֲבָדִים לְךָ עַד-הָעוֹלָם

וִילַקְקוּ רֻקְּךָ – וְאוּלָם –

רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.


וְאוּלָם, בֵּן מַקְשִׁיב! אֶת-קַעֲרַת הַזָּהָב,

אַל תִּשְׁכַּח, יַקִּירִי, הַקְּעָרָה

עִם שִׁקְלֵי הַזָּהָב הַנּוֹצֵץ וּפְנִינִים

וּפָז וְכָל-אֶבֶן יְקָרָה –

רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.


וּבְחַר-נָא, הוֹי, בְּחַר-נָא הַזָּהָב – אָז תִּדְרוֹךְ

בְּגַאֲוָה עַל רָאשֵׁי הַדַּלִּים;

וַעֲבָדִים לָרׂב לְךָ יִהְיוּ וּשְׁפָחוֹת

וְסוּסִים וַחֲמוֹרִים וּגְמַלִּים –

רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.


אָז תִּצְלַח וְתִמְשׁוֹל בְּיָד בָּאֶבְיוֹנִים –

כִּי תִגְעַר וְשָּכְחוּ רִישָׁם;

אָז תִּצְלַח וְתַעֲמִיד מִלֶּכֶת גַּם-שְׁמָשׁוֹת –

כִּי תִגְעַר וְשָּכְחוּ אִשָּׁם.

רַק לֹא תִּבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.


רַק חֲזַק-נָא וֶאֱמַץ-נָא וְחַזֵק אֶת-לִבְּךָ!

חֵן1 תָּמִיד הָייתָ אִישׁ-חֲמֻדוֹת,

וְרֹךְ לֹא יָדַעְתָּ מֵעוֹדְךָ וַחֲנִינָה

וּרְגָשׁוֹת וּתְנוּעוֹת וּתְנוּדוֹת –

רַק לֹא תִּבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.


וְאִם יֵשׁ עוֹד כִּי יִהְיֶה זִיק אֶחָד בִּלְבָבְךָ,

אוֹ יֵשׁ כִּי יַשְׁמִיעוּ אֶת-קוֹלָם

קְרָבֶיךָ לִפְעָמִים: אָז הַשְׁמֵד גַּם-אוֹתָם –

וְלֹא תִהְיֶה כָמוֹנִי לְעוֹלָם.

רַק לֹא תִּבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.


  1. “חן” במקור המודפס, נראה שצ“ל ‘הן’ – הערת פב”י  ↩