מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

סאלוניקי: עץ החיים; תרמ"ז

סוגה:

שפת מקור: עברית

אשירה נא לידידי

לכבוד מו“ר אבי דיתיב בתוואני דלבאי מ’ע החכם השלם במה”רר דוד אוטולונגי הי“ו ולכבוד מרת הורתי אשת חיל איסטילה מב”ת אשר אש אהבתם בוערת בכליותי; להם לבדם נתנה האר"ש; ולמען יזכרוני עוד רבות בשנים, נפשי אותה לבוא לקראתם במתנה הראויה להתכבד: לכן באתי לגני ללקוט שושנים, ואעש מהם אגודה אחת אשר תנשא בחיקם, ואשא משלי ואמר.

– – – –

עת לשלם גמולּכם הִגִיעַ

ותוך קירות לבי אבנה מזבֵּחַ

אזבח זבח תודה לכם אודִיעַ

כי בּעדכם לבי בוער קודֵחַ:

על ברכים אֶכרע ראשי אכנִיעַ

בָרְכוני הורי! אהיה שמֵחַ

אז עור פני יקרן לעַד יופִיעַ

קולי כן ישמע אל שֶבו בוטֵחַ:

  • – – –

קורא נעים!

במ’ה1) אקדם אל עליון ונורא הודו על ארץ ושמים באלפי תודות ובשפתי רננות כי גבר עלי חסדו ויפח באפי נשמת רוח חיים וחנני מבינה והשכל לשאוב ממימי הישועה ולהשתעשע בתעודה לא יערכנה זהב וזכוכית טוב מחלון תבואתה וכל נתיבותיה שלום.

בימי חרפי לחם אבירים אכלתי ומים בכ“סף שתיתי בתלמוד תורה בארץ מולדתי ליוורנו יע”א ושמה חמדתי וישבתי בחרתי הסתופף בצל חכמת אנשים יורי דעה איתנים מוסדי ארץ אשר פרים מתוק לחכי עלימו תטוף מלתי; כאב את בן ירצה המה הנחוני במעגלי צדק ואני שמ’עתי אבי’תי ולא קש’יתי ערפי לתוכחותם כי אמרתי אוהב מוסר אוהב דעת ורק לטובתי יסרוני; ובעבור זה אבוא היום לכרוע על ברכי בקי"דה חמש מאות ואמר להם; “שמעו נא המו’רים (אהה!…. כי מידי דברי בם תשתוחח ותהמי נפשי ומעי חמרמרו בחשבי כי נשאר מהם מתי מספר, ה' עליהם יחיו, ולקדושים אשר בארץ המה ומלכם בראשם ה“ה הרב הגדול מעם ומגדול ומנופת הדור במה’ר אברהם ברוך פיפירנו זלה”ה תתעדן נפשותם בקהל רפאים ולא ידעך נרם בהילם) קחו נא את מנחתי מנחת יסו’דה אף כי קלה היא, ודעו כי מים רבים לא יוכלו לכבות את אהבתי אתכם, כל ימי חיי זכור אזכור החסד אשר הגדלתם עלי, בהיותי בבית הספר הנ”ל וככימה הארתם את עיני למען לא אכשל בנתיבות החכמה והמוסר.

  • הנה יום בא אשר נתנם האר“ש את פריה בספרי זה קטן הכמות והאיכות העולה על מזבח הדפוס לשם וצתפארת הורי היו”ו אשר נדרתי אשלמה והוצאתי המחשבה לפועל; ואם יאמרו עלי “מי זה בא לחבר חבורים ה”ן קולו ענות חלושה וירא על כנפי רוח" זאת אשיב אל לבי כי חלילה לי להתפאר עלי הלא ידעתי מעוט ערכי, וקטני חכמים עבה ממתני ואם הרימותי קולי ונראתה הקס“ת בקבוץ שירים וקינות אשר הארתיו בשם צמח דוד הוא רק לכבוד אבי והורתי ה' עליכם יחיו ולהשיב להם גמול על כל הטובה אשר עשו לי מן היום אשר עיני ראו פעל מעשה בראשית נפלא עד הנה; ובפרט מו”ר אבי כי יום ולילה לא שבת לדשן בסמן טוב את כוסי ולמדני תורה ודרך ארץ ונתן י מטע’מים באשר אהבתי שם הצניף הטהור על ראשי עד כי עתה בזעת אפי אוכל לחם ולא יחסר די מחסורי ה' ישלם פעלו בידו הרחבה עוד ינוב בשיבה ויאכל פרי מג’דיו.

ולנערי זרע ישורון נטעי נעמנים היושבים בשבת החכמוני תזל כטל אמרתי "בינו נא זאת וקחו לקח לשקוד על דלתות החכמה יום יום כי “דרכיה דרכי נעם ותחיה את בעליה; היא עמוד סימני לנחתכם בדרך ולא יכבה בלילה נרו; אל תקלו בתוכחות ועיניכם אל תחס על חלי’כם הרבו מאד לקנות ספרי חכמה ומוסר, קראו לבינה אם ומקור האושר כי אז יאמר לכם בני אל חי זרע קדש אשר פריו יתן בעתו ומריח מים טהורים יפריח; מי יתן איפה ויכתבון מלי ויחקו בקירות לבכם כי דרך אמונה בחרתי להטיב אתכם, ואם אדעה כי יאמנו דברי אלה ואל תבישוני משברי ארנן את חסדכם ואשא אתכם על כנפי ישר’ים, ואלהים אשר עזו בשחקים יעמס לכם ברכות שדים ורחפ הו”ד רבות בשנים בעושר וכבוד עד בלי די זאת הברכה אשר ברך מש’ה.

ועתה אליך שוכן זבול אשא עיני ואחלה פניך למען תפתח לבי בתורתך ותאמצני במלאכתי מלאכת הקדש וכשם שהחייתני לשלם את אשר נדרתי לי כן אל תעלני בחצי ימי לעשות כהנה וכהנה ולהגדיל פאר לשוננו הקדושה, לך עיני בתחנוני ובזכות אבותינו הקדושים חיש מסרה יבא גואל ויקבץ נפולותינו מארבע רוחות העולם אז הכהנים יעלו עולות והלוים ישרתוך אכי’ר

פה סאלוניקי יע“א היום ב' לח' ניסן שנת התרמ”ז

דברי המחבר

א

על מצבת קבורת האשה הכבודה והזקנה מרת חנה חסדא אם דודתי אשר נלב“ע באי פורטו-פיראיין בשלשים יום לח' אדר ש' **התרכ”ד** תנצ"בה

תוך קבר זה איכה נסתרה

אשה מאושרה רק טוב רודפת

מדות טובות וטוב ביתה בחרה

עוטה צניעות רב כמו מצנפת

היא עלתה שחק ומתפללת

על בת בטנה בוכה ומתאבלת

ב: מספד מר

על האיש הנכבד חכם בחכמת השיר מחבר ניגונים מנהל המשוררים בבית הכנסת הגדולה בעיר ליוורנו יע“א נלב”ע בעיר אליכסאנדריאה של מצרים ה“ה כה”ר דוד גארויאה נ“ע; הקינה הזאת יצרתיה אף עשיתיה לכבודו יקרא דשכבי בליל עש”ק ד“י לח' כסלו ש' **התרל”ג** אשר בישיבת היקר כה"ר שמואל נוניס פראנקו עשו לו הספק גדול.

א

איש זך חכם ישר עלה שמים

אחר סבלו חולי כבד בארץ

ה’ן צוחה בעיר הזאת ופרץ

ולב כל אוהביו נמס כמים

ב

אוי כי נפל חכם בכלי הזמר

בן יכבד אב עוזר מך וחלך

עלי נפשו תאיר אור עולם מלך

תשיש ותתעדן בכרם חמר

ג

על מצבת קבורת הישיש כה“ר שלמה באסאן נלב”ע בליוורנו בח' שבט שנת התרל"ה

הן פה שוכב איש אמונים

ירא האל תומך לדל

חולי כבד ומר סבל

אך נשמתו בין אופנים

ד

על מצבת קבורת התלמיד הנעים ארטורו בכ“ר דוד באסן נ”ע נלב“ע בליוורנו יע”א בח' שבט ש' התר"לו

א

תוך גוש עפר נטמן נטע עדנה

בן יקיר לאב לאֶחיו נחמד

תלמיד נעים היה אבן פנה

בבית הספר אשר שם למד

ב

תוך שלושה ימים חלה חלף

ילד צבי אהה! רודף חכמה

מות אכזר נגדו חרבו שלף

אמו אחותו קרא לרמה

ג

אך נפש היקרה כעוף הגביה

במקום השרפים למצוא מנוח

פתע פתאום שבה אל בית אביה

אשה ליהוה הוא ריח ניחח

ה

על מצבת קבורת החכם השלם ר“מ ור”מ מרביץ תורה בישראל מ“ץ בעיר סיינא כה”ר שמואל חביב נ“ע נלב”ע ב2ח שנת התר"לה

א

העיר הזאת בוכה וגם אבלה

כי אספה נגהה הילל בן שח’ר

רוח אנשי סיינא אהה! חבלה

נהפך פני הכל כצמר צחר

ב

נר אלהים כבה אויה נא לנו

עוזר דלים היום פנה איננו

חכם ישר תמים אין עוד אתנו

ששון רנה אין עוד על שפתינו

ג

אך נפש היקרה עתה שוכבת

במקום השרפים שּׁם מתענגת

בעדן גן לעולמי עד יושבת

עד בוא יום גאולה לצאן דואגת.

ו

על מצבת קבורת התלמיד הנעים יוסף בכ“ר חזקיהו לאאידי טידיסקו נלב”ע בליוורנו יע“א בח' אלול ש' **התרל”ח**

א

ילד נעים יכבד אב

חלה חלף טרם יומו

כל יודעיו יבכה יכאב

לעולמי עד יהי שמו

ב

אהה! יוסף טרף טרף

תלמיד נבון נטע עדנה

אתה שוכב במקום שרף

בעדן גן מקום רנה

ז

צי“ר ע”ל מו"ת אדם גדול ביהודים קרימיו שמו אשר העריב שמשו בעיר פאריז בשנת התר"ם; ובעיר הזאת עשו לכבודו הספד גדול בח' שבט יום פקודתו בבית הספר בית הלימוד מהזכרים מחברת על ישראל חברים ובו ביום הגידו צדקתו אשר עשה לאחיו מיום אשר עשה לאחיו מיום אשר מנוהו שר ושופט בארץ מולדתו תנצ"בה

א

בן אדם! עמוד נא תראה תקרא

על מה שרי העיר פה נקבצים

לספוד ולבכות רב המליצים

עודנו באבו אל על נקרא

ב

מה קול שאון והי קול יללה

בזאת העיר רבתי עם נשמע?

עין כל איש חכם לב היום תדמע

על כי מישראל כבוד גלה!

ג

שר וגדול נפל בישראל!

קרימיו שמו חלף הלך אויה!

תפארת עם אשר בחר לו יה

מאלף דת וחק לכל שואל

ד

אך פרי מעשיו וצדקתו

אוכל בעדן גן עם אראלים

משרתי עליון וחשמלים:

ברוך עדי עד שם תהלתו!

ח

נאמור לתודה על אנשי קדש הדרים בעיר הזאת סאלוניקי יע“א אשר נדב לבם איש כמתנת ידו לתת לכסף מוצא העשיר ל’ו הרבה והדל לא מִעֵט ללבוש היתומים והעניים מנערי תלמוד תורה הגדול יע”א; והיה זה ביום ש"ק ט' לח' אדר שנת

ומשה היה רעה לפ"ק ולס' והלבשתם כתנת

א

לשוכן שמים כי פעלו תמים

צדקתו עומדת לעד ולעולמים

קול רנה ישָמע ושב’חי שלמים

בפינו נעלה לפני אל רחמים

ב

תבאנה ברכות לכם ממרומים

כי בטוב עיניכם לדל מנחמים

לארזי לבנון אתם תהיו דומים

תאריכו ימים דשנים ונעימים

ג

האל ברך נא חיל לראש מכל עמים

אשר לךְ בחרת, ולרוממך קמים

תחפוץ בם ותרצם ירבו כדגי ימים

ילבינו פשעיהם אם המה אדומים

ד

יוֹם זה מכובד אף נקרא חמדת ימים

נגילה נשמחה לפני א’ב יתו’מים

ינון ואליה שְלח הַצור תמים!

והכהן ילבש אורים עם התומים

ט

שיר אשר הושר ביום ש“ק טו”ב לח' זיו בשנת יפרו וירבו במאד למאד לפ“ק לאות ולזכרון לעת אשר הוקמה החברה המפוארה הזאת נע”מי עץ החיים שמה, בעיר הזאת שרתי במדינות: יהי רצון שלמחזיקים בה יהיה לטובה ולברכה לששון ולשמחה, ישכילו ויצליחו במעשה ידיהם לאורך ימים ושנים אכ"יר

א

עת הזמיר הגיע, נכון אף נעים

בשפתי רננות הלל בורא חיים

כי בחסדו הבדיל עמו מן התועים

בתת לו התורה שהיא עץ החיים

ב

איש2 רב אשר נודע בשערים שמו

אנחנו אלה פה הכל חיים נודה

אשר ראשון נטע העץ והקימו

ברוך זרעו יהיה בבית בשדה

ג

חכם, גביר, סוחר, רופא, מליץ, אומן

בנפש חפצה יחד מתקבצים

ימים וגם לילות בּעד עם לא אלמן

להעלות מרפא לחולים הם אצים

ד

ברכות שדי יחולו על ראש האישים

חפצם וכל ישעם לטוב המדינה

משען ומשענה לאביון לרשים

ובעת צרת אחים חמלה וחנינה

ה

יציץ העץ בעשותו פרי נחמד

ואיש טהור ממנו יאכל עד שבעו

עלהו לא יבול ומספר לא ימד

יפרח כשושנה ולא ימות גזעו

ו

פקח עין חמלתך הצור אל עליון

מגלות הוציאנו בגדל כחך

מהר נעלה בשמחה להר ציון

שם פרים וכבשים נזבח על מזבחך

יוד

שירה חדשה שבחו נערי ת“ת פה שאלוניקו יע”א ביום י“א לח' אדר שני ש' אמרת ה' צרופה לפ”ק אשר לפני עדה קדושה חלקו בגדים וכתנות ליתומים ולאביונים; ישלם ה' פעל הנדיבים בעם אכי"ר.

א

יגדל אדון עולם חי נאור בגבורה

לישראל עבדו מגדל עז וסתרה

ברוך לעולמי עד אשר נתן תורה

לנו למורשה מחרוץ יקרה

ב

ירום ויתעלה מקום הזה נורא

מקור מים חיים תפארת ואורה

כתר יתנו לו יקר ועטרה

ירבה וכן יפרוץ הדר תלמוד תורה

ג

תפתחנה שפתינו לשיר וזמרה

בעד מוליכנו בדרך ישרה

לשמור ולהגות בדת האל ברה

נפשנו בנפשם תמיד היא קשורה

ד

אשרי איש חונן ולאביון נותן עזרה

בגדים הוא חולק לדל ביום קרה

מדת קונו יש בו טובה ומפוארה

כי בצלם אלהים עשה כל נברא

ה

בזכות אבותינו קבץ שה פזורה

ומשיח צדקנו שלח חיש מהרה

אז יראו עיניו מזבֵּח כפרה

אז ימלא פינו שחוק גיל ושירה

יא

דברי שיר ליום אשר נעשה המבחן בת“ת הגדול יע”א מעיר הזאת שאלוניקי יע“א בשנת **התרמ”א**

א

נשא זמרה וקול תורה

תוך קהל רב נרנן יה

בזכות למוד התעודה

מפּנינים יפה פיה

ב

חזקו אל תערצו בנים

שמכם יצא בהבחנה

ובעזר שוכן מעונים

תְשַׁבחו שנה שנה

ג

בא עת היום לחננה

לאמר לכם נדיבי עם

משען לרש ומשענה

שנותיכם האל ינעם

ד

כי שמע טוב מקום הזה

בעבורכם הן פה נראה

מעל ברכות יריק יזה

על בתיכם אל חי נורא

במקור המודפס חסרים עמודים מס. 16 ו-17.

יד

(בית א' מצוי בעמודים החסרים)

ב

טרם יבוא חבל זכר המליטה

יום מילתו שחת אותה הלעיטה

תקיץ ותציץ כאשר יציצו

כל שוכני עפר ביום יקיצו

טו

אז ישיר מש’ה את השירה הזאת ביום הזה יום חדוה ושמחה לבית מרדכי באסאן הי“ו אשר הבן יקיר לי ינ’ק וחכים ונחמד להשכיל חיים הי”ו עלה במעלות לספר תורה בעיר ליוורנו יע“א בח' אלול שנת **התרמ”ב**; ויען כי לא יכלתי לשמוח בשמחתו כי עכ’ב היתה בהיותי בארץ מרחקים את קס’תי נתתי באותו’תי אלה למזכרת אהבה: אל שדי יברך את הנער ישמרהו ויחייהו ויהי כזית הודו וכשם שנכנס למצות כן יכנס לחופה ישמחו בו אביו ואמו עד זקנה ושיבה אכ"יר.

א

שמח בחור נעים וקח כנור

כשופר קולך הרם ושא

להודות ולזמר עלי עשור

שם הנאדר אשר תבל עשה

ב

נשאל חיים לקרוא בתוך עדה

פקודי אל מדבש מתוקים

הנחמדים מזהב ופטדה

הנתונים בין קולות וברקים

ג

שמע לאמרי פי הבן יקיר

הט אזנך הקשב לאמרתי

תורת משה אמת לך אזכיר

3 כי היא אמי וחדר הורתי

ד

צדק תרדוף ושב עם חברים

תרחם ותחוס בעד אביון

יתומים אלמנות עם הגרים

אז יברכך הצור עליון

ה

קנה חכמה ותושיה קנה

ובתורת ה' תהגה מאד

אזי תשכיל בכל אשר תפנה

לא יחסרו ממך כבוד והוד

ו

לאב תהיה משען ומשענה

תפארת בחורים הדר רעים

לאביך תהיה אבן פנה

לכל מכיריך שעשועים

ז

ידיד נפשי! קח נא את ברכתי

על לבך שימה כחותם

תהיה לך לעד ולבריתי

ביני ביניך…..למש’ה מכתם

יוּ

על מות הבחור הנחמד כה“ר לודוביקו מזרחי נ”ע ממשפחת מזר’חי על תכלית היה חוקר נפטר בקיצור שנים בחדש אדר שנת התרמ"ב

א

זה עת לבכות ולספוד מר

כי עלם טוב פתאום חלף

לב מכיריו נשבר סמר

מי לא בכה ויתעלף?

ב

עזב ביתו לאנחות

אויה פנה, חשך האור!

גם הכהן על מזבחות

בוכה על מות בחור טהור

ג

נבון היה, עניו מאד

חמדת הוריו, אחים רעים

למולדתו יקר והוד

למיודעיו שעשועים

ד

לא עת לבכות אם הן היום

בחר אוה למושבו

מכון עליון נורא איום

אשר צדיק לכד בא בו:

טוב

את הדברים האלה כתב מש’ה לתלמידו יניק וחכיס כה“ר יוסף הי”ו בכ’ר היקר נכבד כה’ר משה קאמיאו הי“ו מארץ מולדתי ביום…. לח' כסלו שנת **התרמ”ג** אשר לקח אשה מבית אבי ותדבק נפשו בבת יעקב מזל טוב מב’ת בת היקר נכבד כה’ר יעקב ב’אריוס הי"ו ותהי לו לאשה; ויוסף הו’א ר’ד באהבתו אתה וידבר על לב הנערה חן חן לה ויאהבה; ואני בהיותי בארץ מרחקים ועל כן אנוס לשמוח בשמחת החתן והכלה אמרתי בחפ’שי אשמח באותו’תי אלה וזאת הברכ’ה אשר ברך מש’ה עבד ה' יבורכו מפי עליון ויהי יוסף איש מצליח ימצא חן בעיני אלהים ואדם כארז ישגה ואשא משלי ואמר.

א

שמח בחור נחמד עם כלתך

טובת מראה בעלת חן משכלת

תשכיל כמו יוסף ולמולדתך

הוד והדר תהיה קרן תועלת

ב

שישי מזל טוב והראי מראַיךְ

לקראת חתן צאי בלבוש תכלת

בין רעותיךְ שבי, אוֹר פנַיךְ

תאיר כלבנה וכאילת

ג

ישמח משה עם יעקב חמיך

עדי זקנה ועד שיבה יגילו

יהי האל עמם יהיה עם פיך

מי החכמה משכלך יזילו

ד

בטחו כל עת במי אמר ויהי

אזי יריק על בתיכם העשר

תנוס הדאגה יברח הנהי

זרע קדש תראו רק זה האשר

יח

על מצבת איש נבון וחכם בחכמת התיכונה מעיר אנקונה כה’ר יוסף קונסולו כלב“ע בעיר בול’ו (טורקיאה איאורופיאה) בר”ח אדר ב' ש' התרמ“ג תנצב”ה

א

איש זך וישר פס עין כל דומע

תפארת מולדתו היא עיר אנקונה

רודף חכמה היה מעין נובע

שמו נודע מתימן עד צפונה

ב

טרף טרף יוסף אויה ואין

על זה דוה לב משפחתו אבלה

בבכי שואלת איה מחמד עין?

עתה בין שרפי אל מתעדן סלה

יט: תהלה למשה

ביום כלות משה מאת שנה שכר פעולתו אשר עבד מיום הולדו עד הנה בין בנפשו בין בכספו: שנים רבות האיר עיני גולה באמת ובצדקה, וכאשר ירים משה ידו נחו ושקטו אחיו היושבים בצער ובצרה עד כי ממזרח שמש עד מבואו גדול שמו בגוים; לא עף ולא יגע בעברו ימים ונהרות ומדבריות עד הביא מזור ותרופה לאמללים; בין רגליו כרעו ונפלו אנשי דמים ומרמה אשר הוציאו דבה רעה על ישראל; אחד הוא ופרסמו הכתוב אשר אמר “גבור אני” ועל אויביו התגבר; רעבים גם צמאים השביע ויעש להם בתים יען השמש לא יכס ביום ולא קרח בלילה; כל יושבי תבל מכירים ומברכים האיש אד’ני הארץ גדול מרבן שמו הבארוניטו סיר משה מונטיפייורי יהי שמו לעולם כקטן כגדול אליו ישמעון על פיו יבאו ועל פיו יצאו כי באמונה הוא עושה, ואף גם זאת בהיותו עם שרים ונכבדים לא רמו עיניו ולא הלך בגדולות כי האיש משה עניו מאד ובעבור זה אין מספר לשב’חי תודה אשר בעצם היום הזה משבחים אתו מארבע רוחות העולם ויעשו אתו יום משתה ושמחה; בחצרות בית ה' יחד מתקבצים בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים להפיל תחנה אל מול פני הקדש למען יאריך ימים על ממלכתו; קול מבשר ואומר “נבא ונגידה החסדים אשר עשה משה לעיני כל ישראל, ישמחו על חו’זי בו לעולם ירננו; לא קם בישראל כמשה עוד רודף צדקה וחסד מיום היותו על האדמה, ליהודים אורה ושמחה, יחי המלך לעולם; יגדל נא כח ה' לברכו ממכון שבתו יפיץ ענן אורו מדר לדר ולפני שמש יכון שמו”.

ואני הדל עפר ואפר אשר בימי חרפי ששתי באור פני המלך בארץ מולדתי ליוורנו יע"א יצאתי ממחילתי למען דעת כי לישרים נאוה תהלה ומפרי אר’שי אני שולח אליו מנחה שרוח השיר עלי צלחה.

שיר זהב

א

4 על שר ישראל כנורי אעירה

תטוף נא מלתי אמֶר אביע

חסדו וצדקתו היום אזכירה

ענן אורו יפיץ לעד יופיע

ב

כאבן ספיר תפארתו האירה

נפש נענה ושפלה השביע

בעוז מספד לגיל ידו המירה

מחרב ורעה אֶחיו הושיע

ג

פצחו הרים רנה שמחו גם גילו!

הללו אל כל יושבי הארץ!

כי חי חי הוא ונשא מכל גֶבר

מקדמה עד ימה שי לו יובילו

מפילים תחנה לשוכן עָרץ

לאריכות ימי נשיא כל עבר

פה שאלוניקי יע"א א’ך לח' אדר שנת

יראו את יהוה קדשיו לפ"ק לס' וימלא

אתו רוח אלהים

כ: קינת סופדי’ם

על מות הרופא המובהק השר והטפשר רודף צדקה וחסד עמוד הימני בעיר הזאת כה’ר משה אלאטיני כ“ע כלב”ע בשבעה לח' השביעי שנת התרמ"ג יהי שמו לעולם ותהלתו עומדת לעד.

העל אלה לא תבכה

על מה אתה בוכה…?

א

מה תהמי העיר מה תצעקי?

מה קול הגה והי גם יללה?

האיש משה גדול זך ונקי

מעלינו צלו סר בבהלה

על שבר זה אחי רעי

חמרמרו מעי מעי

ב

אין חקר אין מספר לצדקתו

כתר מאז לקח ועטרה

לדור דורים תהיה תהלתו

שמו יפע לעד כנהרה

לבי לבי על מות זה

כנחלים דמעות יזה

ג

אחותי את אמר לרפואה

על דלתות החכמה יום יום שקד

בהעניק אֶחיו גאה גאה

בית מסכן החולה תמיד פקד

נדבקת בחיך לשוני

נהפך לאבל ששוני

ד

לא קם ולא יקום עוד כמשה

רועה צאן מרעיתו שׂר נאמן

ריח ניחח הוא קרבן אשה

נקרב על מזבחך הָאל רחמן

עלה משה לשמים

עיני עיני יורדה מים

ה

שרפי קדש עתה הן יצאים

לקראת משה בשיר וברננה

עם להקת מלאכי אלהים

האומרים לשוכן מעונה

“אשרי האיש שככה לו”

“נרו לא ידעך בהלו..”

כא: קול ענות

ביום אשר נעשה לו הספד גדול בק“ק איטאלייא ישן: ששה ימים לח' מ’ר חשון שנת לראו’ת בטן’ב ה' לפ”ק

א

קומי בת סאלוניקי שפכי בכי

כי תפארתך ותקותך אבדו

שבר על שבר על ראשך ירדו

חגרי שקים וברחבות לכי

ראי איך ישבה בדד הארץ

הן צוחה קול הומיה ופרץ

ב

איה עוזר דלים איש יקר רוח?

אנא הלך דודי כליל ונזר?

אב לכלם ולמולדתו רב עזר

מחלד זו כצל פס וכמו רוח

עובר דרך! עמוד ראה הביטה

אם כמכאובינו אתה ראית

ג

יונק עם איש שיבה בחור ועלם

עינם במר בוכה לבם צורח

ארץ צבי תצעק ותתיפח

כל נחל ובקעה מישור ותלם

הצור תמים יושב על כּס היושר

קרא למול פניו אוהב הכושר

ד

מן שמים נקרא משה רוענו

רופא פאר אֶחיו אור שבעתים

על זה דוה לבנו הוא כמים!

אך אם משה לא יראו עוד עינינו

במרום חביון נפשו יקרה נחה

תתענג תתעדן כעשׁ זרחה

כב

אב’ל אב’לים… הכל אב’ל…

על מות האיש הנכבד נודע שמו בשערים ראש מסועד העיר הזאת שאלוניקי יצ“א כס’ר שאול מודיאנו נ”ע כלב“ע בח' שבט ש' **התרמ”ג** תנצ"בה

א

קול הומיה בעיר אזני שמעת:

בחור עלמה שב וישיש פנימו

קבצו פארור, חשכו עינימו

מדמעות שליש, כי התולעת

לבש בְשר איש אמונים ואין

חלף הלךְ!… אויה מחמד כל עין

ב

הקים והחזיק מקום הטהר

תלמוד תורה שמו, ועל ידהו

פרח כשושנה, וגם עלהו

לא יבול עוד, נפש שאול כזהר

הרקיע יזהיר עד כי יקיצו

כל שוכני עפר לעד ימריצו

ג

לשמע רע בני העיר תמהו

צעקה גדולה מרה הילילו

מי המאררים עיניהם הזילו

לספוד לבכות אדוני ארץ באו

פיהם פתחו בקינים ולמו

רגז ועצבון לבם כסמו

ד

מי יחמול עלי יתומים וחלך?

אנא בקש מליץ לצדקנו?

את מי נשלח, מי יגן בעדנו?

אגן יהגה העם כי אפס פלך

מגן שאול נגעל וכל ברכים

נמוגות כדונג תלכנה מים

ה

גדול כים שברך העיר נכבדת!

חשך תארך וחדוה הלכה!

איכה מאתנו תקוה ברחה!

תפארת ישראל איך נאבדת!

בכו בכה ספדו כי מעירנו

פנה זיוה אפס כתר ראשנו

ו

הנפש היקרה כמו ברקת!

שישי ושמחי נא במנוחה רמה

עתה כת חשמלים הן את חבקת

כן מפרי צדקך תהיי נחמה

מבין הכוכבים קומי וְאוּרי

וממכון שבתךְ לנו תשוּרי

כג: בכי תמרורים5

ליום אשר נעשה לו הספד גדול בק“ק איטאלייא ישן; כ”ד לח' שבט התרמ"ג

א

יום זה חשך ענן בקר צלמות

קראו למקוננות הן תעננה

בנות ישראל אל שאול בכינה

כי על ראשו חרבו שלף המות

איך בגבי’רים נפלה נכתה

אורה גיל ושמחה איכה שבתה

ב

שר וגדול נפל לשאול הגיע

אבל הארץ וקולה נתנה

ומנגבה צפון קדמה תימנה

לב כל נמס כל איש קינה יביע

מעוז היה לדל שבר עזרתה

ולכל בני עירו גיל וישועתה

ג

דת אל בקרבו היתה תוקדת

ישר תמים היה בימי חייהו

אויה לנו כי הן שמם נוהו

נסה חדוה ורק יגון עומדת

ויעבור איש זך חלף איננו

נשאל שאול מעל אפס כחנו

ד

עדי קץ ימיו בִתְבונה ודעת

תמיד נהל עמו בקו וביושר

נדיבות הוא יעץ בין אנשי כושר

צדקתו היתה לכל נודעת

בא עת לספוד ועל הלחיים

הדמעות ישָּׁפכו כמים

ה

איך לתוגה נהפך ששון הארץ

איכה נמס כדונג כבדנו

כי לקברות יובל אויה! ראשנו

תחת פתיגיל שק שבר וקרץ

אפס עמו פאר אפס הטהר

סף הדר הזקנה כבוד וזהר

ו

מה אעידך בת שאלוניק נעצבת?

מי ירפא לך מי יחבוש שברַיךְ?

כוס תרעלה שתית וגם עליךְ

חמת אל נתכה אש יה שלהבת

שׂרים ונכבדים ספדו אבלו

חדלו שׁרים קול שירכם חדלו

ז

הצבי ישראל על במותיך

אדם גדול את נשמתו שם נחה

הדר עוזך העיר אויה ברחה

עין כל איש חכם לב תדמע ותכה

אך קול מבשר אומר משמים

“בוא יבוא ברנה נקי כפים”

כד: על מצבת קבורתו

א

הן פה שוכב לעד איש אמונים

משכיל אל דל ראשון בנבונים

נכבד העיר זקן ונשוא פנים

יקר מחרוץ ומפנינים

השגיח בוַעד רבות שנים

אכן שב ועלם מקוננים

ב

אפס עזר משען בן אדונים

אפס פלא יועץ שר איתנים

תחת השיר נהי הי וקינים

תחת גפן קוצים וסלונים

על זה כל מכיריו מתאוננים

מגן שאול יגן עלי בנים

ג

יציץ זרע זרעו כרמונים

תיקר נפשו לעד בין אופנים

הצור תמים שוכן במעונים

בזכות חסיד תפארת זקנים

ירבה לנו עצמה כח אונים

כי על האסף איש רב רעיונים

ד

שחנו למאד היינו לקנים

שרפי מעלה בקול אחד עונים

“נפש שאול שהיא בין ישנים”

“תקיף לחיי עד בקץ שנים”

מצבת קבורת האיש אד’ני הארץ רב חיליה ורב תוקפיה מדברנא דאומתיה השר והטפשר הג“ומ כה’ר שאול מודיאנו נלב”ע ביום כ“ד לח' שבט שנת ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל לפ”ק

כה: מנחת משה

עלינו לשבח למחולל כל היושב על חוג הארץ ואשר בידו נפש כל חי משלם גמול לאיש כפרי מעלליו כי האריך לטוב עמו ימי אדוננו שר וגדול ליהודים רעיא מהימנא הבארוניטו סיר משה מונטיפייורי הי"ו רב מעללים ה’ן חכמה וה’ן עצה אורך ימים בימינו בשמאלו עושר וכבוד.

למן היום אשר חננו אלהים חכמה ודע חגר בעז מתניו ובכל עז ותעצומות הפליא לעשות את חקי האלוהים, יומם ולילה לא שבת מהשתעשע בתורת ה' תמימה מזהב אופיר יקרה וללקוט פרי מגדיה.

ויגדל משה ויצא אל אחיו ובראותם תחת סבלות מצ’רים מתוגה דלפה נפשו, וכגבור לרוץ ארח הלך למסעיו ביו צוק’ות ובין צר’תן.

ויחל משה את פני שרים ונכבדים ובני ישראל יוצאים ביד רמה. בעיר הקדש ובערי מזרח נתן לכסף מוצא לבנות בתי הלימודים אשר שם בחורים גם בתולות יחד מתקבצים לשקוד על דלתות החכמה והמוסר, ובית מנוח ליתומים. ובעמדו אל מול פני הפרתמים ושרי המדינות העיר ה' את רוחו עליו מצא חן בעיניהם פעמים רבות הציל העשוקים מיד הר’עים משה ידבר ובתבונות כפיו ינחם: ולוי ה' שהיה לו גם פלטה לא היתה להם.

אין חקר אין מספר לצדקתו! מי ימלל כל תלאותיו וכל יגיעותיו אשר סבבוהו עד היום הזה אשר כל איש ישראל שורר בביתו בארץ לא להם: היאמן כי יסופר? כאשר זה כמה שנים בעיר דמשק דבר כבד מאד נשקף בעד חלוניה וימת עם רב מישראל, שם נפשו בכפו וילך בכודו ובעצמו ונתן לנשארים די מחסורים ותרב שם גדולתו עד כי כלם כאחד יעידון יגידון כי לא קם בישראל כמשה עוד.

אשרי עין ראתה פני המלך זה משה האיש יצרנהו האל ויחייהו עוד רבות בשנים כי ממזרח שמש עד מבואו גדול שמו בגוים ומבורך בפי כל נשמה.

ואנכי מילידי ליוורנו יע“א גר ברץ הזאת שאלוניקי יע”א שמעה אזני כי בכל תפוצות ישראל מרבים בשמחה ביום אשר אדוננו המלך הגיע לבן מאה שנה אמרתי בחפ’שי אשלם תודות בשילוח הק’ן כי לא יכלתי לשמוח בשמחת אחינו בית ישראל ואביא תרומת כס’ף למשה היא למנה אף כי קלה היא כי לו נאה ולא יאה שבח ויקר וכבוד ותהיה לעד ולאות כי עוד כל ימי הארץ לא ימושו מפי ומפי זרע זרעי מעלליו הטובים

אשר עשה משה לכל ישראל ואשא משלי ואומר.

מתימן עד צפון היום נשאו

שירים נעים לאל כי דור ראית

הדר עם יה קרניך גבהו

מרום על כל אישים אתה עלית

ולעולמי עד שמך קדוש יקראו

נפש הנדכאים אכן פדית

טוב ומטיב לדל, בך נמצאו

ישר לבב חכמה ולא גאית

פלא יועץ בין מלכים ישבת

ימים עברת לישועת אחיך

ולעיני העמים אתה ערבת

רבו מספר ידידיך רבו!

יעידו הם יגידו מעשיך

היום באיטאלייא כי שם נשגבו

פה שאלוניקי יע“א טו’ב לה' אני לדודי ודודי לי ש' ברכת ה' היא תעשיר לפ”ק

כו: שיר זהב

ביום חתונת חמד בחורים, מתהלך למישרים, אור זרו’ח בתו’מים ואו’רים שמואל הי“ו בן לאותו צדיק השר והטפסר כה’ר שאול מודיאנו נ”ע אשר לקח אשה, אשת חיל עטרת בעלה, חן חן לה, לה נאוה תהלה, ויטוריא מב“ת בת האיש הנעלה ומרומם כה’ר ברוך הכהן, שוכן מעונים הוא יברך החתן והכלה אכי”ר

א

בת שיר עורי קומי שאי עיניך

שירי שיר ידידות בנועם שיח

ומרום גבעתך הראי מראיך

לקראת כלה ברה כאור מזריח

ב

יוצק נא חן כלה בשפתותיך

להיות אל החתן עזר מצליח

ישיש ישמח תמיד בשעשועיך

חשקך יניס יגון שאון ישביח

ג

יחדו יהיו תמים באמיץ קשר

יחיו שנים רבות בטוב באושר

זרעם יגביה על כמו הנשר

מפי אל יבורך בנוי בעושר

ולא שם טוב ולו יראת אלוה

עמם אֶל מקדש אֵל נסק נבואה

פה שאלוניקי יע“א ט”ז לח' מנחם התרמ"ג

כז: קול תודה

על הבחור הנחמד הרופא המובהק מאנשי הצבא תחת מלכות התוגרמי‘, כלו אומר כבוד כה’ר יעקב ניסים הי"ו אשר באורים כבדוהו וכתרוהו בכתר מלכות הנקרא מיגידיי פה שאלוניקי כי גבר חסדו ואמתו ימים ולילות בבית אסיפת החולים מזרע ישמעאל והיה זה ביום ב’ לח' טבת ובשנת וחיית ורבית ולס' ויברך יעקב

א

עליך ידידי כנור אעירה

ואומר שמך נגד אחינו

כי לגדולה עלית, ועינינו

ראו נפלאותיך, כי נזכירה

דגל הרפואה אל על נשאת

לגָאלֵינו אבי אתה קראת

ב

מצות ביקור חולים תמיד רדפת

ימים ואף לילות בלי מנוח

לאיש חלש נתת עז וכח

בו חק הבריאות חיים נשפת

שמך בפי הכל נקרא לנצח

הדר לבני עבר תהיה ונצח

ג

מסכן עשיר הן כאחד יודוך

כי מרֵדֵת בבור אותם דלית

הטיבת להם חסד עשית

על כן נגיד ושר לך יקראוך

בית יעקב תבורך משמים

בעושר וכבוד עשר ידים

ד

חמדת לבי חזק אזור מתניך

קוה אל יהוה אזי תצליח

ובכל אשר תפנה תשכיל תרויח

זאת ברכת משה נֶאֶמן ביתך

“קח נא אשת חיל מחלציך”

“בנים יצאו הדומיך אליךָ”

כח: מכתם למשה

ביום אשר חלקו בגדים וכתנות לנערים רשים ויתומים הלומדים בת“ת הגדול בעיר הזאת שאלוניקי יע”א צבי היא לכל הארצות והיה זה ביום שלשה לח' האביב ש' יראו את יהוה קדשיו לפ"ק לס' חקת עולם לדרתיכם

א

עורה הנבל! הבת שיר נא עורי

יום בא אשר נקוץ משנתנו

קומי העיר כי בא מועד ואורי

ואל תלינו עוד כנרותינו

ב

הנצנים נראו נתנו ריח!

כלו זמר כבוד הדר וישֶׁר

תלמוד תורה יצמח יהיה פרח

ומחזיקים בו ימצאו אשר

ג

אֶל אל אדיר נושא נשא עינינו

נזבח זבח תודה בלב שמח

כי כלנו פה חיים יחננו

עלינו כבודו תמיד זורח

ד

הבה קומו רעים ושפתותינו

תתפתחנה לשיר והן יגידו

חסד אמת עשו ראשי עירנו

טובם וצדקתם הנה יגידו

ה

מתניכם אזרתם בעז וכח

לרדוף מצוה רבה אין לה כמוה

למצוא לכף עני מעון מנוח

ללמוד וללמד תורת אלוה

ו

מה יקרו מעשיכם מה רבו!

לרומם ולגדל בית זה הספר

מקור מים חיים אשר ישאבו

נערי ישראל עם רב ושפר

ז

אשרי חונן אֶל דל יתום אשרהו

אשרי נותן להם מנה אפים

ביום צרה תבוא אֵל יענהו

כי מאחיו לא מעלם עינים

ח

יחיו הרבנים ובבתימו

ישמע קול רנה גיל וישועתה

הגבירים יצליחו, ועלימו

עזר שדי יחול כי כן יאתה

ט

ולכל אנשי העיר רחם אבינו

הסר מכאוב מדוה יגון ונהי

חיש הגואל שלח, אז יאמינו

כל העמים אל מי אמר ויהי

י

ששים בעיר ציון יחד נלכה

שם נעלה עולות עלי מזבח

יעבדו כהנים עם קדושיך

עלי עשור נשיר שיר למנצח

כט: ע’ט הזמ’יר

אלה הדברים אשר כתב מש’ה ביום אשר ברוב עם שמחים וטובי לב הושמה את האבן הראשה בבנין חדש שיבנה בע“ה להרחיב מקום הת”ת הגדול בעיר הזאת שאלוניקי יע“א, וביום התקדש חג התפללו תפלת המנחה בנגון: והיה זה ביום כ”ד

לח' זיו ש' הראנו בישע אלקים לפ"ק

א

מה נכבד היום כי תוך עדה רמה

ראשי העם מגיני ארץ שפר

אבן בחן פנה פה בית-הספר

בנעם שיר חדש וגיל הושמה

ב

יהללו את שם שוכן שמים

כי הן הגיענו למחוז חפצנו

אם ראשית הבנין ראו עינינו

בשלמותו נעלוז שבעתים

ג

מגן אבות יגן עלי ראשנו

זכות צדקתם עלינו יופיע

תורת אמת לעד תגיל תשפיע

כי היא חיינו ואורך ימינו

ד

חיל המתנדבים אל נא הצליחה!

בשובע שמחות את שנותימו

תאריך, ותמיד באהלימו

ריוח והצלה להם הרויחה!

ל: בכי משה

על מות הרב הכולל ר“מ ור”מ מגלה עמיקתא ופר’שן דת’א מ’ץ בעיר ייאנינה יע“א כמהר”ר חיים שמואל הלוי נ“ע נלב”ע בחדש השביעי שנת וזאת הברכה לפ"ק תיקר נפשו בעיני ה' ותנוח ותעמוד לגורלו לקץ הימין

א

אנשי עיר ייאנינה מר יקוננו

איש ממנו אבל בגדו קורע

על אב התעודה מעין נובע

כי בפתאום פס מחלד, עינינו

מורידות דמעות, וחיל הרתה

עדת ישראל קצרה סופתה

ב

שפל ברך היה בפני כל עבר

רצוי לרוב אחיו נזר ראשנו

על זה דוה וישתוחח לבנו

תחת פתיגיל שק אפר ושבר

אר’ח 6) חיי’ם חש’ן מש’פט אפסו

חכמה ותושיה לנצח הסו

ג

מי יבין שמועה מי יור’ה דע’ת?

אב’ן העז’ר נפלה נכתה

הן ייאנינה היא באפל עפתה

כי בשר קדש לבשו תולעת

בחורים וזקנים שאו הנהי

כי כן צוה מי הוא אמר ויהי

ד

הנפש היקרה כמו אחלמה!

ממעון שבתך לנו תשורי

כחשמל 7 שמה בשחקים אורי

בנאות דשא תרביץ תהיי נוחמה

עד עת ב’א הגואל אז יעוררו

כל ישיני עפר, שיר ישוררו

לא: דברי שיר

למזכרת אהבה על בן הנולד לאיש ירא ה' ובמצותיו חפץ מאד הגביר המרומם כה’ר שבתי טיאנו הי“ו והיה זה ביום ה' לחדש השביעי ש' לא ימנע טוב להלכים בתמים לפ”ק לס' תזל כטל אמרתי

א

ילד נעים יולד האב שמח

תגל אף יולדתו, ובבתימו

קול תוף כנור נעים נשמע, כריח

מר קציכות יריח אהלימו

ב

דם בריתו נעתק זה עת לשמוח

יבא ילד בשיר תוך עדתנו

האל ירבה אליו מדע וכח

לנשוא נס התורה כי היא חיינו

ג

יהגה בדת אמת בקר וערב

יתן מלחמו לרעב, ונפש

נענה ישביע, תרום ותרב

גדולתו אזי בפני כל נפש

ד

יעיר קנו כנשר ובכל רוח

יגידו צדקתו בימי חייהו

על ראש יצחק תנחה חכמה, ורוח

דעת יראת הצור תמים עשהו

ה

שמו יצא בכל פנה ועבר

ישכיל כמו יוסף הרבה יצליח

יהיה להוריו משענה ושבר

כעץ שתול על פלגים יצמיח

ו

למולדתו יהיה גיל וישועתה

לבני בניו חסדיו יספרו

“אשרי אשת חיל אשר הרתה”

“הבן יקיר הנה כלם יאמרו”

ז

אשרי אביו, ישמח, תגל העירה

כט’יר8 לה יהיה כאור שבתים

מדר דר צדקותיו אנו נזכירה

תחולנה על ראשו ברכות שמים

לב: שיר חנכת הבית למשה

אשר הושר בעיר הזאת כלילת יופי שאלוניקי יע“א ביום ט”ו לח' תמוז אשר נעשה החינוך בת“ת הגדול יע”א כלו אמור כבוד ואשר לילדים תהיה לאורה: אורה זו תורה כמו שאמרו חז"ל כי נר מצוה ותורה אור, זרע ישורון יעלצו לפני אלהים ל’ו יהגו בגרונם, ויתבוננו בתעודה מזהב פרוים יקרה, יאכלו מפריה וישבעו מטובה – בקול רנה ותודה המון חוגג הרנינו לאלהים עוזנו אשר הגיענו כלנו פה חיים בעת ובעונה הזאת עת הזמ’יר הגיע ולעלות על מעלות מש’בח כל האנשים והנשים בני יעקב בחירי אל כי אזרו חיל בתת לכסף מוצא איש כמתנת ידו להרחיב מקום הנורא הזה מקור מים חיים אשר ישאבון הנערים – נגילה ונרוה דודים כיום התקדש חג ולבני בנים יהיה לזכרון – ולמען הקדושים אשר בארץ הנה כי טל אורות טלם ולמען הגדולים אשר הם בחיים אנשי חסד ואמת תנשא למעלה למעלה העיר הזאת שרתי במדינות יגביה כוכב מערכתה ובארבע רוחות העולם תהיה לשם ולתפארת – והיום כי רוח השיר עלי צלחה אשר נדרתי אשלמה מפרי ארש’י אביא מנחה, וזאת הברכה אשר ברך משה ירצה לאל כקרבן אשה ואשא משלי ואמר.

א

קמנה בנות השיר לבוש תכלת

כלן לבשנה, צאנה וראנה

טירת הזאת למגדל עז נמשלת

ובצלצלי שמי אל חי הללנה

פצחו הרים רנה שישו זמרו

עלם בחור ושב שיר ישוררו

ב

נשמת כל חי זמירותיו תשמיע

לצור תמים יושבי בשמים

כי לתכלית בנין קץ בא הגיע

צבי עיר סאלוניק לה קרנים

מנגבה ותימן צפון וימה

תרן לשון כל איש קומתו רמה

ג

תוך קירות בית זה רחב ידים

זרע ישורון לקח טוב ישכילו

יקר מחרוץ מזהב פרוים

אזי על גבולם לרום יגדילו

אמת יהגו חכם בדת אלוה

מאירת עינים אין לה כמוה

ד

על דלתות החכמה יום יום ישקודו

ותחת כנפיה יסתופפו

אף רגליהם במישור יעמדו

ימים וגם לילות ולא ייעפו

ירדפו ישיגו נתיבות כשר

כי אז יקחו חלקם מהון ועושר

ה

לנדיבים בּעם נביע אמר

וכה נאמר להם בלב שמח

“כגפן יפרחו וכעץ התמר”

יזהירו כחרס וכירח"

“ינובון בשיבה בהשקט נחת”

“עד בא שילה מקיץ יורדי שחת”

ו

אשרי האיש חגר בעז מתנים

לנשוא נס התורה כי היא חיינו

על נדיבות קם במנה אפים

לכבוד תלמוד תודה הדר עירנו

אחיו רעיו יענו לו שיר שבח

“כי עשה צדקה נבחר מזבח”

ז

משה משה ממשכבך קומה! 9

שמח אמור האח בנוה צדקך

בקהל רפאים לפני שוכן דומה

שם תנוח תאכל פרי ידיך

תברך מן אישים ותחי לנצח

כי היית לדל מעוז ונצח

ח

כל בתי הלימוד אשר יסדת

הנצו פרחיהם המה נעמו

בתכונות כפיך אתם סעדת

בארבע רוחות שמך ירוממו

מה גדלו מעשיך מה רבו!

כעל סלע על לבנו חצבו

ט

שאול בחיר האל משוש נפשנו![^22]

כאילת שחר מעל רקיע

תאיר נפשך ועלי ראשנו

כעש וככימה אורה תופיע

עמוד על רגלך! ראה הביטה

מה נורא המקום אשר רצית!

י

טרם הפרדך מעולם תהו

על ערש דוי שמת רעיוניך

על בית ספר זה אשר אין כמוהו

תלמוד תורה (רק נעו שפתיךָ)

“יבנה מחדש ובו יגדלו”

“בנים בדת אמת ולא יכשלו”

יא

טוב להודות ולבטא בשפתים

שם השליטים כי מאז עמדו

ערב ובקר גם בצהרים

להנהיג הבנין יחדו נועדו

עת לעשות לאל כל שיג הפרו

היום את שמותם כן יזכרו

יב

ראשון העולה על מרומי קרת

אלוף יעקב איש מגזע שפר 10

אשר אש דת תוך לבבו בוערת

מקוה ישראל הוד בית זה הספר

עדי שיבה שלו בתוך נוהו

אבי צדיק גיל יגיל בחייהו

יג

שני בקדש מלא תם וטהר

11 רודף שלום תומך כל שפל ברך

הן מחשבות לבו מפיצות זהר

לחסדיו אין חקר ואין ערך

אורך ימים לשלום לו יוסיפו

ברכות שדי בני ביתו יקיפו

יד

לאיש נשוא פּנים עוזר החלך

12 שמו הוא שבתי גודר כל פרץ

תרום קרנו לעד בזאת הפלך

יצא לאור צדקו בכל הארץ

תקום אלומתו בפני כל עבר

אשרי שכּכה לו אשרי הגבר!

טו

יהללו את נכבדי העירה

המאירים לעם לו עז תפארת13

עד תם כל הדור שמותם נזכירה

יהיו חזקים כגפן אדרת

ימים על ימיהם המה ישיגו

כי במשפט כשמואל עם הנהיגו

טז

שוכן זבול זכרה צאן מרעיתךָ

סוכת שלומך פרוש נא למו

חיש מהרה שלח ינון עבדך

יסיר עול הכבד יהיה עזמו

מקטר מגש הכהנים יקטירו

על דוכן הלוים שירה ישירו

לג: אבל גדול ליהודים

ציר הצירים, ודברים מרים, אשר יהיו גדול דורים, על מות שר ישראל, רודף מצות האל, מאלף דת לכל שואל, נודע בשערים שמו, פאר הדור, פאר עמו, אוי לנו כי בא יומו, ה“ה הבארוניטו סיר משה מונטיפיורי נ”ע, הנה ארצו ארץ ליוורנו, שם נתן חנו, פזר נתן לאביונים הונו, וימת משה בן אחד ומאת שנה, בעיר רמזגאט קרית חנה, ויבכו אתו ויספדוהו בקינה, ושמה קבר אצל אשתו, אשת דודים יונתו תמתו, הואיל משה שם את מנוחתו, אבל אמללה ארץ ירושלים, כי עלה משה לשמים, ועיני ישראל תזלנה דמעות כמים, והיה זה בא' אין מנחם בשנת ויבאו מר“הה לפ”ק ולש' לעמד לפני ה'

א

נשיא אלהים אל על קראוהו

שר ישראל נפל אויה איננו

רמה ותולעה תסובבוהו

למשמע אזן דאבה נפשנו

ארץ הילילי תצעקי

קול ששון ממך רחקי

ב

על הר פרח ציון עיני ראתה

ותרד דמעות, רוחי חֻבלה

איך ארץ צבי נשארה עיפתה

איך תפארתה לעד היום נפלה

הגה נהגה כמו יונה

כי שתינו כוס לענה

ג

נר אלהים כבה מי יאר לנו?

מליצנו נעדר אנה נלכה?

פעמים רבות בעז הצילנו

לא קם כמשה עוד עוזר הלכה

ליהודים היה אורה

שבר הדר ועטרה

ד

רועה נאמן נאדרי בכח

הנהיג בתבונתו כל בני עבר

הרים משה ידי גבר שחוח

לדמשק הביא מעוז ושבר

איה איפה את החוזה?

מי לא יבכה על שבר זה?

ה

ויחי משה לטוב עמו, וילך

הלוך וגדל בין נכבדי אָרץ

כתר נתנו לו, ושר הפלך

נקרא, ויהי משכיל ויפרץ פרץ

כמשה עוד בישראל

לא יבא עד עת הגואל

ו

אשת חיל לקח יפת העין

מזרע אהרן אין עוד כמוה

יופי וחן נגדה היו לאין

ותגוע בימיו ברצון אלוה

משה נגש אל אלהים

עם להקת הנביאים

ז

יחד לארץ מרחקים הלכו

נגבה צפונה וקדמה וימה

לטוב אחינו ימיהם נזעקו

ועל ידם אלומתנו קמה

אנה ברח אב יתומים?

כן היינו כחולמים

ח

מי יריב לנו? מי יקום כמוהו?

גנון, הצל, מלט, היו חייהו

ארץ מולדתו היתה לתהו

שמם עיר הקדש, שמם נוהו

רמזגאט בוכה ואבלה

על עטרתה כי נפלה

ט

אחי לא מת משה הוא חי שמח

על כסאו רם נשא יושב, וזהר

עיניו תארנה, ולנו שולח

מזיו כבודו אור ממעון טהר

כבוד האל אסף נפשו

והביאה במקום קדשו

י

מעל שרפים ההיכל מלאו

ויעמדו נגד טהור ידים

פרשו ידיהם ואז מראהו

כיפעת עש האיר עלי שמים

על משה שכן הענן

בצל שדי הוא יתלונן

לד: מאה צערים

על מות איש אמונים יראת ה' היא אוצרו חוקר על תכלית הרב המובהק פקידא בגו צדיקייא מעיר הקדש ירושלים תובב“א כמהר”ר משה חיים בן ויניסטי כ“ע כלב”ע בעיר הקדש ירושלים תובב“א בח' טבת ש' התרמ”ה; נולד בעיר הזאת ושנים רבות השגיח בכל עז ותעלומות התלמוד תורה וכאשר בא בשנים אוותה נפשו לנסוע אל ארץ צבי ושם שמוהו לראש ולקצין בין אנשי הועד ועד אחרית ימיו גבר חסדו בין בגופו בין בממונו, אכל פרי צדקותיו בעולם שכלו ארוך אכי"ר.

א

התאבלי העיר קולך הרימי

כי מקרבך איש זך ישר איננו

תחת פתיגיל שׂק מהרי שימי

כי אבד חסיד חשכו עינינו

חכם לבב אפס מאת הארץ

כהרף עין הוא נהיה לקרץ

ב

משה בחיר האל איש יקר רוח

מה רב טובך בחיים פעלת!

יזכרוה לעולם ולכל רוח

כי על יתום ודך חסת חמלת

ראש פקידי תלמוד תורה היית

לחזק מך ימוט אתה חיית

ג

נערי ישרון אשר נהלת

עינם במר בוכה לבם צורח

בעיר הקדש נטעים שתלת

ושם כל איש מתאבל מתיפח

“משה עלה אל האלהים שחנו”

“בכה נבכה על איש צדיק אבדנו”

ד

אהבת צדק שנאת הרשע

על כן בשכר זאת למרום עלית

תשבע בצחצחות תראה הישע

כי נפש רעבה מטוב הרוית

כחרס נפשך עלי שמים

כברקת תזרח אור שבעתים

לה: אות הברית: שיר זהב

לכבוד הגביר המרומם כה’ר בכור יוסף ניגרין הי“ו ביום השמיני ללידת בנו הבכור ניסים יצ”ו והיה זה ביום י"ד לח' תשרי ש' קרנו תרום ולס' תול כטל אמרתי

א

קול מבשר אומר בן יולד לנוּ

ילידי בית ניגרין שירה ישירו

לאל בורא עולם כי הוא עשנו

זכר רב טובו יביעו יזכירו

ב

בכור ונות ביתו הן שאננו

כי עתרותיהם מעל העתירו

“נודה אל חי (אמרו) כי חננו”

“נא על ניסים כתר שם טוב יכתירו”

ג

ילד שעשועים בתוך נוהו

יגדל ישר כי כן יבורך גֶבר

אזי ישכיל יצלח ימי חייהו

אזי ישב על כס תמימים חֶבר

האל! אורך ימים נא תשביעהו

יהללו שמו כל בני עבר

לו: קינה רבה

על מות איש תם ויקר, ירא ה' ובמצותיו חפץ מאד ה“ה הגביר המרומם כה’ר יוסף משה סאאיאס נ”ע והיה זה ביום ד' לח' שבט ש' התרמ"ו לס' ויקח משה את עצמות יוסף

א

איש אמונים מבני אדם פס

כל ראש לחלי וכּל לב נשבר

קול שאון בעיר וקול ששון הס

טרף טרף יוסף תמים גבר

קחו צרי למכאוב זה

עין כל איש דמעות יזה

ב

מיום הולדתו עד קץ ימיו

גבר טובו חסדו על אביונים

בדרך ישרה שם פעמיו

בין טובי העיר ישב לפנים

בכו בּכה שאו קינה

כי שתינו כּוס לענה

ג

שמו יזכר פה לדור דורים

כי צדק לבש בעין יפה

ליתומים תרומתו הרים

עתה נפשו בעליון נכספה

אבד חסיד אל על נקרא

אכן נפש העם מרה

ד

יוסף איננו לקחו האל

על זה אֶחיו, בניו, מקוננים

אך בשמים ככימה, יהל

אורו, רוחו נחה בין אופנים

הן שרפי מעלה לקראתו

עינים שירה לעמתו

לז: ציר הצירים

ליום פקודתו ר“ח אדר ראשון אשר נעשה לו הספד גדול בק”ק פולייא; שם נאספו כל הסדרים וברוב עם חכמי העיר עשו הלימוד הראוי ואחד מהדרשנים עלה לבימה ובקול בכיה הודיע צדקות האיש אשר בעבורו נעשה ההספד.

א

מדוע קול נהי והי נשמעת

פה ברחבות קריה, חפוי ראשנו?

יוסף איש חמודות מלא מדעת

חלף! מבכי חשכו עינינו

אחר סבלו חוֹלי כבּד על ערש

אין עוד… יבש כחנו כמו חרס

ב

נהפך גיל לתוגה, אפס הטהר

אנה נבקש מנחם איהו?

בשחקים עף כחשמל לו זהר

כמלאך אלהים כן הוא מראהו

שם שוחר טוב על ביתו בעדנו

לא ישכח עוד לא! מפי זרענו

ג

במאזני צדק הרבה העשֶׁר

היה בעזרו אל ויהי מצליח

לא גבה לבו רק בדרכי ישֶׁר

שם פעמיו, תוך ומרמה הזניח

יהללו שמו, כן יזכרו

חסדו מעשיו עלינו גבֵרו

ד

אהב צדק משפט ימי חייהו

ישב לפנים בין זקני השער

ליתום ולאביון פרש ידהו

לשמועה רעה אחזו סער

כל ילידי ביתו מספד ובכי

אין מחדילים, בשבט מכים לחי

ה

ספרו עליו לבניכם ספרו

את צִדְקות עשה כי מספר רבו

צבאות קדושים יחד ישוררו

“יבא איש זך ישר, כבוד לו הבו”

“אור זרוע לצדיק, פה תשביע”

“נפשו סביב לאל כעש תופיע”

לח: עת דודים

כל מבשר אומר כי ילד יולד לנו ממשפחת אלימלך נודע בשערים שמה; קול לבי דופק ואמרתי בחפשי עת הזמיר הגיע ולעורר אהבת בת השיר, והן כי רוח עלי צלחה ביום הזה שמיני ללידתו בחדש השלישי ערב לחג העצרת שנת עת לחננה כי בא לס' ויתפלל משה אל ה' יום גילה ורנן לחתן דמים למולות ולכל בני ביתו, ישמחו בו אביו ואמו ויזכה הנולד לתורה ולמלות אכי"ר

א

מה נכבד זה היום לנו עם שפר!

שיר חדש נשירה לאל צורנו

הילד הנולד תוך עדתנו

אמת חסד ירדוף לעד לא יפר;

ב

לבית אלאטיני יהיה הוא אושר

יגדל בתורת אל ירום ידהו

עדי שיבה יחיה אז תוך נוהו

זך גומל חסדים אוהב הכושר;

ג

רשים ונדכאים לו יאהבו

אלמן יתום מרוב טובו ישבעו

לו ירצו אחיו ולו ישמעו

אל מימיו בששון תמיד ישאבו:

ד

טרם כלות השיר אֹמר אביע

“ידמה ילד לאב אמו יצליח”

“נא אל ברכהו כציץ יפריח”

“ינון שמו בכל עבר יריע”

לט: מנחת ערב

ליום דיצה וחדוה אשר גדולים וקטנים מנערי ת“ת הגדול יע”א מעיר הזאת כלילת יופי עמדו על כור המבחן בתורת ה' תמימה משיבת נפש מרגניתא דלית בה עימי; שמחים בבואם וששים בצאתם נשאו את קולם בשירה הזאת, למשה היה למנה ויאמרו לאמר

א

מה יקר חסדך אדון שמים

שומר עם סגולה קדוש ושפר

האר פניך נא פה בית הספר

ישגה כארז יאיר שבעתים;

**ב **

עת המבחן חלף הבה נשירה

קומו רעים דודים תודה נביע

בכל עבר בכל פנה יריע

את שם הגדולים שרי העירה;

ג

וכל המקשיבים אשר ניסינו

טובם וטוב זרעם יראו עינימו

וקול ששון ישכון באלימו

לאות כי בחסדם הם נהלונו;

ד

יהללו לעד באמרי פינו

נבנה תוך לבנו מזבח למו

גם כי נזקין לא ישכח טובמו

ינובון עוד אף דשנים יזקינו;

ה

הנה השמש בא זה עת לנוח

ידינו למרום נשא, נקומה!

וכה נאמר יחד אל שוכן רומה

“חיש מהרה שלח ינון משוח”

פה שאלוניקי יע"א א’ך לח' סיון

שנת מכל מתנותיכם תרימו לפ"ק

לס' ויצא פרח ויצץ ציץ

מ: קול רנה וישועה

לכבוד הגביר המרומם הקאבֿאלייר עמנואל ויניציאני הי“ו מילידי ליוורנו יע”א אשר אחרי קבלו חולי כבד בעיר פאריז יע“א נרפא ויחי מחליו והיה זה בח' סיון ש' **התרמ”ו**

א

יחי יחי עמנואל

תפארת מבני ציון

פורש כפו לכל שואל

משכיל ליתום ולאביון

ב

שמו יצא בכל פנה

כארז כתמר יפרח

בביתו תשמע רנה

כבוד האל עליו יזרח

מא: שיר זהב

לכבוד האיש רב פעלים הפחה כה’ר חסאן פאשה איפינדי יצ“ו ביום ה' לח' תשרי ש' קרנו תרו’ם לפ”ק אשר האיר פניו אתנו פה שאלוניקי יע"א

א

יום בואך פה צהלה ושמחה

עיר שאלוניק זמירותיו תשמיע

תחת חסאן פאשה תהיה צלחה

תרום מערכתה אורה תופיע

ב

לך יתנו יקר ובלעדיך

לא ירים איש ידו, הלל יביע

זרע ישרון, על יושר לבך

ועל כי נפש נענה תשביע

ג

האל הנצר לעשיר והלך

חסד לאלפים רודפי יושר

עליך כבודו יהיה זורח

-

כן הוא ימים יוסיף על ימי מלך

יפקדנו בבנים הון ועושר

14 אל נא יהי עולם בלי יר"ח!

מב: למנצח בנגינות

לכבוד המלך אחרי שובו מהכות האויב בכלי זיינין ובבואו אל ארצו עם השלל והשבי הנה העם יוצא לקראתו בצלצלי שמע בתף ובכנור עם להקת המשוררים העומדים לפניו בשירה הזאת

א

נשיא אמיץ כח בא בתוכנו

פה…..צהלה ושמחה

נצא לקראת מלך נזיר ראשנו

כי על מועצותיו העיר צלחה

בוא ברוך יהוה עז ותפארת

בוא תוך המון חוגג עדה נהדרת

ב

שאו זמרה קחו כנור ונבל

קראו לעלמות תופפות הנה

תעשנה היום מחול עם חבל

בחורים ובתולות, שיר תעננה

רוח דעת בינה עליו צולח

פני המלך כשמש זורח

ג

ראו לימינו השגל נצבת

יפה כלבנה בעלת שכל

בלבה בעדו כאש שלהבת

תוקד האהבה לעד לא תכל

תברך מנשים תהי לבעל

ששון ויקר, קנה כנשר יעל

ד

כל יושבי תבל שוכני ארץ

שמעו שמעך פחדו פחד

הרסת קמיך נהיו לפרץ

איש באחיו נועצו לנוס יחד

מרכבות וסוסים בים ירית

כאבן במים ולא גאית

ה

מי דומה לך בגבורה ונצח?

מי כמכה רודף משפט ויושר?

שמך רם ונשא יהי לנצח

לְך יקום ההון לְך העושר

יחי המלך שלו בנוהו

כגן רטוב לא יבול עוד עלהו

ו

אהבת צדק ורשע שנאת

על זה לשון כל איש לך תשבח

למלאך אלהים אתה נדמית

יודוך העמים כל לב שמח

ימינך היא נאדרי בכח

גנין הציל בין חרבות פסיח

ז

לבני בנים עליך כן יגידו

רב טובך צדקותיך כי רבו

מפעלותיך נוראות יעידו

כי על הלב כעל אבן חצבו

זקן, עלם, בחור רנה יפצְחו

למושיע רב נגיד ישבֵחו

ח

אדון מחולל כל שוכן שמים

ישמרך משאה צרה ופחת

ירחיב גבולך עשר ידים

יצו במעונך שובה ונחת

ארך ימים תחיה לא יסור שבט

ממשפחתך רמה בין כל שבט

מג

על מצבת קבורת היקר נכבד כה’ר אליהו פירנאנדיס נ“ע נלב”ע ביום כ“ג לח' רחמים ש' **התרמ”ו**

א

תוך ציון זה איש זך נקי נטמן

אוהב היושר עדי סוף ימיו

חכם לבב היה אף נאמן

בעדן גן עתה שם פעמיו

ב

אמו, אחיו, אשתו עם בנותיו

תחשכנה עיניהם מדמעות

האל ישלם לו עלילותיו

תחי נפשו במעון התשועות

מד

על מצבת קבורת החכם השלם כה' בכור יצחק אירירה נ“ע נלב”ע ביום כ“ו לח' חשון ש' **התרמ”ז**

א

איש טהור לב למולדתו תפארת

יורה דעה חוקר על דת צורנו

זכה את הרבים, הן פה נקברת

את דמותו, על זה דוה לבנו

ב

בצל חכמתו חמדו ישבו

נערים בחורים ולא כשלו

מלחמו קדש אכלו, שאבו

בששון את מימיו ולא מעלו

ג

נֻסה באחרית ימי חייהו

בחלאים רעים עד רדתו שחת

יושב בשמים יצחק רוחהו

בקהל רפאים תתעדן בנחת

ד

שם פרי צדקתו תאכל לנצח

תהיה כגן רוה כמוצא מים

הצור תמים אשר לו הוד ונצח

יפיץ עליו אורו עשר ידים

מה

על מצבת קבורת היקר נכבד נשא ונעלה כה’ר’ן' וינסטי מנחם גאטינייו נלב“ע ביום עשרים לח' שנת **התרמ”ו**

א

מות אכזר קטף באתו מר

חיי איש אמונים וסר מרע

אבי יתומים דין קונו שמר

משפט וצדקה בארצו זרע

ב

נשא נתן בקו האמונה

פעם בחוץ פעם תוך מולדתו

לִקְרוביו נעדרת אבן פנה

צנה לבנים גם לנות ביתו

ג

להטריף את לחם חקו יגע

בארץ מרחקים על זה חלה

בחולי רע כבד האח! נֻגע

אסף! כן צוה נורא עלילה

ד

לא העלים חסדיו מבשרו

צדק רדף השיג את עמיתו

כן אז כשחר יבקע אורו

כבוד האל יאסף נשמתו

ה

חדלו נא הבנים חדלו לבכות

שאו עיניכם במרום חביון

רוח אביכם אל על ברכות

יריק על ראשיכם מפי עליון

מו

על מצבת קבורת האשה הכבודה מרת חנה ן' פורת נלב“ע בארבעה עשר יום לח' אדר ש' **התרמ”ו**

א

אם אשכחך אמי חמדת לבי

אף ימיני תשכח כי כאבי

גדול מנשוא, ועל משכבי

תדד שנתי בעבור עצבי

ב

בנעוריךְ נשארְתְ אלמנה

שנים רבות שתִית כוס לענה

אהבתְ צדק יושר אמונה

היום תאיר נפשךְ כלבנה

ג

ובעדן גן חנה את תאכלי

פרי מעשָׂיִךְ ושם בגללי

מול שוכן מעונים תתפללי

יברכני יתמוך גורלי

מז

על מצבת קבורת היקר נכבד נשא ונעלה אשר נפטר בקיצור שנים כה’ר אשר אליהו חסיד נ“ע נלב”ע ביום עשרים לחדש אדר שנת התרמ"ו

א

אב ואחים אם ואשת דודים

על ציון בקול מרה בוכים

ידיד נפשם אשר בין מלאכים

עף באבו מזהיר כלפידים

ב

מתת לדל הוא לא השיב ידו

גם בחליו עדי סוף שנותיו

נחמד מאד רצוי לרוב אחיו

מודעת בארצו טובו הודו

ג

חולי כבד ומר סבל אויה!

יראת קונו היתה אוצרו

מול אופנים עתה תאיר אורו

בעדן גן אשר בחר לו יה

מח: קול מבצר והוא מר

על מות חמד בחורים, מתהלך למישרים, הבן יקיר ויחיד להוריו, הוד והדר היה למכיריו ה“ה הבארון לוסיאן די הירש אשר הלך למנוחות בעיר פאריז יע”א; ואנשי כנסת הגדולה מהחברה המפוארה כל ישראל חברים פה שאלוניקו יע“א גמרו אמֶר לספוד ולבכות השר הנ”ל נק“ק אינואלייא ישן יע”א והיה זה ביום ז' לחדש זיו שנת הוא ישלח מלאכו לפניך לפ"ק ולסדר כל בית ישראל יבכו.

א

לשר מוֹרִיס דֵי הִירש צרה ושבר

נפלו על ראשו אורו חשכה

בנו יחיד לוסייאן עזרו ושבר

חלף! לתוגה שמחתו נהפכה

אנא נבקש לו נחומים אנה?

נבל ציץ כפתו לא רעננה

ב

איכה יועם זהב! איך משמים

שואה כים סוער פתאום נפלה!

על איש רם ונשא כפים

נשאר שמם, שכוּל, רוחו חבלה

לו דמעתו לחם יומם וליל

על אבידת טובו יקיר בן חיל;

ג

בימי חייו לוסייאן רדף היושר

עניו היה לרש פרש כפהו

עתה אל על נקרא במעון האושר

ובסתר כּנפי אל שם הוא מחסהו

הוריו ומכיריו מר יקוננו

“אויה נהפך לאבל מחולנו”

ד

לספוד שר אוריה הן פה כלנו

תוך קהל רב נאספים: נקומה!

נפילה תחנה למי קננו

למען ישביע בשחק רומה

נפש לוסייאן די הירש טהור עינים

“תהיה כגן רוה וכמוצא מים”

מט

הנה נא הואלתי להוסיף ויכוח זה אשר חברתי ביום כ“ד לח' האביב בשנה הזאת **התרמ”ו** לסיים בכי טוב ובלע המות לכלה וכו'

א

רש: רחם נא מאחיך האביון

ערום רעֵב מֻכה בחלאים

והשוכן זבול נורא עליון

יציץ נזרך תפרח בדשאים

ב

עשיר: סורה ממני! סורה! איש נרפה

הרחק פיך מדבר שקרים

מתי עצל תשכב, תרחיב הפה?

עד אן תלאה יום יום העוברים?

ג

ר': מי שָמְך עלי שר ומושל

לגדפני לדבר קשות?

אם עצל אני? הלבי כושל?

ברוחך תשפט דין נפשות?

ד

ע': הנה קטנתי בין כל האנשים

עיני לא רמו לא גבה לבי

פּורש כפּי לנכבדים רשים

אך לאיש כמוך אריק חרבי

ה

ר': לו ישקל כעסי

עוד לא אחדל לבוא לריב עמך

אך אשא עיני אֶל אֵל ניסי

קרוב לקראיו חומל אל מך

ו

ע': האל עונה ליראיו בצרה

אך לא נותן ידו לפושעים

רק לִשְפל רוח שולח עזרה

לדוברי אמת לצנועים

ז

ר': הס קולך הס! כי חרה אפי

זאת שמעה אזני ותבן לה

ראה אלהים יגיע כּפִי

ומדוע רוחי היא חֻבלה

ח

ע': כדבריך יהי; הלא כתוב

כי ילוד אשה לעמל נברא

ורק במלאכה ימצא הטוּב

עם דעת אלהים לנו אורה

ט

ר': צר לי מאד להוסיף אמרים

המוסיפים כאבי ועצבי

אלהים יודע מה הם מרים

ימי חיי, ורגֶז לבבי

י

ע': הא כסף לצדקה: הסכת ושמע

לעצתי, לך לטובה אות

אָל תקרב לעובר בעין דמע

תשנא המתנות התשואות

יא

ר': כן דברת! שפתים ישק

עתה ידעתי יושר רוחך

על ברכים אכרע וגם אשק

את ידך ואברכךָ

יב

ע': הברכה מעל יצו האל

על ראשך לנצח נצחים

תרום קרנך ככוכב תהל

תשגא כארז ימים ארוכים


תושלבע


  1. נקוד על תיבה הזאת להודיע ימי שני חיי המחבר ביום אשר קבץ אלו החרוזים.  ↩

  2. הרב המובה‘ק בשאלוניקו אשר הקים ויסד החברה הזאת היה מע’ הרב הגדול מעוז ומגדול סבא דמשפטים תורה וגדולה במקום אחד כמה“רר אשר קובו זלה”ה וזכותו יגן בעדינו כי לא עזב חסדו ואמתו מעם אחיו. דובר אמת בלבבו. רצוי לעם הארץ. על פיו יבאו ועל פיו יצאו כי היה דיין האמת כקטון כגדול אליו שמעו וכאשר גוע ויאסף אל עמיו כבדוהו בהספד גדול ויבכו איש אל רעהו ויאמרו “נפלה עטרת ראשנו נהפך לאבל מחולנו” ועד היום בח' רחמים הולכים אל קברו ומרבים בסליחות בדמעות שליש ושם כורעים ומשתחוים ירבו כמותו בישראל ואשרי יולדתו!!  ↩

  3. רמז לתורה ככתוב במדרש  ↩

  4. בתיבה זאת רמוז ימי שני חיי השר  ↩

  5. באלו ר“ת הכתובות באותיות גדולות רמוז שם הנפטר עם נ”ע ותנצ"בה.  ↩

  6. כמו שדרשו חז"ל אין חיים אלא תורה שנא‘ כיאיש תם וכו’  ↩

  7. שם הרב הנפטר וזאת היתה חתימתו  ↩

  8. נקוד באלה אותיות טיא'נו כי זהו שם המשפחה  ↩

  9. מדובר על הרופא המובהק הקאב‍͏‌אלייר כה'ר משה אלאטיני כי גבר חסדו בארץ הזאת כל ימי חייו פזר נתן לאביונים בידו הרחבה והשגיח על בתי הלימודים מהזכרים ונקבות יהי שמו לעולם אכי"ר.  ↩

  10. מדובר על מעלת החכם השלם עצו“ר כמהר”ר יעקב חנניה קובו הי“ו (חתן הרב הגדול מופת הדור ר“מ ור”מ כמהר“ר אשר רפאל קובו ג”ע). האיש הזה הוא ראש מפקידי ת”ת הגדול מועצותיו כדת נתונות היו לתועלת רב בלימוד עד כי תהלות לאל הנערים יושבים בסדרן ויום יום מרחיבים את שכלם בידיעות תורתנו הקדושה. ישלם ה' פעלו אכי"ר.  ↩

  11. מדובר על מעלת הנו“מ הקאבאלייר שלום משה סאאיאס הי”ו כי לא שבת מבוא להנהיג הבנין חדש בקיץ ובחרף והוא אחד מהראשונים בין אנשי הועד. ברכות שדי תבאנה לראשו אכי"ר.  ↩

  12. מדובר על מעלת הגו“מ תם וישר רודף צדקה וחסד ה”ה כה“ר שבתי טיאנו הי”ו הוא ראשון לכל נדיבות רצוי לרוב אחיו על יושר לבבו. ישמח ביוצאי חלציו אכי"ר.  ↩

  13. נקוד על תיבות המאירים ושמואל להודיע שם הרבנים היושבים במלכות (מאן מלכי רבנן) ה“ה כמהר”ר מאיר נחמיאס וכמהר“ר שמואל ארדיטי הי”ו הם עמודים שתים אשר העיר נכונה עליהם. בישישים חכמה מלא כל הארץ כבודם כי באמונה מנהיגים צאן מרעיתם אהובים ונחמדים בעיני הסולטאן ובעיני הפחה והשרים. ה' עליהם יהיו ויאריכו שנותיהם בנעימים אכי"ר.  ↩

  14. דמות חצי ירח היא דגל בית אב של מלכות תוגרמה ור"ל כי לא תפול לעד הממשלה הזאת אשר בני ישראל היושבים בה הם אהובים ומכובדים שומרים דתם ואין מונע להם והשליטה הרוחניית היא ביד הרבנים הדיינים באין פוצה פה ומצפצף.  ↩

משה יעקב בן דוד אוטולנגי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה יעקב בן דוד אוטולנגי
יצירה בהפתעה
רקע

המדור השמיני בגיהנום

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

ושוכב אני עיף ויגע על ערשׂי, ומשתדל להעלות על לב את פרטי המקרה המוזר:

הייתי באספה, דבּרתי.

להבות אש נזרקו מפי! ברד של חצים שנונים המטרתי! להט חרב מתהפכת על פני הקהל עופפתי!

ואני מדבּר, ואני שומע את אשר אני מדבּר, שומע ונהנה מאד.

הלא גבור אני, לוחם מלחמת תנופה בעד הטוב והיפה, מגן על החופש, על הדרור ועל כל הדברים הטובים, הנעימים והיפים, הצפוּנים לנו בחיק העתיד הרחוק, הולך בכל זאת וקרב אלינו.

וקורע אני את המַסכה הנסוכה על פני השקר ומציגו לראוָה; קורע אני את המחלצות היפות מגו הכזב החונף, והנה הוא עֵירוֹם ועריה, רחמנא ליצלן – זב ומוכה שחין…

ולפתע פתאום נאלמתי!

הכוח האדיר נכזב, כבתה האש, ולשוני בפי – בול עץ!

מה היה לי?

בדבּרי העיפותי מבלי משׂים את עיני אל הראי, אשר היה ממולי.

ראיתי, ובעיני ברק רע ומר; מבעד לעפעפי בערה אש זרה, אש לא-טהורה! והעינים לא עיני!

לפנים ראיתי עינים כאלה!

מתי?

עתה אני זוכר.

במבצר נלקה איש צבא על-פי פסק בית דין, ולאֶחיו, שהלקו אותו, היו עינים כאלה. העינים האלה אמרו: היום אנחנו מלקים אותך, מחר תלקה אתה אותנו; הא לך בעד יום המחרת!

כן! ראיתי את פני בראי, ולא היו פני גבור העתיד, כי אם פני גזלן מנפץ גולגולת…

ונאלמתי.

והנאספים?

נדמתי, והם שאפו רוח כתנים; רוַח להם מאד!

נדמו לבהמות השׂדה כעבור הברד! לילדים יושבי חושך, בשעה שמביאים להם נר! לצולעים, נשענים אל הקיר, מבלי יכולת לנטות ימין ושׂמאל, אשר פתאום הושבו להם המשענות והמקלות, והם יכולים ללכת לחפצם!

ואחד הצעירים תפשׂ ביד אחת הצעירות לאמור: מותר עתה, מותר! והיא הניעה את ראשה היפה בצחוק של חן ונועם, לאמור: כן, כן – מותר!

ואברח מן האספה!

SPLIT____SPLIT

והנני שוכב עיף ויגע, והירח הולך לו לתוּמו, ומציץ אלי מבעד החלון.

אומרים, שמסוגל אור הירח להשקפה פנימית, לחשבון הנפש; ואולם אני בוֹז אבוז לו ולאורו ולכל חשבונות הנפש וגם לכל האספות שבעולם!

וכיון שאינני באספה, ולירוק בפני הלבנה איני יכול, לכן יורק אני אל התקרה!

אך מה זה?

שתי עינים בולטות אלי מן הקיר!

הירח הקוסם! הנה הוא עושׂה זר-מעשׂהו, מהתל בי – –

אך עיני מי הן?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.