רקע
שמשון מלצר
חֶשְׁבּוֹן תָּמִים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עליית הגג; 2009

הָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ’נְסְק זְצַ"ל אָמַר פַּעַם אַחַת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לְתַלְמִידָיו שֶׁלּוֹ: לְכוּ וּצְאוּ לְסוֹפָהּ שֶׁל הָעִיר וְשָׁם תִּרְאוּ בַּיִת קָטָן וּבוֹדֵד. עִמְדוּ מִבַּחוּץ וְהִסְתַּכְּלוּ בְּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִבִּפְנִים וְלִמְדוּ הֵיטֵב.

לֹא הִרְהֲרוּ אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל הָרַבִּי וְיָצְאוּ מִיָּד בַּחֲבוּרָה, וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה יָצְאוּ. יוֹדְעִים הָיוּ שֶׁאֵין הָרַבִּי שׁוֹלֵחַ אוֹתָם בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ.

לִיזֶ’נְסְק אֵינָהּ כְּרַךְ גָּדוֹל. עַד שֶׁהֵם מִשְׁתַּדְּלִים לֵירֵד לְסוֹף כַּוָּנָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, כְּבָר רַגְלֵיהֶם עוֹמְדוֹת בְּסוֹפָהּ שֶׁל הָעִיר, סָמוּךְ לְאוֹתוֹ בַּיִת מַמָּשׁ. וּפְלִיאָה הִיא, שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים הָיוּ יוֹצְאִים לַשָּׂדֶה לִשְׁמוֹעַ שִׂיחַת אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וְהָיוּ עוֹבְרִים בְּמָקוֹם זֶה, וְאוֹתוֹ בַּיִת קָטָן דּוֹמֶה עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם רוֹאִים אוֹתוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כְּאִלּוּ צָמַח וְעָלָה פִּתְאֹם מִן הַקַּרְקַע כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. וְאוּלָם הַבַּיִת בַּיִת מַמָּשׁ. קָטָן וְנָקִי, וּמִסָּבִיב לַבַּיִת גְּדֵלִים שִׂיחִים וּפְרָחִים שֶׁכְּבָר הִתְחִילָה בָּהֶם הַכְּמִישָׁה. אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁעָה שֶׁלִּפְנֵי הַצָּהֳרַיִם הָיְתָה, וְרוּחַ קַלָּה מְנַשֶּׁבֶת בַּשִּׂיחִים וּמַרְגֶּשֶׁת אוֹתָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁחַלּוֹנוֹת הַבַּיִת פְּתוּחִים הָיוּ, לֹא הָיוּ הַיּוֹשְׁבִים בּוֹ מַרְגִּישִׁים בַּתַּלְמִידִים הָעוֹמְדִים מֵאֲחוֹרֵי הַכְּתָלִים וּמְצִיצִים מִן הַחֲרַכִּים וְהָיוּ מִתְנַהֲגִים כְּדַרְכָּם, בְּפַשְׁטוּת וּבִתְמִימוּת, כְּאִלּוּ אֵין עַיִן רוֹאָה, מִלְּבַד עֵינוֹ הַצּוֹפִיָּה יִתְבָּרַךְ.

וְהִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת כְּהִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הַחַיָּטִים. שֶׁכֵּן חַיָּט הָיָה דָר בְּאוֹתוֹ בַּיִת. וְהָיָה הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ נֶחְפָּזִים לְסַיֵּם מַלְבּוּשׁ אֶחָד. הָיָה הָאָב יוֹשֵׁב עַל שְׁרַפְרַף וּמַכְלִיב בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה. הִכְלִיב – מוֹסֵר אֶת הַלְּבוּשׁ לִבְנוֹ הַגָּדוֹל, וְהוּא מַטִּיל בּוֹ תְּפִירוֹת־תְּפִירוֹת מְהִירוֹת. תְּפָרוֹ – מוֹסְרוֹ לְאָחִיו הַצָּעִיר, וְהוּא חוֹתֵךְ וְעוֹשֶׂה בּוֹ אִבְקָה, אוֹ מוֹסְרוֹ לְאָחִיו הַצָּעִיר מִמֶּנּוּ, וְהוּא קוֹבֵעַ בּוֹ כַּפְתּוֹר. גָּמְרוּ שְׁנֵיהֶם – מוֹסְרִים אֶת הַלְּבוּשׁ לַאֲחוֹתָם כַּלָּה, וְהִיא מַתֶּזֶת עָלָיו רְבִיבִים־רְבִיבִים שֶׁל מַיִם וּמְגַהֶצֶת בְּמַגְהֵץ כָּבֵד וּמַעֲלֶה עָשָׁן. וּמִפְּנֵי שֶׁאוֹתוֹ מַלְבּוּשׁ שֶׁל סַמּוּ“ט וְשֶׁל אַטְלָ”ס הָיָה, לֹא הָיְתָה בַּת הַחַיָּט מְגַהֶצֶת בַּמַּגְהֵץ עַל הַלְּבוּשׁ מַמָּשׁ, אֶלָּא נוֹתֶנֶת מַטְלִית שֶׁל הַבַּד הַגַּס לַחֲצִיצָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּגְהֵץ הֶחָם.

הָיוּ הַתַּלְמִידִים עוֹמְדִים מִבַּחוּץ וּמִסְתַּכְּלִים בְּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִבִּפְנִים, וְהָיוּ תוֹהִים עַל רַבָּם שֶׁשָּׁלַח אוֹתָם לִרְאוֹת מַעֲשָׂיו שֶׁל אֶחָד חַיָּט, שֶׁאֵינָם שׁוֹנִים מִמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל כָּל שְׁאָר הַחַיָּטִים. וְכֵיוָן שֶׁנִּפְתַּח בְּלִבָּם סֶדֶק כָּלְשֶׁהוּ לְהַרְהֵר אַחַר מַעֲשָׂיו שֶׁל רַבָּם – לֹא זָכוּ לִרְאוֹת מַה שֶּׁנִּרְמַז לָהֶם בְּגִהוּצָהּ שֶׁל בַּת הַחַיָּט, הַיְנוּ, שֶׁהַבַּד הַגַּס, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּמִימוּת וְהַפַּשְׁטוּת, כֹּחוֹ יָפֶה לִשְׁמוֹר עַל הָאָדָם שֶׁיְּהֵא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, כַּמְרֻמָּז בְּסַמּוּ“ט וְאַטְלָ”ס.

לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלְּבוּשׁ לִגְמַר עֲשִׂיָּתוֹ, וְהִלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ עַל גֹּלֶם שֶׁל עֵץ שֶׁאֵין לוֹ לֹא רֹאשׁ וְלֹא יָדַיִם וּמִטַּבּוּרוֹ וּלְמַטָּה אֵינוֹ אֶלָּא כְּלוֹנָס הָעוֹמֵד עַל תְּרוֹנוֹס. עָמְדוּ הַחַיָּט וְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ מִסָּבִיב וְסוֹבְבוּ אֶת הַגֹּלֶם יָמִין וּשְׂמֹאל, פָּנִים וְאָחוֹר, וְאָמְרוּ כֻּלָּם לַתֶּפֶר טוֹב הוּא.

אוֹתָהּ שָׁעָה עָבְרָה הַחַמָּה בַּמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁבְּמַסְלוּלָהּ וְהִתְחִילָה פּוֹנָה לְצַד מַעֲרָב. אָמַר הַחַיָּט: עַכְשָׁו סַלְּקוּ הַכֵּלִים וְנִתְפַּלֵּל. סִלְּקוּ הַכֵּלִים וְעָמְדוּ לְהִתְפַּלֵּל, וּתְפִלָּתָם בְּפַשְׁטוּת כְּדֶרֶךְ כָּל הַחַיָּטִים. עַד שֶׁהֵם עוֹמְדִים בַּתְּפִלָּה פָּרְשָׂה בַּת הַחַיָּט הַכַּלָּה מַפָּה לְבָנָה עַל הַשֻּׁלְחָן. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַמַּפָּה טְלוּאָה הָיְתָה, הָיְתָה מַבְהֶקֶת בַּלֹּבֶן שֶׁלָּהּ, וְאַף סִימָנֵי קִפּוּלֶיהָ עֲדַיִן עוֹמְדִים בָּהּ.

הֵבִיאָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַחַיָּט שְׁנֵי פָּמוֹטוֹת שֶׁל נְחשֶׁת וְהִדְלִיקָה בָּהֶם נֵרוֹת. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעוֹד הָיָה הַיּוֹם גָּדוֹל וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְאוֹרָם שֶׁל הַנֵּרוֹת, מִכָּל מָקוֹם הִתְפַּשֵּׁט זָהֳרָם בְּכָל הַבַּיִת וְלֹא הָיְתָה פִּנָּה פְּנוּיָה מִזִּיוָם. אַחַר־כָּךְ הָלְכָה אֵשֶׁת הַחַיָּט וְאִתָּהּ הַבַּת הַכַּלָּה וְהֵבִיאוּ מַה שֶּׁהֵבִיאוּ וְעָרְכוּ עַל הַשֻּׁלְחָן.

כְּשֶׁגָּמְרוּ הַחַיָּט וְג' בָּנָיו אֶת תְּפִלָּתָם, נָטְלוּ יְדֵיהֶם וּבֵרְכוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם, וְהֵסֵבּוּ לַשֻּׁלְחָן וּבֵרְכוּ “הַמּוֹצִיא” וּבָצְעוּ עַל הַפַּת וְאָכְלוּ מַה שֶּׁאָכְלוּ, אֲבָל בְּשִׂמְחָה, וּבִשְׁתִיקָה אָכְלוּ וּבְנִימוּסִין.

מִשֶּׁנִּגְמְרָה הַסְּעֻדָּה נָטַל הַחַיָּט כּוֹס גָּדוֹל אֶחָד, שֶׁשִּׁעוּרוֹ כְּשִׁעוּר כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זַ"ל בַּסֵּדֶר שֶׁל פֶּסַח, מָזַג אֶת הַכּוֹס וְהֶעֱמִידוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן. הִשְׁפִּילָה בַּת הַחַיָּט הַכַּלָּה אֶת עֵינֶיהָ לַכּוֹס, וְנִרְאוּ לָהּ בְּתוֹךְ הַמַּשְׁקֶה בָּבוּאוֹת שְׁתֵּי עֵינֶיהָ יוֹנִים כְּשֶׁהֵן מִסְתַּכְּלוֹת בָּהּ בְּעֶצֶב. לֹא יָכְלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶן וְסִלְּקָה אֶת רֹאשָׁהּ לִצְדָדִין.

אָמַר הַחַיָּט: עַכְשָׁו, יַקִּירַי וַאֲהוּבַי, נַעֲשֶׂה אֶת חֶשְׁבּוֹן הָעֲבֵרוֹת.

קָם הַחַיָּט וְהִגְבִּיהַּ יָדוֹ אֶל הָאָרוֹן שֶׁמִּמַּעַל לְמַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת וְהוֹרִיד מִשָּׁם פִּנְקָס אֶחָד, כְּאוֹתָם הַפִּנְקָסִים שֶׁדֶּרֶךְ הַחַיָּטִים לִרְשׁוֹם בָּהֶם אֶת מִדּוֹת הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁהֵם תּוֹפְרִים. אֲבָל הַפִּנְקָס הַזֶּה לֹא מִדּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמַּלְבּוּשִׁים הָיוּ כְּתוּבוֹת בּוֹ, אֶלָּא מִדּוֹתָיו שֶׁל הַחַיָּט עַצְמוֹ. כֵּיוָן שֶׁפָּתַח אֶת הַפִּנְקָס מִיָּד הִבְהִיקוּ מִתּוֹכוֹ שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת כְּתוּבוֹת אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת מְאִירוֹת עֵינַיִם. פָּתַח הַחַיָּט וְקָרָא מִתּוֹךְ הַפִּנְקָס:

הַיּוֹם יוֹם ה' לַשָּׁבוּעַ כ"ה בְּתִשְׁרֵי עָשִׂיתִי עֲבֵרָה, הִתְפַּלַּלְתִּי תְּפִלָּה חֲטוּפָה וּבִבְהִילוּת גְּדוֹלָה.

הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית עָבַר בְּנִי הַגָּדוֹל עֲבֵרָה וְדִבֵּר עַזּוּת נֶגֶד רַ' יְחֶזְקֵאל.

הַיּוֹם מוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ פּ' בְּרֵאשִׁית עָשְׂתָה אִשְׁתִּי עֲבֵרָה וְהוֹצִיאָה מִפִּיהָ קְלָלָה עַל רַ' בֵּרִישׁ הַחֶנְוָנִי.

הַיּוֹם יוֹם א' פּ' נֹחַ עָשְׂתָה בִּתִּי הַכַּלָּה עֲבֵרָה וְקִנְּאָה בַּחֲבֶרְתָּהּ בְּתוּלָה נִשֵּׂאת.

הַיּוֹם יוֹם ב' פּ' נֹחַ עָשָׂה בְּנִי הַקָּטָן עֲבֵרָה וְגָנַב וַיינְפֶּערְלִי"ךְ מִגַּנּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַגּוֹי.

וְכָךְ הָיָה קוֹרֵא וְהוֹלֵךְ וּמוֹנֶה אֶת הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּכָל יוֹם מִימוֹת הַשָּׁבוּעַ וְשֶׁבְּכָל שָׁבוּעַ מִפָּרָשִׁיּוֹת הַשָּׁנָה.

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ תַלְמִידָיו שֶׁל הָרַבִּי רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זְצַ"ל עוֹמְדִים מִסָּבִיב לַבַּיִת וְעוֹשִׂים אָזְנַיִם לַכֹּתֶל. כְּשֶׁהָיָה הַחַיָּט עוֹמֵד בְּפָרָשַׁת נֹחַ עֲדַיִן הָיוּ תְמֵהִים עַל רַבָּם הַקָּדוֹשׁ שֶׁשָּׁלַח אוֹתָם לִרְאוֹת אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל אָדָם חַיָּט שֶׁהוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ מְלֵאִים עֲבֵרוֹת כְּרִמּוֹן וְאֵין לְךָ יוֹם מִכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁלֹּא עָשׂוּ בּוֹ עֲבֵרָה. אַךְ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַחַיָּט לְפָרָשַׁת לֶךְ־לְךָ הִתְחִילוּ מְבִינִים שֶׁרַבָּם הַקָּדוֹשׁ לֹא לַחִנָּם שָׁלַח אוֹתָם, אֶלָּא לִרְאוֹת אֶת גְּבוּרָתוֹ שֶׁל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא חַיָּט, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מַמְתִּין עַד שֶׁתַּגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה וְתַעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְמַעְלָה לִכְתּוֹב בַּסֵּפֶר אֶת הָעֲבֵרוֹת שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ רוֹשֵׁם אוֹתָן בְּפִנְקָסוֹ בָּעֶרֶב, קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע.

וְכָךְ הָיוּ נִצָּבִים מֵאַחֲרֵי הַכֹּתֶל וּמַקְשִׁיבִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַחַיָּט לְפָרָשַׁת נִצָּבִים. כִּסְבוּרִים הָיוּ, שֶׁעַכְשָׁו יִפֹּל עַל פָּנָיו וְיִתְוַדֶּה עַל עֲווֹנוֹתָיו וַעֲווֹנוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְהָיוּ מִתְאַוִּים בְּיוֹתֵר לִשְׁמוֹעַ אוֹתוֹ וִדּוּי.

אֲבָל לֹא כֵן הַחַיָּט. לְאַחַר שֶׁסָּגַר אֶת הַפִּנְקָס, קָם וְהִגְבִּיהַּ יָדוֹ אֶל הָאָרוֹן שֶׁמִּמַּעַל לְמַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת וְהוֹרִיד מִשָּׁם פִּנְקָס שֵׁנִי גָּדוֹל וְעָבֶה יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, כְּאוֹתוֹ פִּנְקָס שֶׁבֵּרִישׁ הַחֶנְוָנִי רוֹשֵׁם בּוֹ אֶת הַחוֹבוֹת שֶׁלָּקוֹחוֹתָיו חַיָּבִים לוֹ. פָּתַח וְאָמַר:

עַכְשָׁו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִרְאֶה אֶת הָעֲבֵרוֹת שֶׁאַתָּה עָשִׂיתָ.

פָּתַח הַחַיָּט וְקָרָא מִתּוֹךְ הַפִּנְקָס הַשֵּׁנִי:

הַיּוֹם יוֹם ה' בַּשָּׁבוּעַ כ"ה תִּשְׁרֵי שָׁלַחְתָּ אֵלַי בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם אֶת רַ' יְחֶזְקֵאל מַלְוֶה בְּרִבִּית, וְהִתְרָה בִּי שֶׁאָכִין לוֹ לְמָחָר אֶת הַקֶּרֶן וְאֶת הָרִבִּית וְאֶת הָרִבִּית דְּרִבִּית וְגָרַם לִי צַעַר עַד שֶׁנִּתְבַּלְבְּלָה תְּפִלָּתִי.

הַיּוֹם עֶשַׁ"ק פּ' בְּרֵאשִׁית בָּא הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית רַ' יְחֶזְקֵאל וְשִׁלַּמְתִּי לוֹ רַק קֶרֶן וְרִבִּית, וְלֹא הָיָה בְּיָדִי לְשַׁלֵּם לוֹ גַם רִבִּית דְּרִבִּית וְרָצָה לַחְבּוֹל אֶת הַמַּלְבּוּשׁ שֶׁל הַנָּגִיד שֶׁנִּמְסַר לִי לְתִקּוּן וְגָרַם לָנוּ צַעַר גָּדוֹל, עַד שֶׁקָּם עָלָיו בְּנִי הַגָּדוֹל יִחְי' וְגֵרֵשׁ אוֹתוֹ מִן הַבַּיִת בְּחֵרוּפִים וְגִדּוּפִים.

הַיּוֹם מוֹצָשַׁ"ק פּ' בְּרֵאשִׁית בִּיַּשְׁתָּ אֶת זוּגָתִי תִּחְי' בּוּשָׁה גְדוֹלָה, שֶׁבָּאָה לַחֶנְוָנִי רַ' בֵּרִישׁ וּבִקְשָׁה לִקַּח מִמֶּנּוּ קֶמַח וּשְׁמָרִים בַּהֲקָפָה, וְלֹא נָתַן לָהּ וְאָמַר לָהּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל בִּטָּחוֹן בִּמְקוֹם מְזֻמָּנִים.

הַיּוֹם יוֹם א' פּ' נֹחַ גָּרַמְתָּ לְבִתִּי הַכַּלָּה תִּחְי' צַעַר גָּדוֹל, שֶׁרָאֲתָה חֲבֶרְתָּהּ הַצְּעִירָה נִשֵּׂאת לַחֲתָנָהּ וְהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לִכָּנֵס לְחֻפָּה, שֶׁעֲדַיִן אֵין לִי אֲפִלּוּ חוּט אֶחָד בִּשְׁבִיל מַלְבּוּשֵׁי הַחֲתֻנָּה שֶׁלָּהּ, וְשָׁפְכָה דְמָעוֹת כַּמַּיִם עַד שֶׁנִּתְאַדְּמוּ עֵינֶיהָ.

הַיּוֹם יוֹם ב' פּ' נֹחַ שִׁלַּחְתָּ אֶת הַכֶּלֶב בִּבְנִי הַקָּטָן שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא מִגַּנּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַגּוֹי קְצָת וַיינְפֶּערְלִי"ךְ, לְהַמְתִּיק אֶת לִבָּהּ הַמַּר שֶׁל אֲחוֹתוֹ הַכַּלָּה. נָשַׁךְ הַכֶּלֶב אֶת בְּנִי הַקָּטָן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וְהָיָה לוֹ כְּאֵב גָּדוֹל, וְגַם נִקְרַע הַטַּלִּית־קָטָן שֶׁלּוֹ.

וְכָךְ הָיָה הַחַיָּט הוֹלֵךְ מִיּוֹם לְיוֹם וּמִפָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וְהָיָה מְפָרֵט כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּבַיָּכוֹל עָשָׂה כְּנֶגְדּוֹ וּכְנֶגֶד בְּנֵי בֵּיתוֹ.

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת נִצָּבִים נִצַּב עַל רַגְלָיו וְנָטַל אֶת הַכּוֹס הַגָּדוֹל, שֶׁשִּׁעוּרוֹ כְּשִׁעוּר כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זַ"ל בַּסֵּדֶר שֶׁל פֶּסַח, וְאָמַר בְּקוֹל רָם:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי אַתָּה רוֹאֶה שֶׁהַפִּנְקָס שֶׁל הָעֲבֵרוֹת שֶׁלְּךָ גָּדוֹל וְעָבֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַפִּנְקָס שֶׁל עֲבֵרוֹתַי שֶׁלִּי וַעֲבֵרוֹת בְּנֵי בֵּיתִי. אִלּוּ רָצִינוּ לְנַכּוֹת זֶה מִזֶּה, וַדַּאי שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לִי עֹדֶף גָּדוֹל. אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהַיּוֹם עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, זְמַן סְלִיחָה וּמְחִילָה וְכַפָּרָה, הֲרֵינִי מְוַתֵּר לְךָ עַל הָעֹדֶף, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁתִּמְחַל לִי וְלִבְנֵי בֵּיתִי כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָשִׂינוּ, וּכְנֶגֶד זֶה גַּם אֲנִי מוֹחֵל לְךָ כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁאַתָּה עָשִׂיתָ נֶגְדִּי וְנֶגֶד בְּנֵי בֵּיתִי. וּבִפְרָט נֶגֶד בִּתִּי הַכַּלָּה תִּחְי'.

וְכָאן הִגְבִּיהַּ הַחַיָּט אֶת כּוֹסוֹ וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:

– לְחַיִּים, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְחַיִּים, לְחַיִּים!

וְשָׁתָה רֹב כּוֹס, וְנָתַן לְאִשְׁתּוֹ. וְאִשְׁתּוֹ לִבְנָהּ הַגָּדוֹל, וְהַבֵּן הַגָּדוֹל לְאָחִיו הַצָּעִיר, וְהָאָח הַצָּעִיר לְאָחִיו הַצָּעִיר מִמֶּנּוּ. עַד שֶׁהִגִּיעַ הַכּוֹס לָאָחוֹת הַכַּלָּה, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ אֶלָּא כְּדֵי שִׁעוּר שֶׁל שְׁתֵּי דְמָעוֹת בִּלְבַד.

כֵּיוָן שֶׁנִּתְרוֹקֵן הַכּוֹס סִלְּקוּ אֶת הַסַּפְסָלִים לִצְדָדִין, נָתְנוּ כַּף־יָד שֶׁל זֶה בְּתוֹךְ כַּף־יָדוֹ שֶׁל זֶה וְכַף־יָד שֶׁל זֶה בְּתוֹךְ כַּף־יָדָהּ שֶׁל זוֹ, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ כֻּלָּם עִגּוּל אֶחָד, וּפָתְחוּ אֶת פִּיהֶם בַּנִּגּוּן שֶׁל הַיּוֹם תְּאַמְּצֵנוּ וְיָצְאוּ בְּרִקּוּד. וְהָיָה הָעִגּוּל מִסְתּוֹבֵב בְּנַחַת וּבְשִׁירָה וּבְרִנָּה וּבְדִיצָה וּבְצָהֳלָה, עַד שֶׁהִתְחִיל הַנִּגּוּן פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ וְהָרִקּוּד מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ. לְבַסּוֹף לֹא נִשְׁמְעוּ אֶלָּא נְקִישׁוֹת סַנְדְּלֵיהֶם בִּלְבַד.


*

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל הָרַבִּי רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זְצוֹק"ל עוֹמְדִים מִסָּבִיב וּמַטִּים אָזְנַיִם לַכֹּתֶל וְעֵינֵיהֶם קְרוּעוֹת בִּתְמִיהָה. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַחַיָּט לְסוֹף חֶשְׁבּוֹנוֹ וְאָמַר מַה שֶּׁאָמַר, וּבִפְרָט בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר גַּם אֲנִי מוֹחֵל לְךָ, נוֹסְפוּ לַתְּמִיהָה גַּם כַּעַס גָּדוֹל וְקֶצֶף. הֲיִתָּכֵן? דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה? חַיָּט מְדַבֵּר עִם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ לְחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁמְּדַבְּרִים וְשׁוֹתִים בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת דְּחַיָּטִים?! חַבְרוּתָא כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא!

אֲבָל לְאַחַר שֶׁרָאוּ אֶת הָרִקּוּד וְשָׁמְעוּ אֶת הַנִּגּוּן וְהִרְגִּישׁוּ אֶת הַהִתְלַהֲבוּת הַגְּדוֹלָה, נִטְּלוּ הַכַּעַס וְהַקֶּצֶף וְנִשְׁאֲרָה הַתְּמִיהָה בִּלְבַד.

רָאוּ שֶׁהַחַמָּה נֶחְפֶּזֶת בְּמַהֲלָכָהּ לְצַד מַעֲרָב וְנֶחְפְּזוּ אַף הֵם וְחָזְרוּ אֶל הָעִיר. הַתְּמִיהָה הָיְתָה מַטְרֶדֶת אֶת לִבָּם, אֲבָל לִשְׁאוֹל לֹא הֵהִינוּ. שֶׁכֵּן מִי זֶה יַעַרְבֶנּוּ לִבּוֹ לִגַּשׁ אֶל הָרַבִּי בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים וְלִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת?

אֲבָל הָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זְצוֹק"ל הִרְגִּישׁ בִּתְפִלָּתָם שֶׁל תַּלְמִידָיו שֶׁהִיא מְטֹרֶפֶת וְרָאָה אֶת הַהִרְהוּרִים הַמְבַלְבְּלִים אוֹתָהּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הִמְתִּין כְּדַרְכּוֹ עַד מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶלָּא מִיָּד לְאַחַר הַתְּפִלָּה בְּלֵיל כָּל נִדְרֵי קָרָא לְתַלְמִידָיו וּבִקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיְּסַפְּרוּ לוֹ מַה שֶּׁרָאוּ בְּאוֹתוֹ בַּיִת. לֹא שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְסִפּוּרָם, אֶלָּא כְּדֵי לִכָּנֵס עִמָּהֶם בִּדְבָרִים.

סִפְּרוּ כָּל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְמָקוֹם שֶׁהִגִּיעוּ הִתְחִילוּ מִתְרָעֲמִים:

– רַבֵּינוּ, הֲיִתָּכֵן?! דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה? חֻצְפָּה כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא!

אֲבָל הוּא, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, שְׂפָתָיו הָיוּ מְחַיְּכוֹת חִיּוּךְ שֶׁל הֲנָאָה וּבְעֵינָיו הָיָה מְנַצְנֵץ אוֹר שֶׁל שִׂמְחָה:

– אַי, אַי, שׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם – אָמַר לָהֶם בְּלָשׁוֹן שֶׁל חִבָּה – אִלְמָלֵא יְדַעְתֶּם אֵיזֶה רשֶׁם הַדִּבּוּרִים הָאֵלֶּה עוֹשִׂים לְמַעְלָה!


 

הערות וביאורי המשורר

סַמּוּ“ט – קְטִיפָה. אַטְלָ”ס – מִין מֶשִׁי, וּבִשְׁנֵיהֶם מְרֻמָּזִים בְּנוֹטְרִיקוֹן שְׁנֵי פְּסוּקִים בִּתְהִלִּים: סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב (תְּהִלִּים לד, טו), אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל [סֶלָה] (תְּהִלִּים עג, א); וַיינְפֶּערְלִי"ךְ – מִינֵי עֲנָבִים קְטַנְטַנִּים שֶׁטַּעֲמָם חֲמַצְמַץ.

המלצות קוראים
תגיות