רקע
שמשון מלצר
תְּפִלָּה בִּשְׁנַיִם
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עליית הגג; 2009

שָׁנִים מְרֻבּוֹת קִבַּלְנוּ טוּבְךָ כְּנוֹשֶׁה הַמְקַבֵּל אֶת חוֹבוֹ. שָׂמַחְנוּ לְאוֹרוֹ

שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ בַּבֹּקֶר וּלְזָהֳרוֹ הַמַּרְגִּיעַ לִפְנוֹת עֶרֶב, וְלֹא שָׂמַחְנוּ לְאוֹרוֹ

הַשּׁוֹפֵעַ לַהַט בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם. רָצִינוּ בְּטוּבְךָ הַנִּגְלֶה וְלֹא רָצִינוּ בְּטוּבְךָ

הַנִּסְתָּר, וְלֹא יָדַעְנוּ כִּי גַּם בָּרַע טָמוּן טוֹב.


מַה־מְּאֹד חָטָאנוּ נֶגְדְּךָ, בְּתִתְּךָ לָנוּ אֶת הַמַּתָּת הַגְּדוֹלָה מִכָּל מַתָּת,

וַאֲנַחְנוּ נָשָׂאנוּ הָרֶגֶל לִבְעוֹט בְּחַסְדֶּךָ. אַךְ אַתָּה הִצַּבְתָּ רַגְלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ

הַיְשָׁרָה, וְנָתַתָּ דַּעַת בְּלִבֵּנוּ לְקַבֵּל אֶת הָרַע בַּנִּגְלֶה וְאוֹר בְּעֵינֵינוּ

לִרְאוֹת רְצוֹנְךָ הַנִּסְתָּר־בּוֹ כִּי טוֹב.


שִׁתַּפְתָּ עַצְמְךָ בִּיצִירַת הָעֻבָּר, בְּגִדּוּל הָעֲצָמוֹת וּבִרְקִימַת הַבָּשָׂר.

בְּגוּף חַלָּשׁ גִּדַּלְתָּ וָלָד חָזָק וּבַבֶּטֶן הַצָּרָה קִפַּלְתָּ אֵבָרִים אֲרֻכִּים.

קְבַרְנִיט הָאֳנִיָּה לֹא רָצָה

לַעֲרוֹב לָאִשָּׁה הֶהָרָה, אַךְ

מָה עֲרֻבָּתוֹ אִם אַתָּה לָהּ

עָרַבְתָּ.

הָרוֹפֵא הִזְהִירַנִי וְשָׁמַר

צְעָדַי, אַךְ מַה שְּׁמִירָתוֹ

הַמְעֻלָּה לוּלֵא אַתָּה לִי

שָׁמַרְתָּ.


וּמִי אִם לֹא אַתָּה נָתַתָּ כֹּחַ לְצַעֲקַת מַבְכִּירָה, וּמִי צִוָּה לַשְּׁרִירִים

הַמְּתוּחִים לְהִתְכַּוֵּץ; אַף אַתָּה הִזְרַזְתָּ אֶת הָרוֹפֵא בְּאָחֳזוֹ בָּאִזְמֵל,

וְנָתַתָּ הַרְגָּשַׁת־הַמִּדָּה בְּיָדוֹ בְּהַחֲזִיקוֹ הַמֶּלְקָחַיִם: לָחַץ אֶת קָדְקֹד

הַוָּלָד וְעָשָׂה סִימָנִים בְּמִצְחוֹ, וְאוּלָם לֹא מָחַץ אֶת הַמֹּחַ הָרוֹפֵס.


נָתַתָּ מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל הָרַךְ הַנּוֹלָד וּפִרְנַסְתָּ בִּזְכוּתוֹ אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ. נָסַכְתָּ

גִּיל־חַיִּים בִּצְחוֹקוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וְאָצַלְתָּ מִשִּׂמְחָתוֹ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ.

לְקַחְתָּנוּ מֵרָחוֹק שְׁנֵי חוּטִים תְּלוּשִׁים מִמַּסֶּכֶת, וּשְׁזַרְתָּנוּ בִּשְׁלשָׁה

וַעֲשִׂיתָנוּ חֲזָקִים וּדְבוּקִים, בַּל נִנָּתֵק.


מֵאָז שָׁרוּי אָבִיב בֵּין כְּתָלֵינוּ בַּקַּיִץ וּבַסְּתָו וּבַחֹרֶף, וְאוֹר לָנוּ מִשְּׁנֵי

הַמְּאוֹרוֹת הַקְּטַנִּים. עִלַּצְתָּ אֶת לִבֵּנוּ בַּהֲנָפַת־יָדוֹ וּבַהֲרָמַת־רַגְלוֹ

וּבְהַפְנָיַת־רֹאשׁוֹ; הָיִינוּ שְׂמֵחִים עַל יְשִׁיבָה וְעַל עֲמִידָה, עַל זְחִילָה

וַהֲלִיכָה וְרִיצָה, עַל טֶפַח שֶׁגִּדַּלְתָּ וְעַל מִשְׁקָל שֶׁרִבִּיתָ.


רָאִינוּ אוֹרְךָ מִתְגַּלֶּה עָלָיו לְלַמְּדוֹ אָדֹם כָּחֹל שָׁחוֹר לָבָן, לְהַרְגִּישׁוֹ

חַם וָקָר וּלְהַטְעִימוֹ מָתוֹק וָמָר. אַף אַתָּה פָּתַחְתָּ אֶת אָזְנָיו לִשְׁמוֹעַ

צִיּוּץ־שְׂפָתַיִם, נְעִירַת־חֲמוֹר וּנְבִיחַת־כֶּלֶב וְיִלְלַת־חָתוּל, וְנָתַתָּ בוֹ

בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין בְּכִי וּצְחוֹק, בֵּין פָּנִים זוֹעֲפוֹת וּפָנִים צוֹהֲלוֹת.


יָדְךָ הַגְּדוֹלָה נָגְעָה בִּשְׂפָתָיו הַקְּטַנּוֹת וְלִמְּדָה אוֹתָן לְהַפְרִיץ אֶת

הַבֵּי“ת שֶׁל אַבָּא וּלְהַשְׁטִיף אֶת הַמֵּ”ם שֶׁל אִמָּא. וּשְׂפָתְךָ שֶׁלִּבְלְבָה

בְּנַפְשֵׁנוּ כֶּעָצִיץ הַמֻּשְׁקֶה, נְטַעְתָּהּ בִּלְבָבוֹ כְּשָׁתִיל עַל פֶּלֶג מַיִם,

וְהִנֵּה הוּא מוֹרִיק וּמַרְבֶּה עָלִים וּמַרְחִיב בַּדִּים וְהוֹיֶה לְאִילָן.


מָחִיתָ אֶת תָּו הַבְּדִידוּת מֵעַל פָּנֵינוּ וַעֲשִׂיתָנוּ כְּאָח וּכְאָחוֹת לְכָל

אָדָם.


וּבְכָל רְחוֹב אֲנִי שׁוֹמֵעַ

שְׁמִי נִשָּׂא בְּפִי יְלָדִים

בְּאַהֲבָה וּבְאֵמוּן:

אַבָּא!


וּבְכָל בַּיִת אֲנִי שׁוֹמַעַת

תִּינוֹקוֹת קוֹרְאִים שְׁמִי

בְּדִמְעָה וּבְגַעְגּוּעִים:

אִמָּא!


אֵין אָנוּ חֲרֵדִים לַיּוֹם הָעוֹבֵר וְאֵין אָנוּ דּוֹאֲגִים לַמָּחָר שֶׁיָּבוֹא.

בִּלַּעְתָּ הַמָּוֶת, לֹא יְצַעֲרֵנוּ קֶמֶט בַּפָּנִים וְלֹא לֹבֶן בַּשֵּׂעָר.

יָדַעְנוּ כִּי אַתָּה שִׁלַּבְתָּנוּ חֻלְיָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת הָאֲרֻכָּה.

בְּשַׁלְוָה נִרְאֶה אֶת חַיֵּינוּ מוּרָקִים כַּיַּיִן מִכְּלִי אֶל כֶּלִי. אָמֵן.


תל־אביב, תרצ"ה

המלצות קוראים
תגיות