רקע
שמשון מלצר
מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עליית הגג; 2009

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי עִם קָרוֹן וְכִלָּה

וְעִם שְׁנַיִם סוּסִים בְּרֻדִּים,

שֶׁתָּמִיד הוּא עָמַל כְּמַצְלִיף וּכְסַבָּל

וּכְבַעַל־עֲגָלָה לַיְּהוּדִים.


וְהָיָה, הַמִּסְכֵּן, מְרוֹקָן בֶּאֱמֶת,

וּכְלָל לֹא כְּמוֹ פֶּלַח רִמּוֹן,

רַק סָחוּף וְנָגוּב וּמְנֻגָּב מִכָּל טוּב

וְסָחוּט כִּקְלִפָּה שֶׁל לִימוֹן.


לֹא תּוֹרָה, לֹא מִצְווֹת, לֹא מַעֲשִׂים הַטּוֹבִים,

לֹא תְּפִלָּה וְלֹא שְׂכַר הֲלִיכָה,

רַק סוּסִים וּמוֹשְׁכוֹת, הַגַּלְגַּל וְהַשּׁוֹט,

וְרַק שֶׁמֶן מִשְׁחָה וְסִיכָה.


לֹא שִׁנָּה מִנְהָגוֹ גַּם בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת,

עֵת הַדָּג שֶׁבַּמַּיִם מַרְעִיד,

וְהָיָה מִטַּלְטֵל, הֶעָלוּב, מִתְגַּלְגֵּל

בַּדְּרָכִים מִיָּרִיד אֶל יָרִיד.


צַדִּיקִים, כַּיָּדוּעַ, דִּינָם לְאַלְתָּר

לְחַיִּים – בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה;

בֵּינוֹנִים – עוֹד עֲשֶׂרֶת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה

נְתוּנִים הֵם לָהֶם לְהַמְתָּנָה,


וְאִלּוּ הָרְשָׁעִים – אוֹי אֲבוֹי! לְשׁוּבָם

מַמְתִּינִים עַד הוֹשַׁעְנָא־רַבָּה,

שֶׁיִּהְיֶה עוֹד סִפֵּק בְּיָדָם לְחַזֵּק

וּלְתַקֵּן אֶת עַצְמָם, אַדְּרַבָּה!


וְאוּלָם הָעֶגְלוֹן גַּם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי

הַתְּשׁוּבָה מִדַּרְכּוֹ הוּא לֹא שָׁב:

מִזְּרִיחָה לִשְׁקִיעָה טִלְטוּלִים וּנְסִיעָה,

כִּי בַּמֶּה יְפַרְנֵס אֶת הַטָּף?


וְהָיָה לְבָבוֹ בּוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּר

רַע וָמַר וְשָׁבוּר כִּקְדֵרָה,

כִּי בַּמֶּה יִתְרַצֶּה אֶל אֲדוֹן הָעוֹלָם,

וְכֻלּוֹ גַּשְׁמִיּוּת, עֲבֵרָה!


וְהִנֵּה גַּם הִגִּיעַ הוֹשַׁעְנָא־רַבָּה

וְהַלָּה – הוּא חוֹזֵר מִיָּרִיד,

מִטַּלְטֵל, מִתְנוֹדֵד בַּקָּרוֹן הַכָּבֵד –

מַזָּלוֹ שֶׁהַדֶּרֶךְ גָּרִיד!


מִטַּלְטֵל הַיְּהוּדִי בַּקָּרוֹן הֶעָמוּס

וּלְאַט וּלְאַט הוּא נִרְדָּם…

וְרוֹאֶה בַּחֲלוֹם בֵּית־הַדִּין בַּמָּרוֹם

שֶׁנָּדוֹן בּוֹ אָדָם וְאָדָם.


וְכֵיצַד הוּא נָדוֹן, הָאָדָם, בַּמָּרוֹם?

בִּשְׁקִילָה בְּמֹאזְנַיִם גְּדוֹלִים!

מַעֲשָׂיו הַנָּאִים, מַעֲשָׂיו הָרָעִים –

נִשְׁקָלִים וְיוֹרְדִים וְעוֹלִים!


מַעֲשֶׂה רַב וָדָל מִצְטָרֵף לַמִּשְׁקָל

וְנֶחְשָׁב כָּל טָפֵל כְּעִקָּר,

כָּל פֵּרוּר שֶׁל מִצְוָה, כָּל פֵּרוּר עֲבֵרָה

בָּם נִשְׁקָל וְנִרְאֶה וְנִכָּר!


קָטֵגוֹר מִצַּד זֶה, סָנֵגוֹר מִצַּד זֶה,

מוֹסִיפִים פֵּרוּרִים בְּיָדָם,

הַכַּפּוֹת מִתְנוֹדְדוֹת וְעוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת

וְקוֹבְעוֹת גּוֹרָלוֹ שֶׁל אָדָם!


וְעוֹמֵד הַיְּהוּדִי וְרוֹאֶה בִּמְבוּכָה

אֵיךְ שׁוֹקְלִים מַעֲשָׂיו שֶׁל עַצְמוֹ…

כַּף שְׂמֹאל עֲמוּסָה עֲבֵרוֹת וּדְחוּסָה,

כַּף יָמִין רֵיקָנִית הִיא כְּמוֹ…


הוֹי כְּמוֹ שֶׁרֵיקִים כָּל יָמָיו מִטּוֹבָה,

מִתַּעֲנוּג שֶׁל דָּבָר רוּחָנִי –

מַה מִּצְווֹת הוּא יָכוֹל, וְהָרָשׁ אֵין לוֹ כֹּל,

וְאֵין כְּלוּם וְלֹא־כְלוּם לֶעָנִי…


וְהַכַּף מִצַּד שְׂמֹאל עוֹד שׁוֹקַעַת יוֹתֵר,

וְדוֹמֶה הִיא יוֹרֶדֶת לִתְהוֹם,

וְהַכַּף הַיְמָנִית מִתְרוֹמְמָה רֵיקָנִית

וְקַלָּה מִתְנוֹדֶדֶת בָּרוֹם…


וְעוֹמֵד הַמַּלְאָךְ הַשָּׁחוֹר וְנֶהֱנֶה

וְצַחְקוּק שֶׁל תַּעֲנוּג הוּא מַפְלִיט,

וְעוֹמֵד הַמַּלְאָךְ הַצָּחוֹר וְנֶאֱנָח

וּפָנָיו בִּכְנָפוֹ הוּא מֵלִיט…


וּפִתְאֹם מֵרָחוֹק מִתְקָרֵב קוֹל טִרְטוּר

כְּמוֹ קוֹל גַּלְגַּלִּים בַּמּוֹרָד,

וּבָאִים בִּדְהִירָה, בִּפְסִיעָה מְהִירָה

הַנּוֹפֶלֶת מַהֵר כְּבָרָד –


הַסּוּסִים הַבְּרֻדִּים! וּמוֹשְׁכִים אַחֲרֵיהֶם

הַקָּרוֹן וְעָלָיו הַכִּלָּה,

וְעוֹלִים הֵם בִּיעָף מִיָמִין עַל הַכָּף –

הִיא בְּקשִׁי אוֹתָם מְכִילָה!


וְרוֹאֶה הַיְּהוּדִי אֵיךְ הַכַּף מִשְׁתַּקְּעָה

וְיוֹרֶדֶת פִּלְאֵי פְּלָאִים,

וְהַכַּף הַשְּׂמֹאלָה מִתְרוֹמְמָה וְעוֹלָה,

מִתְנוֹדֶדֶת קַלָּה בַּגְּבָהִים…


וְשׁוֹמֵעַ הוּא, זֶה הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט,

שֶׁחַיָּיו רַק סוּסִים וְקָרוֹן,

קוֹל יוֹנָה מְהַמָּה, מַרְעִיפָה נֶחָמָה,

וְאוֹמֶרֶת בְּקוֹל שֶׁהוּא רֹן:


מִי ‘עוֹשֶׂה צְדָקָה בְּכָל־עֵת’? זֶה הַזָּן

אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַקְּטַנִּים!


וּמִיָּד הִתְעוֹרֵר וּלְבָבוֹ בּוֹ שׁוֹרֵר,

וְהָיוּ אֵיבָרָיו בּוֹ רַנִּים!


וְזֵרֵז הַסּוּסִים וְהִגְבִּיהוּ רַגְלָם,

שָׁעֲטוּ מְהִירִים וְקַלִּים,

קִשְׁקְשׁוּ נַעֲלָסוֹת עַל הַכְּבִישׁ הַפְּרָסוֹת,

טִרְטְרוּ בְּשִׂמְחָה גַּלְגַּלִּים.


וְשָׂמְחוּ גַּלְגַּלִּים־אוֹפַנִּים בַּמָּרוֹם

בְּאוֹתוֹ לֵיל שִׂמְחַת הַתּוֹרָה,

כִּי הָיְתָה לַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט, הַמְּרוּדִי,

נֶחָמָה וְשִׂמְחָה וְאוֹרָה.


וּמֵאָז הא נוֹשַׁע בֶּאֱמֶת, הָעֶגְלוֹן,

וְזָכָה לְבָנוֹת וּבָנִים

הַמְקַיְּמִים הַכָּתוּב מִתּוֹךְ עשֶׁר וָטוּב,

בְּשִׁירָה וְזִמְרָה וּרְנָנִים!


לֹא כְּמוֹ פֶּלַח רִמּוֹן – רוֹמֵז לַדְּרוּשׁ עַל הַפָּסוּק בְּשִׁיר הַשִּׁירִים: “כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ” – אֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵאִין מִצְווֹת כְּרִמּוֹן; גָּרִיד – יָבֵשׁ וְקָשֶׁה; עוֹשֶׂה צְדָקָה בְּכָל עֵת – הַדְּרוּשׁ כְּדִיּוּקוֹ: זֶה הַזָּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים.

המלצות קוראים
תגיות