מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הָאֲגָם

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב-ברלין: דביר; [תרפ"ג 1923]

סוגה:

שפת מקור: עברית

נִרְדָּם, חוֹלֵם הָאֲגָם,

עָבִים בּוֹ נִבָּטִים.


סוּף לָאֵבֶה דוֹבֵב, שָׂח

דְּבָרִים מְפֹרָטִים.


מַעְיָן פֶּלִאי אוֹמֵר שִׁיר

לַחַשׁ לוֹ וּלְהָטִים,


וּמְשַׁלֵּחַ גַּל בְּבִיב

קוֹצֵף וַּבָרְהָטִים.


דָּגִים פְּזִיזִים, דְּגֵי הָרְקָק,

פּורְצִים – וְנִמְלָטִים.


מִנְיָן קָרֵב, לָבָן, צַח:

בְּנֵי אַוָּזִים שָׁטִים, –


פְּנֵי הַמַּיִם, רְאִי הַפָּז,

נַעֲשִׂים קְמָטִים קְמָטִים.

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

נסיון

מאת יהודה שטינברג (פרוזה)

ידוע לכול, שהצדיק, הר"ר משה-ליב מסוסוב, היה עסוק תמיד בהמתקת-דינים, בהמלצה על החוטאים אצל בית-דין-של-מעלה, ובפדיון-שבויים למטה.

פעם אחת הלך לפדות שבויים. נטפל אליו השטן בדמות זקן תלמיד-חכם, שהולך, כביכול, להיות ראש-ישיבה באיזו מן הקהילות.

שמח בו הצדיק ואמר: “אני הולך לעשות רצון קוני, ואתה הולך לעשות רצון קונך. נלך יחד ושמא יצטרף לנו עוד שלישי, נסעד ונברך בזימון.”

התאנח אותו הזקן ואמר: “ספק בדבר אם אתה הולך לעשות רצון קונך. הדור מקולקל, רוב שבויים גנבים, ורובם של ישראל שבויים.” והתחיל מדבר לשון-הרע על ישראל.

נענה לו הצדיק ואמר: “האי מאי? אל תדין את חברך. לפעמים שגם אני גונב. גונב חלת-לחם אצל זוגתי לאיזה רעב.”

“אבל יש גנבים סתם שגונבים ממון לעצמם.”

“כלום הנחת לפני אותו הגנב ממונא דהיתרא והוא שביק ושקיל ממונא דאיסורא?”

“אבל כתוב בתורה: לא תגנוב.”

“זה נאמר קודם החטא.”

“ומאחר שחטא?”

“אחר שחטא הרי יש כבר לפניך לא רק חטא, אלא גם חוטא.”


התחיל השטן מלמד חובה על ה“נתפסים באותו דבר,” רחמנא-ליצלן.

נאנח הצדיק ואמר: “רבונו-של-עולם, העינים שפתחת באדם, שלך הן; היופי שנתת ב’חמת המלאה'1, לך הוא. כלום לעבירה גופה חומד האדם? הווי אומר, ליופי, לניצוץ הקדוש, שנשבה כביכול בגוף העכור.”

“הרי אתה עושה את התורה הקדושה פלסתר.”

“חלילה,” הזדעזע הצדיק, “התורה קדושה, קדושה, מאד. אדרבה, קדושה יותר מדי. נאצלת, נשגבה. והנשמות גבוהות-גבוהות. אלא שהחומר עכור, גס יותר מדי. צריך לזככו, להכניס בו הרבה ניצוצות. העולם צריך לתיקון, צריך לקרב את התורה אל האדם ואת האדם אל התורה.”

התקדרו פתאום השמים בעבים, עבים שחורים, מן העבים הידועים. ורוח סערה קמה, וגשם ירד, גשמי זעף.

נרטב התיק של טלית-ותפילין לאותו צדיק.

“הגע בעצמך,” מנסה השטן שוב לפתות אותו, “התפילין נרטבו. צריך להגיהם. ודאי שהתקלקלו האותיות בפרשיות. כלום כדאי הדבר בשביל איזה חוטא שיושב בשביה?”

“האי מאי?” עונה הצדיק, “בני ישראל הם אותיות של פרשיות תפילין של הקדוש-ברוך-הוא וגם הם מתקלקלים, מתטשטשים בשבי.”


  1. הש1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.