בַּשַּׁעַר — שׁוּב: אַתָּה. שִׁמְךָ.

אֲשֶׁר הָיָה — נִמְחֹה נִמְחָה.

יֻתַּן וִעוּד, תְּהוּד בָּמָה —

רַק לֹא פִּנָּה, רַק לֹא דְמִימָה.

וּמִי שׂוֹרֵט בְּקוֹל עָגוּם:

אֶפְשָׁר קְצָת נֹחַם? מְעַט גִּמְגּוּם?

אוּלַי…לִזְכֹּר הַנִּשְׁכָּחוֹת?

וְשֶׁמָּא — נִלְהָבוּת פָּחוֹת?

הוֹ, אַל-נָא תַּעֲמִידוּ תְּרִיס:

תּוֹרָה-סְחוֹרָה לוֹ — תְּנוּ, יַכְרִיז!