מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מכתב גלוי לסיר אלפרד מונד

מאת: אלכסנדר אהרנסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

‫ תל-אביב : הועד המרכזי של הסתדרות בני בנימין בא"י; תרפ"ד

סוגה:

שפת מקור: עברית

1


אדוני!

רק שבועות מעטים בלית בארצנו. כל יום מביא אתו רשם חדש עליך. והנה, שוב תשוב בטרם עלה בידך לסדר את רגשותיך ורשמיך בארץ-ישראל, ואנחנו בני הארץ, אנחנו שכל כך רצינו שתשאר אתנו הרבה יותר זמן, אנחנו רוצים להביע לך חלק מהרגשותינו, מכיון שהדבר הוא בגדר האפשרוּת… סיר אלפרד! רק ימים אחדים בלית בארצנו, ובטח השפע השפיעה עליך באופן כביר. עם כל היותך איש מעשי, יהודי אתה, וקשה ליהודי לבלתי הענות לקולה הצנוע, – ובכל זאת הכביר – של ארצנו היקרה…

הרשה-נא לנו, לפני הפרדנו ממך, להגיד לך מה שחלק הגון מהקהל ארץ-הישראלי היה רוצה להגיד לך, אלמלי היתה לו הזדמנות לזאת…

בנאומך-המעודד לפני הקהל התל-אביבי, אמרת שאין מקום ליאוש. ואף על פי שאנחנו בארץ ישראל רגילים אנו לשמע נאומים, בכל זאת, השפיעו דבריך אלה על הקהל, ואפשר להגיד שהודות לך נבראה אוירה חדשה בארץ בימי שבתך אתנו. ידע תדע סיר אלפרד, שתקוות אחינו בארץ תלוינה אותך בדרכך. ואתה שיכלת במורשון האנגלי בלונדון לשמע את בקרת מתנגדיך, וצחוק קל על שפתיך – אתה סיר אלפרד, בטח תדע להראות לאוהביך פה שלא לשוא בטחו בך.

באת אלינו בשעת משבר – משבר פנימי וחיצוני – ובכל זאת אחרי שהותך אתנו רק ימים מספר, הספקת להפיח בנו רגש של המתנת-תקוה… ואל תחשב שמפני היותך חבר בוזרה האנגלית השפעת עלינו. לא, אדוני השר, אם עוררת בנו תקוות, אם מאמינים אנחנו בך, זהו אך ורק מפני שגלוי הדבר וידוע הוא, כי סיר אלפרד מונד, הוא האדם המעשי, אדם היודע להכין תכנית ולגשם אותה. ולאיש המעשה אנו מדברים הפעם…

מנהיגנו דר' ויצמן הצליח לענין אותך בארצנו, ואגב לענין אותך בו. ויחד בתור איש-המעשה מדברים אנחנו אליך, גם בתור ידידו של מנהיג הציונות. במשך השנים האחרונות נשא מנהיגנו זה את כל נטל צרות עמנו האמלל. ביד בטוחה ואוהבת נהל את ענינינו בתוך הסער העולמי. תחת הנהלתו הובאה אניתנו הקטנה למחוז חפצנו, ואנחנו הנוסעים באניה זו הורגלנו לדרש ממנו מה שאי אפשר לדרש מאיש אחד… אין ביכלת מנהיג מדינאי להיות גם הבונה המעשי, הסדרן הכספי, האדריכל הממשי. ועוד דבר סיר אלפרד: מנהיגנו זה לא פחד לעמוד בראש-מורם לפני שרי בריטניה הגדולה ומנהיגיה, לא חדל אף רגע, במשך השנים האחרונות, להלחם מלחמת עמו במערכת-שונאים, אבל בבואו בין ידידיו היהודים – אנשים שהכיר אותם מימי ילדותו, אין בו די אכזריות, להגיד להם: רבותי! עשיתם בעד עמכם, אבל היום מלחמה חדשה לנו, ואנו זקוקים לנשק חדיש, ואתם אינכם יכלים להשתמש בו…

וככה סיר אלפרד, תמצא במחננו אנשים נכבדים, התופשים עמדה חשובה, לא מפני כשרונם בהוה, כי אם מפני מעשיהם בעבר, לא על ידי עבודתם היום, כי אם על סמך פעולותיהם בעבר… וד"ר ויצמן, המנהיג הצעיר, יש בו יותר מדי אסטניסות, וקשה, קשה לו להגיד ללוחמים הזקנים: רבותי! עבר זמנכם, האומה העברית תכיר לכם תודה עולמית על מעשיכם בעבר, אבל היום עליכם לתת את מקומכם לצעירים מכם, לאלה היודעים להשתמש בנשק ההוה…

זאת היא צרתנו סיר אלפרד! במשך שלשים השנה האחרונות, זקוקים היינו למנהיגים של עט ודבור, והיום – לאלה שביד אחד יחזיקו בחרב ובשניה המחרשה.

וזה שלש שנים שאנחנו סובלים מחסר אנשים מעשיים, מאותם אנשים שיכלים לגשם את חלומותיהם של מנהיגי העבר. ולכן, תקופת משבר היא תקופתנו זאת. ואל תאמר, סיר אלפרד, שמשבר עולמי הוא המשבר הזה, – עוד היו ימי משבר כללי בעולם, ודוקא אז הראה הרגש הלאמי העברי את כל כחו, את כל רעננותו… אנו סובלים ממשבר פנימי, משבר לאומי… עיפנו ממבול הדברים, נלאינו ממלים מפוצצות – אנו רוצים מעשים.

ותביא אתה אלינו בימים האלה, רפואה למכתנו, התעודדות ביאושנו, וראה, סיר אלפרד: אנו בוטחים בך בתור איש המעשה. אנחנו תולים בך כל תקוותינו, ואסור לך להגרר אחרי המדברים הרבה, גבוהה, גבוהה והעושים אך מעט. אם מנהיגנו יקר בעיניך, אם רעיוננו נגע ללבך, אז קום ועשה. הכנס סדרים בתהו ובהו שלנו, מנה אנשים שיוציאו לפעל את תכנית העבודה. הקצב “פנסיון” לאלה הראויים לכך מפני עבודתם בעבר, וישמע בארץ קול העבודה, במקום: רעש-הפטפוט ולהג הדברים.

בעיניך ראית שיש ויש אפשרות לעבודה בארצנו – ראית שאנשים בעלי מרץ ורצון הצליחו להקים בנין חשוב בארץ, למרות כל המכשולים של העבר. ראית בעיניך שדור צעיר, דור הארץ עומד מוכן לשמש יסוד לבנין עוד יותר גדול; מה שנהיתה מצרים בשלשים שנה, ואפריקה הדרומית בפחות, יכלה גם ארץ-ישראל שלנו להיות, אם יטפלו בה, אם יראו בה עבודה במקום נאומים… וזאת, לפי דעתנו, היא תפקידה של המועצה הכלכלית, להעביר תחת כור הבקרת את כל עבודות ההסתדרות הציונית בארץ, לדרש דין-וחשבון מהאנשים האחראים בעד כל הבזבוז שנהגו בו עד היום, להקציב תקציבים בעד עבודות ממשיות, למנות אנשים שאפשר לדרש מאתם להוציא לפעל את העבודות האלו.

רק ימים אחדים בלית בינינו, סיר אלפרד, ולכן אי-אפשר היה לך לראות מה שאחדים מ“מורי הדרך” שלך רצו אולי להסתיר ממך. אבל צריך שתדע כי במשך הרבה-הרבה שנים בזבזה הנהלת ההסתדרות הציונית סכומים עצומים מבלי תכנית ומבלי מעשה. צריך אתה לדעת גם-כן שבאי-כח הציונות פה, נמצאים הם במשרותיהם לא מפני שבעלי-מקצע הם, אלא מפני העבר המדינאי שלהם. ככה תמצא שאין לנו בהסתדרות הציונית בארץ לא מומחים חקלאים, או מורים, או מנהלי-חשבונות, או פקידים סתם, כי אם “פוליטיקאים”, “דמגוגים” ונרגנים במספר רב, וכל המרבה לפטפט הריהו מנהיג יותר גדול, וכל המרבה לדבר גבוה גבוהה מומחה יקרא לו. החל מראש ההנהלה הציונית בארץ וגמור בפקיד הכי נמוך, כל המכונה המדינית מתאחזת בהם, וסאון גלגליה מחריש אותם לגמרי ואין הם שומעים את שירת העבודה העולה מתוך האדמה.

וככה יום אחר-יום עוברים, סיר אלפרד, ימים יקרים, שאי אפשר יהיה להחזירם שוב, ו“ספרים” נדפסים, ובתוכם מספרים מוגזמים, הרחוקים מהמציאות, – אבק לסמא את המבט. אך סוף-סוף השמש המאירה, יותר תקיפה מכל אבק מסנור-עינים.

וראה-נא, סיר אלפרד, – השבענוך: אל תאמר כי זר הנך לעינינינו, ולכן תבטח באלה שמכירים יותר את המצב. אדרבה, דוקא מפני שאינך בקיא במנהגי הסתדרותנו, קום והצל אותנו מהאנדרלמוסיה השוררת בקרבנו. מה שדה-לימה, סימון ורוברט סולד עשו ולא הצליחו, אתה עשה תעשה ויכל תוכל. ידענו שבמשך שנות המלחמה הצלחת באנגליה להוציא לפעל את תכנית עבודתך, ולכן תולים אנו את תקוותינו בך. אתה הוא שתציל את המנהיג שלנו, ותציל את עמדתנו בארץ – מפני שאיש-המעש אתה ולא פותח ארובות למבול-הדברים!


  1. דאר–היום, גליון ק“י, כ”ב שבט תרפ"א.  ↩

אלכסנדר אהרנסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלכסנדר אהרנסון
רקע
אלכסנדר אהרנסון

יצירותיו הנקראות ביותר של אלכסנדר אהרנסון

  1. שרה שלהבת ניל"י (זכרונות ויומנים)
  2. בגן המחשבות (מפנקסו של מסתכל) (מאמרים ומסות)
  3. הלבנון (מאמרים ומסות)
  4. [על המחבר] מאת "בר דרורא" (מאמרים ומסות)
  5. הישוב "הנרקב" (מאמרים ומסות)

לכל יצירות אלכסנדר אהרנסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות אלכסנדר אהרנסון

יצירה בהפתעה
רקע

העדוּת בפני הועדה המלכותית

מאת דוד בן־גוריון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.


ב-7 לינואר 1937


ההזמנה שקיבלתי להעיד לפני הועדה המלכותית הביאתני במבוכה. יודע אנוכי, כי יש לי מעט מאוד להוסיף על דברי עדותם המקיפה של שליחי הסוכנות היהודית, וביחוד על דבריו של ד"ר וייצמן; לפיכך, רוצה אני להצטמצם בשאלות יסודיות אחדות, שנתעוררו במשך החקירה הזאת.

הצדקת מפעלנו

הרבה דוּבר כאן על התועלת, שהיהודים הביאו לארץ בכללה, על השבּחת החקלאות, על יצירת אפשרויות-עבודה נוספות, על שיפור תנאי הבריאות, על שכלול החינוך וכדומה. לא צדקת היהודים היא שגרמה לכל אלה והביאה תועלת לכל הארץ כולה; הדבר טבוע בעצם אֹפיו של מפעלנו. אין אנו יכולים להגשים את שאיפתנו בארץ-ישראל בלי עבודה בונה ויוצרת בחקלאות, בתעשיה, בחינוך וכדומה. טובת הארץ כולה לנגד עינינו – מתוך נימוקים מוסריים, כלכליים ומדיניים. אולם רוצה אני להרחיק אפשרות של אי-הבנה גדולה, העלולה להתעורר אגב ויכוח מסוג זה: לא הבאת תועלת לאחרים, כאותה התועלת שצמחה לארץ ממפעלנו, היא הנימוק להימצאנו כאן וההצדקה למפעלנו, מפעל הבית-הלאומי היהודי. אנו באים הנה ונמצאים כאן בזכותנו אנו. אנו חושבים את הבית-הלאומי היהודי למטרה בפני עצמה. טענתנו היא, שאנו נמצאים כאן ובונים את עתידנו בארץ, משום שזו זכותנו שלנו המוצדקת מעצמה – בין אם זה מביא ובין אם זה לא מביא תועלת לזולתנו.

היו"ר: כשאתה אומר: בין אם זה מביא תועלת לאחרים – האם כוונתך: בין אם זה מביא תועלת לצד השני?

ב. ג.: מפעלנו אינו מכוּון מעיקרו לתועלתם של אחרים, אך למעשה מן ההכרח שהוא מביא תועלת גם לאחרים, שכן זהו מפעל של יצירה ובנין.

היו"ר: אתה אומר, שזה מן ההכרח?

ב. ג.: כן, מעצם מהותו של מפעלנו, שהוא מביא ברכה לכל הארץ, אחרת לא היינו יכולים לבצע את שאיפתנו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.