מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ש. בן ציון

מאת: משה גליקסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

הועד להוצאת כתבי גליקסון, תל אביב; תש”א

סוגה:

שפת מקור: עברית

בדאגה ובכאב-לב עקבו זה כמה שבועות חבריו וידידיו של ש. בן-ציון, סופרים, מורים ועסקני צבור, אחרי מלחמתו הקשה והמזעזעת של החולה האנוש לשארית ימיו עלי אדמות, בטרם ילך מאתנו בדרך כל הארץ. דומה שגזירה טראגית נגזרה עליו: שלא ידע שלוה ומנוחה לעולם, שכל ימיו יהיו רוגז, מכאובים, לבטים ומלחמה קשה. ואף את מנוחתו האחרונה לא קנה לו אלא מתוך יסורים קשים, מכאובים נוראים וגסיסה ממושכה. מי שלא ראה את מלחמתו של הגוף הרצוץ והדועך במשך שבועות ושבועות לטיפת חיים אחרונה, לא ראה מחזה מזעזע מימיו, לא יוכל לתאר לעצמו, עד היכן מגיע כחה של חיוניות רוחנית כבירה, של רצון חיים תקיף ואהבת-חיים עזה. חדשים חדשים אכלה אותו המחלה הממארת, מחלת הסרטן, ורק בשבועות האחרונים התברר בהחלט טיבה הנורא של המחלה. במשך שבועות נלחמה הכרתו עם הדכאון והערפל של המחלה הקשה, ואך בשלשת הימים האחרונים גבר הערפל והכרתו עומעמה.

“נפש רצוצה” – נפש גדולה ורצוצה, זוהי ההגדרה הראשונה, המתבקשת לאפיו, לפרשת חייו וליצירתו של בעל “נפש רצוצה”. נשמה עשירה מחוננה במתת-אלהים של אמן, מבקשת גדולות, רדופת שאיפות כבירות אל המורם ואל הנאצל, תוהה על עצמה ועל עולמה ועל כבשונה של יצירה, חותרת למעמקים ולמרומים – ועם זה קלועה תמיד בכף הקלע של תעיות וטעיות, של לבטי דרך, של הסוסים ופקפוקים, של שאיפות שלא נתמלאו וגעגועים שלא מצאו את תקונם – זו היתה תכונתו היסודית, הקובעת צורה וגורל, של האיש ויצירתו. איש האידיליה הנפלאה, ברוכת החן והכשרון העילאי, ספוגת רוך וחמלה ונפשיות אנושית עליונה. וכנגדה תסיסת זעם ולבטים, זיזין וחדודין של נפש קשת רוח וגורל, המתחבטת ביסורי עם ועולם ונלאית למצוא פורקן למצוקתה בדמות השלימה של היצירה. כשרון אֶפּי מעולה, שקוף ושלוו כפלג זך, ורענן וטהור כאגלי טל עם בוקר קיץ – ועם זה חרדת-עולם, זעזועי רוח ונפש, התלבטות בשבילים ובצדי דרכים, דמדומי אורות וצללים, תסיסת שמרי-יצירה שלא שקעה קובעתם, התרוצצות פנימית של כחות שלא בלמום בלם-דמות, של שאיפות ומאוויים, שלא מצאו את ספוקם – בקשת-דרכים נצחית. לא קם כש. בן-ציון סופר בעברית, שהשכיל כל כך אל נפש הילד העברי, אל שמחותיו ויסוריו, יצריו הקטנים והנאותיו הקטנות. אין כמוהו יודע לשפוך קסם, של חן ורוך, של צבעי-קשת ענוגים ועסיסיים על אביב חיי האדם, על זכרונות הילדות. אבל הוא לא קנה לו מעולם צורה אחת קבועה של יצירה, לא מצא לעולם ספוק בדרכו ובאפיו הטבעי של כשרונו, הוא לא נח לעולם על זרי-הדפנים של אמן בחסד, שהיה ראוי להם כמעטים אחרים. גם יצירתו הספרותית, גם חייו האישיים, גם עבודתו החנוכית והצבורית היו פרשה אחת ארוכה של לבטים ותהיות ובקשות-דרכים. לא רבים יודעים אולי את הסוד, שאותה תכונה יסודית של העדר מנוחה ובטחון פנימי, אותה התסיסה הפנימית הנצחית, אותה הנטיה לנדודים ולנדנודים נפשיים, לבקשת שלימות ושנויים ותקונים, שאין להם קץ וגבול, סיכלה את מחשבתו ואת מחשבת חבריו להוציא מהדורה מלאה של כתביו. אישיות טראגית היה בן-ציון; הוא לא ידע מנוחה ושלוה וקורת-רוח של הישג מימיו.

“הארץ”, 3.6.32


משה גליקסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה גליקסון
רקע
משה גליקסון

יצירותיו הנקראות ביותר של משה גליקסון

  1. אחד העם: חייו ופועלו (מאמרים ומסות)
  2. הרמב"ם (מאמרים ומסות)
  3. מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)
  4. א' דרויאנוב (עיון)
  5. פרופסור דוד שור (מאמרים ומסות)

לכל יצירות משה גליקסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות משה גליקסון

יצירה בהפתעה
רקע

איגרות אחד העם: שנת 1896

מאת אחד העם (מכתבים)

למר י. ח. רבניצקי, אודיסא1

ווארשא, כ“ג אייר תרנ”ו (מאי 896) 2

דחיתי תשובתי על מכתבך מיום ליום, בתקותי כי אמצא לי שעה פנויה לכתוב אליך בפרטות מכל אשר אתי. ולכתוב אליך בפרטות חפצתי לא רק מפני כבודך, כי אם – לא אכחד – מפני שמרגיש אני לפעמים צורך גדול לגול מעל לבי “אבנים” כבדות העמוסות עליו עתה, וחשבתי כי אפשר לעשות זאת על ידי “השתפכות הנפש” במכתב לאוהב קרוב. אבל רואה אני, כי אם אומר לחכות עד שאמצא אותה שעה פנויה, לא אכתוב לעולם. שעות פנויות יש לי אמנם בערב, אבל אחרי עבודת היום, אחר שהוגעתי את מוחי בכתיבת המון מכתבים, בחשבונות של הבל ובקריאת מאמרים ושירים אשר על הרוב יקלקלו את,קיבתי" עד הקאה, - אחר כל אלה אין בי עוד כח לשוב ולכתוב עוד גם מכתבים פרטיים בערב. ובכן החלטתי לכתוב לך לפחות את המכתב הקצר הזה, למען הודיעך, כי עודני חי, וכי געגועַי על אודיסא וכל אשר אהבתי בה גדולים הרבה יותר מאשר יכלתי לצייר לי מראש. ואתם אינכם חושבים לנחוץ להודיעני מזמן לזמן מה נעשה (או מה בלתי נעשה) אצלכם. כנראה, תנָחמו אתם על “האבֵדה” בזמן יותר קצר וביסורים יותר קלים מאשר “האבדה” תנָחם עליכם. עפשטיין הבטיחני לכתוב לפעמים מסודות הועד 3, וכמובן, עודנו כותב ועוד לא חתם.

בהעירך אותי לזכור את “הפרדס”, הנך לועג לרש. התדמה כי אוכל לשכוח זאת? ה“פרדס” אמנם בנך הוא, אבל הלא גם אני לקחתי חלק בחבלי הלידה ובחתוליו וטפלתי בו כבילד שעשועים, ואיך אשכח, כי יוצא הוא עתה לשוק, ואני איני יכול ללוותו אפילו דרך קצרה סמוך לשער? אבל מה אעשה וכך, כנראה, נגזרה גזרה. ובכל זאת הודיעני נא הזמן האחרון שבאחרונים: אולי לפתע פתאום יערה עלי רוח ממרום, ואוכל עוד לכתוב איזה עמודים…

SPLIT_

למר י.ח. רבניצקי, אודיסא.

ווארשא, כ“ב סיון תרנ”ו (יוני 96).


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

  3. ftn3  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.