יוֹנַת הַשָּׁלוֹם אֵחֲרָה
לְהַמְרִיא
תּוֹתָחִים
צְעִירִים
נִלְהָבִים, שֶׁאֵינָם
אוֹהֲבִים לְהָבִין
הִפְרִיחוּ פְּרָחִים נִפְלָאִים
כְּאוֹהֵב שֶׁמֵּת לְהַפְתִּיעַ
דָּלִיּוֹת
שְׁנוּנוֹת־עָלִים
עַל הַשִּׁרְיוֹן
וְהֵם מִמּוּל קִבְּלוּ
אוֹתָם אֶת פִּרְחֵי
הַהַפְתָּעָה
בַּדֻּמִּיָּה הַמַּפְתִּיעָה
שֶׁל בֵּית קְבָרוֹת
וְהִנִּיחוּ אוֹתָם
בְּמוֹ
יְדֵיהֶם
עַל בְּשָׂרָם
הָאָהוּב
בְּעֵינַיִם סְגוּרוֹת
וּכְשֶׁבָּאָה סוֹף־סוֹף
יוֹנַת הַשָּׁלוֹם
הָיָה
הַכֹּל מוּכָן
וּמְאוּמָה לֹא מוּבָן.