מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ידיד נפשי

מאת: יצחק אבן כלפון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יְדִיד נַפְשִׁי / ר' יצחק אבן-כלפון

יְדִיד נַפְשִׁי, וְנֶפֶשׁ כָּל- יְדִידָי,

תְּהִי בָרוּךְ בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי.

וְיִשְׁלַח אֵל בְּחַיֶּיךָ מְשִׁיחוֹ,

וְאֶל- עִירָם יְקֻבָּצוּ שְׂרִידָי.

5 עֲדֵי מָתַי אֱהִי נָקֵל בְּעֵינָי,

וְקִיקָיוֹן תְּהִי הוֹפֵךְ חֲסָדָי?

וְתִבְזֵנִי, וְתָשִׂים אֶת- לְבָבִי

וְגַם נַפְשִׁי, כְּמוֹ נֶפֶשׁ עֲבָדָי.

יְעַדְתַּנִי, וְנָדַרְתָּה בְפִיךָ,

10 וְאֵחַרְתָּה, וְלֹא כָזֹאת נְגִידָי!

וְאֵיךְ תִּרְצֶה, יְדִידִי, מַעֲשֶׂה זֶה

וְלֹא תֵבוֹשׁ, וְאַתְּ רֹאשׁ לַחֲסִידָי.

אֲנִי אֶדְרֹש בְּחַיֶּיךָ- נְדָרָי,

וְאִם אָמוּת אֲצַוֶּה- בָּם יְלָדָי.

יצחק אבן כלפון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק אבן כלפון
יצירה בהפתעה
רקע

משני עברי הדלת

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

על התקרה ממעל, סביב למרכז נסתר, זוחלת, נוזלת בהרת אור כהה, כאילו דבר לאט עמה והַשקט לא תוכל.

וצללים עגומים מתנועעים על הכתלים מסביב, אני ואנה, אנה ואנה; מתקרבים הם זה לזה ומתרחקים זה מזה, כאילו הם מתלחשים על דבר מה, ומזדעזעים ונסוגים אחור …

ומניע את הצללים – ר' יעקב הסרסור, יהודי קטן, היושב אל שולחן קטן, והוגה לאור עששית קטנה בספר קטן, הוא ה“חוק לישׂראל”!

וכולו – תנועה, עיניו הכהות מתחת לריסים הלבנים משוטטות אנה ואנה בַספר; ידיו הרזות המונחות משני עברי הספר, רועדות; קצה זקנו הלבן והחד זוחל, זוחל על שׂפת הספר, ושׂפתיו הצרובות לוחשות, לוחשות בלי הרף …

אור הספר שוקט במנוחתו בשׂדה-האור!

סוחר התבואות שַׁבת ור' יעקב עושׂה לנפשו.

SPLIT____

מקרן זווית חשכה יצאה אשת ר' יעקב הזקנה וַתּגש בלאט, בפסיעות קטנות וקלות, אל הכירים, וַתּסדר מערכת עצים קטנה, וַתּשׂם עליה גחלת, וַתּבער כמה כפיסים.

וַיחש הזקן באור הנוסף על אור העששית, וַישׂא את עיניו וַירא והנה הזקנה מַבערת אש.

והאש אוכלת את העצים, ומלקקת סביב הגחלת. מה זאת?

זה חמש שנים ויותר, מאז שבת המסחר, לא הבעירה אש בערב.

והזקנה ראתה את תנועת הזקן, וַתּבן לרחשי לבו. מי יודע כמה שנים הסכינו להבין איש את רעהו בלי דבּר דבר. וצחוק קל הופיע על קמטי פני הזקנה, וַתּאמר:

– בשביל בנותינו …תבשיל חם …אשׂמח אותן …

והזקן סגר את הספר וַישאל:

– ואיפה לקחת?

– מעט חלב …מעט קמח …בהקפה …ה' יעזור.

הזקן הניע ראש לאות רצון, והזקנה, השׂמחה לקראת האות, אמרה במנוד ראש:

– עובדות הן כל היום, מן הבוקר עד הלילה …יום יום …ובלילה אין להן גם כוח לאכול את הלחם היבש, והן באות עייפות ויגעות ומטילות את עצמן על המיטה …

– כן, כן – הניע הזקן בראשו וַיכבה את העששית, וַיקח את הספר, ויגש אל הכירים, לקרוא לאור האש.

SPLIT____

אך הנה סגר את הספר שנית.

צעדי הבנות נשמעו על המעלות.

– הנן הולכות – אמר הזקן וירמוז אל הזקנה להחיש מעשׂיה.

– מקפצות ענתה הזקנה, בחטפה את קדירת החלב מן האש – אך אל תירא. אחורי הדלת תעמודנה מעט, לשאוף רוח, לנוח …זה דרכן …הלא ארבע קומות לעלות! והבצק כבר נכון.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.