לוגו
הכול אודות חוה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

לחן: מאיר נוי שיר

הפתיחה להצגה “הכול אודות חוה” (1963)


אָדָם הָרִאשׁוֹן נִרְדַּם בְּלִי בּוּשָׁה.

הִפְסִיד כָּךְ צֶלַע, הִרְוִיחַ אִשָּׁה.

הַיּוֹם בִּגְלַל הַצֶּלַע הַזֹּאת

שׁוֹבֵר הוּא לֹא פַּעַם אֶת כָּל הַצְּלָעוֹת.


כֵּן, כֵּן, כֵּן! כִּי כָּעֵת

נְגֵלֶּה אֶת כָּל הָאֱמֶת:

הַהִיסְטוֹרְיָה לֹא כָּתְבָה,

הַהִיסְטוֹרְיָה לא כָּתְבָה

הַכֹּל אוֹדוֹת חַוָּה.


פֵּנֵלוֹפֶּה שָׁנִים אֶל הַבַּעַל עָרְגָה

וְכָל עֶרֶב הִתִּירָה כָּל מָה שֶׁסָּרְגָה.

לְפִי הַהֶסְפֵּק הִיא הָיִתָה בִּזְמַנָּהּ

פּוֹעֶלֶת-הַדְּחַק הָרִאשׁוֹנָה.


לִיזִיסְטְרָאטָה הִגְשִׁימָה מִיָּד כָּל חֲלוֹם,

כִּי לְבַּעַל אָמְרָה: “אוֹ שָׁלוֹם – אוֹ שָׁ-לוֹם!”

גַּם הַיּוֹם לַשִּׁיטָה סִכּוּיִים מֻגְבָּרִים,

אֲבָל רַק אִם יֶשְׁנָם מַנְהִיגִים צְעִירִים.


קְלֵאוֹפַּטְרָה הִצְמִידָה נָחָשׁ לֶחָזֶה,

וְלָחַשׁ הַנָּחָשׁ בְּחִיּוּךְ דֵּי נִבְזֶה:

"כְּבָר הִכַּשְׁתִּי רַבִּים בְּאַרְסִי הַמְּבֹרָךְ;

אַךְ אַף פַּעַם עוֹד לֹא נֶהֱנֵיתִי כָּל כָּךְ!"


זָ’אן דְאַרְק נֶאֶלְצָה לַמְּדוּרָה לַעֲלוֹת

כִּי אָמְרָה שֶׁשָּׁמְעָה בַּלַּיְלָה קוֹלוֹת.

סִבַּת הַקּוֹלוֹת נִתְגַּלְּתָה רַק כָּעֵת:

הַשְּׁכֵנִים לֹא הִנְמִיכוּ אֶת קוֹל הַמַּקְלֵט.


מָרִי אַנְטוּאָנֶט, נְדִיבָה עַד מְאוֹד,

אָמְרָה: “אִם אֵין לֶחֶם - תֹּאכְלוּ עוּגוֹת.”

עַל עוּגוֹת הִיא הִמְלִיצָה מִתּוֹךְ אִימְפוּלְס, כִּי

הָיְתָה מִמִּשְׁפַּחַת הָרוֹזֵן דֶה-קָפּוּלְסְקִי.


קַתֵרִינָה הָיְתָה קֵיסָרִית חֲבִיבָה

וּמִשְׁמַר חַיָּלִים חֲסוֹנִים מִסְּבִיבָהּ.

בַּמִּסְדָּר הִיא שָׁמְרָה עַל מִשְׁמַעַת הַ“שְּׁטָאנְץ”;

בְּחַדְרָהּ לא הִקְפִידָה בִּכְלָל עַל דִיסְטָאנְץ.


אֵלִיזַבֶּת הָיְתָה מַלְכָּה גְּדוֹלָה

וְנוֹדְעָה גַּם בַּשֵּׁם “הַמַּלְכָּה הַבְּתוּלָה”;

אַךְ כְּשֶׁהִיא נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן –

בָּאָה אוֹרְנָה פּוֹרָת בִּמְקוֹם חַנָה מָרוֹן.


אָדָם הָרִאשׁוֹן נִרְדָּם בְּלִי בּוּשָׁה

הִפְסִיד כָּךְ צֶלַע, הִרְוִיחַ אִשָּׁה.

וְכָל הַגְּבָרִים מֵאָז אָדָם הָרִאשׁוֹן

לֹא סוֹלְחִים לוֹ עַל זֶה שֶׁהָלַךְ לִישֹׁן.


התכנית “הכול אודות חוה” הוצגה ב“מועדון התיאטרון” בחיפה בבימויו של שרגא פרידמן. חלק מהרמזים בפזמון הפתיחה שלה זקוקים כיום להסבר: למשל, החלפתה של השחקנית חנה מרון באורנה פורת בהצגת המחזה “מרי סטיוארט” לשילר בתיאטרון הקאמרי. “כסנטיפה” נכתב בעקבות רשימה משעשעת בגרמנית שמסרה לי השחקנית שושנה רביד, ובו כתב-הגנה על רעייתו של הפילוסוף היווני, ששמה הפך לשם נרדף לאישה נרגנת וטרדנית.