מילים ולחן: רוברט מארסי (1946)

שרה: חוה אלברשטיין וכן מרים טוקאן (2008)

בַּחַלּוֹן מוּל הַחוֹמָה הִיא יוֹשֶׁבֶת כְּבָר שָׁנִים.

אַגָּדוֹת הִלְּכוּ עָלֶיהָ עוֹד מִיְּמֵי הַיְּוָנִים.

אֶל הַיָּם הִיא מִתְבּוֹנֶנֶות וּבַפֶּלֶךְ הִיא טוֹוָה,

מַמְתִּינָה לְבוֹא הָרֶגַע בּוֹ יַגִּיעַ אֲהוּבָה.

טְוִי אֶת הַצֶּמֶר, טְוִי אֶת הַיּוֹם.

טְוִי אֶת הַסֵּבֶל וְהַחֲלוֹם.

עוֹד יוֹם עָבַר. שׁוּב גּוֹוֵעַ הָאוֹר.

טְוִי, כִּי מָחָר הוּא יַחְזֹר,

הוּא יַחְזֹר.

וְחוֹלְפוֹת הַשָּׁנִים. תַּם הַזֶּמֶר בַּדְּרָכִים.

מוּל בָּתִּים עֲשֵׁנִים אֵין עוֹד זֵכֶר לַפְּרָחִים.

בַּתַּנּוּר צוֹנֵן הָאֵפֶר, אֵין עָשָׁן בָּאֲרֻבָּה.

בַּחַלּוֹן אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת לִבָּהּ.

טְוִי אֶת הַצֶּמֶר, טְוִי אֶת הַיּוֹם…

מִלְחָמוֹת שֶׁל אֵשׁ וָחֶרֶב – וְצִבְעָן שָׁחֹר-אָדֹם.

הִיא טוֹוָה בִּשְׁתִי וָעֵרֶב, מַמְתִּינָה לְבוֹא הַיּוֹם.

הִיא יוֹדַעַת: אוֹי לַמֶּלֶךְ וַאֲבוֹי לַמִּלְחָמָה –

כָּל עוֹד יֵשׁ אִשָּׁה עִם פֶּלֶךְ

הַצּוֹפָה אֶל הַחוֹמָה!

טְוִי אֶת הַצֶּמֶר, טְוִי אֶת הַיּוֹם…