לחן: רפי קדישזון. שרו: הראלה בר (1989), קרן הדר (2010)

לחן נוסף: אלדד שרים. שר: משה בקר (“כחול־לבן בצבעים”, 1986)

סְלַח לִי, עֵץ,

אַתָּה רָאִיתָ כְּבָר הַכֹּל:

עַמִּים בָּאִים,

עַמִּים הוֹלְכִים.

וּמְנַצְּחִים,

וּמְנֻצָּחִים

וּמְגֹרָשִׁים.

לִפְנֵי שֶׁבָּאוּ הַיְּהוּדִים

עִם אַבְרָהָם מֵאוּר כַּשְׂדִּים

הֲלֹא הָיוּ פֹּה אֲנָשִׁים

שֶׁאוֹהֲבִים וְשֶׁחוֹרְשִׁים,

שׁוֹתְלִים עֵצִים

שֶׁהֶעֱמִיקוּ שָׁרָשִׁים.

סְלַח לִי, עֵץ.

רָאִיתָ עַם עַקְשָׁן, מוּזָר,

אֲשֶׁר נִתְלַשׁ וְנֶעֱקַר;

אֲבָל אֵלֶיךָ שׁוּב חָזַר

אַחֲרֵי שָׁנִים.

אֲבָל בִּזְמַן שֶׁנֶּעֱדַר

וּכְשֶׁנָּדַד בַּמֶּרְחַקִּים –

מִי כָּאן חָרַשׁ? וּמִי עָדַר?

וּמִי הִשְׁקָה בֵּין הַטְּרָשִׁים,

אֶת הָעֵצִים

שֶׁהֶעֱמִיקוּ שָׁרָשִׁים?

סְלַח לִי, עֵץ.

אֲנִי אוּלַי קְצָת נְבוֹכָה.

אַךְ אֵין לִי, אֵין אֶת מִי לִשְׁאֹל.

אוּלַי אַתָּה תּוּכַל לָתֵת

אֶת הַתְּשׁוּבָה:

לְמִי מֻתָּר לִטְעֹן עַכְשָׁו

שֶׁשָּׁרָשֶׁיךָ – שָׁרָשָׁיו?

לְמִי יֵשׁ זְכוּת לִשְׂרֹף, לִשְׁבֹּר

אוֹ לְאַיֵּם שֶׁיַּעֲקֹר

אִילָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ

עֲנָפִים וְשָׁרָשִׁים?

סְלַח לִי, עֵץ.

זֶה יַלְדוּתִי קְצָת, כַּמּוּבָן;

אֲבָל רָצִיתִי רַק לִשְׁאֹל

כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁמַּטְרִידִים

אוֹתִי מִזְּמַן.

דְּבָרִים קָשִׁים.

כֻּלָּם פּוֹנִים הַיּוֹם לַגֶּזַע.

לָכֵן אֲנִי פּוֹנָה

דַּוְקָא

לַשָּׁרָשִׁים.