מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הָעוֹרֵב הֶחָפֵץ הִתְמַשֵּׁל כַּנֶּשֶׁר

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עוֹרֵב זוֹלֵל עָמַד עַל גַּג הָרֶפֶת

וַיַּרְא עָזְנִיָּה יוֹרֶדֶת מִמָּעַל

וַתִּשָּׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר וַתָּעַל.

וַתְּהִי נַפְשׁוֹ גַּם הוּא נִכְסֶפֶת

הִדַּמּוֹת לַנֶּשֶׁר. וַיַּקֶּף אֶת הָעֵדֶר

הַקֵּף אוֹתוֹ פַּעֲמַיִּם מִקָּצֶה

וַיַּרְא בּוֹ שֶׂה בַּעַל אֵלְיָה וָפֶדֶר,

שָׁמֵן וָטוֹב לְקָרְבַּן אִשֶּׁה יִרָצֶה,

וַיָּטָשׂ פִּתְאֹם וַיֵּרֶד עָלֵיהוּ

וַיִּתְקַע בּוֹ צִפָּרְנָיו וַיֹּאחֲזֶנּוּ.

אוּלָם מִשְׁקַל הַשֶׂה כָּבֵד מִמֶּנּוּ

וּכְמוֹ סִירִים סְבוּכִים סָבוּךְ צַמְרֵהוּ

וּבִקְוֻצותָיו צִפָּרְנָיו אַךְ נָחוּ

נֶאֶחְזוּ שָׁם, מִמְּקוֹמָם לֹא יִזָּחוּ

עַד בָּאוּ הָרֹעִים וַיִּקָּחֻהוּ

וּלְנַעֲרוֹתֵיהֶם לִשְׂחָק-בּוֹ יִתְּנוּהוּ.

אַל תִּשָּׂא עֵינֶיךָ

לִמְקוֹם רָם מִמֶּךָּ

כִּי רָאִיתָ שָׁם

עָשִׁיר יִשְׂבַּע נַחַת:

שֶׁבַע יִפֹּל עָשִׁיר וָקָם

וְעָנִי יִפֹּל בְּאַחַת.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

קַיץ וָחֹרֶף

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

שושקה – כפר גדול ורחב באוקריינה היפה, בעמק עקלתון על יד רכסי-גבעות ועל יד היער הגדול הנשקף ומשתרע לשני צדי דרך-המלך עד אוּמן רבתי, משוש כל הישובים מסביב. ונחל יַתְרָן מפלג את העמק ועושה אותו לשתי חלקות-אדמה או שדות. השדמות מתחילות מיד בצאתנו מלודיזין העיר, והן הולכות ונמשכות לאורך ולרוחב, והעין לא תשבע לראות בקמה. משם יפלס לו הנחל נתיב, הולך וסובב, פעם ירָאה מאֵם-הדרך, פעם יעלם תחת גבעה נישאה, עד כי בשושקה ימצא כר נרחב, בטרם הלוך ילך מזה להתאחד עם נהר אומַן וּלהיבּלע עמו ולרדת בבּוג. – פה, בשושקה, תלוה את היתרון עוד חזות של תמהון ופניו לא יחָלפו, רק בגיחוֹ מהקרח והכפור במות החורף ויבוא אביב. הנחל לא ישקה את הגינות והשדות, כי הגשם ממעל עושה את מלאכתו באמונה, אבל הוא יוסיף להם רוָיה. הדבר אשר יעשה בתמידוּת הוא – להניע בכוחו את הריחים של מים ולטחון את החיטים ואת הדגן את הכוסמים, שמביאים האיכרים מרחוק ומקרוב טעונים בעגלות שקים שקם. את בית-הריחים בנו אדוני הכפר שושקה אבני-גזית מאבני המקום; והיה יהיה עם קול האופנים ומשברי-המים אשר מסביבו ועורק החי אשר בכפר וּלהשמעת דפקוֹ…

וכל אשר נרחיק מן הריחים ולמעלה תקטן בת-קולם, עד כי יאָלם הֵדָם ויקָבר במנוחת הבתים הנמוכים. נטועים הם הבתים עם גגות-התבן וגדרי עץ או אבן שלהם, ובכל אחד נראה יד עושהו, איזה דומיה שוררת שם, גם אם תיחָצה כפעם בפעם בנביחת כלב או מעגלה טעונה עוברת. האדנוּת הפוֹלנית כבר חדלה והכפר הוא ממשלת-עם וישוב-עם. איכרים פשוטים יושבים בו, איכרים עמלים להוציא מן האדמה את יבולה, ואם שנת שובע לא תבוא אז יעבדו ביער הסמוך בגזירת עצים, או נשׂכרים הם להוביל את העצים הנגזרים בקרונות למרחקים. ובאוּמַן אין מסילת-הברזל בימים ההם, וכל במשאות יטענו על עגלות ההולכות לשדה-לבן מהלך שבוע. כעוברי שיירה במדבּר.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.