מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[בני אדם יישחו]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּנֵי אָדָם יִשַּׁחוּ אִישׁ אִישׁ עַל מַצַּבְתּוֹ,

הַשְּׁלָדִים יִשְלָיוּ בִנְשִׁיָּה אֲפֵלָה;

הַיְּעָרוֹת – כְּבָר תַּצְהִיב שַׁלַּכְתָּם הַקְּמֵלָה

וְאָסַר הַקַּיִץ לִסְעָרוֹת מֶרְכַּבְתּוֹ.


תִּינוֹקוֹת נְבוּכִים בָּרְחוֹבוֹת הַנְּעוּרִים

וּבָכֹה רַב בֶּכֶה עַל אָבְדַן אִמּוֹתָם;

עִם עֶרֶב יָבֹאוּ בַבָּתִּים הַפְּעוּרִים,

שֶׁעָזְבוּ הַגְּדוֹלִים, כִּי כָמְהוּ לְמוֹתָם.


וִירֻקֵּי-עֵינַיִם הַחֲתוּלִים מְהַלְּכִים

וְקוֹפְצִים לְפֶתַע לַקְּדֵרוֹת בַּכִּירָה

כַּעֲבָדִים לִשְׁיָרֵי סְעוּדָה כַבִּירָה;


קוֹלוֹת הַכְּלָבִים הַחֲשֵׁכָה מְפַלְּחִים

וְיַעַן הַגֶּבֶר בִּקְרִיאָה בוֹדֵדָה –

אַךְ אִישׁ עוֹד לֹא יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ הַכְּבֵדָה.

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
רקע
דוד פוגל

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פוגל

  1. נוכח הים (פרוזה)
  2. בבית המרפא (פרוזה)
  3. [לאט עולים סוסי] (שירה)
  4. [שעטת צבאות] (שירה)
  5. [אני באר] (שירה)

לכל יצירות דוד פוגל בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פוגל

יצירה בהפתעה
רקע

ציורי מסע

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

א. במקום הקדמה

אז היה סוף הימים הטובים והתחלת הימים הרעים… אך נואש לא אמרנו עוד. השמים התכסו בעבים? אין דבר! – אמרנו – תבוא רוח חזקה, רוח הזמן, ותפיץ את העננים, וישפכו את זעמם על פני המדבר. כרם אירופה עלה קמשונים, כבר נראו צמחי רעל, אך לא נירא רע; יבוא הגנן ויראה. וישַרש אותם כַּלה. הציביליזציה “הצטננה” מעט. קדחת קטנה… מעט קור ומעט חום. חליפות לרגעים; – ועל לבנו לא עלה, כי תלך המחלה הלוך וכבד, כי העולם הסובב אותנו יתהולל וישתגע…

והארץ החדשה היתה רחוקה מאתנו, רחוקה מאד. גם בחלום לא ראינו את עצמנו מבוהלים ודחופים לבקש מקום מנוחה… לא אחד מהמון עמנו לא יכול היה לתאר לעצמו, איך תעמוד באמריקה, אשר תחת רגליו, קערת מרק, מבלי הישפך ארצה. אחרים שאלו, אם נושאים שם את הכובעים על ראש או על כפות הרגלים… גם שמם של יין כרמל ואתרוגי ארץ-ישראל לא נשמע, כאשר לא נשמע עוד שם הבארון הירש או “הנדיב הידוע”.

חוכמת התבונה מגדת מראש כל ליקוי חמה וכל ליקוי לבנה; אך חוכמת הנפש לא באה עוד אל השלימות הזאת. פתאום תלקה ותחשך נשמת העולם וגופו יתהפך בצירי שאול, והמעשים לא נודעו בטרם בואם, ובבואם אינם מובנים; ואין אנו יכולים להאמין למראה עינינו…

אכן נפלא הדבר: לא נשאנו את עינינו השמימה, ואל משפט אויבינו לא הבטנו… לפתע פתאום נולדה השאלה: ומאי עמא דבר, עמא פזיזא?

מה יאמר העם?

נחוץ לשוב אל העם, להכיר לדעת אותו ואת רוחו, להתבונן אל חייו, לראות מה ייעשה בתפוצות ישראל, בחורי הקהילוֹת ובסדקיהן – באותן העיירות הקטנות, שם יושב רוב מנינו ובינינו הלאום; לראות, לדעת ולהבין, ולהביא בחשבון.

היש שם ניצוץ שיוכל להיות ללהבה, היה שם שביב-אור, ברק תוחלת?…

אל מה ישאו עיניהם הם? מה המה עושים?

ואסע גם אני בתוך שאר הנוסעים, מאספי מספרים.

ב. בטחון

נסיעתי הראשונה היתה לטישוביץ. פניתי אל בית מכּרי ר' ברוך, ונשלח לקרוא לאחד השמשים ולאחדים מבעלי-הבתים. על הראשון להיות לנו לעזר ברגליו, ועל האחרונים – במוחם. אף כי ר' ברוך צוחק ואומר, כי השמש היא “חרוץ עתיק” וחוכמת רוב בעלי-הבתים ברגליהם.

מחכה לבוא הקרואים, עמדתי על יד החלון ואשקיף החוצה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.