מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שושנה בודדה

מאת: שמואל ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שושנה בודדה / ש"ל גורדון

[משירי תומאס מור]


בִּכְלוֹת הַקַּיִץ חָזִיתִי

שׁוֹשַׁנָּה בְּגַנִּי פּוֹרָחַת,

עֵת כָּל רֵעוֹתֶיהָ שָׁמָּה

כְּבָר מֵתוּ בְאִבָּן לַשָּׁחַת.


תַּמּוּ שׁוֹשַׁנִּים, נִקְטָפוּ,

וּפְרָחִים סְבִיבָהּ כְּבָר אֵינָם,

לָשִׁית עַל הוֹדָהּ נוֹסָפוֹת,

אוֹ לָקֵל יְגוֹנָהּ בִּיגוֹנָם.


לֹא אֶתְּנֵךְ, שׁוֹשַׁנָה, הֱיוֹת

גַּלְמוּדָה, נוּגָה, שׁוֹמֵמָה,

אֶל אֲהוּבַיִךְ אֶשְׁלָחֵךְ

בִּמְקוֹם שָׁם יָנוּחוּ הֵמָּה.


לָכֵן עָלַיִךְ כֻּלָּמוֹ

סְבִיבֵךְ אֲפַזֵּר, אֲסָעֵר,

בִּמְקוֹם רֵעַיִךְ פָּרָחוּ,

נִקְטָפוּ, וַיִהְיוּ לְבָעֵר.


לוּ כֵן אֶגְוַע גַּם אָנִי, עֵת

רֵעַי מֵחֶלֶד יֶחְדָּלוּ,

וּמֵחוּג זֹהַר הָאַהֲבָה

סַפִּירִים בַּבֹּץ יוּטָלוּ.


עֵת לִבּוֹת אוֹהֲבִים נָדַמּוּ,

לִבּוֹת בָּאַהֲבָה בָּעָרוּ,

מִי יוּכַל בָּדָד אָז שֶׁבֶת

בְּאֶרֶץ שָׁמֶיהָ קָדָרוּ?


תרנ"ד

שמואל ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שמואל ליב גורדון
רקע
שמואל ליב גורדון

יצירותיו הנקראות ביותר של שמואל ליב גורדון

  1. יהודית (מחזות)
  2. תורת הספרות (עיון)
  3. בלב-ים (שירה)
  4. שיח השושנים (פרוזה)
  5. צִיּוֹן (שירה)

לכל יצירות שמואל ליב גורדון בסוגה שירה

לכל יצירות שמואל ליב גורדון

יצירה בהפתעה
רקע

אגדה ללייבּניץ על הידיעה והבחירה

מאת אברהם רגלסון (מאמרים ומסות)

א. השאלה וגלגוליה החדשים

על רגל אחת, שאלת הידיעה והבחירה, אשר העסיקה תיאולוגים מישראל ומן האומות בימי-הביניים, כך אפשר לנסח אותה: אלוהים הוא כול-יודע, ובכן כל העתיד-להיות גלוי וידוע לפניו. וידיעתו היא מוחלטת, אין שום נברא בשמיים ובארץ יכול להתנהג אחרת ממה שידוע לפניו מראש, כלומר, לעשות את ידיעתו למשקרת. אם כן, איפוא, חופש-האדם להידבק בטוב ולמאוס ברע, מה הווה עליה? ובאין לאדם חופש-רצון לבחור בין טוב לרע, בין צדק לעוול, מה טעם יש לשכר ועונש? הן יכול הרשע לטעון: אנוס הייתי לעשות את הגזור עלי בידיעת-כול אשר לאלוהים!

השאלה הזאת לא אבד עליה כלח. עד היום מופיעה היא בגילגולים שונים, ושבה להטריד מחשבתם של הוגים – ולאוו דווקא בספירה התיאולוגית. למשל, שופט בשר-ודם, הסוכה פשעי בני-אדם כתוצאה משרשרת הכרחית של סיבות ומסוּבבים, נאלץ לבקש לפסקי-דינים שלו נימוקים אחרים, חוץ מעונש לפושע; כגון, הגנת החברה, פעולה מונעת על אחרים, חינוך הפושע למוטב – וממילא ישאו פסקי-הדינים שלו אופי אחר.

בשטח הביולוגי חוזרת ומופיעה אותה שאלה בצורה של מחלוקת על פירושה של אבולוציה. דטרמיניסם מדעי (כזה שהיה רווח במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה, וגם כיום מרובים הדבקים בו) גורס, כי כל התעלויות הצומח והחי, למן תא-הפרוטופלאסמה הקמאי ועד המנגנונים והתהליכים העדינים-והמורכבים ביותר אצל המפותחים ביצורים, לרבות היפעלויות נפשיות כגון אהבה מינית ואהבת-אם, אינסטינקים סוציאליים של דבורים ונמלים, רגישויות לאור ולמיים ולקירבת-חרקים אצל צמחים, חושים תופסי-תבל בדרכי שונות אצל בעלי-חיים שונים, כוח-המחשבה אשר לאדם – – – כל אלו כבר היו נתונים בחוקיות הפיסית-כימית של הדומם בעוד כדור הארץ ערפל-גאזים או גוש לבות נוזלות. לעומתם, גורס ברגסון – הנביא של האנטי-דטרמיניסם – אבולוציה יצירתית, דהיינו, שכל צעד קדימה בתארוגת-החיים היא חידוש ממש, תוספת והעשרה למלו-עולם. מכחיש ברגסון גם דטרמיניסם מסוג “הסיבה הסופית”, כלומר, שאיזה מצב תכליתי של עביד מועמד לפני היצורים והוא הגורם לכל שרשרת-התהליכים הקודמת לו על-מנת להוליך אליו. בתפיסת ברגסון, דומה אלוהים יוצרים לנשמת-אמן, המפועמת דחף-רגש, ועד שלא הושלמה הפואימה או הסימפוניה, אין האמן בעצמו יודע מה דמות תהיה לה ומה חוקים ישלטו בה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.