מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[שבורים הפכים]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

שְׁבוּרִים הַפַּכִּים

וְרֵיק הַגָּבִיעַ.

נִמְשֶׁכֶת מִגַּג הַיָּצִיעַ

יִלְלַת חֲתוּלִים נְמַקִּים.


בְּעִיר נָכְרִיָּה מִתְפַּלֶּשֶׁת אִשָּׁה,

כְּרוּתָה מִן הַבַּעַל.

אוּלַי הַלַּיְלָה כּוֹס רַעַל

אֶל פִּיהָ עוֹד הִיא מַגִּישָׁה.


שָׂרִיד אָנֹכִי וְלִי אֵין שֵׁנִי.

הַרְחֵק לֹא יָרֹן לִי עוֹד כְּרָךְ.

כִּבָּה סַעֲרִי אֶת הָאָח,

וְאָפַס כָּל יֵינִי.


הַב הַמַּאֲכֶלֶת!

הַלַּיְלָה אֶשְׂרֹט בִּבְשָׂרִי

מַדְוֵי אֶתְמוֹלִי וּמְחָרִי

וְאַךְ הַשַּׁלְשֶׁלֶת.


בַּחשֶׁךְ אַתִּיז כֹּה שְׁנוֹתַי

אַחַת אֶל אַחַת לָאָרוֹן.

וְאָחוּג מִסְּבִיבוֹ חוּג שָׁחוֹר וְאָרֹן

שִׁיר אָבְדַן תְִּקווֹתָי.

[המקור האשכנזי]

נִשְׁבְּרוּ הַפַּכִּים

וְרֵיק הַגָּבִיעַ,

קוֹלְחָה מֵעַל גַּג יָצִיעַ

יִלְלַת חֲתוּלִים נְמַקִּים.


בַּנֵּכָר מִתְפַּלְּשָׁה אִשָּׁה בּוֹכִיָּה,

כְּרוּתָה מִבַּעְלָהּ.

אוּלַי בְּזֶה הַלַּיְלָה

עוֹד תָּרִיק כּוֹס-רַעַל אֶל פִּיהָ.


שָׂרִיד הִנֵּנִי,

מִמֶּרְחָק לֹא יָרֹן לִי כְרָךְ.

סַעֲרִי כִבָּה הָאָח

וְאָפֵס כָּל יֵינִי.


הַב הַמַּאֲכֶלֶת!

הַלַּיְלָה אֶשְׂרֹט בִּבְשָׂרִי

כָּל מַדְוֵי אֶתְמוֹלִי וּמְחָרִי

וַאֲנַתְּקָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת!


בַּחֲשֵׁכָה אַתִּיז אֶצְבְּעוֹתַי

אַחַת אַחַת אֶל הָאָרוֹן,

וּסְבִיבוֹ חוּג שָׁחוֹר אָחוּגָה וְאָרֹן

שִׁיר אַחֲרוֹן יְמוֹתָי. —

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
יצירה בהפתעה
רקע

בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

לעם היושב בציון נחוץ עתון יומי. ולנו, המשכילים בעם ודורשי-טובתו, נחוץ, שהעתון הזה יהיה טוב.

דיקדקתי והשתמשתי ביחס שאליו: לעם. כי ביחס שממנו, מן העם היושב בציון, אין עוד, כמדומה, עד כדי יצירת עתון יומי חשוב. “ציבור” של עשרות אלפי משפחות ברחבי כל הארץ הבלתי-רחבה, ובשעה שהמשפחות ברובן המכריע אינן חיות על עבודה ממשית – ציבור כזה אינו יכול להחיות באמת הוצאה ספרותית יומית הגונה, שׁרוח-יצירה תהא שׁופעת מתוכה. ואולם איךְ יאמר משַׁל-העם? “עין אחת – אף היא צריכה לשינה”. ציבור כזה – אף הוא צריך ליומן; וצריך, כאמור, שהיומן יהיה טוב.

טוב – מה זאת אומרת? זאת אומרת, שהעתון היומי הטוב, אשר תפקידו להיות לא רק עתון מארץ-ישראל בשביל חוץ-לארץ, כי אם, בעיקר, עתון בשביל יושבי-ארץ-ישראל, צריך שיתן ליושבים האלה ידיעות ומאמרים-הערות, מאמרים קצרים, תמציתיים, נוספות עליהן, מאמרים השופכים אור על הידיעות הבאות בעתון. לא חדשות מדגדגות מארבע כנפות-העולם, שעל חסרונן בעתון “חדשות-הארץ” כיום אולי קובלים כל המתרעמים המושבעים שלנו, כל בני ה“עולם” הבטל המתרוצץ בחוצותינו. ה“עולם” הזה ודאי היה רוצה בעתון “מעניין”, כלומר, בעתון של חדשות “פיקאנטיות”, אינטריגות, מאורעות-פלאים, מה שאינם מוצאים ב“הארץ”. ברם, מומא דא לדידהו – לדידן לא הוה מומא. העתון היומי הטוב בעברית אינו צריך ללכת בדרכי העתונות הז’ארגונית שלנו בווארשה ובניו-יורק. מעֵז-האסון שׁל אי-החשׁבון לעתון עברי להיות צהוב, הואיל ואינו לרבבות, יֵצא המתוק הזה, שלעולם לא יהיה מפעל קאפיטאליסטי ודרכו לא תהא סוגה לעולם בכל הפרחים הנחמדים המלַווים כל עגלה של מפעל המוני-קאפיטליסטי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.